ברכת הזימון: הבדלים בין גרסאות בדף

==המצווה==

===המזמן===

אם יש כהן שהוא תלמיד חכם, עדיף שהגדול יכבדנו, ויזכה לאריכות ימים. באם הכהן הוא עם הארץ, הוא יכול לכבדו, אך לא מפני שהוא כהן, כיון שמעלת התורה גדולה יותר. וחכם שהוא כהן יכול לכבד עם הארץ ישראל.

אם יש אורח, האורח מברך, בכדי שיברך את בעל הבית, וזוהי ברכתו: "יהי רצון שלא יבוש ולא יכלם בעל הבית הזה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא, ויצליח בכל נכסיו ויהיו נכסיו מוצלחים וקרובים לעיר, ולא ישלוט שטן במעשי ידיו ואל יזדקר לפניו שום דבר חטא ועון מעתה ועד עולם". אם נמנע מלברך יתקצרו ימיו, כיוון שלא מברך לבעל הבית, וכיוון שהוא יהודי ונאמר בו{{הערה|בראשית יב, ג}} "ואברכה מברכיך", ומכלל הן, אתה שומע לאו. אמנם בעל הבית לא מחויב ליתן לו לברך אם הוא לא הגון בעיניו. בנוסח [[סידור אדמו"ר הזקן|סידורו]] של [[אדמו"ר הזקן]] כולם אומרים "הרחמן הוא יברך את אבי מורי בעל הבית הזה.." בליל שבת, נוהגים שהבעל הבית מברך{{הערה|כיוון שאף אחד לא נחשב כ"אורח".}}.

===ההזמנה===

מנהג חסידים הוא, שאומרים בזימון "'''ברשות אדוננו מורנו ורבינו הרב בעל הבית'''" כאשר נמצאים במחיצת הרבי. בני הצמח צדק כאשר היו מזמנים במחיצת אביהם - לא היו אומרים "מרנן ורבנן ורבותי".

===יעלה ויבוא===

==כוס של ברכה==

==בפנימיות העניינים==

וכל זה הוא כאשר מברכים ביחיד, אבל כאשר מברכים ברבים, וכידוע{{הערה|כתובות עה, א. [[גיטין]] מו, א.}} שהלשון "רבים" מורה על שלושה, זה נעשה באופן אחר לגמרי:

====דברי תורה====

===כוס של ברכה===

כאשר מזמנים, מברכים את הברכה על הכוס, וטעם הדבר הוא: שבכדי לקבל את ההמשכה מה"בריכה" העליונה, צריך לשים "[[כוס]]" שתקבל אותה. ואופן ההמשכה הוא על ידי שממלא את הכוס ב[[יין]] ומגביה אותה.

לעומת זאת, [[יין]] המשמח מגיע מ"עץ החיים" שכולו טוב, דהיינו, שאינו נמצא ב"קטנות ה[[מוחין]]", ועליו נאמר{{הערה|ספר שופטים ט, יג.}} "יין המשמח [[אלקים]] ואנשים", ש"אנשים" מורה על "[[מוחין דגדלות]]"; ועל כן הוא לא מרגיש את מציאותו.

*סידור עם דא"ח, ד"ה להבין ענין הזימון, והביאור שלו.

*סה"מ תקס"ו ח"א ד"ה בגמ' דרש רב עוירא, ד"ה הנותן שלג, וד"ה ענין [[יין]] המשומר.

{{הערות שוליים}}