שמש בגבעון דום: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (10 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
פרק י' שב[[ספר יהושע]] כולל תיאור של כיבוש דרום הארץ. לפי תיאור המפה | {{מפנה|שמש בגבעון דום|שמש (פירושונים)}} | ||
{{קשר חב"די}} | |||
{{לעריכה|סגנון, עיצוב, ביאורי הרבי ועוד}} | |||
'''שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון''' הוא כינוי למאורע תנכ"י שבו [[יהושע בן נון]] עוצר את השמש והירח במהלך קרב מול מלכי האמורי שבאו להלחם בגבעונים על מנת שלא ירד הלילה. | |||
==רקע== | |||
פרק י' שב[[ספר יהושע]] כולל תיאור של כיבוש דרום הארץ. לפי תיאור המפה נראה כי ישראל שולטים על כיס הכולל את המחצית הדרומית של הירדן, בין ים כינרת לים המלח, ובצד מערב הם הצליחו להגיע עד גב ההר, כמחצית הדרך שבין הירדן לים התיכון. כיס זה מפריד בין מלכי הצפון למלכי הדרום ומאפשר ליהושע לכבוש תחילה את הדרום ואחר כך את מלכי הצפון. | |||
הגבעונים, הנמצאים קצת דרומה לבית אל ולעי, קרובים לקו הכיבוש הישראלי, והם נכנעים ומבקשים לכרות אתם ברית. פעולה זו מפחידה מאוד את יושבי הארץ, שכן ברית נפרדת של ערים עם ישראל תחליש את יכולת הלחימה של יושבי כנען. מסיבה זו נוצרת קואליציה של ערים היוצאות למלחמה - לא על יהושע, אלא על יושבי גבעון. | הגבעונים, הנמצאים קצת דרומה לבית אל ולעי, קרובים לקו הכיבוש הישראלי, והם נכנעים ומבקשים לכרות אתם ברית. פעולה זו מפחידה מאוד את יושבי הארץ, שכן ברית נפרדת של ערים עם ישראל תחליש את יכולת הלחימה של יושבי כנען. מסיבה זו נוצרת קואליציה של ערים היוצאות למלחמה - לא על יהושע, אלא על יושבי גבעון. | ||
בפרק י' שבספר יהושע מתוארת המלחמה שהכריזו מלכי ירושלים, חברון, ירמות, לכיש ועגלון על העיר גבעון. ערים אלה נמצאות מדרום לשטח הכיבוש הישראלי. | בפרק י' שבספר יהושע מתוארת המלחמה שהכריזו מלכי ירושלים, חברון, ירמות, לכיש ועגלון על העיר גבעון. ערים אלה נמצאות מדרום לשטח הכיבוש הישראלי. | ||
===תיאור הקרב=== | ===תיאור הקרב=== | ||
בספר יהושע מתואר הקרב: | בספר יהושע{{הערה|פרק י, יב-יג}} מתואר הקרב: | ||
{{ציטוט| תוכן=(יב) אָז יְדַבֵּר יְהושֻׁעַ לה' בְּיּום תֵּת ה' אֶת הָאֱמרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל | {{ציטוט|תוכן=(יב) אָז יְדַבֵּר יְהושֻׁעַ לה' בְּיּום תֵּת ה' אֶת הָאֱמרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל | ||
וַיּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֶשׁ בְּגִבעון דּום וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלון: | וַיּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֶשׁ בְּגִבעון דּום וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלון: | ||
(יג) וַיִּדּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד יִקּם גּוי איְבָיו הֲלא הִיא כְתוּבָה | (יג) וַיִּדּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד יִקּם גּוי איְבָיו הֲלא הִיא כְתוּבָה | ||
עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר וַיַּעֲמד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלא אָץ לָבוא כְּיום תָּמִים: |מרכאות=כן | עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר וַיַּעֲמד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלא אָץ לָבוא כְּיום תָּמִים: |מרכאות=כן}} | ||
יהושע רדף אחרי מלכי האמורי, ואז שראה שהשקיעה מגיעה, | יהושע רדף אחרי מלכי האמורי, ואז שראה שהשקיעה מגיעה, הוא חשש שלא יוכל למצווא אותם מפני החושך, בחושך יוכלו חיילי האמורי לברוח, ומכיוון שהם מכירים את השטח טוב יותר מבני ישראל, לא יוכל יהושע לנצל את הניצחון ולהשמיד את צבא האמורי. ולכן הוא אמר: | ||
