צבי הירש לרנר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(←‏משפחתו: הוספתי תוכן)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(91 גרסאות ביניים של 31 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:צבי.jpg|left|thumb|280px|הרב צבי הירש לרנר]]
[[קובץ:צבי.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב צבי הירש לרנר]]
צבי הירש (הירש’ל) לרנר נולד בשנת עת”ר, בעירה צ’רץ’ על יד קמיניצק-פודולסק שבאוקראינה. אביו ר’ שמריהו היה ‘נאמן יער’ - מנהל אחוזות רבות. בשל יושרו שהיה ידוע ברבים, מונה על ידי השלטונות כנאמן למלכות, ושימש כמתווך בין היהודים לפריצים בכל ענייני חכירת אחוזות ויערות.  
[[קובץ:צבי הירש לרנר במחנה העבודה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לרנר במחנה העבודה]]
הרב '''צבי הירש (הירש'ל) לרנר''' ([[תר"ע]] - [[ל' בניסן]] [[תנש"א]]) היה חסיד שעסק ב[[הפצת יהדות]], התגורר ב[[ברית המועצות]] ובסוף ימיו ב[[נחלת הר חב"ד]].


אשת ר’ שמריהו, מרת זלדה, הייתה אישה טובת לב, והוקירה תלמידי חכמים והשתדלה מאוד בקיום מצוות. פרנסתם היתה מפרה חולבת. בכל בוקר היו חולבים את הפרה ואת הקרום - השמנת - הייתה מביאה ל’גוטער איד’ בשם ר’ חיימ’ל.  
== תולדות חיים ==
נולד בשנת [[תר"ע]], בעירה צ'רץ' על יד קמיניצק-פודולסק שבאוקראינה, לאביו ר' שמריהו שהיה 'נאמן יער' - מנהל אחוזות רבות. ולאמו מרת זלדה.


ר’ שמריהו גוייס במלחמת העולם הראשונה, אולם לאחר זמן נפצע קשה בירך מירי ישיר, ומאז סבל כאבים רבים, אך נפשו ורוחו נשארה איתנה. לאחר פציעתו שוחרר מן השירות הצבאי.  
בעקבות הדאגה לחינוכו נשלח על ידי הוריו לקמיניצק-פודולסק, מקום בו הייתה סביבה יהודית. הוא גר שם אצל קרובי משפחה [[חסידות צ'ורטקוב|חסידי צ'ורטקוב]]. הוא התקבל ללימודים במכללת הפועלים, שם סיים את לימודיו במתמטיקה. לאחר המהפכה הקומוניסטית, לימד תקופה קצרה בקמיניצק-פודולסק. עקב היותו יהודי שומר שבת לעגו לו תלמידיו.  


במשפחה היו שלושה אחים ואחות אחת, שניים נפטרו ואחד נספה בשואה.  
בשנת [[תרצ"ב]], עקב רדיפות מצד היותו יהודי, עזב את המקום ועבר לעבוד במקום אחר, הוא החליף מספר מקומות עבודה מכיוון שבכל מקום שעבד התגלתה עובדת היותו יהודי שומר מצוות. הוא החל ללמד באקדמיה צבאית במוסקבה, את השבת היה מעביר באזור סמוך אליו היה נוסע ברכבת. בשנת [[תרצ"ד]] עבר ללמוד בקייב, שם סיים את לימודי ההתמחות ב[[אוניברסיטה]].  


לאחר שרודפיו נפלו בעצמם לידי השלטונות, חזר לביתו, שם פגש את ר' [[יצחק כהן]] שנתן לו את ביתו סוסיה לאישה, לאחר החתונה עלו הורי הכלה לארץ, והרב לרנר ואשתו המתינו לקבלת אישור עליה ([[סרטיפיקט]]), לבינתיים עסק בהוראה, ונאלץ לסחור בשוק השחור. ארבעה חודשים לאחר חתונתו נתפס על מסחר אסור במטילי זהב. הוא הובא למשפט מהיר, ונגזרו עליו שבע שנות מאסר. הוא נשלח לכלא בעיר סולובקי ב[[סיביר]]. באיזור זה שרר קור איום בחודשי החורף, ולעיתים היה מגיע ל-‏54 מינוס. עוד קודם יציאתו לסיביר, ניסתה רעייתו סוסיה, לאתר את מקום מאסרו. אך בסופו של דבר לא הצליחו השניים להיפגש בטרם נשלח.


