כתר: הבדלים בין גרסאות בדף
| (31 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:תרשים עשר ספירות עם צבעים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תרשים [[עשר הספירות]]. ספירת הכתר מופיעה בראש המשולש העליון]] | [[קובץ:תרשים עשר ספירות עם צבעים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תרשים [[עשר הספירות]]. ספירת הכתר מופיעה בראש המשולש העליון]] | ||
''' | '''כתר''' הוא הרצון האלוקי לברוא את העולם{{הערה|כדוגמת רצון האדם, שמצד אחד אינו כח פנימי כשכל או רגש, אך מצד שני אינו עצם הנפש ממש - אלא הוא הטייה של הנפש לדבר מסויים.}}. ספירת הכתר היא {{הערה|לפי שיטת רוב המקובלים }} הספירה הראשונה ב[[עשר הספירות]]. | ||
לפי [[מנין הספירות|שיטת חב"ד במנין הספירות]] ספירת הכתר לא נמנית בדרך כלל בין הספירות, ובמקומה מונים את [[ספירת הדעת|ספירת הדעת]]. | |||
==עניינה== | ==עניינה== | ||
ספירת הכתר היא הממוצע בין המאציל לנאצלים. כדי שממוצע יוכל לחבר בין שני עניינים שונים הוא צריך להיות כלול משניהם, | ספירת הכתר היא הממוצע בין המאציל לנאצלים. כדי שממוצע יוכל לחבר בין שני עניינים שונים הוא צריך להיות כלול משניהם, לכן מורכב וכולל הכתר שתי דרגות – חיצוניות הכתר ופנימיות הכתר. | ||
הכתר נקרא רצון העליון, היות וגם ברצון יש שני עניינים: | |||
החפץ המבוקש ברצון, | |||
והסיבה לרצות ולהתאוות לו. | |||
הסיבה לרצון היא הפנימיות, בעוד שהמבוקש עצמו הוא החיצוניות. | |||
==פנימיות הכתר וחיצוניות הכתר== | ==פנימיות הכתר וחיצוניות הכתר== | ||
| שורה 10: | שורה 17: | ||
*'''פנימיות הרצון''' - הסיבה שבגללה רוצים. | *'''פנימיות הרצון''' - הסיבה שבגללה רוצים. | ||
בדומה לכך גם באלוקות שלמעלה מהעולמות יש את הכוחות המתלבשים בסדר השתלשלות ב[[ | בדומה לכך גם באלוקות שלמעלה מהעולמות יש את הכוחות המתלבשים בסדר השתלשלות ב[[עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה|ארבעת העולמות]], ואילו עצם האלוקות מתגלית בספירת הכתר שהוא הרצון הכללי המקיף את העולמות ולמעלה מהם{{הערה|ונקרא כתר דוגמת כתר המלך, שמצד אחד אינו כלל חלק מגוף המלך, אך מצד שני לא זו בלבד שהוא למעלה מהמלך אלא עוד זאת שהוא הדבר שעושה את המלך למלך}}, כאשר בו עצמו קיימות שתי בחינות כלליות: פנימיות הכתר{{הערה|פנימיות הרצון.}} המכונה [[עתיק יומין]], וחיצוניות הכתר{{הערה|חיצוניות הרצון}} המכונה [[אריך אנפין]]. פנימיות הכתר הוא הסיבה לרצון ונקרא עולם ה[[תענוג]], וחיצוניות הכתר הוא ה[[רצון]] עצמו. | ||
הסיבת שפנימיות הרצון העליון נקראת תענוג{{הערה|יש להבדיל בין הרצון התחתון - הנובע מהשכל לבין הרצון העליון - שמעל השכל. סיבת הרצון התחתון גלויה וידועה: השכל הוא סיבת הרצון, בלי השכל לא היה רוצה דבר זה, וכל רצונו הוא בגלל שהבין שהדבר טוב לו}} היא, שהרצון העליון הוא על דרך רצון הנפש עצמה – הוא אינו נובע מהשכל אלא אדרבה – הוא מקור וסיבת השכל (למשל, | הסיבת שפנימיות הרצון העליון נקראת תענוג{{הערה|יש להבדיל בין הרצון התחתון - הנובע מהשכל לבין הרצון העליון - שמעל השכל. סיבת הרצון התחתון גלויה וידועה: השכל הוא סיבת הרצון, בלי השכל לא היה רוצה דבר זה, וכל רצונו הוא בגלל שהבין שהדבר טוב לו}} היא, שהרצון העליון הוא על דרך רצון הנפש עצמה – הוא אינו נובע מהשכל אלא אדרבה – הוא מקור וסיבת השכל (למשל, לעולם ילמוד אדם במקום שליבו חפץ. מאחר שהוא רוצה בכך הוא יבין טוב יותר). סיבתו של רצון זה אינו השכל אלא התענוג: בזה הוא רוצה כי בזה יש לו תענוג. ואלו הן שתי הדרגות שבכתר: התענוג הוא פנימיות הכתר, והרצון העליון הוא חיצוניותו. | ||
