ברכת הזימון: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
מ (שוחזר מעריכות של שלום (שיחה) לעריכה האחרונה של קרייזי אבאוט משיח)
אין תקציר עריכה
 
(11 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''ברכת הזימון''' הוא הכינוי להקדמה לברכת המזון כאשר שלושה גברים או יותר אכלו לחם ביחד. באם יש עשרה אומרים בנוסח גם את שם ה' "[[אלקים]]".
'''ברכת הזימון''' הוא הכינוי להקדמה לברכת המזון כאשר שלושה גברים או יותר אכלו [[לחם]] ביחד. באם יש עשרה אומרים בנוסח גם את שם ה' "[[אלקים]]".


==המצווה==
==המצווה==
שורה 17: שורה 17:


===המזמן===
===המזמן===
ההלכה{{הערה|שו"ע אדמו"ר הזקן סימן רא.}} אומרת שהמזמן הוא הגדול בחכמה שבכל המסובים, אך הוא יכול לכבד קטן ממנו לזמן. וכמו כן, באם יש לו ליחה וכיו"ב שתעכבנו בברכה - יזמן אחר.
ההלכה{{הערה|שו"ע אדמו"ר הזקן סימן רא.}} אומרת שהמזמן הוא הגדול בחכמה שבכל המסובים, אך הוא יכול לכבד קטן ממנו לזמן. וכמו כן, באם יש לו ליחה וכיוצא בזה שתעכבנו בברכה - יזמן אחר.


אם יש כהן שהוא תלמיד חכם, עדיף שהגדול יכבדנו, ויזכה לאריכות ימים. באם הכהן הוא עם הארץ, הוא יכול לכבדו, אך לא מפני שהוא כהן, כיון שמעלת התורה גדולה יותר. וחכם שהוא כהן יכול לכבד עם הארץ ישראל.
אם יש כהן שהוא תלמיד חכם, עדיף שהגדול יכבדנו, ויזכה לאריכות ימים. באם הכהן הוא עם הארץ, הוא יכול לכבדו, אך לא מפני שהוא כהן, כיון שמעלת התורה גדולה יותר. וחכם שהוא כהן יכול לכבד עם הארץ ישראל.
שורה 26: שורה 26:


אם יש אורח, האורח מברך, בכדי שיברך את בעל הבית, וזוהי ברכתו: "יהי רצון שלא יבוש ולא יכלם בעל הבית הזה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא, ויצליח בכל נכסיו ויהיו נכסיו מוצלחים וקרובים לעיר, ולא ישלוט שטן במעשי ידיו ואל יזדקר לפניו שום דבר חטא ועון מעתה ועד עולם". אם נמנע מלברך יתקצרו ימיו, כיוון שלא מברך לבעל הבית, וכיוון שהוא יהודי ונאמר בו{{הערה|בראשית יב, ג}} "ואברכה מברכיך", ומכלל הן, אתה שומע לאו. אמנם בעל הבית לא מחויב ליתן לו לברך אם הוא לא הגון בעיניו. בנוסח [[סידור אדמו"ר הזקן|סידורו]] של [[אדמו"ר הזקן]] כולם אומרים "הרחמן הוא יברך את אבי מורי בעל הבית הזה.." בליל שבת, נוהגים שהבעל הבית מברך{{הערה|כיוון שאף אחד לא נחשב כ"אורח".}}.
אם יש אורח, האורח מברך, בכדי שיברך את בעל הבית, וזוהי ברכתו: "יהי רצון שלא יבוש ולא יכלם בעל הבית הזה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא, ויצליח בכל נכסיו ויהיו נכסיו מוצלחים וקרובים לעיר, ולא ישלוט שטן במעשי ידיו ואל יזדקר לפניו שום דבר חטא ועון מעתה ועד עולם". אם נמנע מלברך יתקצרו ימיו, כיוון שלא מברך לבעל הבית, וכיוון שהוא יהודי ונאמר בו{{הערה|בראשית יב, ג}} "ואברכה מברכיך", ומכלל הן, אתה שומע לאו. אמנם בעל הבית לא מחויב ליתן לו לברך אם הוא לא הגון בעיניו. בנוסח [[סידור אדמו"ר הזקן|סידורו]] של [[אדמו"ר הזקן]] כולם אומרים "הרחמן הוא יברך את אבי מורי בעל הבית הזה.." בליל שבת, נוהגים שהבעל הבית מברך{{הערה|כיוון שאף אחד לא נחשב כ"אורח".}}.
===נשים בזימון===
אישה לא תזמן, אבל נשים יכולות לענות לזימון{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1421 ע' 31}}.


