יחזקאל הימלשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת מידע ותוכן על החסיד הי"ד. ראו בהרחבה גם בקובץ התמים 43.) |
מ (החלפת טקסט – "דוגמא " ב־"דוגמה ") |
||
| (13 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''יחזקאל הימלשטיין''' שימש כ[[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] | הרב '''יחזקאל הימלשטיין''' ([[תרמ"ה]] בערך - [[תש"א]] או [[תש"ב]]). היה מכונה "חאטשען דאנקרע". | ||
==תולדות | |||
ר' יחזקאל הימלשטיין נולד{{הערה|שם אביו לא ידוע}} | שימש כ[[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] וכן בישיבות תומכי תמימים ב[[תומכי תמימים קרמנצ'וג|קרמנצ'וג]], [[תומכי תמימים פולוצק|פולוצק]], [[תומכי תמימים הומיל|הומיל]], [[תומכי תמימים חרסון|חרסון]], [[תומכי תמימים חרקוב|חרקוב]] ו[[תומכי תמימים גוסטינא|גוסטינא]]. נרצח על ידי הנאצים ב[[לטביה]]. | ||
==תולדות חיים== | |||
ר' יחזקאל הימלשטיין נולד{{הערה|שם אביו לא ידוע.}} בשנת [[תרמ"ה]] לערך, בעיירה החסידית [[שצעדרין]]. על ימי ילדותו לא ידועים פרטים רבים ולא קיים מסמכים המתעדים על חייו. | |||
ר' יחזקאל למד בשנים הראשונות של ישיבת "תומכי תמימים" בעיירה ליובאוויטש. נודע כמתמיד ושקדן גדול, מה שהוביל לידיעותיו הרבות בתורה. כמו רבים מחבריו התמימים קיבל 'סמיכה' לרבנות ונתמנה להיות עוזר הרב בעיירה [[רודניא]] הסמוכה לליובאוויטש, אולם לאחר תקופה חדל מלשמש עוזר לרב ושב לליובאוויטש, שם נתקבל למשגיח כללי ב'חדרים' וב'שיעורים'. | |||
נשא לאשה את מרת בלומה בת ר' דוב פייגין, אחות אביו של ר' [[יחזקאל פייגין]], מזכיר [[אדמו"ר הריי"צ]]. | |||
==בליובאוויטש== | ==בליובאוויטש== | ||
ר' יחזקאל זכה לאמונם של רבותינו נשיאינו | ר' יחזקאל זכה לאמונם של רבותינו נשיאינו והקדיש חייו ל"תומכי תמימים". ובפרט לאור העובדה המצערת שלר' יחזקאל ואשתו לא נולדו ילדים, מה שגרם לכך שעיתותיו היו בידו יותר מאשר כל רב או משפיע אחר בישיבה. | ||
תחילה, ייסד [[אדמו"ר הרש"ב]] את הישיבה במתכונתה כ'זאל' בו התלמידים לומדים ללא צורך בעזרת שיעורים. אולם עם השנים החל ביקוש רב שגם תלמידים צעירים יותר ילמדו בליובאוויטש, ובשנת [[תרס"ד]] הוקמה הכיתה הראשונה לצעירים והיא הייתה בת שמונה תלמידים. טווח הגילאים נע בין עשר לחמש עשרה שנים. | |||
בשנת [[תרס"ו]] כבר גדל מספר הבחורים הצעירים לאין ערוך, והחדרים והשיעורים מנו כבר חמש כיתות. בתחילת שנת [[עת"ר]] היו בחדרים ובשיעורים כמאתיים תלמידים, ועל כולם הופקד כמשגיח כללי ר' יחזקאל. | |||
במסגרת תפקידו השגיח ר' יחזקאל על סדרי הלימוד, בחן את התלמידים וכמו כן דאג לשכן את התלמידים הצעירים והבוגרים באכסניות{{הערה|בליובאוויטש היו שמונה עשר אכסניות בהם ישנו התלמידים.}}. היו בחורים שר' יחזקאל הלין בבית הרבנית הזקנה מרת רבקה ואפילו בבית [[אדמו"ר הרש"ב]]. גם אצל חלק מצוות הישיבה התאכסנו בחורים – לדוגמה בבית המשפיע ר' גרונם ובביתו של ר' יחזקאל בעצמו. לבד מזאת, שיבץ ר' יחזקאל את התמימים בבתי משפחות [[אנ"ש]] בעיירה ליובאוויטש לאכילת 'ימים' ולמי שהיה זקוק לכך – היה מעניק 'הקצבה', תמיכה כספית חודשית לכלכלתו מאחת הקופות שהיו תחת הנהלתו. | |||
