יונתן גרשון בלטר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (←משפחתו) |
||
| (7 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אין תמונה}} | {{אין תמונה}} | ||
ר' '''יהונתן גרשון באלטר''' ([[כ"ז חשון]] [[תרפ"ב]]-[[ט"ז אדר|ט"ז אדר שני]] [[תשע"א]]) היה מתלמידי תומכי תמימים בליטא, | ר' '''יהונתן גרשון באלטר''' ([[כ"ז חשון]] [[תרפ"ב]]-[[ט"ז אדר|ט"ז אדר שני]] [[תשע"א]]) היה מתלמידי תומכי תמימים בפולין, בליטא, ובארץ הקודש, ובהמשך, מנכבדי קהילת חב"ד ב[[טורונטו]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[כ"ז חשון]] [[תרפ"ב]] בעיירה מאסטראווצע שבפולין, לאביו ר' ישראל ולאמו מרת פערל לאה באטלער. | נולד ב[[כ"ז חשון]] [[תרפ"ב]] בעיירה מאסטראווצע שבפולין, לאביו ר' ישראל ולאמו מרת פערל לאה באטלער. | ||
בשנת [[תרח"צ]] נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים לודז | בשנת [[תרח"צ]] נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים לודז (פולין)|תומכי תמימים לודז]], ובשנת הלימודים שלאחר מכן עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים אטוואצק|סניף הישיבה]] ב[[אוטווצק]], במלחמת העולם השניה, נמלט מפולין לליטא ולמד בתומכי תמימים וילנה, משם יצא עם קבוצת התמימים שהבריחה את הגבול ליפן. | ||
בשנת תש"א השיגו עבורו אשרת כניסה לארצות הברית, אך לבסוף עלה לארץ הקודש. | בשנת תש"א השיגו עבורו אשרת כניסה לארצות הברית, אך לבסוף עלה לארץ הקודש. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
בסוף חודש סיון יצא מיפן, ובהיותו בעל גאון יעקב, ובמכתב ששיגר לרבי בו פירט אודות הצלתו, מתאר כיצד חזר כמה פעמים מאמר חסידות בספינה בה הפליג. בתחילת תמוז הגיע לדרום אפריקה, וכעבור ימים אחדים המשיך לארץ הקודש, ובאמצע חודש מנחם אב נכנס ללמוד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/7002280065 תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה, תקופת קאבע שביפן]. מענה אדמו"ר הריי"צ על מכתבו נדפס באגרות קודש ח"ו אגרת א'תקעח.}}. | בסוף חודש סיון יצא מיפן, ובהיותו בעל גאון יעקב, ובמכתב ששיגר לרבי בו פירט אודות הצלתו, מתאר כיצד חזר כמה פעמים מאמר חסידות בספינה בה הפליג. בתחילת תמוז הגיע לדרום אפריקה, וכעבור ימים אחדים המשיך לארץ הקודש, ובאמצע חודש מנחם אב נכנס ללמוד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/7002280065 תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה, תקופת קאבע שביפן]. מענה אדמו"ר הריי"צ על מכתבו נדפס באגרות קודש ח"ו אגרת א'תקעח.}}. | ||
בחודש מנחם אב תש"ו, לאחר שהסתיימה המלחמה | בחודש מנחם אב תש"ו, כשנה לאחר סיום המלחמה, לאחר שהסתיימה המלחמה, חזר לאירופה במטרה לחפש את אמו. בשנת תש"ז היה בפריז בעת ביקורו של הרבי במקום{{הערה|1=ראו תשורה [http://teshura.com/teshurapdf/Holtzman-Mishulovin%20-%20Elul%2013%2C%205783.pdf הולצמן מישולובין (י"ג אלול תשפ"ג) עמוד 16 בה הוא נראה במעמד קבלת פנים שערכו לכבוד הרבי].}}, ובשנים שלאחר מכן נדד במקומות רבים ובין השאר ביקר במצרים, איטליה, שוויץ, צרפת, הולנד, בלגיה, גרמניה, ועוד{{הערה|על פי זכרונותיו של ר' היישקע גאנזבורג.}}, ולבסוף מצא את אמו בארצות הברית. | ||
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת ציפורה רחל, בת ר' שמחה ויונה רוטמן{{הערה|נפטרה בשנת תשנ"ח, בגיל 63.}}. | בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת ציפורה רחל, בת ר' שמחה ויונה רוטמן{{הערה|נפטרה בשנת תשנ"ח, בגיל 63.}}. לימד תקופה קצרה באוניברסיטת בר-אילן, ואף בהמשך עסק בחינוך והוראה במשך כל ימי חייו. | ||
לימד תקופה קצרה באוניברסיטת בר-אילן, ואף בהמשך עסק בחינוך והוראה במשך כל ימי חייו. | |||
בהמשך, קבעו בני הזוג את מגוריהם ב[[טורונטו]] שבקנדה, שם נמנה ברבות השנים עם נכבדי הקהילה. | בהמשך, קבעו בני הזוג את מגוריהם ב[[טורונטו]] שבקנדה, שם נמנה ברבות השנים עם נכבדי הקהילה. | ||
נפטר בגיל 89 ב[[ט"ז אדר|ט"ז אדר שני]] [[תשע"א]] ונטמן בבית העלמין בטורונטו, מחוז אונטריו קנדה. | נפטר בגיל 89 ב[[ט"ז אדר|ט"ז אדר שני]] [[תשע"א]] ונטמן בבית העלמין 'פרדס שלום' בטורונטו, מחוז אונטריו [[קנדה]]. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*אחיו, ר' הרשל | *אחיו, ר' הרשל בלטר - אוסטרליה | ||