מאחר וחיצוניות הכתר היא הרצון הכללי בבריאת העולמות {{הערה|ורצון הקב"ה בבריאה הוא כמאמר רז"ל "נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים", דהיינו, שיהיה עולם ששומרים בו תורה ומצוות}} היא כוללת בתוכה שלושה עניינים: שורש התורה, שורש המצוות ושורש העולמות. שורש התורה כולל שלושה עניינים: מוחא סתימאה, אויר ושערות. שורש המצוות כולל שני עניינים: גולגלתא ותריג ארחין דגולגלתא, ושורש העולמות הוא אריך אנפין. | מאחר וחיצוניות הכתר היא הרצון הכללי בבריאת העולמות{{הערה|ורצון הקב"ה בבריאה הוא כמאמר רז"ל "נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים", דהיינו, שיהיה עולם ששומרים בו תורה ומצוות}} היא כוללת בתוכה שלושה עניינים: שורש התורה, שורש המצוות ושורש העולמות. שורש התורה כולל שלושה עניינים: מוחא סתימאה, אויר ושערות. שורש המצוות כולל שני עניינים: גולגלתא ותריג ארחין דגולגלתא, ושורש העולמות הוא אריך אנפין. | ||
== | ==פנימיות הכתר== | ||
פנימיות הכתר היא הבחינה התחתונה שבמאציל, ונקראת עתיק משום שהיא נעתקת מכל סדר ההשתלשלות, והיא תענוג הבורא בבריאת העולמות. בפנימיות הכתר עצמה יש שתי דרגות: התענוג עצמו, וגילוי התענוג. שתי דרגות אלו נקראות ג"ר וז"ת דעתיק{{הערה|עיין ספר הליקוטים להצ"צ בערך עתיק}}. | |||
===ג"ר דעתיק=== | ===ג"ר דעתיק=== | ||
ג"ר דעתיק הם חכמה-בינה-דעת שבעתיק, והם הפנימיות של פנימיות עתיק, הבחינה התחתונה שבמאציל, שאינה שייכת כלל להתלבשות מאחר ואין ב"מקום" זה כלל מציאות של אור וכלי, אלא עצמות השם יתברך לבדו{{הערה|אור התורה שיר השירים תקי"ב}}. | |||
===[[חסד דעתיק]]=== | ===[[חסד דעתיק]]=== | ||
| שורה 28: | שורה 35: | ||
===ז"ת דעתיק=== | ===ז"ת דעתיק=== | ||
ז"ת דעתיק הן חיצוניות התענוג, והן הבחינה שיכולה לרדת ולהיות | ז"ת דעתיק הן חיצוניות התענוג, והן הבחינה שיכולה לרדת ולהיות סיבה לרצון העליון. | ||
===דעת דעתיק=== | ===דעת דעתיק=== | ||
{{הערה|בשעה שהקדימו תער"ב עמוד א'רמ}} | דעת דעתיק היא בחינת [[ש"ע נהורין]]{{הערה|בשעה שהקדימו תער"ב עמוד א'רמ}} (או שע"ה{{הערה|מכיון שה' החסדים נמשכים ממילא לעיתים לא סופרים אותם (מאמרים תרל"ח ואתחנן)}}) הכתובה במקומות רבים: מצד אחד כוללת הדעת בתוכה את שלושת המוחין חב"ד ומצד שני היא מהווה מקור לשבעת המידות ז"א. מאחר והמוחין הם מאות והמידות הן עשרות{{הערה|אור התורה דברים שבת שובה עמוד א'תקל}}, נמצא ששלושת הראשים חב"ד מספרם 300, ואילו שבע המידות מספרן 70, וביחד – ש"ע אורות עליונים. | ||
כך גם מובא בשם הרמ"ז [- רבי משה זכותא]. | |||
לגבי הקשר של שע"ה נהורין ל[[עבודת השם|עבודת]] ה[[תשובה]] ראה בערך [[מעיל#מכפרים על לשון הרע|מעיל]]. | |||
==חיצוניות הכתר== | ==חיצוניות הכתר== | ||
חיצוניות הכתר (הנקראת פעמים רבות רצון העליון) {{הערה|השם "רצון העליון" מבדיל דרגא זו "מרצון התחתון", שהוא רצון הנמשך מהשכל. דהיינו, רצון שלא נובע מעצם הטבע של נפשו, אלא רק מסיבה שכלית כלשהי. על שני סוגי רצון אלו כיוונו חכמינו זכרונם לברכה באמרם "אית רצון ואית רצון", יש רצון ויש רצון, כלומר, ישנם שני סוגים/ שתי דרגות ברצון}} הוא שורש התורה והמצוות. רצון זה נקרא עליון, כי אין לו טעם גלוי (כמו הרצון הנמשך מהשכל) אלא טעם כמוס בלבד. המשל בחסידות להבנת עניין טעם כמוס הוא הטעם לאהבת אב לבנו: רואים בפועל שאדם אוהב את בנו יותר מאחרים גם כשאין לזה שום טעם, ואפילו כשהבן פחות מוצלח מאחרים. אין פירוש הדבר שאהבה זו היא סתם עקשנות ואין לה טעם כלל. אהבת האב ודאי יש לה טעם עמוק ונעוץ בעצם טבעה של נפש האב, אלא שטעם זה נעלה מהשכל עד כדי כך שאינו יכול להתלבש בו - שאפילו לאב לעצמו אין הסבר שכלי על כך. | חיצוניות הכתר (הנקראת פעמים רבות רצון העליון){{הערה|השם "רצון העליון" מבדיל דרגא זו "מרצון התחתון", שהוא רצון הנמשך מהשכל. דהיינו, רצון שלא נובע מעצם הטבע של נפשו, אלא רק מסיבה שכלית כלשהי. על שני סוגי רצון אלו כיוונו חכמינו זכרונם לברכה באמרם "אית רצון ואית רצון"{{הערה|הובא ונתבאר בסהמ"צ להצ"צ מצות לא תבערו אש פ"ח א' ואילך, ואולי הכוונה לזח"ג קכט א מצחא דאקרי רצון כו' (הערת ב"ק אדמו"ר שליט"א בסה"מ תש"ט ע' 113).}}, יש רצון ויש רצון, כלומר, ישנם שני סוגים/ שתי דרגות ברצון}} הוא שורש התורה והמצוות. רצון זה נקרא עליון, כי אין לו טעם גלוי (כמו הרצון הנמשך מהשכל) אלא טעם כמוס בלבד. המשל בחסידות להבנת עניין טעם כמוס הוא הטעם לאהבת אב לבנו: רואים בפועל שאדם אוהב את בנו יותר מאחרים גם כשאין לזה שום טעם, ואפילו כשהבן פחות מוצלח מאחרים. אין פירוש הדבר שאהבה זו היא סתם [[עקשנות]] ואין לה טעם כלל. אהבת האב ודאי יש לה טעם עמוק ונעוץ בעצם טבעה של נפש האב, אלא שטעם זה נעלה מהשכל עד כדי כך שאינו יכול להתלבש בו - שאפילו לאב לעצמו אין הסבר שכלי על כך. | ||
