אליעזר דניאל מיירס: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
|||
| (15 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''אליעזר דניאל מיירס''' ('''מייערס''', [[ט"ו טבת]] [[תרצ"ט]] | [[קובץ:ליברמן פרידריך מייערס.jpg|ממוזער|הרב מייערס (במרכז) לצד הרב [[דוד משה ליברמן]], מזקני חסידי חב"ד ורב הקהילה היהודית באנטוורפן שבבלגיה (מימין) והרב [[יעקב אליעזר פרידריך]], מזקני חסידי ופעילי חב"ד באנטוורפן (משמאל)]] | ||
הרב '''אליעזר דניאל מיירס''' ('''מייערס''', [[ט"ו טבת]] [[תרצ"ט]] – [[כ"ג מנחם אב]] [[תשע"ה]]) היה חסיד חב"ד ששימש כדיקן באוניברסיטה, והיה הראשון שפעל בשליחות הרבי ב[[הולנד]]. זכה לקירובים רבים מהרבי. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בהולנד ב[[ט"ו טבת]] [[תרצ"ט]] להוריו ר' שמואל יעקב ומרת חנה אדיל מיירס, במשפחה שומרת תורה ומצוות שנמנתה על עדת בני אשכנז והקפידה באדיקות על מסורת מנהגי בני אשכנז. | נולד בהולנד ב[[ט"ו טבת]] [[תרצ"ט]] להוריו ר' שמואל יעקב ומרת חנה אדיל מיירס, במשפחה שומרת תורה ומצוות שנמנתה על עדת בני אשכנז והקפידה באדיקות על מסורת מנהגי בני אשכנז. | ||
בהיותו כבן שנה וחצי פרצה [[מלחמת העולם | בהיותו כבן שנה וחצי פרצה [[מלחמת העולם השנייה]], אך בשל העובדה שסביו תפסו עמדות בכירות במשק, כשסבו מהצד האחד כיהן כמנהל אגף המיסים במשרד האוצר והסב מהצד השני ניהל את משרד הביטוח הלאומי של הולנד - נותרו בני משפחתו לפליטה כמו שאר היהודים בעלי התפקידים הבכירים במדינה. | ||
מאוחר יותר נשלחה גם משפחתו אל מחנות | מאוחר יותר נשלחה גם משפחתו אל מחנות הכפייה של הגמרנים שם חלה במחלת הפוליו ובשל כך ערכו עליו הגרמנים את ניסוייהם האכזריים, אך בניסים גלויים ניצול הוא ומשפחתו, והם היו היחידים מכל העץ המשפחתי ששרדו את השואה. | ||
אחרי המלחמה חזרה משפחתו לרוטרדם שבהולנד שם נאלץ ללמוד בבית ספר לא יהודי אך נעדר מהלימודים בשבתות, ועם סיום לימודי התיכון פגש את ידיד נעוריו מרדכי אנגלסמן שהגיע לבקר את משפחתו, ומראהו של צעיר חב"די כבש את ליבו והוא עלה יחד איתו לארץ, שם התארח אצל ר' ראובן דונין, ולאחר לילה של שיחה מעמיקה הצטרף אל מרדכי אנגלסמן וקבע | אחרי המלחמה חזרה משפחתו לרוטרדם שבהולנד שם נאלץ ללמוד בבית ספר לא יהודי אך נעדר מהלימודים בשבתות, ועם סיום לימודי התיכון פגש את ידיד נעוריו [[מרדכי אנגלסמן]] שהגיע לבקר את משפחתו, ומראהו של צעיר חב"די כבש את ליבו והוא עלה יחד איתו לארץ, שם התארח אצל ר' ראובן דונין, ולאחר לילה של שיחה מעמיקה הצטרף אל מרדכי אנגלסמן וקבע את מושבו בישיבה בלוד כשמקביל יצא לבקר בישיבות אחרות כדי להחליט על דרכו. | ||