==בישיבות נוספות== | |||
לאחר [[הסתלקות אדמו"ר הרש"ב]], כשעלה [[אדמו"ר הריי"צ]] לכס נשיאות חב"ד והחל לפתוח ישיבות [[תומכי תמימים]] מחתרתיות תחת [[ברית המועצות|השלטון הקומוניסטי]], שימש ר' יחזקאל כמשגיח בכמה מסניפי תומכי תמימים שנפתחו במחתרת: עד שנת [[תרפ"ז]] כיהן כמשגיח ב[[תומכי תמימים קרמנצ'וג]], באותה שנה עבר ל[[תומכי תמימים פולוצק|פולוצק]], בשנת [[תרפ"ט]] עבר ל[[תומכי תמימים הומיל|הומיל]] ומשם ל[[תומכי תמימים חרסון|חרסון]]{{הערה|ראה בספר [[תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית]] במצויין במפתח האישים בערכו.}}. | |||
בשנת [[תרצ"ג]] יצא מרוסיה והתיישב ב[[לטביה]]. עם הקמת סניף [[תומכי תמימים גוסטינא|תומכי תמימים בגוסטינא]] (דנקרא), בשנת [[ת"ש]], עבר לעמוד בראשו. | |||
==פטירתו== | ==פטירתו== | ||
בשנת [[תש"א]] פלשו הנאצים ימח שמם ללטביה, ויהודיה נספו בשואה, ביניהם ר' יחזקאל. | |||
באותה עת, לא הודיעו עדיין לאדמו"ר הריי"צ על הירצחם של החסידים, והוא כתב לר' [[מרדכי דובין]] מכתב ובו התעניינות אודות מצבם של החסידים בריגה ואודות "חאטשען דאנקרע" - ר' יחזקאל הימלשטיין{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י"ד ע' שפ.}}. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* | *'''ב'תומכי תמימים' בכל תחנות החיים''', הרב ישראל יצחק זלמנוב, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 71-76 . | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:הימלשטיין יחזקאל}} | {{מיון רגיל:הימלשטיין, יחזקאל}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
| שורה 30: | שורה 36: | ||
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]] | [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]] | ||
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ליובאוויטש]] | [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ליובאוויטש]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ה]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"א]] | |||
[[קטגוריה:משפחת פייגין]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:02, 11 בדצמבר 2024
הרב יחזקאל הימלשטיין (תרמ"ה בערך - תש"א או תש"ב). היה מכונה "חאטשען דאנקרע".
שימש כמשגיח בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש וכן בישיבות תומכי תמימים בקרמנצ'וג, פולוצק, הומיל, חרסון, חרקוב וגוסטינא. נרצח על ידי הנאצים בלטביה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' יחזקאל הימלשטיין נולד[1] בשנת תרמ"ה לערך, בעיירה החסידית שצעדרין. על ימי ילדותו לא ידועים פרטים רבים ולא קיים מסמכים המתעדים על חייו. ר' יחזקאל למד בשנים הראשונות של ישיבת "תומכי תמימים" בעיירה ליובאוויטש. נודע כמתמיד ושקדן גדול, מה שהוביל לידיעותיו הרבות בתורה. כמו רבים מחבריו התמימים קיבל 'סמיכה' לרבנות ונתמנה להיות עוזר הרב בעיירה רודניא הסמוכה לליובאוויטש, אולם לאחר תקופה חדל מלשמש עוזר לרב ושב לליובאוויטש, שם נתקבל למשגיח כללי ב'חדרים' וב'שיעורים'.