==ילדותו==
בעת גלותו, ביקר במחנה העבודה גנרל, שלמד אצלו באקדמיה הצבאית, הגנרל הבטיח להשתדל לשחררו, והוא אכן שוחרר, ועבר עם אשתו לסמינובקא, ובהמשך לפולטובה.


בעקבות הדאגה לחינוכו של הירש’ל נשלח הנער על ידי הוריו לקמיניצק-פודולסק, מקום בו הייתה סביבה יהודית. הוא גר שם אצל קרובי משפחה, הדוד שלמה ודודה ציפורה שהיו מחסידי צ’ורטקוב. שם הוא נהנה מאווירה של חיים יהודיים.  
בעת [[מלחמת העולם השנייה]] ברחו עם ילדם, ובסופו של דבר הגיעו לעיירה 'אורג'יניקידזה' שבאינגושיה. הוא החל לעבוד בבית רפואה צבאי בתנאי שדה. בשנת תש"ג, כאשר [[בית רפואה|בית הרפואה]] עבר לסטלינאבאד (דושנבה), עברו גם הם לשם. במקומות אלו פעל ב[[הפצת היהדות]].


מעמדו של סבא שמריהו כשכיר, הקנה לילדיו זכות ללמוד לימודים מקצועיים (זכות שנשללה באותם ימים מבעלי עסק עצמאיים). הירש’ל שהיה נער מוכשר, התקבל ללימודים במכללת הפועלים, שם סיים את לימודיו במתמטיקה.  
ככשמע על [[יציאת רוסיה תש"ו]] עברו ל[[סמרקנד]], שם החל לעבוד בעבודות מזדמנות, כגון סבלות. עקב כך הוא מכונה "הרשל דער טרעגער". בביתו התקיימו מנייני תפלה, והוא אף הקים שם [[מקווה]].


==גאון יעקב==
בשנת [[תשל"ב]] הגיע לארץ ישראל עם בני משפחתו, והתיישב בשכונת [[נחלת הר חב"ד]] שבקריית מלאכי.


לאחר המהפכה הבולשביקית, לימד תקופה קצרה בקמיניצק-פודולסק. עובדת היותו יהודי שומר שבת הייתה נושא ללעג מצד תלמידיו.  
הוא דאג להכניס ילדים למוסדות החינוך של ר' [[מרדכי קוזלינר]]. ב[[חודש תשרי]] תשל"ג, זכה סוף סוף להגיע לרבי. באותה תקופה כלתו הייתה לפני לידתה, ואשתו ניסתה לומר לו כי אולי אין זה הזמן הראוי לנסיעה, שכן בבית יהיו זקוקים לעזרתו, אך הוא ענה בפשטות כי העזרה הגדולה ביותר שהוא יכול להושיט, זה לקבל ברכה ישירה מהרבי שהכל יתנהל כשורה.  


מאוחר יותר, בשנת תרצ”ב מצב הרדיפה כנגד היהדות הלך והחריף. היבסקציה הגבירה את רדיפותיה כנגד היהודים שומרי המצוות. היו יהודים שרצו לשאת חן בעיני השלטונות, והם היו מוסרים לשלטונות גם הרבה מעבר למה שדרשו מהם. הם היו מעיקים על היהודים שומרי המצוות יותר ויותר, עד כדי כך שהתחילו לעקוב על כל צעד של יהודי צעיר שלא נכנע לזרם הכללי.  
במשך כ-‏10 שנים, בכל שבת וחג, היה הולך רגלית למושב "ערוגות", כדי לארגן שם מניין תפילה. בימי החול עסק ב[[מבצעים]], ובחגים ארגן את כל הדרוש עבור תושבי המקום.