אך מאחר ורצון השם הוא שיהיה עולם שבו יהודים לומדים תורה ומקיימים מצוות, מובן שהרצון העליון כולל בתוכו את שורש כל העניינים הנ"ל: נפש האדם, עולמות, תורה ומצוות. שורש התורה הוא [[מוחא סתימאה]], שורש המצוות הוא [[גולגלתא]] ושורש העולמות הוא [[אריך אנפין]]. | אך מאחר ורצון השם הוא שיהיה עולם שבו יהודים לומדים תורה ומקיימים מצוות, מובן שהרצון העליון כולל בתוכו את שורש כל העניינים הנ"ל: נפש האדם, עולמות, תורה ומצוות. שורש התורה הוא [[מוחא סתימאה]], שורש המצוות הוא [[גולגלתא]] ושורש העולמות הוא [[אריך אנפין]]. | ||
===[[אריך אנפין]]=== | ===[[אריך אנפין]]=== | ||
הוא שורש העולמות. גדרו של העולם הוא זמן ומקום: | הוא חיצוניות הכתר, והוא שורש העולמות. גדרו של העולם הוא זמן ומקום: | ||
מקום הוא מציאות שיש לה שישה צדדים: ארבע רוחות העולם, מעלה ומטה - ושורשו הם שישה צדדים רוחניים: חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד ומלכות. | מקום הוא מציאות שיש לה שישה צדדים: ארבע רוחות העולם, מעלה ומטה - ושורשו הם שישה צדדים רוחניים: חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד ומלכות. | ||
| שורה 46: | שורה 56: | ||
מציאות ממשית של מידות מתחילה בעולם האצילות, אך שורשה גבוה יותר, והיא דרגת אריך אנפין. את ההבדל בין המידות באצילות לשורשן בעתיק ממשילה החסידות להבדל שבין להבה גלויה לבין אש שבגחלת: בגחלת לא ניכר כלל שיש מציאות אש בתוכה, אך כשכמקרבים אליה קש או נופחים בה יוצאת להבה, והוא נקרא "העלם הקרוב לגילוי". | מציאות ממשית של מידות מתחילה בעולם האצילות, אך שורשה גבוה יותר, והיא דרגת אריך אנפין. את ההבדל בין המידות באצילות לשורשן בעתיק ממשילה החסידות להבדל שבין להבה גלויה לבין אש שבגחלת: בגחלת לא ניכר כלל שיש מציאות אש בתוכה, אך כשכמקרבים אליה קש או נופחים בה יוצאת להבה, והוא נקרא "העלם הקרוב לגילוי". | ||
פירוש שמה של דרגה זו, '''אריך אנפין''', הוא "פנים גדולות". פנים הוא המקום בו מתגלה פנימיותו של האדם (מצב רוחו של האדם, האם הוא שמח או עצב וכיוצא בזה, ניכר בפניו). פניו של "אדם דאצילות" נקראות פנים קטנות, וביחס אליו ה"פנים" של דרגת הכתר נקראות "גדולות". דהיינו, "זעיר אנפין" הן המידות דאצילות שבהן מתגלים המוחין דאצילות, ו"אריך אנפין" הוא חיצוניות הרצון בו מתגלה פנימיותו (עתיק, דרגת התענוג). | |||
===מוחא סתימאה=== | ===מוחא סתימאה=== | ||
מעל אריך אנפין נמצא מוחא סתימאה (הנקרא גם קו המידה), שנותן מדה וקצבה להרצון ד[[ארחין דגולגלתא]]. הרצון עצמו הוא רק שיהיו מצוות באופן כללי, ואין בו פרטים. [[חכמה סתימאה]] פועלת שהמשכת הרצון תהיה דוקא באופן כך וכך כמו שבא בתורה שבע"פ בפרט, שרק שם מתגלה הרצון בפרטות להורות סדר ואיכות ההמשכה בפרטיות וכללות. המשל שמובא בחסידות ל[[חכמה סתימאה]] הוא בעה"ב שקובע היכן להניח כל כלי בבית. הרי הכלים היו בבית תחלה קודם שיגזור עליהם, אבל היו בבחינת הפקר ופיזור, ועל ידי החכמה נעשה בהם מדה וקצבה איך וכמה ובאיזו אופן יהיה גילוי האלוקות במצווה זו ואיך וכמה ובאיזה אופן יהיה במצווה אחרת{{הערה|כך נקראת מדרגה זו בזהר הקדוש, ובכתבי האר"י ז"ל היא נקראת ג' רישין דאריך אנפין, ובר"ת: ג"ר דא"א, ופעמים רבות בחסידות נקרא חכמה סתימאה}}. | |||
===אויר=== | ===אויר=== | ||
| שורה 54: | שורה 66: | ||
===גלגלתא=== | ===גלגלתא=== | ||
את הפנימיות של חיצוניות הכתר (אריך אנפין ומוחא סתימאה) מקיפה הגולגולת. בגולגולת כמה עניינים: הלבן שבה | את הפנימיות של חיצוניות הכתר (אריך אנפין ומוחא סתימאה) מקיפה הגולגולת. בגולגולת כמה עניינים:{{ש}} | ||
: לבנונית - הלבן שבה. | |||
: תרי"ג ארחין דגולגלתא - הרווחים שבין השערות. | |||
: תיקוני גולגלתא - שבעה התיקונים שבה. | |||
: י"ג תיקונין דיקנא - שערות הזקן. | |||
: שערות הראש הצומחות ממנה, וכן בחינת הלחיים ועוד. | |||