על אף שהנהלת הישיבה לא ראתה בעין יפה את הדבר, הרבי התערב לטובתו, והוא המשיך להתארח בישיבה בלוד ולצאת מזמן לזמן לבקר בישיבות אחרות, ולקראת חג הפסח של שנת תשכ"א נסע לרבי לראשונה וזכה שהרבי יישלח קבוצת חסידים לקבל את פניו ולאסוף אותו ברכב{{הערה|כאשר אביו רצה להודות לרבי על המחווה, כתב לו הרבי שהמחווה הזאת היא מעטה ביחס לפעולות שבנו עתיד לבצע עבור הרבי...}}, ואף בהמשך הביקור זכה לקירובים נוספים כשהרבי מעניק לו מצה שלימה ב[[חלוקת המצות]] של אותה שנה, ובירר היכן הוא נמצא בשעת עריכת הסדר בדירתו של אדמו"ר הריי"צ. | על אף שהנהלת הישיבה לא ראתה בעין יפה את הדבר, הרבי התערב לטובתו, והוא המשיך להתארח בישיבה בלוד ולצאת מזמן לזמן לבקר בישיבות אחרות, ולקראת חג הפסח של שנת תשכ"א נסע לרבי לראשונה וזכה שהרבי יישלח קבוצת חסידים לקבל את פניו ולאסוף אותו ברכב{{הערה|כאשר אביו רצה להודות לרבי על המחווה, כתב לו הרבי שהמחווה הזאת היא מעטה ביחס לפעולות שבנו עתיד לבצע עבור הרבי...}}, ואף בהמשך הביקור זכה לקירובים נוספים כשהרבי מעניק לו מצה שלימה ב[[חלוקת המצות]] של אותה שנה, ובירר היכן הוא נמצא בשעת עריכת הסדר בדירתו של אדמו"ר הריי"צ. | ||
| שורה 14: | שורה 15: | ||
בעידוד הרבי, לאחר חתונתו עם רעייתו מרת מרים המשיך את לימודיו מחקריו והשתלמויותיו במסגרת האוניברסיטה, כשמעת לעת הרבי נותן לו עידוד נוסף, ובמקביל עסק בהפצת יהדות. לאחר סיום לימודיו שהתארכו בשל פעילותו, התקבל מייד לעבוד באוניברסיטה, וניצל את תפקידו ומשרתו להפצת יהדות וזכה להעמיד דורות של משפחות חסידיות, כשהוא היה למעשה חסיד חב"ד הראשון שפעל להפצת מעיינות החסידות בהולנד, כשהרבי מתבטא על עבודתו: "עומד יהודי עם הזקן הארוך ביותר בהולנד ואומר הרצאה למאה איש - אצלי זו ההפצה הגדולה ביותר". | בעידוד הרבי, לאחר חתונתו עם רעייתו מרת מרים המשיך את לימודיו מחקריו והשתלמויותיו במסגרת האוניברסיטה, כשמעת לעת הרבי נותן לו עידוד נוסף, ובמקביל עסק בהפצת יהדות. לאחר סיום לימודיו שהתארכו בשל פעילותו, התקבל מייד לעבוד באוניברסיטה, וניצל את תפקידו ומשרתו להפצת יהדות וזכה להעמיד דורות של משפחות חסידיות, כשהוא היה למעשה חסיד חב"ד הראשון שפעל להפצת מעיינות החסידות בהולנד, כשהרבי מתבטא על עבודתו: "עומד יהודי עם הזקן הארוך ביותר בהולנד ואומר הרצאה למאה איש - אצלי זו ההפצה הגדולה ביותר". | ||
בשנת תשמ"ו חלה במחלת הטרשת שפגעה בעיניו וידיו, וכשביקש ברכה מהרבי לרפואה, אמר לו הרבי: "אל תשטה, שתהיה לך הצלחה מרובה בכתיבה ועשיה", ומלשון הברכה היה מובן שאכן העיניים והידיים יתרפאו היות שהרפואה בהם נדרשת לצורך המשך עבודתו, והוא אכן התרפא, אך כעבור זמן עברה המחלה לקנן בפלג גופו התחתון והוא | בשנת תשמ"ו חלה במחלת הטרשת שפגעה בעיניו וידיו, וכשביקש ברכה מהרבי לרפואה, אמר לו הרבי: "אל תשטה, שתהיה לך הצלחה מרובה בכתיבה ועשיה", ומלשון הברכה היה מובן שאכן העיניים והידיים יתרפאו היות שהרפואה בהם נדרשת לצורך המשך עבודתו, והוא אכן התרפא, אך כעבור זמן עברה המחלה לקנן בפלג גופו התחתון והוא סבל ממנה עד אחרית ימיו. | ||
