נתן הורביץ: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←כתביו: קישורים פנימיים) |
אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
ככל הידוע לנו, לא חיבר אף ספר הלכתי, אך הגיעו אלינו עשרות מתשובותיו בהלכה שהתכתב עם רבותינו נשיאינו ועם אחיו של אדמו"ר הזקן. | ככל הידוע לנו, לא חיבר אף ספר הלכתי, אך הגיעו אלינו עשרות מתשובותיו בהלכה שהתכתב עם רבותינו נשיאינו ועם אחיו של אדמו"ר הזקן. | ||
תשובותיו נדפסו בקובצי [[יגדיל תורה (ניו יורק)|יגדיל תורה]], ובספר [[שארית יהודה]], וחלקים מתצלומי כתב ידו | תשובותיו נדפסו בקובצי [[יגדיל תורה (ניו יורק)|יגדיל תורה]], ובספר [[שארית יהודה]], וחלקים מתצלומי כתב ידו נדפסו בספר [[מבית הגנזים (ספר)|מבית הגנזים]] עמוד קכב-קכו. | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''[[אוצר חסידי חב"ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב"ד]]''' ח"א עמ' 234. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 33: | שורה 36: | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר האמצעי]] | [[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר האמצעי]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת הצמח צדק]] | [[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת הצמח צדק]] | ||
[[קטגוריה:אישים בפולוצק]] | |||
גרסה אחרונה מ־02:26, 28 באוגוסט 2024
הרב נתן הלוי הורביץ, היה מורה צדק בעיר פולוצק שהתקרב לתנועת החסידות עוד בדור הראשון והיה לתלמידו של אדמו"ר הזקן, ומאוחר יותר התכתב בעניני תורה והלכה עם אחיו יהודה לייב, 'המהרי"ל מיאנוביטש', והאריך ימים עד לדורו של אדמו"ר ה'צמח צדק'. חלק מתשובותיו ההלכתיות מופיעות בספר שארית יהודה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לאביו הרב שמעון ולאמו חייענא, ועוד בצעירותו התקשר לאדמו"ר הזקן והיה מהראשונים שקיבלו את הדרכתו בעניני עבודת ה' והפכו לחסידיו הנלהבים.
בסביבות שנת תק"פ התקבל לכהן כמורה צדק וכמרא דאתרא בפולוצק, והיה לאחד הבולטים והחשובים מבין רבני תנועת חב"ד בשנותיה הראשונות וזכה ליחס של כבוד מכל רבני האזור שהעריכו את תשובותיו ההלכתיות.
לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הזקן, נמנה על החסידים שלא נהו אחרי רבי אהרן מסטרשלה, והתקשר לאדמו"ר האמצעי, ואחרי הסתלקותו התקשר לממשיך דרכו אדמו"ר הצמח צדק.
למרות שבשנים הראשונות לא הסכים הצמח צדק לקבל פדיונות מחסידים ולקבל על עצמו בצורה מלאה את הנהגת החסידים, ולמרות גילו המבוגר של רבי נתן, הוא שלח אליו מכתבים בהם התבטל בפניו וכתב לו "המוכן למשמעתו וחפץ בהצלחתו", וחתם בשולי המכתב את שמו ושם אימו כפי שנהוג בכתיבת פדיון נפש. הצמח צדק לא קיבל את התבטלותו, ומחק ממכתביו שם אמו, ואת תוארי ההתבטלות שכתב בפניו במכתבים השונים כגון "עבדו".
רבותינו נשיאינו העריכו מאוד את חוות דעתו ההלכתית, עד שהצמח צדק כתב לו באחת ההזדמנויות "מה אדע אשר לא תדע", והיו מתכתבים איתו לעיתים תדירות ופנו אליו בהערצה ובכבוד גדול.
בשנת תקצ"ה, כאשר התעוררה המחלוקת הגדולה בנוגע לזכות הדפסת הש"ס בין דפוס סלאוויטא לדפוס האלמנה והאחים ראם שבוילנא, התייצב לצידם של מדפיסי וילנא.
באופן יוצא דופן, כאשר כתב תשובה הלכתית המתירה אכילת דגים מלוחים בחג הפסח, התרעם עליו אדמו"ר הצמח צדק וכתב לו: "האם מדובר כאן בעגונה המחכה להיתר שלך?"[1].
וכיהן בתפקיד בפועל עד לפטירתו בסביבות שנת ת"ר כשאת מקומו החליף החסיד הרב אליהו יוסף ריבלין.
כתביו[עריכה | עריכת קוד מקור]
ככל הידוע לנו, לא חיבר אף ספר הלכתי, אך הגיעו אלינו עשרות מתשובותיו בהלכה שהתכתב עם רבותינו נשיאינו ועם אחיו של אדמו"ר הזקן.
תשובותיו נדפסו בקובצי יגדיל תורה, ובספר שארית יהודה, וחלקים מתצלומי כתב ידו נדפסו בספר מבית הגנזים עמוד קכב-קכו.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב אליהו יוחנן גוראריה, אוצר חסידי חב"ד ח"א עמ' 234.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תשובה הלכתית שכתב בתוך קובץ יגדיל תורה (בהערת שוליים מצויינים מראי מקומות למופעים נוספים של תשובות שכתב)