אליהו בעל שם: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) תגית: שחזור ידני |
||
| (62 גרסאות ביניים של 28 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי אליהו | {{דמות | ||
|שם=רבי אליהו בעל שם | |||
|תאריך לידה=רצ"ז | |||
|עיסוק=[[קבלה]] | |||
|מקום פעילות= וורמייזא | |||
|אב=יוסף יוזפא | |||
|מקום לידה=קרקא | |||
}} | |||
'''רבי אליהו בעל השם מוורמייזא''' (רצ"ז {{הערה|לפי המסופר שם בחלק א' פרק נ"ה בשנת ש"י היה בגיל בר מצוה וא"כ עולה בבירור שלידתו היתה בשנת רצ"ז. אך להעיר מספר הזכרונות חלק ב' פרק צ"א ששם מסופר שבעת פטירתו של ר' שמואל נכד המהר"ל מפראג, בשנת תט"ו, היה בן 108 שנים. וכנראה שהוא טעות הדפוס וצריך להיות 118 שנים}} - ?) היה [[ראש ישיבה]], [[קבלה|מקובל]] ומייסד חבורת ה[[צדיקים נסתרים]]. | |||
== | ==תולדות חיים== | ||
רבי אליהו נולד ב[[קראקא]] שב[[פולין]] לר' יוסף יוזפא. אביו היה מאנוסי [[ספרד]] וכונה "הספרדי הקדוש". ב[[ספר הזכרונות]] מסופר, שאביו במשך שנים רבות סירב להינשא וחי בפרישות בקראקא, לאחר תקופה ארוכה הוא התייצב ב[[בית הדין]] של העיר וביקש להינשא עם אלמנתו של אחד מתושבי העיר בשם יוסף. הדיינים חששו למלא את ציווי ר' יוסף יוזפא ולדרוש מהאישה להתחתן איתו, אולם לאחר מכן התייצבה האלמנה בעצמה בבית הדין וסיפרה שבעלה התגלה אליה ב[[חלום]] וביקש ממנה להינשא עם ר' יוסף יוזפא, וזאת מכיוון שהולך לצאת מהם בן שיאיר את העולם. כך נישאו השניים, ומהם יצא ר' אליהו שנקרא על שם [[אליהו הנביא]]. | |||
הילד התחנך על ברכי אביו, שכבר מגיל צעיר לקחו מידי [[לילה]] ל[[תיקון חצות]]. בגיל 13 הוא התייתם מאביו, והחל לנדוד. בתקופת נידודיו הוא נישא עם אישה שממנה נולדו לו שני בנות. בשנת ה'ש"נ הוא התיישב בוורמייזא והקים שם [[ישיבה]] ללימוד [[קבלה]]. בנוסף באותה תקופה הוא נודע כבעל מופת גדול, והתפרסם אז בכינויו "רבי אליהו בעל השם". | |||
באותה תקופה יצאו נגדו חכמי שפייער שבראשם הגאון רבי פנחס זעליג שלא ראו בעין יפה את פעילותו בנושאי הקבלה, ופעלו להרחקתו מ[[גרמניה]]. בשנת שפ"ד עבר יחד עם ישיבתו לפראג. בין תומכיו היה ר' שמואל נכד ה[[מהר"ל]] ויחד עם יהודי בשם ר' יהודה אריה, בנו לישיבה חצר עם בתים{{הערה|ליקוטי דיבורים עמ' 1180, ספר הזכרונות פרק צ"ו. סיפור הנצחון של ר' אליהו בעל שם על מתנגדיו בפינסק, מובא בספר הזכרונות פרקים קל"ה-קל"ז.}}. | |||
בספר הזכרונות נכתב כי הוא חי למעלה מ-118 שנים, אך לא נכתב שם באיזו שנה נולד או נפטר{{הערה|ידיעה זו מופיעה בספר הזכרונות, ח"ב עמ' 133, פרק צ"א, במשפט הבא "כאשר נפטר ר' שמואל היה ר' אליהו בן מאה ושמונה שנים (לכאורה טעות הדפוס וצריך להיות ושמונה עשר. הכותב). וכאשר היו צריכים - כאמור לעיל - ללכת לקברו של המהר"ל ולהזכירו אודות הקבר אשר הניח עבור נכדו, שלח ר' אליהו עשרה מתלמידיו, להזכיר למהר"ל אודות הבטחתו לנכדו ר' שמואל, והוא עצמו אף הלך ללווייתו והספידו.}}, | |||
רבי [[ברוך בטלן]], | רבי [[ברוך בטלן]], הסבא רבא של [[אדמו"ר הזקן]], היה תלמידו של רבי אליהו בעל שם ומאוחר יותר תלמיד תלמידו רבי [[יואל בעל שם]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15929&hilite=55241a80-8105-45aa-b5e6-6862393d08dd&st=אליהו+בעל+שם עטרת מלכות]. ספר הזכרונות חלק ב' פרק פ'.}}. | ||
== חבורת הנסתרים == | == חבורת הנסתרים == | ||
עבודתו העיקרית הייתה הקמת קבוצה של [[צדיקים נסתרים]] שהתעסקו | {{ערך מורחב|מחנה הנסתרים}} | ||