===לבנונית=== | ===לבנונית=== | ||
הלבנונית היא שרש המצוות, ויובן על פי אותו המשל של מבשרי אחזה אלוקה: מעצם הגלגלת יוצאות השערות, וצבעה הלבן נראה בין שערה לשערה ומפריד אותן זו מזו. הגלגלת הוא ה"מצע" שמתוכו גדלות השערות, ובלעדיו לא | הלבנונית היא שרש המצוות, ויובן על פי אותו המשל של מבשרי אחזה אלוקה: מעצם הגלגלת יוצאות השערות, וצבעה הלבן נראה בין שערה לשערה ומפריד אותן זו מזו. הגלגלת הוא ה"מצע" שמתוכו גדלות השערות, ובלעדיו לא תיתכן מציאות של שערות אך מקור השערות אינו עצם הגלגולת, אלא הן נמשכות מהמוח{{הערה|משל נוסף בחסידות על עניין זה הוא אותיות הכתובות על קלף. מצד אחד לא תיתכן מציאות אותיות ללא קלף, אך מצד שני האותיות אינן כלל ממהות הקלף, אלא הקלף הוא מהחי לעומת דיו האותיות שבא מהצומח. משל האותיות מתאים גם לפרט הראשון: בין אות לאות ניכר הקלף, ודוקא זה שרואים את הקלף מאפשר להבחין בין אות לאות}}. | ||
והנמשל למעלה: ה[[לבנונית]] הוא עצם הרצון העליון בקיום מצוות, ונחלק בפרטות ל[[תרי"ג ארחין דגולגלתא]] – רווחים בין השערות. לעצם הרצון אין טעם (גלוי, אלא טעם כמוס – ראה [[רצון העליון]]) | והנמשל למעלה: ה[[לבנונית]] הוא עצם הרצון העליון בקיום מצוות, ונחלק בפרטות ל[[תרי"ג ארחין דגולגלתא]] – רווחים בין השערות. לעצם הרצון אין טעם (גלוי, אלא טעם כמוס – ראה [[רצון העליון]]) | ||
===שערות=== | ===שערות=== | ||
השערות דגולגלתא הן שרש התורה {{הערה|הגולגלתא היא הרצון הכללי במצוות, והשערות (שהן שורש התורה) מדברת באופן קיום המצוות, וטעמי המצוות}}, והן נמשכות [[ | השערות דגולגלתא הן שרש התורה{{הערה|הגולגלתא היא הרצון הכללי במצוות, והשערות (שהן שורש התורה) מדברת באופן קיום המצוות, וטעמי המצוות}}, והן נמשכות מ[[מוחא סתימאה]] על ידי צמצום עצום, על ידי שבכל שערה נמשך דרך החלל שבה חיות מעט מזעיר. וכמו שבמשל אפשר לחתוך את השערה בלי להרגיש כאב כך בנמשל החיות שנמשכת מ[[מוחא סתימאה]] מצומצמת עד כדי כך כך שלא מורגש כלל מקורה. | ||
===תיקונים דגלגלתא=== | ===תיקונים דגלגלתא=== | ||
לשון תורת הקבלה הוא, דחסד דעתיק יומין מתלבש בגלגלתא דאריך אנפין, ונעשה שם על ידי זה שבע תיקוני דגלגלתא. | לשון תורת הקבלה הוא, דחסד דעתיק יומין מתלבש בגלגלתא דאריך אנפין, ונעשה שם על ידי זה שבע תיקוני דגלגלתא. | ||
מאחר שהגלגלתא הוא רצון בלי טעם, כלומר מקור הרצון לפני שהתלבש בחכמה {{הערה|ונקרא [[רעוא דרעוין]] – הרצון לרצון, שממנו יכול להיות התפשטות הרצון בכמה אופנים. דהיינו, | מאחר שהגלגלתא הוא רצון בלי טעם, כלומר מקור הרצון לפני שהתלבש בחכמה{{הערה|ונקרא [[רעוא דרעוין]] – הרצון לרצון, שממנו יכול להיות התפשטות הרצון בכמה אופנים. דהיינו, ייתכן שרצון מסויים ישתנה בעקבות הבנה חדשה להיפוך. ראה ערך [[בוצינא דקרדוניתא]]}} הוא עדיין בלתי מוגבל, בחינת אין סוף, ולכן מתאחד עם הבחינה התחתונה דעצמות (שהוא בחינת חסד דעתיק, דהיינו, גילוי בחינת עתיק שלא על ידי גבורה וצמצום) ועל ידי התאחדות זו מתהווים בגלגלתא שבעה תיקונים. הטעם שהם דוקא שבע ולא עשר הוא, כי עיקר הכוונה בבריאה היא "נעשה אדם", ועיקרו של האדם הוא שבע מידות{{הערה|מצד כוונת הבורא כוחות השכל חכמה ובינה הם טפלים, וכל עניינם הוא רק בשביל להחיות את המידות}}. רק אחרי שנעשים בגלגלתא שבעת התיקונים נמשך מהם למוחא סתימאה שהוא שרש עשר הספירות. | ||
===עלמין=== | ===עלמין=== | ||
מובא בתניא {{הערה|באגרת הקודש כ' איהו וחיוהי}} שבגולגלתא ישנם שמונה עשר אלף עולמות. אין הכוונה לעולמות ממש {{הערה|שהרי [[עולמות]] הם מציאות יש ונפרד ואפילו באצילות לא שייכת מציאות כזו כפשוטה, וכל שכן למעלה מאצילות}} אלא ל[[אותיות]] הכלולות עדיין בשורשן העליון, שאם היו יורדות ומתגשמות היה נברא מכל אחת מהן סדר השתלשלות שלם {{הערה|כמו שמאות י' נבראו כל [[עלמין סתימין]] ומאות ה' כל [[עלמין דאתגליין]]}} באופן אחר לגמרי מ[[סדר ההשתלשלות]] שאנחנו מכירים. | מובא בתניא{{הערה|באגרת הקודש כ' איהו וחיוהי}} שבגולגלתא ישנם שמונה עשר אלף עולמות. אין הכוונה לעולמות ממש{{הערה|שהרי [[עולמות]] הם מציאות יש ונפרד ואפילו באצילות לא שייכת מציאות כזו כפשוטה, וכל שכן למעלה מאצילות}} אלא ל[[אותיות]] הכלולות עדיין בשורשן העליון, שאם היו יורדות ומתגשמות היה נברא מכל אחת מהן סדר השתלשלות שלם{{הערה|כמו שמאות י' נבראו כל [[עלמין סתימין]] ומאות ה' כל [[עלמין דאתגליין]]}} באופן אחר לגמרי מ[[סדר ההשתלשלות]] שאנחנו מכירים. | ||
