דרום: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "'''דרום''' הוא אחד מארבעה רוחות העולם. נקרא גם "נגב". == בחסידות == דרום הוא כנגד ספירת החסד, בחינת ימין, בחינת אהבה. עבודת אברהם אבינו נאמר שהיה "הלוך ונסיע הנגבה", שהגיע למדריגת אהבה רבה<ref>בארוכה תורה אור לך לך ד"ה וילך...")
 
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}")
 
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 4: שורה 4:
דרום הוא כנגד [[ספירת החסד]], בחינת [[ימין]], בחינת [[אהבה]].
דרום הוא כנגד [[ספירת החסד]], בחינת [[ימין]], בחינת [[אהבה]].


עבודת [[אברהם אבינו]] נאמר שהיה "הלוך ונסיע הנגבה", שהגיע למדריגת [[אהבה רבה]]<ref>בארוכה [[תורה אור (ספר)|תורה אור]] לך לך ד"ה וילך למסעיו.</ref>.
עבודת [[אברהם אבינו]] נאמר שהיה "הלוך ונסיע הנגבה", שהגיע למדריגת [[אהבה רבה]]{{הערה|בארוכה [[תורה אור (ספר)|תורה אור]] לך לך ד"ה וילך למסעיו.}}.


== רוח דרומית ==
== רוח דרומית ==
שורה 11: שורה 11:
מכיון ש[[חסד]] [[התכללות (המידות)|כלול]] מ[[גבורה]], לכן הדרום שהוא חסד יש בו גבורה, שהוא תוקף החום, שזה קשה{{הערה|עיין בגמ' פי"ח דשבת דקכ"ט ע"א, ועיין בתוס' פ"ג דכתובות דף ל' ד"ה הכל, בשם המדרש רבה גבי תשתזיב משרבא.}} ולא נוח להאדם.
מכיון ש[[חסד]] [[התכללות (המידות)|כלול]] מ[[גבורה]], לכן הדרום שהוא חסד יש בו גבורה, שהוא תוקף החום, שזה קשה{{הערה|עיין בגמ' פי"ח דשבת דקכ"ט ע"א, ועיין בתוס' פ"ג דכתובות דף ל' ד"ה הכל, בשם המדרש רבה גבי תשתזיב משרבא.}} ולא נוח להאדם.


בדרום יש יבישות, ואף על פי כן יש בו נהרות, וגם ה[[גן עדן]] הוא בקו השוה, כי עצמו חסדים כו'<ref>[[לקוטי תורה (ספר)|לקוטי תורה]] פ' תזריע יט, ד.</ref>.
בדרום יש יבישות, ואף על פי כן יש בו נהרות, וגם ה[[גן עדן]] הוא בקו השוה, כי עצמו חסדים כו'{{הערה|[[לקוטי תורה (ספר)|לקוטי תורה]] פ' תזריע יט, ד.}}.


== במדבר ==
== במדבר ==
שורה 18: שורה 18:


== בצבאות ה' ==
== בצבאות ה' ==
[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] עורר<ref>כ"ח תשרי תשמ"א. כ"ז מנ"א תשמ"ב.</ref> שכשם במחלמה גשמית ישנם חזית המלחמה, כמו כן ב[[צבאות השם|צבאות ה']] יש ארבע חזיות, כנגד ארבע רוחות העולם, וכנגד [[האבות]] ו[[דוד המלך]], והאמהות.  
[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] עורר{{הערה|כ"ח תשרי תשמ"א. כ"ז מנ"א תשמ"ב.}} שכשם במחלמה גשמית ישנם חזית המלחמה, כמו כן ב[[צבאות השם|צבאות ה']] יש ארבע חזיות, כנגד ארבע רוחות העולם, וכנגד [[האבות]] ו[[דוד המלך]], והאמהות.  


צד הדרום כנגד [[אברהם]], ו[[שרה]]. וכשיש הזדמנות לפעולת חסד, אז משתמשים בכח אברהם ושרה.
צד הדרום כנגד [[אברהם]], ו[[שרה]]. וכשיש הזדמנות לפעולת חסד, אז משתמשים בכח אברהם ושרה.

גרסה אחרונה מ־06:20, 18 בנובמבר 2024

דרום הוא אחד מארבעה רוחות העולם. נקרא גם "נגב".

בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

דרום הוא כנגד ספירת החסד, בחינת ימין, בחינת אהבה.

עבודת אברהם אבינו נאמר שהיה "הלוך ונסיע הנגבה", שהגיע למדריגת אהבה רבה[1].

רוח דרומית[עריכה | עריכת קוד מקור]

צד הדרום של העולם אינו מיושב, שם לא עיקר ישוב העולם, כי שם הוא תוקף החום, ולכן הכושים שחורים וגם אינו מיושב.

מכיון שחסד כלול מגבורה, לכן הדרום שהוא חסד יש בו גבורה, שהוא תוקף החום, שזה קשה[2] ולא נוח להאדם.

בדרום יש יבישות, ואף על פי כן יש בו נהרות, וגם הגן עדן הוא בקו השוה, כי עצמו חסדים כו'[3].

במדבר[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – דגלי השבטים

כשבני ישראל היו במדבר, בצד הדרום היה "דגל מחנה ראובן".

בצבאות ה'[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי עורר[4] שכשם במחלמה גשמית ישנם חזית המלחמה, כמו כן בצבאות ה' יש ארבע חזיות, כנגד ארבע רוחות העולם, וכנגד האבות ודוד המלך, והאמהות.

צד הדרום כנגד אברהם, ושרה. וכשיש הזדמנות לפעולת חסד, אז משתמשים בכח אברהם ושרה.

וכמן כן בכל כינוס יש גם נתינת הצדקה, מבחינת החסד.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. בארוכה תורה אור לך לך ד"ה וילך למסעיו.
  2. עיין בגמ' פי"ח דשבת דקכ"ט ע"א, ועיין בתוס' פ"ג דכתובות דף ל' ד"ה הכל, בשם המדרש רבה גבי תשתזיב משרבא.
  3. לקוטי תורה פ' תזריע יט, ד.
  4. כ"ח תשרי תשמ"א. כ"ז מנ"א תשמ"ב.