בשנותיו האחרונות עלה לארץ הקודש, שם נפטר ב[[כ"ג מנחם אב]] [[תשע"ה]]. | בשנותיו האחרונות עלה לארץ הקודש, שם נפטר ב[[כ"ג מנחם אב]] [[תשע"ה]]. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, | *בנו, הרב פנחס אברהם מיירס - מחסידי בעלז, אב"ד האג בעל שו"ת דברי פינחס{{הערה|1=[https://col.org.il/news/145288 דיווח על התמנותו כאחראי בועד הכשרות של רבני בעלז].}} | ||
*בנו, ר' דוד אליהו מיירס | *בנו, ר' דוד אליהו מיירס | ||
*בנו, ר' ברוך מענדל מיירס | *בנו, ר' ברוך מענדל מיירס | ||
*בנו, הרב עזרא עמנואל | *בנו, הרב עזרא עמנואל מיירעס- סופר סת"ם ומאנ"ש ב[[ביתר]]. | ||
*בתו, מרת שרה נמנוב | *בתו, מרת שרה נמנוב | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[http://shturem.net/uploadfile/pdf/TshuraBirnhakMayers5778.pdf דניאל איש חמודות]''', תולדות חייו וחליפת המכתבים שלו עם הרבי, בתוך תשורה | *'''[http://shturem.net/uploadfile/pdf/TshuraBirnhakMayers5778.pdf דניאל איש חמודות]''', תולדות חייו וחליפת המכתבים שלו עם הרבי, בתוך תשורה מנישואי צאצאיו {{PDF}} {{שטורעם}} | ||
*'''[https://col.org.il/news/132814 החסיד שהרבי ביקש ממנו להסתובב מחוייך באמסטרדם]''', צרור סיפורים ואנקדוטות מחייו • מוגש על ידי בנו, הרב פנחס אברהם מייערס {{COL}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חסידים | {{מיון רגיל:מיירס, אליעזר דניאל}} | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | |||
[[קטגוריה:שלוחים בהולנד]] | [[קטגוריה:שלוחים בהולנד]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ט]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ה]] | |||
גרסה אחרונה מ־18:20, 22 באוגוסט 2024
הרב אליעזר דניאל מיירס (מייערס, ט"ו טבת תרצ"ט – כ"ג מנחם אב תשע"ה) היה חסיד חב"ד ששימש כדיקן באוניברסיטה, והיה הראשון שפעל בשליחות הרבי בהולנד. זכה לקירובים רבים מהרבי.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בהולנד בט"ו טבת תרצ"ט להוריו ר' שמואל יעקב ומרת חנה אדיל מיירס, במשפחה שומרת תורה ומצוות שנמנתה על עדת בני אשכנז והקפידה באדיקות על מסורת מנהגי בני אשכנז.
בהיותו כבן שנה וחצי פרצה מלחמת העולם השנייה, אך בשל העובדה שסביו תפסו עמדות בכירות במשק, כשסבו מהצד האחד כיהן כמנהל אגף המיסים במשרד האוצר והסב מהצד השני ניהל את משרד הביטוח הלאומי של הולנד - נותרו בני משפחתו לפליטה כמו שאר היהודים בעלי התפקידים הבכירים במדינה.
מאוחר יותר נשלחה גם משפחתו אל מחנות הכפייה של הגמרנים שם חלה במחלת הפוליו ובשל כך ערכו עליו הגרמנים את ניסוייהם האכזריים, אך בניסים גלויים ניצול הוא ומשפחתו, והם היו היחידים מכל העץ המשפחתי ששרדו את השואה.
