חזיר – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "דוגמא " ב־"דוגמה " |
|||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
למרות שמבחינה הלכתית אין הבדל בין איסור אכילת חזיר לשאר מאכלות אסורות, הוא הפך במשך השנים לסמל של מאכלות אסורות והוא משוקץ ומתועב במיוחד. | למרות שמבחינה הלכתית אין הבדל בין איסור אכילת חזיר לשאר מאכלות אסורות, הוא הפך במשך השנים לסמל של מאכלות אסורות והוא משוקץ ומתועב במיוחד. | ||
מלבד איסור אכילה, אסרו [[חז"ל]] גם את עצם גידול החזירים ב[[ארץ ישראל]]{{הערה|משנה בבא קמא ז, ז.}}, בעקבות מעשה שאירע שבזמן המצור של מלכי בית חשמונאי זה על זה, מידי יום הצרים מבחוץ העלו כבש בתיבה וכנגד זה הורידו להם תיבה של מטבעות, ויום אחד העלו חזיר בתיבה במקום כבש, על מנת למנוע מהם את המשך הקרבת הקרבן, ובאמצע הדרך נעץ החזיר את צפרניו בחומה ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה{{הערה|בזה עצמו ישנה מחלוקת בין הרמב"ם המפרש שהחזיר הוא | מלבד איסור אכילה, אסרו [[חז"ל]] גם את עצם גידול החזירים ב[[ארץ ישראל]]{{הערה|משנה בבא קמא ז, ז.}}, בעקבות מעשה שאירע שבזמן המצור של מלכי בית חשמונאי זה על זה, מידי יום הצרים מבחוץ העלו כבש בתיבה וכנגד זה הורידו להם תיבה של מטבעות, ויום אחד העלו חזיר בתיבה במקום כבש, על מנת למנוע מהם את המשך הקרבת הקרבן, ובאמצע הדרך נעץ החזיר את צפרניו בחומה ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה{{הערה|בזה עצמו ישנה מחלוקת בין הרמב"ם המפרש שהחזיר הוא דוגמה בלבד בשל העובדה שהיה מצוי לגדל אותו בעדרים, אך יש המפרשים שדווקא חזיר וכלב '''מפני שהזיקן מרובה ומצוי''', וב[[שולחן ערוך]] (חושן משפט תט, ב) נפסק האיסור בנוגע לחזירים בלבד.}} | ||
=== החזיר כחיה מגונה === | === החזיר כחיה מגונה === | ||
שלמה המלך משתמש בחזיר כסמל לחיה מגונה ומכוערת: "נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר - אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָעַם"{{הערה|משלי יא, כב.}}. | |||
בשל העובדה שהחזיר מתפלש בצואה ואף אוכל צואה כמזון{{הערה|כלשון חז"ל "פי חזיר כצואה עוברת דמי", וראו בהרחבה יותר במורה נבוכים חלק שלישי פרק מ"ח.}}, נאסר להתפלל בתוך ארבע אמות של חזיר{{הערה|ברכות כה, א.}}. | בשל העובדה שהחזיר מתפלש בצואה ואף אוכל צואה כמזון{{הערה|כלשון חז"ל "פי חזיר כצואה עוברת דמי", וראו בהרחבה יותר במורה נבוכים חלק שלישי פרק מ"ח.}}, נאסר להתפלל בתוך ארבע אמות של חזיר{{הערה|ברכות כה, א.}}. | ||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
בפרשת מאכלות אסורות, מונה התורה ארבעה חיות והחזיר הוא הרביעי מביניהם, ובחסידות מבואר ששלושת הבעלי חיים הראשונים הם כנגד שלושת קליפות הטמאות, והחזיר שהוא הרביעי, הוא כנגד קליפת נוגה. | בפרשת מאכלות אסורות, מונה התורה ארבעה חיות והחזיר הוא הרביעי מביניהם, ובחסידות מבואר ששלושת הבעלי חיים הראשונים הם כנגד שלושת קליפות הטמאות, והחזיר שהוא הרביעי, הוא כנגד קליפת נוגה. | ||
אדמו"ר הצמח צדק מבאר | אדמו"ר הצמח צדק מבאר בפרטיות יותר שבתוך קליפת נוגה - הנקראת גם בשם 'סטרא אחרא' כמבואר בתניא - היא בעיקר הדרגה התחתונה שבה, שהיא השורש לירידה למטה יותר לעולמות שתחתיתה עד לרע גמור של ג' קליפות הטמאות{{הערה|אור התורה ויקרא (הוספות) רלט.}}. | ||
===שורשו=== | ===שורשו=== | ||
על אופן ודרגת שורש יניקתה של החזיר נאמר{{הערה|"תהלים פ, יד.}}: "יְכַרְסְמֶ֣נָּה חֲזִיר מִיָּעַר". משום ששורש החיות של [[שבעים שרים דנוגה]] הוא מדרגת "יער" שהוא עולם ה[[מלאכים]], שהם מקבלים שפע אלוקי מ[[שבע המידות דאצילות]] (וכשהם שבע כפול עשר הרי זה שבעים - 'ע'{{הערה|שם=תקס"ז}}). שה[[מלאכים]] להיותם מציאות נרגשת הם מקור ל[[יניקה]] לקליפות. ולעתיד בעת הבירור תתבטל אפשרות זו ולא יהיה יניקה לקליפה. (מ"יער" יעשה "עיר אלוקינו"){{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/29/30b.htm לקוטי תורה פרשת ראה ל, ב].}}{{הערה|ראה בספר המאמרים תקס"ז שם שמשמע שמפרש הפסוק הנ"ל אודות הזמן של דלעתיד לבוא על אופן ביטול היניקה.}} | על אופן ודרגת שורש יניקתה של החזיר נאמר{{הערה|"תהלים פ, יד.}}: "יְכַרְסְמֶ֣נָּה חֲזִיר מִיָּעַר". משום ששורש החיות של [[שבעים שרים דנוגה]] הוא מדרגת "יער" שהוא עולם ה[[מלאכים]], שהם מקבלים שפע אלוקי מ[[שבע המידות דאצילות]] (וכשהם שבע כפול עשר הרי זה שבעים - 'ע'{{הערה|שם=תקס"ז}}). שה[[מלאכים]] להיותם מציאות נרגשת הם מקור ל[[יניקה]] לקליפות. ולעתיד בעת הבירור תתבטל אפשרות זו ולא יהיה יניקה לקליפה. (מ"יער" יעשה "עיר אלוקינו"){{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/29/30b.htm לקוטי תורה פרשת ראה ל, ב].}}{{הערה|ראה בספר המאמרים תקס"ז שם שמשמע שמפרש הפסוק הנ"ל אודות הזמן של דלעתיד לבוא על אופן ביטול היניקה.}} | ||