*אחיו, ר' יוסק'ה | *אחיו, ר' יוסק'ה בלטר - ישראל | ||
*אחותו, פסיה ליבוביץ' -לוס אנג'לס | *אחותו, פסיה ליבוביץ' -לוס אנג'לס | ||
*בנו, ר' ישראל בלטר | *בנו, ר' ישראל בלטר | ||
| שורה 30: | שורה 28: | ||
*בנו, ר' עקיבא בלטר | *בנו, ר' עקיבא בלטר | ||
*בנותיו החורגות: פרלה ושושנה | *בנותיו החורגות: פרלה ושושנה | ||
*אחיינו, עורך הדין ר' שמחה רוטמן - חבר כנסת מטעם סיעת הציונות הדתית | *אחיינו, עורך הדין ר' [[שמחה רוטמן]] - חבר כנסת מטעם סיעת הציונות הדתית{{הערה|1=[https://chabad.info/special/1097353/ ח"כ שמחה רוטמן: "דברי הרבי נצחיים וקיימים, היום יותר מתמיד"]. אביו של חבר הכנסת, ר' בנימין רוטמן, הוא אחיה של מרת ציפורה רחל, רעייתו של ר' יונתן גרשון בלטר.}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| שורה 39: | שורה 37: | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:אישים בטורונטו]] | [[קטגוריה:אישים בטורונטו]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לודז | [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לודז]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים וילנא]] | [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים וילנא]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים | [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים אטווצק]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים תל אביב]] | [[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים תל אביב]] | ||
גרסה אחרונה מ־04:08, 4 באוגוסט 2024
ר' יהונתן גרשון באלטר (כ"ז חשון תרפ"ב-ט"ז אדר שני תשע"א) היה מתלמידי תומכי תמימים בפולין, בליטא, ובארץ הקודש, ובהמשך, מנכבדי קהילת חב"ד בטורונטו.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בכ"ז חשון תרפ"ב בעיירה מאסטראווצע שבפולין, לאביו ר' ישראל ולאמו מרת פערל לאה באטלער.
בשנת תרח"צ נכנס ללמוד בסניף ישיבת תומכי תמימים לודז, ובשנת הלימודים שלאחר מכן עבר ללמוד בסניף הישיבה באוטווצק, במלחמת העולם השניה, נמלט מפולין לליטא ולמד בתומכי תמימים וילנה, משם יצא עם קבוצת התמימים שהבריחה את הגבול ליפן.
בשנת תש"א השיגו עבורו אשרת כניסה לארצות הברית, אך לבסוף עלה לארץ הקודש.
בסוף חודש סיון יצא מיפן, ובהיותו בעל גאון יעקב, ובמכתב ששיגר לרבי בו פירט אודות הצלתו, מתאר כיצד חזר כמה פעמים מאמר חסידות בספינה בה הפליג. בתחילת תמוז הגיע לדרום אפריקה, וכעבור ימים אחדים המשיך לארץ הקודש, ובאמצע חודש מנחם אב נכנס ללמוד בישיבת אחי תמימים תל אביב[1].
בחודש מנחם אב תש"ו, כשנה לאחר סיום המלחמה, לאחר שהסתיימה המלחמה, חזר לאירופה במטרה לחפש את אמו. בשנת תש"ז היה בפריז בעת ביקורו של הרבי במקום[2], ובשנים שלאחר מכן נדד במקומות רבים ובין השאר ביקר במצרים, איטליה, שוויץ, צרפת, הולנד, בלגיה, גרמניה, ועוד[3], ולבסוף מצא את אמו בארצות הברית.
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת ציפורה רחל, בת ר' שמחה ויונה רוטמן[4]. לימד תקופה קצרה באוניברסיטת בר-אילן, ואף בהמשך עסק בחינוך והוראה במשך כל ימי חייו.
בהמשך, קבעו בני הזוג את מגוריהם בטורונטו שבקנדה, שם נמנה ברבות השנים עם נכבדי הקהילה.
נפטר בגיל 89 בט"ז אדר שני תשע"א ונטמן בבית העלמין 'פרדס שלום' בטורונטו, מחוז אונטריו קנדה.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחיו, ר' הרשל בלטר - אוסטרליה
- אחיו, ר' יוסק'ה בלטר - ישראל
- אחותו, פסיה ליבוביץ' -לוס אנג'לס
- בנו, ר' ישראל בלטר
- בתו, מרת פרל בלוך
- בתו, מרת מרים טטרקא
- בנו, ר' עקיבא בלטר
- בנותיו החורגות: פרלה ושושנה
- אחיינו, עורך הדין ר' שמחה רוטמן - חבר כנסת מטעם סיעת הציונות הדתית[5]
הערות שוליים
- ↑ תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה, תקופת קאבע שביפן. מענה אדמו"ר הריי"צ על מכתבו נדפס באגרות קודש ח"ו אגרת א'תקעח.
- ↑ ראו תשורה הולצמן מישולובין (י"ג אלול תשפ"ג) עמוד 16 בה הוא נראה במעמד קבלת פנים שערכו לכבוד הרבי.
- ↑ על פי זכרונותיו של ר' היישקע גאנזבורג.
- ↑ נפטרה בשנת תשנ"ח, בגיל 63.
- ↑ ח"כ שמחה רוטמן: "דברי הרבי נצחיים וקיימים, היום יותר מתמיד". אביו של חבר הכנסת, ר' בנימין רוטמן, הוא אחיה של מרת ציפורה רחל, רעייתו של ר' יונתן גרשון בלטר.