יצחק מנחם מענדל ליס: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) מ (ויקיזציה) |
||
| (6 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:קמינצקי.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ר' יצחק מנחם מענדל ליס מוזג לחיים לר' [[משה זלמן קמינצקי]] ב[[צ'רטר]] הראשון במטוס בריטניה של חברת התעופה אל על]] | [[קובץ:קמינצקי.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ר' יצחק מנחם מענדל ליס מוזג לחיים לר' [[משה זלמן קמינצקי]] ב[[צ'רטר]] הראשון במטוס בריטניה של חברת התעופה אל על]] | ||
ר' '''יצחק מנחם מענדל ליס''' ([[תרע"ח]] - [[תשס"ה]]) היה ממייסדי היישוב החב"די ב[[כפר חב"ד]], ומזכיר [[ועד כפר חב"ד]] במשך שנים רבות. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
===ילדותו=== | ===ילדותו=== | ||
נולד | נולד ב[[כ"ג אלול]] [[תרע"ח]] בעיר וישקוב (כ-50 ק"מ מורשה), [[פולין]]. | ||
גדל והתחנך על ברכי אביו | גדל והתחנך על ברכי אביו הרב [[חיים מאיר ליס]]. | ||
בגיל אחד עשרה זכה להכיר בפעם הראשונה את האדמו"רים [[הריי"צ]] ו[[הרבי]] כשבאו לבקר בוורשה. | בגיל אחד עשרה זכה להכיר בפעם הראשונה את האדמו"רים [[הריי"צ]] ו[[הרבי]] כשבאו לבקר בוורשה. | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
בשנת [[תש"י]] נבחר לשמש כחבר וועד. ולאחר מכן נבחר להיות המזכיר הרשמי הראשון של [[כפר חב"ד]] (שגם שם זה ניתן לכפר בזכותו) ועזר לבנות, ליישב ולבסס את הכפר (ובהשתדלותו הצליח לארגן שהרכבת תעצור בסמוך לכפר). | בשנת [[תש"י]] נבחר לשמש כחבר וועד. ולאחר מכן נבחר להיות המזכיר הרשמי הראשון של [[כפר חב"ד]] (שגם שם זה ניתן לכפר בזכותו) ועזר לבנות, ליישב ולבסס את הכפר (ובהשתדלותו הצליח לארגן שהרכבת תעצור בסמוך לכפר). | ||
מאחר שהיו קשיים רבים בעבודה זו ביקש | מאחר שהיו קשיים רבים בעבודה זו ביקש מהרבירשות לעזוב אך בכל פעם קיבל מכתב עידוד להמשיך בעבודה, כשרצו לבנות את בנין הישיבה בכפר הייתה בעיה של מגרש ונידב חלק מהמגרש שלו לבנית הבניין. | ||
בשנת [[תשי"ז]] נסע באוניה לרבי | בשנת [[תשי"ז]] נסע באוניה לרבי והיה מעשרת החסידים מארץ הקודש שהגיעו לרבי לחודש תשרי. ובאחת ההתוועדויות אמר הרבי "הנה המזכיר של הכפר יושב בפינה ולא אומר לחיים" והורה לו לומר לחיים ב' פעמים על כוס גדולה (ב[[תשרי]] זה היה ב[[יחידות]] במשך למעלה משלוש שעות!). | ||
בשנת [[תשכ"א]] אירגן את טיסת הצ'רטר הראשון של מאה חסידים שיבואו לשהות אצל הרבי במשך כל חודש תשרי. כשנכנס ל[[יחידות]] נעמד הרבי מלוא קומתו ואמר "הרב ליס יישר כוח גדול בעבור הנח"ר שגרמתם" (ה[[יחידות]] נמשכה כשעתיים). | בשנת [[תשכ"א]] אירגן את טיסת הצ'רטר הראשון של מאה חסידים שיבואו לשהות אצל הרבי במשך כל חודש תשרי. כשנכנס ל[[יחידות]] נעמד הרבי מלוא קומתו ואמר "הרב ליס יישר כוח גדול בעבור הנח"ר שגרמתם" (ה[[יחידות]] נמשכה כשעתיים). | ||
עזר רבות בביסוס וקליטת המתיישבים בנחלת הר חב"ד ובלוד. שימש כמזכיר היישוב צפריה וגבאי ראשי בבית הכנסת חב"ד בבני ברק. | |||
הניח משפחה מפוארת וצאצאים ההולכים בדרכי אבות. | הניח משפחה מפוארת וצאצאים ההולכים בדרכי אבות. | ||
נפטר ב[[ח' שבט]] [[תשס"ה]] והוא בן 86. | נפטר ב[[ח' שבט]] [[תשס"ה]] והוא בן 86. | ||
== | ==משפחתו== | ||
* | *בנו, ר' חיים מאיר ליס. | ||
* | *בתו, מרת מרים אשת ר' שמואל בוגרד - הרצליה | ||
* | *בתו, מרת יפה אשת ר' יוסף זיסמן - פתח תקווה, נפטרה [[כ"א תשרי]] [[תשע"ו]]. | ||
* | *בתו, מרת שרה אשת ר' מאיר הרשקופ - ניו יורק | ||
* | *בתו, מרת רות אשת ר' משה פרידמן - כפר חב"ד | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[http://yomanim.com/index.php?title=%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%94:_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93_-_%D7%92%D7%A0%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%A8 הגנרטור של כפר חב"ד]''', סקירה מתוך [[שבועון בית משיח]] על פעולותיו להצבת גנרטור בכפר חב"ד כרצון הרבי | *'''[http://yomanim.com/index.php?title=%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%94:_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93_-_%D7%92%D7%A0%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%A8 הגנרטור של כפר חב"ד]''', סקירה מתוך [[שבועון בית משיח]] על פעולותיו להצבת גנרטור בכפר חב"ד כרצון הרבי | ||
גרסה אחרונה מ־01:21, 26 בנובמבר 2024
ר' יצחק מנחם מענדל ליס (תרע"ח - תשס"ה) היה ממייסדי היישוב החב"די בכפר חב"ד, ומזכיר ועד כפר חב"ד במשך שנים רבות.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ילדותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בכ"ג אלול תרע"ח בעיר וישקוב (כ-50 ק"מ מורשה), פולין.