עבודתו העיקרית הייתה הקמת קבוצה של [[צדיקים נסתרים]] שהתעסקו ב[[תורת הקבלה]], ובעסקנות הכלל. חבורת תלמידיו היו צדיקים נסתרים עובדי ה' שעסקו בתורת הקבלה ב[[קדושה]] וב[[טהרה]], והם אשר הכינו את הדרך לשיטת [[הבעל שם טוב]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16055&hilite=86411683-e4e7-4fdb-9d75-c7afd3ed71c8&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95+%D7%91%D7%A2%D7%9C+%D7%A9%D7%9D שמועסן מיט קינדער און יוגנד]}}. | |||
בשנת שפ"א ייסד | בשנת ה'שפ"א ייסד רבי אליהו את קבוצת התלמידים הנסתרים, שהפיצו את תורת רבם. לפני מותו העביר את כל תורתו וסודותיו לבחיר תלמידיו רבי יואל (שנקרא לאחר מכן רבי [[יואל בעל שם]]) שהנהיג אחריו את קבוצת הנסתרים. רבי יואל היה רבו של רבי [[אדם בעל שם]], מי שהכניס את רבי ישראל [[בעל שם טוב]] לקבוצת הצדיקים הנסתרים. | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] מביא בזכרונותיו, סיפורים רבים על פעולותיהם של קבוצת הנסתרים, ועסקנותם הכללית לטובת היהודים ב[[אירופה]] באותה התקופה. | [[אדמו"ר הריי"צ]] מביא בזכרונותיו, סיפורים רבים על פעולותיהם של קבוצת הנסתרים, ועסקנותם הכללית לטובת היהודים ב[[אירופה]] באותה התקופה. | ||
| שורה 21: | שורה 30: | ||
== תלמידיו == | == תלמידיו == | ||
* ה[[תוספות יום טוב]] | * ה[[תוספות יום טוב]] | ||
*תלמידו המובהק היה רבי [[יואל בעל שם]] מזאמושטש, שהיה רבו המובהק של הגאון הצדיק [[רבי אדם בעל שם]] מראפשיץ, מי שהיה רבו של [[הבעל שם טוב]]. | *תלמידו המובהק היה רבי [[יואל בעל שם]] מזאמושטש, שהיה רבו המובהק של הגאון הצדיק [[רבי אדם בעל שם]] מראפשיץ, מי שהיה רבו של [[הבעל שם טוב]].{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16081&hilite=c80c753d-cd83-406f-929f-1947c02101d8&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95+%D7%91%D7%A2%D7%9C+%D7%A9%D7%9D כתר שם טוב], וכך כתב בספר הזכרונות}}. | ||
* רבי יוזפא שמש, מחבר "ספר מנהגי ורמיזא" | * רבי יוזפא שמש, מחבר "ספר מנהגי ורמיזא" | ||
== | == לקריאה נוספת == | ||
*שיחת [[י"ח באלול|ח"י אלול]] [[תש"א]]. | |||
*[[ספר הזכרונות]] פרק נ"ה ופרק נ"ו. | |||
* | |||
* | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:מקובלים]] | ||
[[קטגוריה:צדיקים נסתרים]] | |||
[[קטגוריה:דמויות מספר הזכרונות]] | |||
[[קטגוריה:אחרונים]] | |||
גרסה אחרונה מ־17:02, 4 בספטמבר 2024
| רבי אליהו בעל שם | |
|---|---|
| לידה | רצ"ז |
| קרקא | |
| מקום פעילות | וורמייזא |
| אב | יוסף יוזפא |
רבי אליהו בעל השם מוורמייזא (רצ"ז [1] - ?) היה ראש ישיבה, מקובל ומייסד חבורת הצדיקים נסתרים.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי אליהו נולד בקראקא שבפולין לר' יוסף יוזפא. אביו היה מאנוסי ספרד וכונה "הספרדי הקדוש". בספר הזכרונות מסופר, שאביו במשך שנים רבות סירב להינשא וחי בפרישות בקראקא, לאחר תקופה ארוכה הוא התייצב בבית הדין של העיר וביקש להינשא עם אלמנתו של אחד מתושבי העיר בשם יוסף. הדיינים חששו למלא את ציווי ר' יוסף יוזפא ולדרוש מהאישה להתחתן איתו, אולם לאחר מכן התייצבה האלמנה בעצמה בבית הדין וסיפרה שבעלה התגלה אליה בחלום וביקש ממנה להינשא עם ר' יוסף יוזפא, וזאת מכיוון שהולך לצאת מהם בן שיאיר את העולם. כך נישאו השניים, ומהם יצא ר' אליהו שנקרא על שם אליהו הנביא.