שֶׁמֶשׁ בְּגִבעון דּום וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלון: | שֶׁמֶשׁ בְּגִבעון דּום וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלון: | ||
| שורה 25: | שורה 32: | ||
וכך הוא מפרש את הפסוק: "ויעמד בחצי השמים": | וכך הוא מפרש את הפסוק: "ויעמד בחצי השמים": | ||
השמש נע 6 שעות, מזריחה ועד לחצי השמים, ונעצר. בחצי השמים נעצר השמש | השמש נע 6 שעות, מזריחה ועד לחצי השמים, ונעצר. בחצי השמים נעצר השמש ל־6 שעות. אחרי 6 שעות המשיך השמש לנוע למערב. מסלול זה נמשך כרגיל, 6 שעות. ושוב, בהגיע השמש לצד מערב, נעצר ל־6 שעות נוספות, בהתאם לפסוק "ולא אץ לבוא", לא מיהר לשקוע, ואחר כך שקע. לפי הפירוש הזה של רבי יהושע בן לוי, נמשך היום הזה 24 שעות במקום 12 שעות של יום רגיל. | ||
פירוש שני לפסוקים נותן רבי אלעזר. הוא מפרש, כי היום התארך והיה בן 36 שעות. העיקרון שהוא מפרש בו את הפסוק זהה לזה של רבי יהושע בן לוי, אלא שהוא מפרש אחרת את הביטוי "יום תמים". רבי יהושע בן לוי מפרש "יום תמים" 12 שעות, ואילו רבי אלעזר מפרש 24 שעות. לפי פירושו השמש נע מהזריחה ועד חצות היום 6 שעות, נעצר | פירוש שני לפסוקים נותן רבי אלעזר. הוא מפרש, כי היום התארך והיה בן 36 שעות. העיקרון שהוא מפרש בו את הפסוק זהה לזה של רבי יהושע בן לוי, אלא שהוא מפרש אחרת את הביטוי "יום תמים". רבי יהושע בן לוי מפרש "יום תמים" 12 שעות, ואילו רבי אלעזר מפרש 24 שעות. לפי פירושו השמש נע מהזריחה ועד חצות היום 6 שעות, נעצר ל־12 שעות, המשיך 6 שעות עד למערב, ושם נעצר ל־12 שעות נוספות. בסך הכול נעצר השמש "כיום תמים" - 24 שעות. היום הזה ארך, לפי רבי אלעזר, 36 שעות. | ||
ופירוש שלישי הוא של רבי שמואל בר נחמני. לפי פירושו ארך היום 48 שעות. וכך הוא מפרש: "ויעמד השמש בחצי השמים": וכמה עמד? 12 שעות. "ולא אץ לבוא כיום תמים": השמש לא מיהר לשקוע, והשתהה לפני השקיעה כיום תמים - 24 שעות. לפי זה אורך היום היה 6 שעות עד הצהריים, 12 שעות שהשמש עמדה בחצי השמים, 6 שעות מהצהרים ועד הערב ועוד 24 שעות שהשמש עמדה עד ששקעה. | ופירוש שלישי הוא של רבי שמואל בר נחמני. לפי פירושו ארך היום 48 שעות. וכך הוא מפרש: "ויעמד השמש בחצי השמים": וכמה עמד? 12 שעות. "ולא אץ לבוא כיום תמים": השמש לא מיהר לשקוע, והשתהה לפני השקיעה כיום תמים - 24 שעות. לפי זה אורך היום היה 6 שעות עד הצהריים, 12 שעות שהשמש עמדה בחצי השמים, 6 שעות מהצהרים ועד הערב ועוד 24 שעות שהשמש עמדה עד ששקעה. | ||
| שורה 35: | שורה 42: | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[ספר יהושע]] | *[[ספר יהושע]] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{יהושע|}} | {{יהושע|}} | ||
[[קטגוריה:ספר יהושע]] | [[קטגוריה:ספר יהושע]] | ||
גרסה אחרונה מ־09:25, 3 בספטמבר 2024
המונח "שמש בגבעון דום" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו שמש (פירושונים).
|
ערך זה דורש הקשר חב"די: בדף זה חסר מידע שמבהיר את ההקשר או נקודת המבט של חסידות חב"ד לבין נושא או נשוא הערך | ||
| אתם מוזמנים לסייע על ידי הוספת פרטים אנציקלופדיים רלוונטים. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
|
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: סגנון, עיצוב, ביאורי הרבי ועוד. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון הוא כינוי למאורע תנכ"י שבו יהושע בן נון עוצר את השמש והירח במהלך קרב מול מלכי האמורי שבאו להלחם בגבעונים על מנת שלא ירד הלילה.
רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]
פרק י' שבספר יהושע כולל תיאור של כיבוש דרום הארץ. לפי תיאור המפה נראה כי ישראל שולטים על כיס הכולל את המחצית הדרומית של הירדן, בין ים כינרת לים המלח, ובצד מערב הם הצליחו להגיע עד גב ההר, כמחצית הדרך שבין הירדן לים התיכון. כיס זה מפריד בין מלכי הצפון למלכי הדרום ומאפשר ליהושע לכבוש תחילה את הדרום ואחר כך את מלכי הצפון.