אותם צעירים יבסקים, בערה בהם אש הקנאה כנגד הירש’ל שהיה בחור מוכשר, שהצליח ללמד מתמטיקה ופיסיקה, ולמרות זאת הקפיד להגיע ולהתפלל במניין, לשמור שבת ולהשתתף בהתוועדויות חסידיות (שרובם היו בבית של הדוד שלומל’ה).  
נפטר ב[[ל' בניסן]], [[תנש"א]].


אחרי שנתפס על ידי הצעירים הללו בהתוועדויות, הוא עזב את המקום ועבר לעבוד במקום אחר במרחק כמה מאות קילומטרים. כך הוא החליף מקומות עבודה מאחד למשנהו: פרוסקורוב, דונייבצי, שמריענגע, ועוד. בכל מקום השתלב בעבודה מסודרת, עד שהצעירים היבסקים עלו עליו ופיענחו את עובדת היותו יהודי שומר מצוות, או אז היה נאלץ להחליף את מקומות העבודה.  
==משפחתו==
רעייתו, מרת סוסיא לרנר - נפטרה כ"א מנחם אב תשנ"ט.
* בנו הרב ד"ר [[יעקב לרנר]] - חסיד חב"ד מדען פיזיקאי מפורסם, בשנים האחרונות הפך למפורסם גם בזכות ריקודיו בשמחות אנ"ש.
* בנו הרב [[משה לרנר]] - חסיד חב"ד מקרית מלאכי מדען בתחום החשמל.


באחד הימים נודע לו שבאקדמיה הצבאית במוסקבה חסר כוח אדם בהוראת מתמטיקה ופיסיקה ברמה גבוהה. למרות שההכשרה שקיבל התאימה לרמות נמוכות יותר, הוא הכין את עצמו כראוי והתקבל להוראה במוסד הזה. הדחף העיקרי שלו להתקבל לעבודה במקום זה, הייתה נעוצה בעובדה ששם לא שהו היבסקים שרדפו ועקבו אחריו לכל מקום. הוא ידע שדווקא שם יצליח לשמור מצוות בצורה הרבה יותר שקטה.  
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1009 נס בפריצת מסך הברזל] - סיפורים וזכרונות על הרב לרנר מפי נכדתו {{בית משיח}}


ר’ הירש’ל היה מורה כשרוני מאד. הוא ניחן בכושר הסברה מיוחד, ובהפשטת עניינים מסובכים ומורכבים.
{{מיון רגיל:לרנר, צבי הירש}}
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
מידי שבוע, לאחר שסיים את עבודתו ביום חמישי, הוא היה מגיע לתחנה שהיתה בלב יער, שמה הייתה נעצרת רכבת המכונה בשם “קוקושקה”. עצירת הרכבת בתחנה נמשכה על פני דקה בלבד. עם הרכבת היה נוסע במשך הלילה, וביום שישי הוא היה מגיע ליעד בו היה מעביר את השבת כהלכתה. ביום ראשון הוא היה עושה את הדרך חזרה, ובבוקרו של יום שני היה מופיע בעבודה לפי הכללים.
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
 
[[קטגוריה:משפחת לרנר]]
==דאגה לזולת==
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תנש"א]]
 
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ"דים]]
משפחתו של ר' הירש השתייכה למעמד הפועלים, ובזכות כך קיבלו אישור לנהל מכולת קטנה. חנות זו הייתה מוקד לפעילות יהודית תוססת, חלוקת מזון לנזקקים, מקום התאספות ולימוד ועוד פעולות רבות שהוסוו תחת מכירת מוצרי המזון.
 
למרות ההשכלה שקנה הסבא ר’ הירש’ל, והמהלכים שהיו לו בעולם הגדול, תמיד חיפש את קרבתם של תלמידי חכמים, חסידים, את ההתוועדויות והאווירה החסידית שמסביב.
 
בשנת תרצ”ג שרר רעב כבד באוקראינה עד כדי כך שאנשים היו מתים ברחובות, נפוחי כפן ומזי רעב. ר’ צבי הירש שעבד באותם ימים במוסקבה, היה קונה לחם ושולח לאוקראינה.
 
