יחיאל הלפרין (חזן): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(למה שיהיה תמונה? אף אם יש - אינה בידי הקורא המצוי)
תגית: שחזור ידני
 
(24 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
החזן '''יחיאל הלפרין''' (כונה גם '''ר' יחיאל דער חזן''' או '''יחיאל דער משולח''').
החזן '''יחיאל הלפרין''' (כונה גם '''ר' יחיאל דער חזן''' או '''יחיאל דער משולח'''), היה [[שליח ציבור]] בחצרו של [[אדמוהרש"ב]] ו[[שד"ר]] של ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]].
יחיאל שהיה בגיל קטן הוריו נרצחו בפוגרומים ואחד הכורמים לקח אותו ואימץ אותו לבן, היה לו קול ערב והיה והיה אחד החזנים הגדולים עד שבעקבות ההצקות עליו שהוא יהודי גילה את יהדותו ואמרו לו שהוריו נרצחו והדבר היחיד שיודעים הוא שהם מהעיר ליובאוויטש למרות עתידו המזעיר חיפש אחר בית הכנסת של ליובאוויטש וכשמצא התוודע לחסידות ולשרשו החב"די נכנס ליחידות אצל הרבי הרש"ב והרבי הרש"ב שמע את קולו הערב ואמר שהוא רוצה שבשנה הבאה יהיה ר' יחיאל חזן אצלו בתפילות החגים ,לימדו אותו את מנגינת חב"ד ובשנה הבאה ניהיה חזן קבוע אצל הרבי הרש"ב
יחיאל לא התחנך כיהודי שומר מצוות, אף שסביו היה מחסידיו של [[אדמו"ר הזקן]], קודם חזרתו בתשובה, עבד בתיאטרון ב[[חרקוב]] וזאת בזכות קולו הערב והנעים. השדהרב בערקע וואלף קאזעווניקאוו, קירב את ר' יחיאל לחסידות חב"ד{{הערה|[[ספר השיחות]] תש"ה לה"ק עמ' כז}} והוא הפך לאחד מה[[יושבים]] ('זיצערס') ב[[ליובאוויטש]].


[[הרבי הריי"צ]] מספר שר' יחיאל הגיע לליובאויטש מייד לאחר פטירת הרבי ה[[מהר"ש]] ולכן בעת הצורך היו שואלים אותו על דיני [[אבילות (מנהגים)|אבילות]].
==תולדות חיים==
נולד בשנת (?). לא התחנך כיהודי שומר מצוות, אף שסביו היה מחסידיו של [[אדמו"ר הזקן]]. קודם חזרתו בתשובה, עבד בתיאטרון ב[[חרקוב]] וזאת בזכות קולו הערב והנעים. השד"ר הרב [[דב זאב קאזווניקוב|בערע וואלף קאזעווניקאוו]], קירב אותו לחסידות חב"ד{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] תש"ה לה"ק עמ' כז}} והוא הפך לאחד מה[[יושבים]] ('זיצערס') ב[[ליובאוויטש]].


בשנת האבלות על [[אדמו"ר המהר"ש]] שלושת בניו של הרבי היו עושים מנין לבד וקוראים בתורה בעצמם, אך [[הרבי הרש"ב]] פחד לקרוא מכיון שצריך לדייק מאד בכל תיבה, ולכן ר' יחיאל היה בוחן אותו כל פעם לפני הקריאה.{{הערה|ספה"ש תש"ד לה"ק עמ' קמז}}
[[אדמו"ר הריי"צ]] מספר שהוא הגיע לליובאוויטש מיד לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר המהר"ש]] ולכן בעת הצורך היו שואלים אותו על דיני [[אבילות (מנהגים)|אבילות]].


ר' יחיאל היה חזן אצל [[אדמו"ר הרש"ב]], ואף הקים ב[[ליובאוויטש]] מקהלה, ובשל כך כונה ' יחיאל דער חזן". בו בזמן שימש כ[[שד"ר]] עבור ישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]]. ר' יחיאל הביא את הניגון "[[ניגון הוא אלוקינו|הוא אלוקינו]]" לליובאוויטש, חיבר אליו את המילים 'הוא אלוקינו' ושר אותו בפני אדמו"ר [[הרש"ב]] ובנו אדמו"ר [[הריי"צ]]. על הניגונים שהלחין נמנים: [[ניגון כאוהל הנמתח]], לפיוט הנאמר ב[[יום כיפור]] ו[[ניגון מכלכל חיים]].
בשנת האבלות על [[אדמו"ר המהר"ש]] שלושת בניו של הרבי היו עושים מנין לבד וקוראים בתורה בעצמם, אך [[אדמוהרש"ב]] פחד לקרוא מכיון שצריך לדייק מאוד בכל תיבה, ולכן ר' יחיאל היה בוחן אותו כל פעם לפני הקריאה{{הערה|ספה"ש תש"ד לה"ק עמ' קמז.}}.


