קלמן בר: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 16: | שורה 16: | ||
הקים את מערך הכשרות בד"ץ "בהידור הכשרות" בתוך מערכת הכשרות של רבנות נתניה, הנותן מענה לציבור המקפיד על כשרות למהדרין. | הקים את מערך הכשרות בד"ץ "בהידור הכשרות" בתוך מערכת הכשרות של רבנות נתניה, הנותן מענה לציבור המקפיד על כשרות למהדרין. | ||
==הרב הראשי לישראל== | |||
ב[[כ"ט בתשרי]] [[תשפ"ה]] נבחר למשרת הרב הראשי האשכנזי לישראל לכהן עם הרב הראשי הספרדי הרב [[דוד יוסף]] לאחר סבב שני שהתקיים בינו לבין הרב [[מיכה הלוי]]. | ב[[כ"ט בתשרי]] [[תשפ"ה]] נבחר למשרת הרב הראשי האשכנזי לישראל לכהן עם הרב הראשי הספרדי הרב [[דוד יוסף]] לאחר סבב שני שהתקיים בינו לבין הרב [[מיכה הלוי]]. | ||
בראיון ל[[שבועון בית משיח]]{{הערה|גיליון 1433}}, פרש הרב בר את משנתו בקשר לתפקידה של הרבנות הראשית, ומלבד התפקידים הייעודיים של הרבנות בתחום הנישואין, כשרות והלכה, הציב מטרה חשובה לטווח זמן המיידי: | |||
"אני רואה כעת בתפקיד הרבנות מטרה לאחד בין הפלגים, שכל קבוצה תראה את החלק הטוב שבקבוצה האחרת. אסור לתת יד לשסע ופילוגים, מספיק עם זה!". | |||
==קשר עם הרבי== | ==קשר עם הרבי== | ||
גרסה מ־10:32, 8 בנובמבר 2024
הרב קלמן מאיר בר (יליד שנת תשי"ח) הוא הרב הראשי האשכנזי לישראל החל משנת תשפ"ה.
תולדות חיים
נולד בא' בטבת תשי"ח לאביו עמנואל ולאמו מרים איטה בתל אביב. למד בישיבה התיכונית בנתניה בראשותו של הרב שמחה הכהן קוק[1].
בשנת ה'תשל"ה החל ללמוד בישיבת ההסדר כרם ביבנה. למד בכולל בכרם ביבנה ונסמך לרבנות עיר.
בשנת ה'תשמ"ו מינה אותו הרב חיים יעקב גולדוויכט לשמש כר"מ בישיבת כרם ביבנה.
שימש בשליחות רבנית כראש ישיבת יבנה באנטוורפן, וכן כרב קהילת המזרחי "הרב עמיאל".
לצד תפקידו בישיבה, שימש כראש המדרשה לבנות בקיבוץ חפץ חיים וכרב מכללת תלפיות.
בט' באלול תשע"ד נבחר למשרת הרב האשכנזי הראשי של נתניה [2].
הקים את מערך הכשרות בד"ץ "בהידור הכשרות" בתוך מערכת הכשרות של רבנות נתניה, הנותן מענה לציבור המקפיד על כשרות למהדרין.
הרב הראשי לישראל
בכ"ט בתשרי תשפ"ה נבחר למשרת הרב הראשי האשכנזי לישראל לכהן עם הרב הראשי הספרדי הרב דוד יוסף לאחר סבב שני שהתקיים בינו לבין הרב מיכה הלוי. בראיון לשבועון בית משיח[3], פרש הרב בר את משנתו בקשר לתפקידה של הרבנות הראשית, ומלבד התפקידים הייעודיים של הרבנות בתחום הנישואין, כשרות והלכה, הציב מטרה חשובה לטווח זמן המיידי: "אני רואה כעת בתפקיד הרבנות מטרה לאחד בין הפלגים, שכל קבוצה תראה את החלק הטוב שבקבוצה האחרת. אסור לתת יד לשסע ופילוגים, מספיק עם זה!".
קשר עם הרבי
נחשב כידיד חב"ד מובהק, ואף זכה להיות בקשרי מכתבים עם הרבי מלך המשיח.
על הקשר שלו עם הרבי סיפר בראיון לשבועון בית משיח[4]: "אני רואה את עצמי כקשור ומחובר לרבי מליובאוויטש ואף כתבתי לו מכתבים.
בתור חתן כתבתי לרבי, ואף קיבלתי מכתב ברכה לחתונת בתוספת שתי שורות בכתב יד קודשו.
גם לאחר מכן ביקשתי ברכה לילדים לאחר שתקופה לא נפקדתי לצערי. זכיתי לקבל מכתב תשובה מהרבי".
ידידות עם השלוחים
אודות הידידות עם השלוחים סיפר בראיון הנזכר: "רואים כמה עבודה שלוחי הקודש עושים, ולפעמים גם בחוסר תנאים ובחוסר כל. הם ממש מפקירים את עצמם למען הזולת. זו הסיבה שכמעט בכל כינוס של שלוחים שמזמינים אותנו, בנתניה ומחוצה לה, אנחנו משתדלים להיות וליטול חלק".
משתתף באירועים חב"דיים ובהם מעמדי "סיום הרמב"ם" שמתקיימים על ידי מטה משיח בעירו בראשות הרב אלעזר פרץ[5].
בשנת תשפ"ד הוכרז בידי הרב נפתלי רוט במעמד סיום הרמב"ם כי רבני חב"ד תומכים במועמדותו של הרב בר לרבנות הראשית ואכן רוב רבני חב"ד בגוף הבוחר בחרו בו.
לקריאה נוספת
- שבועון בית משיח 1433, הרב קלמן בר עם היבחרו לתפקיד הרב הראשי מספר על הקשר החם עם הרבי
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
| הקודם: הרב דוד לאו |
הרב הראשי האשכנזי החל מכ"ט תשרי תשפ"ה |
הבא: ? |