אחרי המלחמה חזרה משפחתו לרוטרדם שבהולנד שם נאלץ ללמוד בבית ספר לא יהודי אך נעדר מהלימודים בשבתות, ועם סיום לימודי התיכון פגש את ידיד נעוריו מרדכי אנגלסמן שהגיע לבקר את משפחתו, ומראהו של צעיר חב"די כבש את ליבו והוא עלה יחד איתו לארץ, שם התארח אצל ר' ראובן דונין, ולאחר לילה של שיחה מעמיקה הצטרף אל מרדכי אנגלסמן וקבע את מושבו בישיבה בלוד כשמקביל יצא לבקר בישיבות אחרות כדי להחליט על דרכו.
על אף שהנהלת הישיבה לא ראתה בעין יפה את הדבר, הרבי התערב לטובתו, והוא המשיך להתארח בישיבה בלוד ולצאת מזמן לזמן לבקר בישיבות אחרות, ולקראת חג הפסח של שנת תשכ"א נסע לרבי לראשונה וזכה שהרבי יישלח קבוצת חסידים לקבל את פניו ולאסוף אותו ברכב[1], ואף בהמשך הביקור זכה לקירובים נוספים כשהרבי מעניק לו מצה שלימה בחלוקת המצות של אותה שנה, ובירר היכן הוא נמצא בשעת עריכת הסדר בדירתו של אדמו"ר הריי"צ.
בעידוד הרבי, לאחר חתונתו עם רעייתו מרת מרים המשיך את לימודיו מחקריו והשתלמויותיו במסגרת האוניברסיטה, כשמעת לעת הרבי נותן לו עידוד נוסף, ובמקביל עסק בהפצת יהדות. לאחר סיום לימודיו שהתארכו בשל פעילותו, התקבל מייד לעבוד באוניברסיטה, וניצל את תפקידו ומשרתו להפצת יהדות וזכה להעמיד דורות של משפחות חסידיות, כשהוא היה למעשה חסיד חב"ד הראשון שפעל להפצת מעיינות החסידות בהולנד, כשהרבי מתבטא על עבודתו: "עומד יהודי עם הזקן הארוך ביותר בהולנד ואומר הרצאה למאה איש - אצלי זו ההפצה הגדולה ביותר".
בשנת תשמ"ו חלה במחלת הטרשת שפגעה בעיניו וידיו, וכשביקש ברכה מהרבי לרפואה, אמר לו הרבי: "אל תשטה, שתהיה לך הצלחה מרובה בכתיבה ועשיה", ומלשון הברכה היה מובן שאכן העיניים והידיים יתרפאו היות שהרפואה בהם נדרשת לצורך המשך עבודתו, והוא אכן התרפא, אך כעבור זמן עברה המחלה לקנן בפלג גופו התחתון והוא סבל ממנה עד אחרית ימיו.
בשנותיו האחרונות עלה לארץ הקודש, שם נפטר בכ"ג מנחם אב תשע"ה.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב פנחס אברהם מיירס - מחסידי בעלז, אב"ד האג בעל שו"ת דברי פינחס[2]
- בנו, ר' דוד אליהו מיירס
- בנו, ר' ברוך מענדל מיירס
- בנו, הרב עזרא עמנואל מיירעס- סופר סת"ם ומאנ"ש בביתר.
- בתו, מרת שרה נמנוב
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- דניאל איש חמודות, תולדות חייו וחליפת המכתבים שלו עם הרבי, בתוך תשורה מנישואי צאצאיו
- החסיד שהרבי ביקש ממנו להסתובב מחוייך באמסטרדם, צרור סיפורים ואנקדוטות מחייו • מוגש על ידי בנו, הרב פנחס אברהם מייערס
הערות שוליים
- ↑ כאשר אביו רצה להודות לרבי על המחווה, כתב לו הרבי שהמחווה הזאת היא מעטה ביחס לפעולות שבנו עתיד לבצע עבור הרבי...
- ↑ דיווח על התמנותו כאחראי בועד הכשרות של רבני בעלז.