==השתלשלות הכתרים== | ==השתלשלות הכתרים== | ||
* בהשתלשלות עילה ועלול כל דרגה שונה במהותה מזו שמעליה{{הערה|בינה שונה מחכמה, מידות שונות משכל, בריאה שונה מאצילות.}}. | |||
* אך בהשתלשלות הכתרים כל הדרגות מהותן אחת. כתר הוא רצון{{הערה|ראה לעייל הערה 1.}}, והשתלשלות הכתרים היא השתלשלות הרצונות{{הערה|בהבא לקמן ועוד ראה [[ספר הערכים - חב"ד|ספר הערכים]] בערך אדם קדמון.}}. המשל המובא בזה הוא מאדם הרוצה בבית בן ארבע קומות: ברצון הכללי אין שום פרטים (רק שיהיו 4 קומות), ממנו משתלשל רצון למה תשמש כל קומה (אצילות, בריאה, יצירה, עשיה), באופן פרטי יותר הוא רוצה לרהט כל קומה ברהיטים המתאימים לה, ואחר כך בא הרצון באיזה אופן יהיה כל פריט, וכן הלאה. מובן ופשוט שהרצון אינו הבניין עצמו - אלא רק '''רצון''' לבניין, דהיינו, הרצון הכללי והפרטי שניהם הם '''רצון''' ולא משהו אחר. | |||
{{ש}} | |||
'''ועניינו ב"עבודה"''' הוא יציאה מהגבלה. לדוגמא, עשרים האחוז שנותן לצדקה אדם המרויח חמשת-אלפים בחודש הם הרבה פחות מעשרים אחוז שנותן המרוויח מאה-אלף. אבל מצד היציאה מהגבלה שניהם '''שווים''' (שניהם נתנו יותר מהמתחייב על פי הלכה), ואדרבה זה שנתן פחות יצא מהגבלתו יותר מזה שנתן יותר{{הערה|ראה מעין זה בחיי שרה תשי"ב ובכ"מ.}}. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* | * [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw-wpengine.netdna-ssl.com/wp-content/uploads/2020/04/02-04-2020-15-20-30-pnimiyut104.pdf סודו של הכתר], בתוך גיליון [[פנימיות (גיליון)|פנימיות]] ערב י"א ניסן ה'תש"פ. | ||
{{ספירות}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ספירות]] | [[קטגוריה:ספירות]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
גרסה אחרונה מ־12:19, 22 באוקטובר 2024
כתר הוא הרצון האלוקי לברוא את העולם[1]. ספירת הכתר היא [2] הספירה הראשונה בעשר הספירות. לפי שיטת חב"ד במנין הספירות ספירת הכתר לא נמנית בדרך כלל בין הספירות, ובמקומה מונים את ספירת הדעת.
עניינה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ספירת הכתר היא הממוצע בין המאציל לנאצלים. כדי שממוצע יוכל לחבר בין שני עניינים שונים הוא צריך להיות כלול משניהם, לכן מורכב וכולל הכתר שתי דרגות – חיצוניות הכתר ופנימיות הכתר.
הכתר נקרא רצון העליון, היות וגם ברצון יש שני עניינים: החפץ המבוקש ברצון, והסיבה לרצות ולהתאוות לו.
הסיבה לרצון היא הפנימיות, בעוד שהמבוקש עצמו הוא החיצוניות.
פנימיות הכתר וחיצוניות הכתר[עריכה | עריכת קוד מקור]
להבנת ענין ה'כתר' מובא בחסידות המשל מנפש האדם, שבכללות הנפש שלו קיימים שני עניינים: עצם הנפש[3] וכוחותיה, השכל והרגש. עם זאת, בפרטיות יותר הרי שגם בעצם הנפש המתבטאת ומתגלית ברצון של הנפש ישנם שני עניינים:
- חיצוניות הרצון - הדבר שאותו רוצים.
- פנימיות הרצון - הסיבה שבגללה רוצים.
בדומה לכך גם באלוקות שלמעלה מהעולמות יש את הכוחות המתלבשים בסדר השתלשלות בארבעת העולמות, ואילו עצם האלוקות מתגלית בספירת הכתר שהוא הרצון הכללי המקיף את העולמות ולמעלה מהם[4], כאשר בו עצמו קיימות שתי בחינות כלליות: פנימיות הכתר[5] המכונה עתיק יומין, וחיצוניות הכתר[6] המכונה אריך אנפין. פנימיות הכתר הוא הסיבה לרצון ונקרא עולם התענוג, וחיצוניות הכתר הוא הרצון עצמו.
הסיבת שפנימיות הרצון העליון נקראת תענוג[7] היא, שהרצון העליון הוא על דרך רצון הנפש עצמה – הוא אינו נובע מהשכל אלא אדרבה – הוא מקור וסיבת השכל (למשל, לעולם ילמוד אדם במקום שליבו חפץ. מאחר שהוא רוצה בכך הוא יבין טוב יותר). סיבתו של רצון זה אינו השכל אלא התענוג: בזה הוא רוצה כי בזה יש לו תענוג. ואלו הן שתי הדרגות שבכתר: התענוג הוא פנימיות הכתר, והרצון העליון הוא חיצוניותו.