===ההזמנה===
===ההזמנה===
שורה 32: שורה 35:
מנהג חסידים הוא, שאומרים בזימון "'''ברשות אדוננו מורנו ורבינו הרב בעל הבית'''" כאשר נמצאים במחיצת הרבי. בני הצמח צדק כאשר היו מזמנים במחיצת אביהם - לא היו אומרים "מרנן ורבנן ורבותי".
מנהג חסידים הוא, שאומרים בזימון "'''ברשות אדוננו מורנו ורבינו הרב בעל הבית'''" כאשר נמצאים במחיצת הרבי. בני הצמח צדק כאשר היו מזמנים במחיצת אביהם - לא היו אומרים "מרנן ורבנן ורבותי".


[[אדמו"ר הרש"ב]] כשהיה אומר לאחר הסתלקות אביו את נוסח ה"ברשות", והיה שוהה בין אמירת ה"ברשות" ל"מרנן ורבנן ורבותי" באופן שלא יהיה נרגש{{הערה|שיחת א' דחג הסוכות תד"ש.}}.
[[אדמו"ר הרש"ב]] כשהיה אומר לאחר [[הסתלקות]] אביו את נוסח ה"ברשות", והיה שוהה בין אמירת ה"ברשות" ל"מרנן ורבנן ורבותי" באופן שלא יהיה נרגש{{הערה|שיחת א' דחג הסוכות תד"ש.}}.


[[הרבי]] בדרך כלל היה מפסיק בין אמירת ה"ברשות" לבין אמירת "מרנן ורבנן ורבותי". במספר פעמים{{הערה|לדוגמה: ראש השנה ו[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] תשי"ב.}} הוא אמר בקול "ברשות אדוננו מורנו ורבינו (הרב) בעל הבית הזה".
[[הרבי]] בדרך כלל היה מפסיק בין אמירת ה"ברשות" לבין אמירת "מרנן ורבנן ורבותי". במספר פעמים{{הערה|לדוגמה: ראש השנה ו[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשי"ב.}} הוא אמר בקול "ברשות אדוננו מורנו ורבינו (הרב) בעל הבית הזה".


===יעלה ויבוא===
===יעלה ויבוא===
אם זהו יום שבו אומרים [[יעלה ויבוא]], נוהגים שהמזמן אומרו בקול, והשאר עונים אמן (כשהם לאחר יעלה ויבוא או לאחר אמירת "ברוך.. בונה ברחמיו ירושלים") כאשר הוא אומר "זכרנו ה' בו לטובה", "פקדנו בו לברכה" "והושיענו בו לחיים טובים". כפי שעונים בשעת התפילה.
אם זהו יום שבו אומרים [[יעלה ויבוא]], נוהגים שהמזמן אומרו בקול, והשאר עונים אמן (כשהם לאחר אמירת "ברוך.. בונה ברחמיו ירושלים" או בסיום ברכה אחרת) כאשר הוא אומר "זכרנו ה' בו לטובה", "פקדנו בו לברכה" "והושיענו בו לחיים טובים". כפי שעונים בשעת התפילה.