גדל והתחנך על ברכי אביו הרב חיים מאיר ליס.
בגיל אחד עשרה זכה להכיר בפעם הראשונה את האדמו"רים הריי"צ והרבי כשבאו לבקר בוורשה.
כשהגיע לגיל שלוש עשרה הלך ללמוד בישיבת תו"ת בוורשה.
למד בישיבה עד שנת תרצ"ט, אז היה צריך לשרת בצבא ועל ידי ברכת אדמו"ר הריי"צ שאמר לו לצייר את דמות פניו כשייתיצב בועידה) ניצל משירות זה.
בשנות השואה[עריכה | עריכת קוד מקור]
כשפרצה מלחמת העולם השנייה ברחה המשפחה לתוככי רוסיא וכשנודע לו שהרבה מבחורי הישיבה עברו ללמוד בישיבת תו"ת בוילנא החליט להצטרף לחבריו. כשחצה את הגבול נתפס ושוחרר. כעבור זמן רצה לקרוא לאביו לשמש כראש הישיבה (מאחר שלא היה) וכשחצה שוב את הגבול נעצר ונשפט לחמש שנות מאסר (במהלך המאסר הצליח לברוח אך כשנזכר שתפיליו אינם איתו חזר) ונשלח למחנה עבודה בסיביר.
(במשך שהותו בגלות נפטר אביו כתוצאה מהכאת גוי שהיכהו מפני שהגן על תורו של יהודי שחיכה לקבל לחם)
בשנת תש"ג שוחרר מהמאסר. ובשנת תש"ד הגיע לעיר סמרקנד ונפגש שוב עם אימו ואחותו.
בשנת תש"ו יצא את רוסיא. לאחר תלאות ונדודים הגיע לגרמניה למחנה הפליטים פאקינג ושם הקים ת"ת לילדי המחנה.
לארץ הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תש"ז עזב את פאקינג והגיע לצרפת למשך שנתיים ועמד בקשר מכתבים רצף עם אדמו"ר הריי"צ וקיבל את אישורו לעלות לארץ הקודש.
כשעלה לארץ הקודש גר בתחילה במעברה באר יעקב ושם שימש כשו"ב וחזר דא"ח כהוראת אדמו"ר הריי"צ.
בשנת תש"ט הגיע לכפר הנטוש ספריא שניתן לקבוצת חסידי חב"ד.
בשנת תש"י נבחר לשמש כחבר וועד. ולאחר מכן נבחר להיות המזכיר הרשמי הראשון של כפר חב"ד (שגם שם זה ניתן לכפר בזכותו) ועזר לבנות, ליישב ולבסס את הכפר (ובהשתדלותו הצליח לארגן שהרכבת תעצור בסמוך לכפר).
מאחר שהיו קשיים רבים בעבודה זו ביקש מהרבירשות לעזוב אך בכל פעם קיבל מכתב עידוד להמשיך בעבודה, כשרצו לבנות את בנין הישיבה בכפר הייתה בעיה של מגרש ונידב חלק מהמגרש שלו לבנית הבניין.
בשנת תשי"ז נסע באוניה לרבי והיה מעשרת החסידים מארץ הקודש שהגיעו לרבי לחודש תשרי. ובאחת ההתוועדויות אמר הרבי "הנה המזכיר של הכפר יושב בפינה ולא אומר לחיים" והורה לו לומר לחיים ב' פעמים על כוס גדולה (בתשרי זה היה ביחידות במשך למעלה משלוש שעות!).
בשנת תשכ"א אירגן את טיסת הצ'רטר הראשון של מאה חסידים שיבואו לשהות אצל הרבי במשך כל חודש תשרי. כשנכנס ליחידות נעמד הרבי מלוא קומתו ואמר "הרב ליס יישר כוח גדול בעבור הנח"ר שגרמתם" (היחידות נמשכה כשעתיים).
עזר רבות בביסוס וקליטת המתיישבים בנחלת הר חב"ד ובלוד. שימש כמזכיר היישוב צפריה וגבאי ראשי בבית הכנסת חב"ד בבני ברק. הניח משפחה מפוארת וצאצאים ההולכים בדרכי אבות.
נפטר בח' שבט תשס"ה והוא בן 86.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, ר' חיים מאיר ליס.
- בתו, מרת מרים אשת ר' שמואל בוגרד - הרצליה
- בתו, מרת יפה אשת ר' יוסף זיסמן - פתח תקווה, נפטרה כ"א תשרי תשע"ו.
- בתו, מרת שרה אשת ר' מאיר הרשקופ - ניו יורק
- בתו, מרת רות אשת ר' משה פרידמן - כפר חב"ד
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הגנרטור של כפר חב"ד, סקירה מתוך שבועון בית משיח על פעולותיו להצבת גנרטור בכפר חב"ד כרצון הרבי