מאחר וחיצוניות הכתר היא הרצון הכללי בבריאת העולמות[8] היא כוללת בתוכה שלושה עניינים: שורש התורה, שורש המצוות ושורש העולמות. שורש התורה כולל שלושה עניינים: מוחא סתימאה, אויר ושערות. שורש המצוות כולל שני עניינים: גולגלתא ותריג ארחין דגולגלתא, ושורש העולמות הוא אריך אנפין.
פנימיות הכתר[עריכה | עריכת קוד מקור]
פנימיות הכתר היא הבחינה התחתונה שבמאציל, ונקראת עתיק משום שהיא נעתקת מכל סדר ההשתלשלות, והיא תענוג הבורא בבריאת העולמות. בפנימיות הכתר עצמה יש שתי דרגות: התענוג עצמו, וגילוי התענוג. שתי דרגות אלו נקראות ג"ר וז"ת דעתיק[9].
ג"ר דעתיק[עריכה | עריכת קוד מקור]
ג"ר דעתיק הם חכמה-בינה-דעת שבעתיק, והם הפנימיות של פנימיות עתיק, הבחינה התחתונה שבמאציל, שאינה שייכת כלל להתלבשות מאחר ואין ב"מקום" זה כלל מציאות של אור וכלי, אלא עצמות השם יתברך לבדו[10].
חסד דעתיק[עריכה | עריכת קוד מקור]
גבורה דעתיק[עריכה | עריכת קוד מקור]
ז"ת דעתיק[עריכה | עריכת קוד מקור]
ז"ת דעתיק הן חיצוניות התענוג, והן הבחינה שיכולה לרדת ולהיות סיבה לרצון העליון.
דעת דעתיק[עריכה | עריכת קוד מקור]
דעת דעתיק היא בחינת ש"ע נהורין[11] (או שע"ה[12]) הכתובה במקומות רבים: מצד אחד כוללת הדעת בתוכה את שלושת המוחין חב"ד ומצד שני היא מהווה מקור לשבעת המידות ז"א. מאחר והמוחין הם מאות והמידות הן עשרות[13], נמצא ששלושת הראשים חב"ד מספרם 300, ואילו שבע המידות מספרן 70, וביחד – ש"ע אורות עליונים. כך גם מובא בשם הרמ"ז [- רבי משה זכותא].
לגבי הקשר של שע"ה נהורין לעבודת התשובה ראה בערך מעיל.
חיצוניות הכתר[עריכה | עריכת קוד מקור]
חיצוניות הכתר (הנקראת פעמים רבות רצון העליון)[15] הוא שורש התורה והמצוות. רצון זה נקרא עליון, כי אין לו טעם גלוי (כמו הרצון הנמשך מהשכל) אלא טעם כמוס בלבד. המשל בחסידות להבנת עניין טעם כמוס הוא הטעם לאהבת אב לבנו: רואים בפועל שאדם אוהב את בנו יותר מאחרים גם כשאין לזה שום טעם, ואפילו כשהבן פחות מוצלח מאחרים. אין פירוש הדבר שאהבה זו היא סתם עקשנות ואין לה טעם כלל. אהבת האב ודאי יש לה טעם עמוק ונעוץ בעצם טבעה של נפש האב, אלא שטעם זה נעלה מהשכל עד כדי כך שאינו יכול להתלבש בו - שאפילו לאב לעצמו אין הסבר שכלי על כך.
אך מאחר ורצון השם הוא שיהיה עולם שבו יהודים לומדים תורה ומקיימים מצוות, מובן שהרצון העליון כולל בתוכו את שורש כל העניינים הנ"ל: נפש האדם, עולמות, תורה ומצוות. שורש התורה הוא מוחא סתימאה, שורש המצוות הוא גולגלתא ושורש העולמות הוא אריך אנפין.
אריך אנפין[עריכה | עריכת קוד מקור]
הוא חיצוניות הכתר, והוא שורש העולמות. גדרו של העולם הוא זמן ומקום:
מקום הוא מציאות שיש לה שישה צדדים: ארבע רוחות העולם, מעלה ומטה - ושורשו הם שישה צדדים רוחניים: חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד ומלכות.
זמן הוא מציאות של עבר הוה ועתיד - ושורשה ברוחניות מדת המלכות: מלך (בעבר), מלך (בהווה) וימלוך (בעתיד).
מציאות ממשית של מידות מתחילה בעולם האצילות, אך שורשה גבוה יותר, והיא דרגת אריך אנפין. את ההבדל בין המידות באצילות לשורשן בעתיק ממשילה החסידות להבדל שבין להבה גלויה לבין אש שבגחלת: בגחלת לא ניכר כלל שיש מציאות אש בתוכה, אך כשכמקרבים אליה קש או נופחים בה יוצאת להבה, והוא נקרא "העלם הקרוב לגילוי".
פירוש שמה של דרגה זו, אריך אנפין, הוא "פנים גדולות". פנים הוא המקום בו מתגלה פנימיותו של האדם (מצב רוחו של האדם, האם הוא שמח או עצב וכיוצא בזה, ניכר בפניו). פניו של "אדם דאצילות" נקראות פנים קטנות, וביחס אליו ה"פנים" של דרגת הכתר נקראות "גדולות". דהיינו, "זעיר אנפין" הן המידות דאצילות שבהן מתגלים המוחין דאצילות, ו"אריך אנפין" הוא חיצוניות הרצון בו מתגלה פנימיותו (עתיק, דרגת התענוג).
מוחא סתימאה[עריכה | עריכת קוד מקור]
מעל אריך אנפין נמצא מוחא סתימאה (הנקרא גם קו המידה), שנותן מדה וקצבה להרצון דארחין דגולגלתא. הרצון עצמו הוא רק שיהיו מצוות באופן כללי, ואין בו פרטים. חכמה סתימאה פועלת שהמשכת הרצון תהיה דוקא באופן כך וכך כמו שבא בתורה שבע"פ בפרט, שרק שם מתגלה הרצון בפרטות להורות סדר ואיכות ההמשכה בפרטיות וכללות. המשל שמובא בחסידות לחכמה סתימאה הוא בעה"ב שקובע היכן להניח כל כלי בבית. הרי הכלים היו בבית תחלה קודם שיגזור עליהם, אבל היו בבחינת הפקר ופיזור, ועל ידי החכמה נעשה בהם מדה וקצבה איך וכמה ובאיזו אופן יהיה גילוי האלוקות במצווה זו ואיך וכמה ובאיזה אופן יהיה במצווה אחרת[16].
