בית הכנסת בית אריה (לוד): הבדלים בין גרסאות בדף
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
|||
| (20 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''בית הכנסת בית אריה''' הוא [[בית הכנסת]] המרכזי של קהילת חב"ד ב[[לוד]], והוא קרוי על שם אחד מראשוני המתיישבים החב"דיים בעיר ומראשי העסקנים לביסוסה ופיתוחה של הקהילה ומוסדותיה, הרב [[אריה זאב ליפסקר]]. | [[קובץ: לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] בבית הכנסת "בית אריה"]] | ||
'''בית הכנסת בית אריה ומלכה''' הוא [[בית הכנסת]] המרכזי של קהילת חב"ד ב[[לוד]], והוא קרוי על שם אחד מראשוני המתיישבים החב"דיים בעיר ומראשי העסקנים לביסוסה ופיתוחה של הקהילה ומוסדותיה, הרב [[אריה זאב ליפסקר]]. | |||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
עיקר פיתוחו של השיכון הגיע בעקבות מוסדות החינוך שנוסדו בו, ובראשם ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובשל כך הקדישו עסקני הקהילה את רוב מרצם לפיתוח המוסדות. | עיקר פיתוחו של השיכון הגיע בעקבות מוסדות החינוך שנוסדו בו, ובראשם ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובשל כך הקדישו עסקני הקהילה את רוב מרצם לפיתוח המוסדות. | ||
רק כעבור קרוב לעשור גבר הצורך במבנה הולם עבור ציבור המתפללים{{הערה|בתחילה הוקם מבנה בית כנסת עבור בני העדה הגרוזינית שחגיגת [[חנוכת הבית]] שלו התקיימה ב[[כ' מנחם אב]] [[תשל"ה]], והוא שימש באופן זמני כבית כנסת לכלל תושבי שיכון חב"ד.}}, ועסקני הקהילה בראשות ר' [[גרשון דב | רק כעבור קרוב לעשור גבר הצורך במבנה הולם עבור ציבור המתפללים{{הערה|בתחילה הוקם מבנה בית כנסת עבור בני העדה הגרוזינית שחגיגת [[חנוכת הבית]] שלו התקיימה ב[[כ' מנחם אב]] [[תשל"ה]], והוא שימש באופן זמני כבית כנסת לכלל תושבי שיכון חב"ד.}}, ועסקני הקהילה בראשות ר' [[גרשון דב שיף]] החלו באיתור נדבנים שיתרמו את סכום הכסף ההתחלתי עבור הבניה, ולקבל הקצאה עבור הקמת מבנה גדול של קבע שיתאים לקהילה גם לאחר התפתחותה והתבססותה. | ||
ב[[חודש אב]] [[תשל"ה]] הועלתה הצעה של משפחת ליפסקר לתרום 100,000 לירות עבור הבניה, ולקבוע את [[בית הכנסת]] כנר זכרון לאביהם הרב [[אריה זאב ליפסקר]], שהיה אחד מראשוני המתיישבים החב"דיים בעיר ומראשי העסקנים לביסוסה ופיתוחה של הקהילה ומוסדותיה. | ב[[חודש אב]] [[תשל"ה]] הועלתה הצעה של משפחת ליפסקר לתרום 100,000 לירות עבור הבניה, ולקבוע את [[בית הכנסת]] כנר זכרון לאביהם הרב [[אריה זאב ליפסקר]], שהיה אחד מראשוני המתיישבים החב"דיים בעיר ומראשי העסקנים לביסוסה ופיתוחה של הקהילה ומוסדותיה. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
לאחר הצעתם של משפחת ליפסקר, הסכים גם הרב [[אברהם פרשן]] לתרום סכום של 50,000 לירות עבור הבניה, וקבוצה של חמישים תושבים מחסידי חב"ד המקומיים קיבלו על עצמם להתאגד ולתרום 100,000 נוספים (כל אחד 2,000 לירות), ומתוך השערה שהמשרדים הממשלתיים יתנו גם הם את חלקם, החלו התכנונים להקמת בית הכנסת. | לאחר הצעתם של משפחת ליפסקר, הסכים גם הרב [[אברהם פרשן]] לתרום סכום של 50,000 לירות עבור הבניה, וקבוצה של חמישים תושבים מחסידי חב"ד המקומיים קיבלו על עצמם להתאגד ולתרום 100,000 נוספים (כל אחד 2,000 לירות), ומתוך השערה שהמשרדים הממשלתיים יתנו גם הם את חלקם, החלו התכנונים להקמת בית הכנסת. | ||