בנוסף היה נוסע למקומות שונים כמ"משולח" - העוסק בגיוס תרומות כספיות לישיבת '[[תומכי תמימים]]'.
הוא היה חזן אצל [[אדמו"ר הרש"ב]], ואף הקים ב[[ליובאוויטש]] מקהלה, ובשל כך כונה "ר' יחיאל דער חזן". בו בזמן שימש כ[[שד"ר]] עבור ישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]]. הוא הביא את הניגון [[ניגון הוא אלוקינו|הוא אלוקינו]] לליובאוויטש, חיבר אליו את המילים 'הוא אלוקינו' ושר אותו בפני אדמו"ר הרש"ב ובנו אדמו"ר הריי"צ. על הניגונים שהלחין נמנים: [[ניגון כאוהל הנמתח]] לפיוט הנאמר ב[[יום כיפור]], ו[[ניגון מכלכל חיים (ר' יחיאל הלפרין)|ניגון מכלכל חיים]].


בנוסף היה נוסע למקומות שונים כמ"משולח" - העוסק בגיוס תרומות כספיות לישיבת [[תומכי תמימים]].


[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|הלפרין יחיאל]]
==ניגוניו==
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]
*[[הוא אלוקינו (ניגון)|הוא אלוקינו]].
*[[והחסידים והעובדים (ניגון)|והחסידים והעובדים]].
*[[כאוהל הנמתח (ניגון)|כאוהל הנמתח]].
*[[מכלכל חיים (ר' יחיאל הלפרין)|מכלכל חיים]].
*[[ניגון ונסלח]].
*[[ניגון והכהנים]].


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הלפרין, יחיאל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]
[[קטגוריה:יושבים בליובאוויטש]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:בעלי תפילה]]
[[קטגוריה:משפחת הלפרין]]
[[קטגוריה:חזנים]]

גרסה אחרונה מ־02:47, 22 בדצמבר 2024

החזן יחיאל הלפרין (כונה גם ר' יחיאל דער חזן או יחיאל דער משולח), היה שליח ציבור בחצרו של אדמו"ר הרש"ב ושד"ר של ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת (?). לא התחנך כיהודי שומר מצוות, אף שסביו היה מחסידיו של אדמו"ר הזקן. קודם חזרתו בתשובה, עבד בתיאטרון בחרקוב וזאת בזכות קולו הערב והנעים. השד"ר הרב בערע וואלף קאזעווניקאוו, קירב אותו לחסידות חב"ד[1] והוא הפך לאחד מהיושבים ('זיצערס') בליובאוויטש.

אדמו"ר הריי"צ מספר שהוא הגיע לליובאוויטש מיד לאחר הסתלקות אדמו"ר המהר"ש ולכן בעת הצורך היו שואלים אותו על דיני אבילות.

בשנת האבלות על אדמו"ר המהר"ש שלושת בניו של הרבי היו עושים מנין לבד וקוראים בתורה בעצמם, אך אדמו"ר הרש"ב פחד לקרוא מכיון שצריך לדייק מאוד בכל תיבה, ולכן ר' יחיאל היה בוחן אותו כל פעם לפני הקריאה[2].

הוא היה חזן אצל אדמו"ר הרש"ב, ואף הקים בליובאוויטש מקהלה, ובשל כך כונה "ר' יחיאל דער חזן". בו בזמן שימש כשד"ר עבור ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש. הוא הביא את הניגון הוא אלוקינו לליובאוויטש, חיבר אליו את המילים 'הוא אלוקינו' ושר אותו בפני אדמו"ר הרש"ב ובנו אדמו"ר הריי"צ. על הניגונים שהלחין נמנים: ניגון כאוהל הנמתח לפיוט הנאמר ביום כיפור, וניגון מכלכל חיים.

בנוסף היה נוסע למקומות שונים כמ"משולח" - העוסק בגיוס תרומות כספיות לישיבת תומכי תמימים.

ניגוניו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ספר השיחות תש"ה לה"ק עמ' כז
  2. ספה"ש תש"ד לה"ק עמ' קמז.