בשנת תרצ”ד עבר ללמוד בקייב, שם סיים את לימודי ההתמחות באוניברסיטה. הוא היה כשרוני מאד בתחומים רבים, ובמיוחד בתחומי החשבון והמתמטיקה. עד כדי כך, שבכוחו היה להכפיל בעל פה, במהירות של מחשב, מספר תלת ספרתי במספר תלת ספרתי!...
 
==נישואיו==
 
בתקופה מסויימת, אותם צעירים יבסקים שפעלו בשירות השלטונות כנגד אחיהם היהודים, נפלו לקרבן על ידי השלטונות, ורבים מהם נאסרו ונשלחו לבתי סוהר או לגלות ממושכת. ר’ הירש’ל חש שזו ההזדמנות לחזור הביתה להורים, ולשגרת החיים בה כל כך רצה.
 
כשחזר לביתו, נפגש עם ר’ [[יצחק כהן]] (כגן). הלה יהודי עם נשמה חסידית. הוא הכיר את הירש’ל עוד בהיותו בחור צעיר כששהה בקמיניצק-פודולסק, שם הוא ראה אותו משתתף בהתוועדויות עם החסידים. באותה תקופה היה זה מחזה די נדיר לראות בחור צעיר, משכיל, אשר מתייחס ברצינות בחיות ובמרץ לכל עניין שבקדושה. כמו כן שבה אותו טוב ליבו, והוא חפץ לקחתו לחתן לבתו.
 
כעת, כשחזר הירש’ל לבית הוריו, יצא השידוך לפועל בשעה טובה ומוצלחת. אבי הכלה, ר’ יצחק התבטא אז בהתרגשות ובאהבה לחתן החדש: “את בתי נתתי לאיש”.
 
בשנת תרצ”ה היו ר’ יצחק ורעייתו שפרה כהן, הורי הכלה, אמורים לנסוע לארץ ישראל. הם היו בין המאושרים שזכו לקבל אישור יציאה מרוסיה לעלות לארץ ישראל.
 
הזוג הצעיר היה אמור להצטרף להורי הכלה ולהגיע לארץ ישראל. הם חיכו לאישורי עליה (סרטיפיקטים) במשך זמן רב, אולם אלו בוששו מלהגיע. עיכוב זה היה לברכה בסופו של דבר, שכן בני המשפחה שהצליחו להגיע לארץ ישראל, הושפעו מהרוח הציונית ששררה אז בארץ והתרחקו מרוח בית אבא.
 
בתקופת ההמתנה לאישורי הכניסה לארץ ישראל, התפרנס הירש’ל ממלאכת ההוראה. כיון שמשכורת המורים באותה תקופה הייתה משכורת רעב כפשוטו, נאלץ היה להשלים את משכורתו בדרכים אחרות, בדרך כלל בשוק השחור.
 
אולם ארבעה חודשים בלבד חלפו מאז חתונתו, ור’ הירש’ל נתפס על עסקי מסחר אסור במטילי זהב. הוא הובא למשפט מהיר, ונגזרו עליו שבע שנות מאסר.
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]

גרסה אחרונה מ־13:07, 25 באוגוסט 2024

הרב צבי הירש לרנר
הרב לרנר במחנה העבודה

הרב צבי הירש (הירש'ל) לרנר (תר"ע - ל' בניסן תנש"א) היה חסיד שעסק בהפצת יהדות, התגורר בברית המועצות ובסוף ימיו בנחלת הר חב"ד.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תר"ע, בעירה צ'רץ' על יד קמיניצק-פודולסק שבאוקראינה, לאביו ר' שמריהו שהיה 'נאמן יער' - מנהל אחוזות רבות. ולאמו מרת זלדה.

בעקבות הדאגה לחינוכו נשלח על ידי הוריו לקמיניצק-פודולסק, מקום בו הייתה סביבה יהודית. הוא גר שם אצל קרובי משפחה חסידי צ'ורטקוב. הוא התקבל ללימודים במכללת הפועלים, שם סיים את לימודיו במתמטיקה. לאחר המהפכה הקומוניסטית, לימד תקופה קצרה בקמיניצק-פודולסק. עקב היותו יהודי שומר שבת לעגו לו תלמידיו.