העוסק הראשי בבניה היה העסקן החסידי ר' [[יוסף בלוי]], בשיתוף ועד [[בית הכנסת]] | העוסק הראשי בבניה היה העסקן החסידי ר' [[יוסף בלוי]], בשיתוף ועד [[בית הכנסת]] ר' ברוך שיף, ר' [[יעקב מינסקי]] ור' יוסף פרסיה, והעבודות בפועל החלו בי"א [[ניסן]] תשל"ז. | ||
בחורף של שנת [[תשל"ח]] הושלמה בניית השלד, אך עקב פיגור בתשלומים לקבלן הופסקו העבודות למספר חודשים, וב[[חודש תמוז]] של אותה שנה אישרה הוועדה הבין-משרדית בכנסת תקציב של 400,000 לירות עבור בית הכנסת, ובנייתו הושלמה בחורף של שנת [[תשל"ט]]. | בחורף של שנת [[תשל"ח]] הושלמה בניית השלד, אך עקב פיגור בתשלומים לקבלן הופסקו העבודות למספר חודשים, וב[[חודש תמוז]] של אותה שנה אישרה הוועדה הבין-משרדית בכנסת תקציב של 400,000 לירות עבור בית הכנסת, ובנייתו הושלמה בחורף של שנת [[תשל"ט]]. | ||
==מיקום בית הכנסת== | ==מיקום בית הכנסת== | ||
בית הכנסת ממוקם במרכז השכונה החב"דית, ובסמיכות ל[[מקווה טהרה]] ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], והסופרמרקט המרכזי במקום. | בית הכנסת ממוקם במרכז השכונה החב"דית, ובסמיכות ל[[מקווה טהרה]] ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], והסופרמרקט המרכזי במקום (מוטי מרקט). | ||
==מבנה בית הכנסת== | ==מבנה בית הכנסת== | ||
בית הכנסת דומה בתבניתו | בית הכנסת דומה בתבניתו לבית הכנסת 'בית יצחק' השוכן ב[[נחלת הר חב"ד]] שהוקם במקביל, ותוכנן בצורה כזו שישמש את המתפללים הרבים הפוקדים את [[בית הכנסת]] בצורה מיטבית לפי צרכיהם. | ||
בקומתו הראשונה של ביהכנ"ס, ממוקמים ארבעה חדרי תפילה בעלי כניסות נפרדות, בהן מתקיימים עשרות מניני תפילה בימי החול. בנוסף, נמצאים בקומה זו חדרי השירות, מטבח ומשרדי בית הכנסת, ואולם בו נערכים התוועדויות חסידיות מידי שבת. | |||
בקומה | בקומה השנייה של בית הכנסת, ממוקם אולם התפילה הגדול בו מתקיימים מניני התפילה המרכזיים בשבתות ובחגים, ובו נערכות ההתוועדויות הגדולות עבור כל בני הקהילה במועדים חסידיים מיוחדים. כמו כן לאחר שנים רבות הוקמו חדרי תפילה נוספים במרפסת בחלקו האחורי של בית הכנסת, על מנת לענות על הצורך הגובר והולך בחדרי תפילה נוספים. | ||
עזרת הנשים ממוקמת בקומה השלישית של בית הכנסת, והכניסה אליה הינה | עזרת הנשים ממוקמת בקומה השלישית של בית הכנסת, והכניסה אליה הינה מצדו האחורי של הבניין, על מנת לשמור על הפרדה מקסימלית תוך הקפדה על כללי הצניעות. | ||
ב[[חשוון]] [[תשס"ח]] נתרמה לבית הכנסת ספריית עץ בצורת 770, | |||
הספריה מוקמה בלובי הכניסה לבית הכנסת ובה מאוחסנים סידורי התפילה{{הערה|{{קישור חבד און ליין|33097|'770' גם בלוד||י"א חשוון תשס"ח}}}}. | |||
==פעילות בבית הכנסת== | ==פעילות בבית הכנסת== | ||
| שורה 35: | שורה 38: | ||