אויר[עריכה | עריכת קוד מקור]
מעל מוחא סתימאה אך מתחת לגולגלתא נמצא האויר, שפעמים נקרא גם "מח סתום מאד". עניינו - האור האלוקי כפי שהוא בדרגת מוחא סתימאה אינו יכול להתגלות כפי שהוא בעולמות ויש צורך לצמצמו. הצמצום נעשה על ידי בחינת שערות. השערות יונקות מהמוח דרך החלל שבהן, אך מובן גודל הצמצום שבין אור השכל שבמוח לבין האור שהצטמצם לתת חיות בשערה, עד שאפילו אם חותכים אותה אין מרגיש המוח שום כאב. כדי לצמצם את האור שבבחינת מוחא סתימאה צריך כח גדול ממנו. כח זה מגיע מגבורה דעתיק יומין, אך מכיון שגבורה דעתיק נעלית מכדי להתלבש במוחא סתימאה עצמו נמצא בין קרום המוח והגולגולת בחינת אויר (ופעמים נקרא "מח סתום מאד") שמחמת דקותו יכול האור של עתיק להתלבש בו, ובאמצעותו לצמצם את אור המוחא סתימאה לבחינת שערות.
גלגלתא[עריכה | עריכת קוד מקור]
את הפנימיות של חיצוניות הכתר (אריך אנפין ומוחא סתימאה) מקיפה הגולגולת. בגולגולת כמה עניינים:
- לבנונית - הלבן שבה.
- תרי"ג ארחין דגולגלתא - הרווחים שבין השערות.
- תיקוני גולגלתא - שבעה התיקונים שבה.
- י"ג תיקונין דיקנא - שערות הזקן.
- שערות הראש הצומחות ממנה, וכן בחינת הלחיים ועוד.
לבנונית[עריכה | עריכת קוד מקור]
הלבנונית היא שרש המצוות, ויובן על פי אותו המשל של מבשרי אחזה אלוקה: מעצם הגלגלת יוצאות השערות, וצבעה הלבן נראה בין שערה לשערה ומפריד אותן זו מזו. הגלגלת הוא ה"מצע" שמתוכו גדלות השערות, ובלעדיו לא תיתכן מציאות של שערות אך מקור השערות אינו עצם הגלגולת, אלא הן נמשכות מהמוח[17]. והנמשל למעלה: הלבנונית הוא עצם הרצון העליון בקיום מצוות, ונחלק בפרטות לתרי"ג ארחין דגולגלתא – רווחים בין השערות. לעצם הרצון אין טעם (גלוי, אלא טעם כמוס – ראה רצון העליון)
שערות[עריכה | עריכת קוד מקור]
השערות דגולגלתא הן שרש התורה[18], והן נמשכות ממוחא סתימאה על ידי צמצום עצום, על ידי שבכל שערה נמשך דרך החלל שבה חיות מעט מזעיר. וכמו שבמשל אפשר לחתוך את השערה בלי להרגיש כאב כך בנמשל החיות שנמשכת ממוחא סתימאה מצומצמת עד כדי כך כך שלא מורגש כלל מקורה.
תיקונים דגלגלתא[עריכה | עריכת קוד מקור]
לשון תורת הקבלה הוא, דחסד דעתיק יומין מתלבש בגלגלתא דאריך אנפין, ונעשה שם על ידי זה שבע תיקוני דגלגלתא. מאחר שהגלגלתא הוא רצון בלי טעם, כלומר מקור הרצון לפני שהתלבש בחכמה[19] הוא עדיין בלתי מוגבל, בחינת אין סוף, ולכן מתאחד עם הבחינה התחתונה דעצמות (שהוא בחינת חסד דעתיק, דהיינו, גילוי בחינת עתיק שלא על ידי גבורה וצמצום) ועל ידי התאחדות זו מתהווים בגלגלתא שבעה תיקונים. הטעם שהם דוקא שבע ולא עשר הוא, כי עיקר הכוונה בבריאה היא "נעשה אדם", ועיקרו של האדם הוא שבע מידות[20]. רק אחרי שנעשים בגלגלתא שבעת התיקונים נמשך מהם למוחא סתימאה שהוא שרש עשר הספירות.
עלמין[עריכה | עריכת קוד מקור]
מובא בתניא[21] שבגולגלתא ישנם שמונה עשר אלף עולמות. אין הכוונה לעולמות ממש[22] אלא לאותיות הכלולות עדיין בשורשן העליון, שאם היו יורדות ומתגשמות היה נברא מכל אחת מהן סדר השתלשלות שלם[23] באופן אחר לגמרי מסדר ההשתלשלות שאנחנו מכירים.
השתלשלות הכתרים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בהשתלשלות עילה ועלול כל דרגה שונה במהותה מזו שמעליה[24].
- אך בהשתלשלות הכתרים כל הדרגות מהותן אחת. כתר הוא רצון[25], והשתלשלות הכתרים היא השתלשלות הרצונות[26]. המשל המובא בזה הוא מאדם הרוצה בבית בן ארבע קומות: ברצון הכללי אין שום פרטים (רק שיהיו 4 קומות), ממנו משתלשל רצון למה תשמש כל קומה (אצילות, בריאה, יצירה, עשיה), באופן פרטי יותר הוא רוצה לרהט כל קומה ברהיטים המתאימים לה, ואחר כך בא הרצון באיזה אופן יהיה כל פריט, וכן הלאה. מובן ופשוט שהרצון אינו הבניין עצמו - אלא רק רצון לבניין, דהיינו, הרצון הכללי והפרטי שניהם הם רצון ולא משהו אחר.
