מנחם מענדל גוראריה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
כתית למאור (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (←משפחתו) |
||
| (26 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מנחם מענדל גוראריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם מענדל גוראריה באחרית ימיו]] | [[קובץ:מנחם מענדל גוראריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם מענדל גוראריה באחרית ימיו]] | ||
הרב '''מנחם מענדל גוראריה''' היה נגיד חסידי ממקורבי [[אדמו"ר הרש"ב]]. פעל לצידו יחד עם אחיו ר' | הרב '''מנחם מענדל גוראריה''' (? – [[י' סיוון]] [[תש"ו]]) היה נגיד חסידי ממקורבי [[אדמו"ר הרש"ב]]. פעל לצידו יחד עם אחיו ר' נתן גוראריה ור' [[שמואל גוראריה|שמואל]] בעסקנות הכלל. זכה להיות מחותנו של אדמו"ר הריי"צ בנישואי בנו ר' [[שמריהו גוראריה]] (הרש"ג) לבתו מרת [[חנה גוראריה|חנה]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[קרמנצ'וג]] לאביו ר' [[שניאור זלמן גוראריה (קרמנצ'וג)|שניאור זלמן גוראריה]], כאח הצעיר למשפחת גוראריה. | נולד ב[[קרמנצ'וג]] לאביו ר' [[שניאור זלמן גוראריה (קרמנצ'וג)|שניאור זלמן גוראריה]], כאח הצעיר למשפחת גוראריה. | ||
כשאר אחיו ובני משפחתו, נודע בגודל השכלתו בלימוד החסידות, ולאחר נישואיו | כשאר אחיו ובני משפחתו, נודע בגודל השכלתו בלימוד החסידות, ולאחר נישואיו עם רעייתו מרת שיינדל, בת הנגיד ר' יוסף קושאנסקי, התיישב לצד בני משפחתו בקרמנצ'וג, שלח ידו במסחר, וראה ברכה רבה במעשיו. | ||
אדמו"ר הריי"צ העיד עליו כי הוא "בעל מדות טובות ואוהב מישרים"{{הערה|אגרות קודש חלק ג' עמוד תקנא.}}. | אדמו"ר הריי"צ העיד עליו כי הוא "בעל מדות טובות ואוהב מישרים"{{הערה|אגרות קודש חלק ג' עמוד תקנא.}}. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
בעיצומה של [[מלחמת העולם הראשונה]], נדד לרוסטוב בעקבות [[אדמו"ר הרש"ב]] וקבע בעיר את מגוריו. | בעיצומה של [[מלחמת העולם הראשונה]], נדד לרוסטוב בעקבות [[אדמו"ר הרש"ב]] וקבע בעיר את מגוריו. | ||
עוד בחיי [[אדמו"ר הרש"ב]] נבחר בנו ר' [[שמריהו גוראריה]] להשתדך עם בתו של | עוד בחיי [[אדמו"ר הרש"ב]] נבחר בנו ר' [[שמריהו גוראריה]] להשתדך עם בתו של אדמו"ר הריי"צ מרת [[חנה גוראריה|חנה]], וכך זכה להיות מחותנו של אדמו"ר הריי"צ, אך החתונה התקיימה למעלה משנה לאחר [[הסתלקות]]ו של אדמו"ר הרש"ב. | ||
ה[[אופרופעניש]] של בנו [[הרש"ג]] התקיים ב[[חג השבועות]] של שנת [[תרפ"א]] בביתו, ואדמו"ר הריי"צ הגיע בתור מחותן להתוועד בביתו{{הערה|תוכן הדברים | ה[[אופרופעניש]] של בנו [[הרש"ג]] התקיים ב[[חג השבועות]] של שנת [[תרפ"א]] בביתו, ואדמו"ר הריי"צ הגיע בתור מחותן להתוועד בביתו{{הערה|תוכן הדברים ב[[התוועדות]] זו נדפס בספר השיחות תר"פ-תרפ"ז, עמוד 24.}}, וב[[י"א סיון]] [[תרפ"א]] התקיימה החתונה. | ||
===אחרית ימיו ופטירתו=== | ===אחרית ימיו ופטירתו=== | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
עם עלייתם של הקומוניסטים לשלטון בסיום [[מלחמת העולם הראשונה]], הולאם רכושו לטובת הממשלה, והוא נאלץ לנדוד במקומות שונים. בשנת [[תרפ"ט]] עוד הספיק להשתתף בחתונתו של הרבי בוורשה, ולאחר מכן נדד לעיר בראילא שב[[רומניה]]{{הערה|נקראת גם ברייולב, ואיבראילא. בעיר זו כיהן הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין]] כרב מורה צדק וכשוחט ובודק.}}, שם נפטר ב[[י' סיון]] [[תש"ו]]{{הערה|אשכבתא דרבי עמוד 126.}}. | עם עלייתם של הקומוניסטים לשלטון בסיום [[מלחמת העולם הראשונה]], הולאם רכושו לטובת הממשלה, והוא נאלץ לנדוד במקומות שונים. בשנת [[תרפ"ט]] עוד הספיק להשתתף בחתונתו של הרבי בוורשה, ולאחר מכן נדד לעיר בראילא שב[[רומניה]]{{הערה|נקראת גם ברייולב, ואיבראילא. בעיר זו כיהן הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין]] כרב מורה צדק וכשוחט ובודק.}}, שם נפטר ב[[י' סיון]] [[תש"ו]]{{הערה|אשכבתא דרבי עמוד 126.}}. | ||