בנוסף, מתקיימת במקום מסגרת 'צבאות השם' לילדים. | בנוסף, מתקיימת במקום מסגרת 'צבאות השם' לילדים. | ||
==אישים בבית הכנסת== | ==אישים בבית הכנסת== | ||
*הרב [[ברוך בועז יורקוביץ | *הרב [[ברוך בועז יורקוביץ]] - רב ומרא דאתרא | ||
*ר' שמעון מלכיאלי - גבאי | |||
*ר' נתנאל מלכה - גבאי | |||
*ר' | *ר' חיים גלינסקי - גבאי | ||
*ר' נתנאל מלכה | *ר' ירחמיאל שיף - גבאי | ||
*ר' | |||
ר' ירחמיאל שיף | |||
*ר' חיים אוחיון - גבאי | *ר' חיים אוחיון - גבאי | ||
*ר' צמח חיל - גבאי | *ר' צמח חיל - גבאי | ||
*ר' | *ר' ירחמיאל ריבקין - גבאי | ||
===אישים בעבר=== | |||
*הרב [[שרגא מלך קפלן]] - רב ומרא דאתרא | |||
*הרב [[שמואל מנחם מענדל ריבקין]] - רב ומרא דאתרא | |||
*הרב [[דב בעריש רוזנברג]] - משפיע אנ"ש בקהילה וגבאי בבית הכנסת | |||
*ר' יעקב פיל - גבאי | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*{{קישור חבד און ליין|85630|בית הכנסת בשבוע ● והפעם: "בית אריה" בשיכון חב"ד||י"ג תשרי תשע"ה}} | *{{קישור חבד און ליין|85630|בית הכנסת בשבוע ● והפעם: "בית אריה" בשיכון חב"ד||י"ג תשרי תשע"ה}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בלוד]] | [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בלוד]] | ||
[[קטגוריה:בתי כנסת חב"דים]] | [[קטגוריה:בתי כנסת חב"דים]] | ||
גרסה אחרונה מ־19:08, 27 באוקטובר 2024
בית הכנסת בית אריה ומלכה הוא בית הכנסת המרכזי של קהילת חב"ד בלוד, והוא קרוי על שם אחד מראשוני המתיישבים החב"דיים בעיר ומראשי העסקנים לביסוסה ופיתוחה של הקהילה ומוסדותיה, הרב אריה זאב ליפסקר.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
השיכון החב"די בלוד נוסד בשנת תשכ"ה, ונתקל בקשיים רבים בשנותיו הראשונות בהקצאות שטח עבור המוסדות החב"דיים ויחידות דיור ממשרד הקליטה עבור העולים.
עיקר פיתוחו של השיכון הגיע בעקבות מוסדות החינוך שנוסדו בו, ובראשם ישיבת תומכי תמימים לוד, ובשל כך הקדישו עסקני הקהילה את רוב מרצם לפיתוח המוסדות.
רק כעבור קרוב לעשור גבר הצורך במבנה הולם עבור ציבור המתפללים[1], ועסקני הקהילה בראשות ר' גרשון דב שיף החלו באיתור נדבנים שיתרמו את סכום הכסף ההתחלתי עבור הבניה, ולקבל הקצאה עבור הקמת מבנה גדול של קבע שיתאים לקהילה גם לאחר התפתחותה והתבססותה.
בחודש אב תשל"ה הועלתה הצעה של משפחת ליפסקר לתרום 100,000 לירות עבור הבניה, ולקבוע את בית הכנסת כנר זכרון לאביהם הרב אריה זאב ליפסקר, שהיה אחד מראשוני המתיישבים החב"דיים בעיר ומראשי העסקנים לביסוסה ופיתוחה של הקהילה ומוסדותיה.
לאחר הצעתם של משפחת ליפסקר, הסכים גם הרב אברהם פרשן לתרום סכום של 50,000 לירות עבור הבניה, וקבוצה של חמישים תושבים מחסידי חב"ד המקומיים קיבלו על עצמם להתאגד ולתרום 100,000 נוספים (כל אחד 2,000 לירות), ומתוך השערה שהמשרדים הממשלתיים יתנו גם הם את חלקם, החלו התכנונים להקמת בית הכנסת.
העוסק הראשי בבניה היה העסקן החסידי ר' יוסף בלוי, בשיתוף ועד בית הכנסת ר' ברוך שיף, ר' יעקב מינסקי ור' יוסף פרסיה, והעבודות בפועל החלו בי"א ניסן תשל"ז.