נשא לאשה את מרת בלומה בת ר' דוב פייגין, אחות אביו של ר' יחזקאל פייגין, מזכיר אדמו"ר הריי"צ.
בליובאוויטש[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' יחזקאל זכה לאמונם של רבותינו נשיאינו והקדיש חייו ל"תומכי תמימים". ובפרט לאור העובדה המצערת שלר' יחזקאל ואשתו לא נולדו ילדים, מה שגרם לכך שעיתותיו היו בידו יותר מאשר כל רב או משפיע אחר בישיבה.
תחילה, ייסד אדמו"ר הרש"ב את הישיבה במתכונתה כ'זאל' בו התלמידים לומדים ללא צורך בעזרת שיעורים. אולם עם השנים החל ביקוש רב שגם תלמידים צעירים יותר ילמדו בליובאוויטש, ובשנת תרס"ד הוקמה הכיתה הראשונה לצעירים והיא הייתה בת שמונה תלמידים. טווח הגילאים נע בין עשר לחמש עשרה שנים.
בשנת תרס"ו כבר גדל מספר הבחורים הצעירים לאין ערוך, והחדרים והשיעורים מנו כבר חמש כיתות. בתחילת שנת עת"ר היו בחדרים ובשיעורים כמאתיים תלמידים, ועל כולם הופקד כמשגיח כללי ר' יחזקאל.
במסגרת תפקידו השגיח ר' יחזקאל על סדרי הלימוד, בחן את התלמידים וכמו כן דאג לשכן את התלמידים הצעירים והבוגרים באכסניות[2]. היו בחורים שר' יחזקאל הלין בבית הרבנית הזקנה מרת רבקה ואפילו בבית אדמו"ר הרש"ב. גם אצל חלק מצוות הישיבה התאכסנו בחורים – לדוגמה בבית המשפיע ר' גרונם ובביתו של ר' יחזקאל בעצמו. לבד מזאת, שיבץ ר' יחזקאל את התמימים בבתי משפחות אנ"ש בעיירה ליובאוויטש לאכילת 'ימים' ולמי שהיה זקוק לכך – היה מעניק 'הקצבה', תמיכה כספית חודשית לכלכלתו מאחת הקופות שהיו תחת הנהלתו.
בישיבות נוספות[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב, כשעלה אדמו"ר הריי"צ לכס נשיאות חב"ד והחל לפתוח ישיבות תומכי תמימים מחתרתיות תחת השלטון הקומוניסטי, שימש ר' יחזקאל כמשגיח בכמה מסניפי תומכי תמימים שנפתחו במחתרת: עד שנת תרפ"ז כיהן כמשגיח בתומכי תמימים קרמנצ'וג, באותה שנה עבר לפולוצק, בשנת תרפ"ט עבר להומיל ומשם לחרסון[3].
בשנת תרצ"ג יצא מרוסיה והתיישב בלטביה. עם הקמת סניף תומכי תמימים בגוסטינא (דנקרא), בשנת ת"ש, עבר לעמוד בראשו.
פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תש"א פלשו הנאצים ימח שמם ללטביה, ויהודיה נספו בשואה, ביניהם ר' יחזקאל.
באותה עת, לא הודיעו עדיין לאדמו"ר הריי"צ על הירצחם של החסידים, והוא כתב לר' מרדכי דובין מכתב ובו התעניינות אודות מצבם של החסידים בריגה ואודות "חאטשען דאנקרע" - ר' יחזקאל הימלשטיין[4].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ב'תומכי תמימים' בכל תחנות החיים, הרב ישראל יצחק זלמנוב, ספר דמותו של חסיד ע' 71-76 .
הערות שוליים
- ↑ שם אביו לא ידוע.
- ↑ בליובאוויטש היו שמונה עשר אכסניות בהם ישנו התלמידים.
- ↑ ראה בספר תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית במצויין במפתח האישים בערכו.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י"ד ע' שפ.