הגבעונים, הנמצאים קצת דרומה לבית אל ולעי, קרובים לקו הכיבוש הישראלי, והם נכנעים ומבקשים לכרות אתם ברית. פעולה זו מפחידה מאוד את יושבי הארץ, שכן ברית נפרדת של ערים עם ישראל תחליש את יכולת הלחימה של יושבי כנען. מסיבה זו נוצרת קואליציה של ערים היוצאות למלחמה - לא על יהושע, אלא על יושבי גבעון.
בפרק י' שבספר יהושע מתוארת המלחמה שהכריזו מלכי ירושלים, חברון, ירמות, לכיש ועגלון על העיר גבעון. ערים אלה נמצאות מדרום לשטח הכיבוש הישראלי.
תיאור הקרב[עריכה | עריכת קוד מקור]
בספר יהושע[1] מתואר הקרב:
(יב) אָז יְדַבֵּר יְהושֻׁעַ לה' בְּיּום תֵּת ה' אֶת הָאֱמרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֶשׁ בְּגִבעון דּום וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלון: (יג) וַיִּדּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד יִקּם גּוי איְבָיו הֲלא הִיא כְתוּבָה
עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר וַיַּעֲמד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלא אָץ לָבוא כְּיום תָּמִים:
יהושע רדף אחרי מלכי האמורי, ואז שראה שהשקיעה מגיעה, הוא חשש שלא יוכל למצווא אותם מפני החושך, בחושך יוכלו חיילי האמורי לברוח, ומכיוון שהם מכירים את השטח טוב יותר מבני ישראל, לא יוכל יהושע לנצל את הניצחון ולהשמיד את צבא האמורי. ולכן הוא אמר:
שֶׁמֶשׁ בְּגִבעון דּום וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלון:
ואז נעצר השמש וניצחו
הדיון בתלמוד[עריכה | עריכת קוד מקור]
שלושה אמוראים בתלמוד הבבלי פירשו פסוקים אלה במסכת עבודה זרה, דף כה. וכך מפרשים האמוראים את הפסוקים:
רבי יהושע בן לוי מפרש, כי בסך הכול השמש עמד במקומו "יום תמים" - 12 שעות.
וכך הוא מפרש את הפסוק: "ויעמד בחצי השמים":
השמש נע 6 שעות, מזריחה ועד לחצי השמים, ונעצר. בחצי השמים נעצר השמש ל־6 שעות. אחרי 6 שעות המשיך השמש לנוע למערב. מסלול זה נמשך כרגיל, 6 שעות. ושוב, בהגיע השמש לצד מערב, נעצר ל־6 שעות נוספות, בהתאם לפסוק "ולא אץ לבוא", לא מיהר לשקוע, ואחר כך שקע. לפי הפירוש הזה של רבי יהושע בן לוי, נמשך היום הזה 24 שעות במקום 12 שעות של יום רגיל.
פירוש שני לפסוקים נותן רבי אלעזר. הוא מפרש, כי היום התארך והיה בן 36 שעות. העיקרון שהוא מפרש בו את הפסוק זהה לזה של רבי יהושע בן לוי, אלא שהוא מפרש אחרת את הביטוי "יום תמים". רבי יהושע בן לוי מפרש "יום תמים" 12 שעות, ואילו רבי אלעזר מפרש 24 שעות. לפי פירושו השמש נע מהזריחה ועד חצות היום 6 שעות, נעצר ל־12 שעות, המשיך 6 שעות עד למערב, ושם נעצר ל־12 שעות נוספות. בסך הכול נעצר השמש "כיום תמים" - 24 שעות. היום הזה ארך, לפי רבי אלעזר, 36 שעות.
ופירוש שלישי הוא של רבי שמואל בר נחמני. לפי פירושו ארך היום 48 שעות. וכך הוא מפרש: "ויעמד השמש בחצי השמים": וכמה עמד? 12 שעות. "ולא אץ לבוא כיום תמים": השמש לא מיהר לשקוע, והשתהה לפני השקיעה כיום תמים - 24 שעות. לפי זה אורך היום היה 6 שעות עד הצהריים, 12 שעות שהשמש עמדה בחצי השמים, 6 שעות מהצהרים ועד הערב ועוד 24 שעות שהשמש עמדה עד ששקעה.
שלושת הפירושים האלה עוסקים בפירוש פסוק קשה. שלושת החכמים מסבירים את הפסוק שניסוחו אינו ברור: "ויעמד השמש בחצי השמים, ולא אץ לבוא כיום תמים." כל אחד מהמפרשים מבין כי השמש נעצר בשעה 12, וכל אחד מהם מבין כי השמש נעצר שוב לפני השקיעה. הם חלוקים בשאלה כמה שעות בדיוק ארכה העצירה: 12 ,6, או 24 שעות.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ פרק י, יב-יג