הילד התחנך על ברכי אביו, שכבר מגיל צעיר לקחו מידי לילה לתיקון חצות. בגיל 13 הוא התייתם מאביו, והחל לנדוד. בתקופת נידודיו הוא נישא עם אישה שממנה נולדו לו שני בנות. בשנת ה'ש"נ הוא התיישב בוורמייזא והקים שם ישיבה ללימוד קבלה. בנוסף באותה תקופה הוא נודע כבעל מופת גדול, והתפרסם אז בכינויו "רבי אליהו בעל השם".
באותה תקופה יצאו נגדו חכמי שפייער שבראשם הגאון רבי פנחס זעליג שלא ראו בעין יפה את פעילותו בנושאי הקבלה, ופעלו להרחקתו מגרמניה. בשנת שפ"ד עבר יחד עם ישיבתו לפראג. בין תומכיו היה ר' שמואל נכד המהר"ל ויחד עם יהודי בשם ר' יהודה אריה, בנו לישיבה חצר עם בתים[2].
בספר הזכרונות נכתב כי הוא חי למעלה מ-118 שנים, אך לא נכתב שם באיזו שנה נולד או נפטר[3],
רבי ברוך בטלן, הסבא רבא של אדמו"ר הזקן, היה תלמידו של רבי אליהו בעל שם ומאוחר יותר תלמיד תלמידו רבי יואל בעל שם[4].
חבורת הנסתרים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – מחנה הנסתרים |
עבודתו העיקרית הייתה הקמת קבוצה של צדיקים נסתרים שהתעסקו בתורת הקבלה, ובעסקנות הכלל. חבורת תלמידיו היו צדיקים נסתרים עובדי ה' שעסקו בתורת הקבלה בקדושה ובטהרה, והם אשר הכינו את הדרך לשיטת הבעל שם טוב[5].
בשנת ה'שפ"א ייסד רבי אליהו את קבוצת התלמידים הנסתרים, שהפיצו את תורת רבם. לפני מותו העביר את כל תורתו וסודותיו לבחיר תלמידיו רבי יואל (שנקרא לאחר מכן רבי יואל בעל שם) שהנהיג אחריו את קבוצת הנסתרים. רבי יואל היה רבו של רבי אדם בעל שם, מי שהכניס את רבי ישראל בעל שם טוב לקבוצת הצדיקים הנסתרים.
אדמו"ר הריי"צ מביא בזכרונותיו, סיפורים רבים על פעולותיהם של קבוצת הנסתרים, ועסקנותם הכללית לטובת היהודים באירופה באותה התקופה.
תלמידיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- התוספות יום טוב
- תלמידו המובהק היה רבי יואל בעל שם מזאמושטש, שהיה רבו המובהק של הגאון הצדיק רבי אדם בעל שם מראפשיץ, מי שהיה רבו של הבעל שם טוב.[6].
- רבי יוזפא שמש, מחבר "ספר מנהגי ורמיזא"
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שיחת ח"י אלול תש"א.
- ספר הזכרונות פרק נ"ה ופרק נ"ו.
הערות שוליים
- ↑ לפי המסופר שם בחלק א' פרק נ"ה בשנת ש"י היה בגיל בר מצוה וא"כ עולה בבירור שלידתו היתה בשנת רצ"ז. אך להעיר מספר הזכרונות חלק ב' פרק צ"א ששם מסופר שבעת פטירתו של ר' שמואל נכד המהר"ל מפראג, בשנת תט"ו, היה בן 108 שנים. וכנראה שהוא טעות הדפוס וצריך להיות 118 שנים
- ↑ ליקוטי דיבורים עמ' 1180, ספר הזכרונות פרק צ"ו. סיפור הנצחון של ר' אליהו בעל שם על מתנגדיו בפינסק, מובא בספר הזכרונות פרקים קל"ה-קל"ז.
- ↑ ידיעה זו מופיעה בספר הזכרונות, ח"ב עמ' 133, פרק צ"א, במשפט הבא "כאשר נפטר ר' שמואל היה ר' אליהו בן מאה ושמונה שנים (לכאורה טעות הדפוס וצריך להיות ושמונה עשר. הכותב). וכאשר היו צריכים - כאמור לעיל - ללכת לקברו של המהר"ל ולהזכירו אודות הקבר אשר הניח עבור נכדו, שלח ר' אליהו עשרה מתלמידיו, להזכיר למהר"ל אודות הבטחתו לנכדו ר' שמואל, והוא עצמו אף הלך ללווייתו והספידו.
- ↑ עטרת מלכות. ספר הזכרונות חלק ב' פרק פ'.
- ↑ שמועסן מיט קינדער און יוגנד
- ↑ כתר שם טוב, וכך כתב בספר הזכרונות