ועניינו ב"עבודה" הוא יציאה מהגבלה. לדוגמא, עשרים האחוז שנותן לצדקה אדם המרויח חמשת-אלפים בחודש הם הרבה פחות מעשרים אחוז שנותן המרוויח מאה-אלף. אבל מצד היציאה מהגבלה שניהם שווים (שניהם נתנו יותר מהמתחייב על פי הלכה), ואדרבה זה שנתן פחות יצא מהגבלתו יותר מזה שנתן יותר[27].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- סודו של הכתר, בתוך גיליון פנימיות ערב י"א ניסן ה'תש"פ.
| ספירות | ||
|---|---|---|
| סדר ההשתלשלות | עשר ספירות הגנוזות · עולם העקודים · עולם הנקודים · עולם הברודים · בי"ע | |
| עשר הספירות | כתר · חכמה · בינה · דעת · חסד · גבורה · תפארת · נצח · הוד · יסוד · מלכות | |
| חלוקת הספירות | קו הימין · קו השמאל · קו האמצעי · מוחין · מידות | |
| ספירות-זוגות | כתר וחכמה · כתר ובינה · כתר ודעת · חכמה ובינה · בינה ומידות · חכמה ומלכות · בינה ומלכות · נצח והוד · יסוד ומלכות | |
הערות שוליים
- ↑ כדוגמת רצון האדם, שמצד אחד אינו כח פנימי כשכל או רגש, אך מצד שני אינו עצם הנפש ממש - אלא הוא הטייה של הנפש לדבר מסויים.
- ↑ לפי שיטת רוב המקובלים
- ↑ שהנפש עצמה זה מה שהיא רוצה, רצון הנפש, כי הרצון אינו אלא המשכת הנפש עצמה.
- ↑ ונקרא כתר דוגמת כתר המלך, שמצד אחד אינו כלל חלק מגוף המלך, אך מצד שני לא זו בלבד שהוא למעלה מהמלך אלא עוד זאת שהוא הדבר שעושה את המלך למלך
- ↑ פנימיות הרצון.
- ↑ חיצוניות הרצון
- ↑ יש להבדיל בין הרצון התחתון - הנובע מהשכל לבין הרצון העליון - שמעל השכל. סיבת הרצון התחתון גלויה וידועה: השכל הוא סיבת הרצון, בלי השכל לא היה רוצה דבר זה, וכל רצונו הוא בגלל שהבין שהדבר טוב לו
- ↑ ורצון הקב"ה בבריאה הוא כמאמר רז"ל "נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים", דהיינו, שיהיה עולם ששומרים בו תורה ומצוות
- ↑ עיין ספר הליקוטים להצ"צ בערך עתיק
- ↑ אור התורה שיר השירים תקי"ב
- ↑ בשעה שהקדימו תער"ב עמוד א'רמ
- ↑ מכיון שה' החסדים נמשכים ממילא לעיתים לא סופרים אותם (מאמרים תרל"ח ואתחנן)
- ↑ אור התורה דברים שבת שובה עמוד א'תקל
- ↑ הובא ונתבאר בסהמ"צ להצ"צ מצות לא תבערו אש פ"ח א' ואילך, ואולי הכוונה לזח"ג קכט א מצחא דאקרי רצון כו' (הערת ב"ק אדמו"ר שליט"א בסה"מ תש"ט ע' 113).
- ↑ השם "רצון העליון" מבדיל דרגא זו "מרצון התחתון", שהוא רצון הנמשך מהשכל. דהיינו, רצון שלא נובע מעצם הטבע של נפשו, אלא רק מסיבה שכלית כלשהי. על שני סוגי רצון אלו כיוונו חכמינו זכרונם לברכה באמרם "אית רצון ואית רצון"[14], יש רצון ויש רצון, כלומר, ישנם שני סוגים/ שתי דרגות ברצון
- ↑ כך נקראת מדרגה זו בזהר הקדוש, ובכתבי האר"י ז"ל היא נקראת ג' רישין דאריך אנפין, ובר"ת: ג"ר דא"א, ופעמים רבות בחסידות נקרא חכמה סתימאה
- ↑ משל נוסף בחסידות על עניין זה הוא אותיות הכתובות על קלף. מצד אחד לא תיתכן מציאות אותיות ללא קלף, אך מצד שני האותיות אינן כלל ממהות הקלף, אלא הקלף הוא מהחי לעומת דיו האותיות שבא מהצומח. משל האותיות מתאים גם לפרט הראשון: בין אות לאות ניכר הקלף, ודוקא זה שרואים את הקלף מאפשר להבחין בין אות לאות
- ↑ הגולגלתא היא הרצון הכללי במצוות, והשערות (שהן שורש התורה) מדברת באופן קיום המצוות, וטעמי המצוות
- ↑ ונקרא רעוא דרעוין – הרצון לרצון, שממנו יכול להיות התפשטות הרצון בכמה אופנים. דהיינו, ייתכן שרצון מסויים ישתנה בעקבות הבנה חדשה להיפוך. ראה ערך בוצינא דקרדוניתא
- ↑ מצד כוונת הבורא כוחות השכל חכמה ובינה הם טפלים, וכל עניינם הוא רק בשביל להחיות את המידות
- ↑ באגרת הקודש כ' איהו וחיוהי
- ↑ שהרי עולמות הם מציאות יש ונפרד ואפילו באצילות לא שייכת מציאות כזו כפשוטה, וכל שכן למעלה מאצילות
- ↑ כמו שמאות י' נבראו כל עלמין סתימין ומאות ה' כל עלמין דאתגליין
- ↑ בינה שונה מחכמה, מידות שונות משכל, בריאה שונה מאצילות.
- ↑ ראה לעייל הערה 1.
- ↑ בהבא לקמן ועוד ראה ספר הערכים בערך אדם קדמון.
- ↑ ראה מעין זה בחיי שרה תשי"ב ובכ"מ.