רעייתו מרת שיינדל היגרה לארץ הקודש בהשתדלותו של | רעייתו מרת שיינדל היגרה לארץ הקודש בהשתדלותו של אדמו"ר הריי"צ וקבעה את מגוריו ב[[תל אביב]] אצל בתה מרת סוניה, רעיית ר' [[חיים יוסף רוזנבלום]], ובשנת [[תשכ"ו]] נסע [[הרש"ג]] במיוחד לארץ הקודש כדי לבקר את אמו. מרת שיינדל האריכה ימים אחרי בעלה, ונפטרה ב[[י"ט תשרי]] [[תש"ל]] ונטמנה בבית העלמין בהר הזיתים. | ||
בשנת [[תשמ"ה]] שופץ קברו על ידי שליח הרבי ברומניה הקומוניסטית הרב [[ישראל צבי הבר]]. | בשנת [[תשמ"ה]] שופץ קברו על ידי שליח הרבי ברומניה הקומוניסטית הרב [[ישראל צבי הבר]]. | ||
ב[[התוועדות]] לרגל היארצייט הראשון לאחר פטירת בנו [[הרש"ג]], ביאר הרבי את שמו של הרש"ג, ובהמשך לכך ביאר גם את שמו של אביו הרב מנחם מענדל, שהוא שמו של משיח צדקנו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15990&st=&pgnum=359 שיחת שבת פרשת תרומה ו' אדר תש"נ].}}. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, ר' יהושע פאלק גוראריה | *רעייתו מרת שיינדל גוראריה - בת יוסף קושנסקי | ||
*בנו, ר' [[יהושע פאלק גוראריה]]- נרצח בלנינגרד ע"י הנאצים. | |||
*בתו מרת סוניה, רעיית ר' [[חיים יוסף רוזנבלום]] | *בתו מרת סוניה, רעיית ר' [[חיים יוסף רוזנבלום]] | ||
*בנו, הרב [[שמריהו גוראריה]], חתנו של | *בנו, הרב [[שמריהו גוראריה]], חתנו של אדמו"ר הריי"צ ויו"ר מרכז ישיבות תות"ל | ||
*בנו, ר' ישראל גוראריה{{הערה|נזכר בגליון 'האח' תרע"ב ע' 278. חתנו של הרב [[פייביש זלמנוב]] מנהל [[תומכי תמימים ורשה]] ומראשי קהילת חב"ד המקומית.}} - נספה ב{{ה|שואה}} בגטו | *בנו, ר' ישראל דוד גוראריה{{הערה|נזכר בגליון 'האח' תרע"ב ע' 278. חתנו של הרב [[פייביש זלמנוב]] מנהל [[תומכי תמימים ורשה]] ומראשי קהילת חב"ד המקומית.}} - נספה ב{{ה|שואה}} בגטו ורשה | ||
*בנו, ר' נתן גוראריה{{הערה|נזכר בשטר מכירת החמץ של אדמו"ר הריי"צ משנת תר"צ. נזכר גם באגרות קודש ח"ב סוף עמוד קעה | *בנו, ר' נתן גוראריה{{הערה|נזכר בשטר מכירת החמץ של אדמו"ר הריי"צ משנת תר"צ. נזכר גם באגרות קודש ח"ב סוף עמוד קעה. אגרות המיועדות אליו, ח"ב עמוד רכח, אג"ק אד"ש ח"ו ע' רסט.}} - [[תל אביב]] | ||
*בתו מרת צילה, רעייתו (בזיווג שני) של הרב [[משה זליבנסקי]] | *בתו, עמא גוראריה | ||
*בתו, פוליא גוראריה | |||
*בתו, רבכא גוראריה | |||
*בתו, דינה גוראריה | |||
*בתו, מרת צילה, רעייתו (בזיווג שני) של הרב [[משה זליבנסקי]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:גוראיה, מנחם מענדל}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]] | [[קטגוריה:משפחת גוראריה]] | ||
[[קטגוריה:גבירים חב"דיים]] | [[קטגוריה:גבירים חב"דיים]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים בקרמנצ'וג]] | ||
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]] | [[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ו]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:06, 6 באוגוסט 2024
הרב מנחם מענדל גוראריה (? – י' סיוון תש"ו) היה נגיד חסידי ממקורבי אדמו"ר הרש"ב. פעל לצידו יחד עם אחיו ר' נתן גוראריה ור' שמואל בעסקנות הכלל. זכה להיות מחותנו של אדמו"ר הריי"צ בנישואי בנו ר' שמריהו גוראריה (הרש"ג) לבתו מרת חנה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בקרמנצ'וג לאביו ר' שניאור זלמן גוראריה, כאח הצעיר למשפחת גוראריה.