==כוס של ברכה==
==כוס של ברכה==
שורה 53: שורה 56:


==בפנימיות העניינים==
==בפנימיות העניינים==
ענינה של ברכת המזון הוא, שלאחר שהאדם אכל את האוכל הגשמי, ובזה הוא קיבל את ניצוצות הקדושה שהיו טמונים ב[[קליפת נוגה]] (שהרי כל הדומם, צומח, חי ומדבר שב[[עולם העשיה]] מקבלים את חיותם מקליפת נוגה המעורבת מטוב ורע), צריך לברך ברכת המזון שבה מעלים את כל הניצוצות שהיו בעולם הפירוד (שלא ניכרת בו אחדותו של ה') להתכלל בבחינת גילוי אלקות. וכל אחד ואחד לפי ענינו יכול להמשיך יותר גילוי אלקות במאכל שאוכל וכו'.
ענינה של ברכת המזון הוא, שלאחר שהאדם אכל את האוכל הגשמי, ובזה הוא קיבל את ניצוצות הקדושה שהיו טמונים ב[[קליפת נוגה]] (שהרי כל הדומם, צומח, חי ומדבר שב[[עולם העשייה]] מקבלים את חיותם מקליפת נוגה המעורבת מטוב ורע), צריך לברך ברכת המזון שבה מעלים את כל הניצוצות שהיו בעולם הפירוד (שלא ניכרת בו אחדותו של ה') להתכלל בבחינת גילוי אלקות. וכל אחד ואחד לפי ענינו יכול להמשיך יותר גילוי אלקות במאכל שאוכל וכו'.


וכל זה הוא כאשר מברכים ביחיד, אבל כאשר מברכים ברבים, וכידוע{{הערה|כתובות עה, א. [[גיטין]] מו, א.}} שהלשון "רבים" מורה על שלושה, זה נעשה באופן אחר לגמרי:
וכל זה הוא כאשר מברכים ביחיד, אבל כאשר מברכים ברבים, וכידוע{{הערה|כתובות עה, א. [[גיטין]] מו, א.}} שהלשון "רבים" מורה על שלושה, זה נעשה באופן אחר לגמרי:
שורה 64: שורה 67:


====דברי תורה====
====דברי תורה====
המשנה אומרת בפרקי אבות{{הערה|פרק ג, משנה ג.}} "שלשה שאכלו על שלחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה, כאלו אכלו מזבחי מתים". והסיבה שזה כל כך נוגע היא: שמכיוון שכל עניין האכילה הוא בירור הגשמיות, ומכיוון שהתורה היא זו שבכוחה אפשר לברר את הגשמיות, וכמו שכתוב בזהר{{הערה|הובא באגרת הקודש סי' כו. כח. וקו"א ד"ה ולהבין פרטי.}} "בחכמה אתברירו" (= הם התבררו על ידי החכמה), לכן זה נוגע כל כך. ובפרט כשאוכלים בשלושה, כיון שהתורה היא ה"קו האמצעי" הממוצע בין קו הימין והשמאל (שהם שלושה ביחד).
המשנה אומרת בפרקי אבות{{הערה|פרק ג, משנה ג.}} "שלשה שאכלו על שלחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה, כאלו אכלו מזבחי מתים". והסיבה שזה כל כך נוגע היא: שמכיוון שכל עניין האכילה הוא בירור הגשמיות, ומכיוון שהתורה היא זו שבכוחה אפשר לברר את הגשמיות, וכמו שכתוב בזהר{{הערה|הובא באגרת הקודש סי' כו. כח. וקו"א ד"ה ולהבין פרטי.}} "[[בחכמה אתברירו]]" (= הם התבררו על ידי החכמה), לכן זה נוגע כל כך. ובפרט כשאוכלים בשלושה, כיון שהתורה היא ה"קו האמצעי" הממוצע בין קו הימין והשמאל (שהם שלושה ביחד).


