שיחה:ניגון לי"ב י"ג תמוז: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(←‏מילים לניגון: פסקה חדשה)
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 40: שורה 40:


מתלבט אם נכון להכניס לתוך הערך. זה לא סתם שיר קעמפים אלא הניגון שאיתו חוגגים רוב מנין ובנין של ילדי תלמודי תורה חב"ד בארץ כבר שנים רבות את י"ב י"ג תמוז. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 17:15, י"ב בתמוז, ה'תשפ"ד 17:15, 18 ביולי 2024 (IDT)
מתלבט אם נכון להכניס לתוך הערך. זה לא סתם שיר קעמפים אלא הניגון שאיתו חוגגים רוב מנין ובנין של ילדי תלמודי תורה חב"ד בארץ כבר שנים רבות את י"ב י"ג תמוז. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 17:15, י"ב בתמוז, ה'תשפ"ד 17:15, 18 ביולי 2024 (IDT)
:כמה שנים? לדעתי קשור ושייך לקישורים החיצוניים. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 20:22, י"ב בתמוז, ה'תשפ"ד
::מעולם לא נתקלתי במילים אלו כך שלדעתי אין חשיבות. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (01:14, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ד)

גרסה אחרונה מ־01:14, 23 ביולי 2024

מקור[עריכת קוד מקור]

אחד המשתמשים הכניס את הדברים הבאים ובאם יהיה מקור להרגשים הללו יוחזר לערך:

משמעות הניגון:

הניגון מחולק לשלושה בבות

בבא ראשונה - בה מזדקעת השאלה הייתכן הדבר שהרבי נאסר

בבא שניה - מחדירה את השאלה עוד יותר

בבא שלישית - מחזקת את הביטחון שהרבי ישתחרר בקרוב. ע"כ. אליהו ב. - שיחה, 08:23, י"ב בתמוז, ה'תשפ"ד

אני שמעתי מהרב יצחק אקסלרוד באופן אחר:
בבא ראשונה - בה מזדעקת השאלה עד היכן מגעת המסירות נפש, מה הגבול? (סיפר שהיה חסיד שנולד לו בן והעבירו לו מסר שאם ימול אותו - ישלח לסיביר. ואמר לרבי ריי"צ, וענה לו "פאר געזונטערהייט"...)
בבא שניה - התשובה שעד הסוף (עליות גבוהות).
בבא שלישית - ההתאמתות וההפנמה של החסיד עם התשובה. מאת: ב. שורה  •  לתגובות  •  14:49, 18 ביולי 2024 (IDT)

מילים לניגון[עריכת קוד מקור]

מצורף מילים לניגון בהפקת רשת אהלי יוסף יצחק, המבטאים את המסר שניתן ללמוד מהמסירות נפש של אדמו"R הריי"צ לחיי היום יום שלנו, 'לחיות' על קידוש השם:

עוֹד מַגִּיל צָעִיר סִפְּרוּ לִי עַל גְבוּרָה, לְלֹא מִוֹרָא וְפַחַד,
לִפְנֵי הַרְבָּה שָׁנִים בְּרוּסְיָה הַקָּרָה, מָסַר נַפְשׁוֹ הָרַבִּי עַל הַשָּׁם אֶחָד.
מֵעוֹלָם לֹא נָחְלְשָׁה עַמִידָתוֹ הָאֵיתָנָה מוּל נְצִינֵי הַשָּׁחוֹר,
הָרַבִּי הַקּוֹדָם לֹא נִרְתַּע מִסַכָּנָה, וְלַמַּד כָּךְ גַּם אֶת חַסִידָיו לַבְחר.

אַךְ עֲבוּרִי, בְּדוֹר שָׁל גְּאֲלָה,
לֹא מוּבָן בִּכְלָל מֵאַיִן הֵם לָקְחוּ כּוֹחוֹת
הַיּוֹם כְּשָׁהַמִּשִׂימָה יוֹתֵר קַלָּה, אוּלַי הַהִתְמַטְרוּת שָׁלִי דְרוּשָׁה פָּחוֹת

הַיּוֹם כְּבָר לֹא לוֹמְדִים תּוֹרָה בַּסֵּתֶר,
הַק.ג.ב. לֹא עוֹד בּוֹלְשֶׁת הִיא בָּרְחוֹבוֹת,
הַכִּתָּה שָׁלִי כְּבָר לֹא בְּגְדֶל מֶטֶר
לֹא צָרִיךְ לָמוּת עֲבוּר קִיּוּם מִצְווֹת

הַכֹּל אָמְנָם כְּבָר הַשְׁתַּנָּה,
אַךְ לֹא הַדָּרֶךְ הַנְכוֹנָה,
הַקְרָבָה עַצְמִית דְרוּשָׁה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר.
הַשָׁם אֶחָד וְאֵין שַׁנִי
אָז אַוַתַּר עַל רְצוֹנִי.
אוֹר הָאֱמוּנָה אֶל תּוֹךְ תּוֹכִי יַחֲדֹר.

כְּחַיָּלֵי צַבְאוֹת הַשֵּׁם
מִמְעַכַּב לֹא נִתְרַשָׁם
זוֹכִים אֲנַחְנוּ עַל קִדּוּשׁ הַשָּׁם לִחְיוֹת!
הָרַײַ"ץ אֶת זֹאת פָּעַל.
בזְכוּת מְסִירוּתוֹ נִנְאֵל,
כְּמוֹתוֹ נַצְעַד לַנְאֵלָה בְּלַי שהַיּוֹת!

מתלבט אם נכון להכניס לתוך הערך. זה לא סתם שיר קעמפים אלא הניגון שאיתו חוגגים רוב מנין ובנין של ילדי תלמודי תורה חב"ד בארץ כבר שנים רבות את י"ב י"ג תמוז. להתראות - שיחה, 17:15, י"ב בתמוז, ה'תשפ"ד 17:15, 18 ביולי 2024 (IDT)

כמה שנים? לדעתי קשור ושייך לקישורים החיצוניים. אליהו ב. - שיחה, 20:22, י"ב בתמוז, ה'תשפ"ד
מעולם לא נתקלתי במילים אלו כך שלדעתי אין חשיבות. בברכה, יוסף בן מלמד ~ יחי המלך המשיח! ~ (01:14, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ד)