כשאר אחיו ובני משפחתו, נודע בגודל השכלתו בלימוד החסידות, ולאחר נישואיו עם רעייתו מרת שיינדל, בת הנגיד ר' יוסף קושאנסקי, התיישב לצד בני משפחתו בקרמנצ'וג, שלח ידו במסחר, וראה ברכה רבה במעשיו.
אדמו"ר הריי"צ העיד עליו כי הוא "בעל מדות טובות ואוהב מישרים"[1].
בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, נדד לרוסטוב בעקבות אדמו"ר הרש"ב וקבע בעיר את מגוריו.
עוד בחיי אדמו"ר הרש"ב נבחר בנו ר' שמריהו גוראריה להשתדך עם בתו של אדמו"ר הריי"צ מרת חנה, וכך זכה להיות מחותנו של אדמו"ר הריי"צ, אך החתונה התקיימה למעלה משנה לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הרש"ב.
האופרופעניש של בנו הרש"ג התקיים בחג השבועות של שנת תרפ"א בביתו, ואדמו"ר הריי"צ הגיע בתור מחותן להתוועד בביתו[2], ובי"א סיון תרפ"א התקיימה החתונה.
אחרית ימיו ופטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
עם עלייתם של הקומוניסטים לשלטון בסיום מלחמת העולם הראשונה, הולאם רכושו לטובת הממשלה, והוא נאלץ לנדוד במקומות שונים. בשנת תרפ"ט עוד הספיק להשתתף בחתונתו של הרבי בוורשה, ולאחר מכן נדד לעיר בראילא שברומניה[3], שם נפטר בי' סיון תש"ו[4].
רעייתו מרת שיינדל היגרה לארץ הקודש בהשתדלותו של אדמו"ר הריי"צ וקבעה את מגוריו בתל אביב אצל בתה מרת סוניה, רעיית ר' חיים יוסף רוזנבלום, ובשנת תשכ"ו נסע הרש"ג במיוחד לארץ הקודש כדי לבקר את אמו. מרת שיינדל האריכה ימים אחרי בעלה, ונפטרה בי"ט תשרי תש"ל ונטמנה בבית העלמין בהר הזיתים.
בשנת תשמ"ה שופץ קברו על ידי שליח הרבי ברומניה הקומוניסטית הרב ישראל צבי הבר.
בהתוועדות לרגל היארצייט הראשון לאחר פטירת בנו הרש"ג, ביאר הרבי את שמו של הרש"ג, ובהמשך לכך ביאר גם את שמו של אביו הרב מנחם מענדל, שהוא שמו של משיח צדקנו[5].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רעייתו מרת שיינדל גוראריה - בת יוסף קושנסקי
- בנו, ר' יהושע פאלק גוראריה- נרצח בלנינגרד ע"י הנאצים.
- בתו מרת סוניה, רעיית ר' חיים יוסף רוזנבלום
- בנו, הרב שמריהו גוראריה, חתנו של אדמו"ר הריי"צ ויו"ר מרכז ישיבות תות"ל
- בנו, ר' ישראל דוד גוראריה[6] - נספה בשואה בגטו ורשה
- בנו, ר' נתן גוראריה[7] - תל אביב
- בתו, עמא גוראריה
- בתו, פוליא גוראריה
- בתו, רבכא גוראריה
- בתו, דינה גוראריה
- בתו, מרת צילה, רעייתו (בזיווג שני) של הרב משה זליבנסקי
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש חלק ג' עמוד תקנא.
- ↑ תוכן הדברים בהתוועדות זו נדפס בספר השיחות תר"פ-תרפ"ז, עמוד 24.
- ↑ נקראת גם ברייולב, ואיבראילא. בעיר זו כיהן הרב יחיאל מיכל דוברוסקין כרב מורה צדק וכשוחט ובודק.
- ↑ אשכבתא דרבי עמוד 126.
- ↑ שיחת שבת פרשת תרומה ו' אדר תש"נ.
- ↑ נזכר בגליון 'האח' תרע"ב ע' 278. חתנו של הרב פייביש זלמנוב מנהל תומכי תמימים ורשה ומראשי קהילת חב"ד המקומית.
- ↑ נזכר בשטר מכירת החמץ של אדמו"ר הריי"צ משנת תר"צ. נזכר גם באגרות קודש ח"ב סוף עמוד קעה. אגרות המיועדות אליו, ח"ב עמוד רכח, אג"ק אד"ש ח"ו ע' רסט.