===כוס של ברכה===
===כוס של ברכה===
שורה 70: שורה 73:
כאשר מזמנים, מברכים את הברכה על הכוס, וטעם הדבר הוא: שבכדי לקבל את ההמשכה מה"בריכה" העליונה, צריך לשים "[[כוס]]" שתקבל אותה. ואופן ההמשכה הוא על ידי שממלא את הכוס ב[[יין]] ומגביה אותה.
כאשר מזמנים, מברכים את הברכה על הכוס, וטעם הדבר הוא: שבכדי לקבל את ההמשכה מה"בריכה" העליונה, צריך לשים "[[כוס]]" שתקבל אותה. ואופן ההמשכה הוא על ידי שממלא את הכוס ב[[יין]] ומגביה אותה.


ביין ישנם ב' סוגים: [[יין]] המשכר ויין המשמח. [[יין]] המשכר מגיע מ"עץ הדעת" שיש בו טוב ורע, ולכן אפשר מצד אחד לרדת ולהגיע לרע על ידי השתיה, ואפשר להתעלות ולהגיע למדרגות גבוהות. ועל [[יין]] זה נאמר{{הערה|תהילים קד, טו.}} "יין ישמח לבב אנוש", ש"אנוש" היא הדרגה הנמוכה של האדם; דהיינו, שאף שמתעלה, אך עדיין נרגשת מציאותו של האדם. (ובזה היה [[חטא עץ הדעת|חטאו של אדם הראשון]] - "חטא ההרגשה", שהרגיש את עצמו ולא היה [[ביטול|בטל]] לגמרי לה'.
ביין ישנם ב' סוגים: [[יין]] המשכר ויין המשמח. [[יין]] המשכר מגיע מ"עץ הדעת" שיש בו טוב ורע, ולכן אפשר מצד אחד לרדת ולהגיע לרע על ידי השתיה, ואפשר להתעלות ולהגיע למדרגות גבוהות. ועל [[יין]] זה נאמר{{הערה|תהלים קד, טו.}} "יין ישמח לבב אנוש", ש"אנוש" היא הדרגה הנמוכה של האדם; דהיינו, שאף שמתעלה, אך עדיין נרגשת מציאותו של האדם. (ובזה היה [[חטא עץ הדעת|חטאו של אדם הראשון]] - "חטא ההרגשה", שהרגיש את עצמו ולא היה [[ביטול|בטל]] לגמרי לה'.


לעומת זאת, [[יין]] המשמח מגיע מ"עץ החיים" שכולו טוב, דהיינו, שאינו נמצא ב"קטנות ה[[מוחין]]", ועליו נאמר{{הערה|ספר שופטים ט, יג.}} "יין המשמח [[אלקים]] ואנשים", ש"אנשים" מורה על "[[מוחין דגדלות]]"; ועל כן הוא לא מרגיש את מציאותו.
לעומת זאת, [[יין]] המשמח מגיע מ"עץ החיים" שכולו טוב, דהיינו, שאינו נמצא ב"קטנות ה[[מוחין]]", ועליו נאמר{{הערה|ספר שופטים ט, יג.}} "יין המשמח [[אלקים]] ואנשים", ש"אנשים" מורה על "[[מוחין דגדלות]]"; ועל כן הוא לא מרגיש את מציאותו.
שורה 85: שורה 88:
*סידור עם דא"ח, ד"ה להבין ענין הזימון, והביאור שלו.
*סידור עם דא"ח, ד"ה להבין ענין הזימון, והביאור שלו.
*סה"מ תקס"ו ח"א ד"ה בגמ' דרש רב עוירא, ד"ה הנותן שלג, וד"ה ענין [[יין]] המשומר.
*סה"מ תקס"ו ח"א ד"ה בגמ' דרש רב עוירא, ד"ה הנותן שלג, וד"ה ענין [[יין]] המשומר.
*'''ברכת המזון בזימון''', במדור 'משולחן ההלכה', שבועון בית משיח 1267 עמוד 51


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ברכות]]
[[קטגוריה:ברכת המזון]]
1,593

עריכות