בשנת תרצ"ב, עקב רדיפות מצד היותו יהודי, עזב את המקום ועבר לעבוד במקום אחר, הוא החליף מספר מקומות עבודה מכיוון שבכל מקום שעבד התגלתה עובדת היותו יהודי שומר מצוות. הוא החל ללמד באקדמיה צבאית במוסקבה, את השבת היה מעביר באזור סמוך אליו היה נוסע ברכבת. בשנת תרצ"ד עבר ללמוד בקייב, שם סיים את לימודי ההתמחות באוניברסיטה.

לאחר שרודפיו נפלו בעצמם לידי השלטונות, חזר לביתו, שם פגש את ר' יצחק כהן שנתן לו את ביתו סוסיה לאישה, לאחר החתונה עלו הורי הכלה לארץ, והרב לרנר ואשתו המתינו לקבלת אישור עליה (סרטיפיקט), לבינתיים עסק בהוראה, ונאלץ לסחור בשוק השחור. ארבעה חודשים לאחר חתונתו נתפס על מסחר אסור במטילי זהב. הוא הובא למשפט מהיר, ונגזרו עליו שבע שנות מאסר. הוא נשלח לכלא בעיר סולובקי בסיביר. באיזור זה שרר קור איום בחודשי החורף, ולעיתים היה מגיע ל-‏54 מינוס. עוד קודם יציאתו לסיביר, ניסתה רעייתו סוסיה, לאתר את מקום מאסרו. אך בסופו של דבר לא הצליחו השניים להיפגש בטרם נשלח.

בעת גלותו, ביקר במחנה העבודה גנרל, שלמד אצלו באקדמיה הצבאית, הגנרל הבטיח להשתדל לשחררו, והוא אכן שוחרר, ועבר עם אשתו לסמינובקא, ובהמשך לפולטובה.

בעת מלחמת העולם השנייה ברחו עם ילדם, ובסופו של דבר הגיעו לעיירה 'אורג'יניקידזה' שבאינגושיה. הוא החל לעבוד בבית רפואה צבאי בתנאי שדה. בשנת תש"ג, כאשר בית הרפואה עבר לסטלינאבאד (דושנבה), עברו גם הם לשם. במקומות אלו פעל בהפצת היהדות.

ככשמע על יציאת רוסיה תש"ו עברו לסמרקנד, שם החל לעבוד בעבודות מזדמנות, כגון סבלות. עקב כך הוא מכונה "הרשל דער טרעגער". בביתו התקיימו מנייני תפלה, והוא אף הקים שם מקווה.

בשנת תשל"ב הגיע לארץ ישראל עם בני משפחתו, והתיישב בשכונת נחלת הר חב"ד שבקריית מלאכי.

הוא דאג להכניס ילדים למוסדות החינוך של ר' מרדכי קוזלינר. בחודש תשרי תשל"ג, זכה סוף סוף להגיע לרבי. באותה תקופה כלתו הייתה לפני לידתה, ואשתו ניסתה לומר לו כי אולי אין זה הזמן הראוי לנסיעה, שכן בבית יהיו זקוקים לעזרתו, אך הוא ענה בפשטות כי העזרה הגדולה ביותר שהוא יכול להושיט, זה לקבל ברכה ישירה מהרבי שהכל יתנהל כשורה.

במשך כ-‏10 שנים, בכל שבת וחג, היה הולך רגלית למושב "ערוגות", כדי לארגן שם מניין תפילה. בימי החול עסק במבצעים, ובחגים ארגן את כל הדרוש עבור תושבי המקום.

נפטר בל' בניסן, תנש"א.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

רעייתו, מרת סוסיא לרנר - נפטרה כ"א מנחם אב תשנ"ט.

  • בנו הרב ד"ר יעקב לרנר - חסיד חב"ד מדען פיזיקאי מפורסם, בשנים האחרונות הפך למפורסם גם בזכות ריקודיו בשמחות אנ"ש.
  • בנו הרב משה לרנר - חסיד חב"ד מקרית מלאכי מדען בתחום החשמל.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]