בחורף של שנת תשל"ח הושלמה בניית השלד, אך עקב פיגור בתשלומים לקבלן הופסקו העבודות למספר חודשים, ובחודש תמוז של אותה שנה אישרה הוועדה הבין-משרדית בכנסת תקציב של 400,000 לירות עבור בית הכנסת, ובנייתו הושלמה בחורף של שנת תשל"ט.
מיקום בית הכנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]
בית הכנסת ממוקם במרכז השכונה החב"דית, ובסמיכות למקווה טהרה ישיבת תומכי תמימים לוד, והסופרמרקט המרכזי במקום (מוטי מרקט).
מבנה בית הכנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]
בית הכנסת דומה בתבניתו לבית הכנסת 'בית יצחק' השוכן בנחלת הר חב"ד שהוקם במקביל, ותוכנן בצורה כזו שישמש את המתפללים הרבים הפוקדים את בית הכנסת בצורה מיטבית לפי צרכיהם.
בקומתו הראשונה של ביהכנ"ס, ממוקמים ארבעה חדרי תפילה בעלי כניסות נפרדות, בהן מתקיימים עשרות מניני תפילה בימי החול. בנוסף, נמצאים בקומה זו חדרי השירות, מטבח ומשרדי בית הכנסת, ואולם בו נערכים התוועדויות חסידיות מידי שבת.
בקומה השנייה של בית הכנסת, ממוקם אולם התפילה הגדול בו מתקיימים מניני התפילה המרכזיים בשבתות ובחגים, ובו נערכות ההתוועדויות הגדולות עבור כל בני הקהילה במועדים חסידיים מיוחדים. כמו כן לאחר שנים רבות הוקמו חדרי תפילה נוספים במרפסת בחלקו האחורי של בית הכנסת, על מנת לענות על הצורך הגובר והולך בחדרי תפילה נוספים.
עזרת הנשים ממוקמת בקומה השלישית של בית הכנסת, והכניסה אליה הינה מצדו האחורי של הבניין, על מנת לשמור על הפרדה מקסימלית תוך הקפדה על כללי הצניעות.
בחשוון תשס"ח נתרמה לבית הכנסת ספריית עץ בצורת 770, הספריה מוקמה בלובי הכניסה לבית הכנסת ובה מאוחסנים סידורי התפילה[2].
פעילות בבית הכנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]
בימי החול פועלים בבית הכנסת בשעות הבוקר 'כולל לוי יצחק' למבוגרים בניהולו של הרב יוסף יצחק זילברשטרום המיועד גם לציבור הכללי, ו'כולל זקנים - חב"ד' בניהול משפיע הקהילה הרב נחום קפלן.
מידי ערב פועל במקום כולל אברכים בניהול הרב אברהם אלאשווילי, בהשתתפות קרוב למאה אברכים הלומדים גמרא הלכה וחסידות.
בנוסף, מתקיימת במקום מסגרת 'צבאות השם' לילדים.
אישים בבית הכנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב ברוך בועז יורקוביץ - רב ומרא דאתרא
- ר' שמעון מלכיאלי - גבאי
- ר' נתנאל מלכה - גבאי
- ר' חיים גלינסקי - גבאי
- ר' ירחמיאל שיף - גבאי
- ר' חיים אוחיון - גבאי
- ר' צמח חיל - גבאי
- ר' ירחמיאל ריבקין - גבאי
אישים בעבר[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב שרגא מלך קפלן - רב ומרא דאתרא
- הרב שמואל מנחם מענדל ריבקין - רב ומרא דאתרא
- הרב דב בעריש רוזנברג - משפיע אנ"ש בקהילה וגבאי בבית הכנסת
- ר' יעקב פיל - גבאי
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בית הכנסת בשבוע ● והפעם: "בית אריה" בשיכון חב"ד - באתר
י"ג תשרי תשע"ה
הערות שוליים
- ↑ בתחילה הוקם מבנה בית כנסת עבור בני העדה הגרוזינית שחגיגת חנוכת הבית שלו התקיימה בכ' מנחם אב תשל"ה, והוא שימש באופן זמני כבית כנסת לכלל תושבי שיכון חב"ד.
- ↑ '770' גם בלוד - באתר י"א חשוון תשס"ח