מנחם מענדל גורליק: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־04:28, 18 ביולי 2024

הרב מנחם מענדל גורליק (י"ד אדר תרס"ט - ו' כסלו תנש"א), היה חסיד חב"ד, למדן ועסקן ציבורי, נולד ברוגטשוב ובערוב ימיו חי בשכונת נחלת הר חב"ד בקריית מלאכי.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד ברוגצ'וב לאביו הרב חיים אלעזר גורליק ולאמו מרת חיה דאבא.

פעם אחת שאל את הגאון הרוגוצ'ובי שאלה בגמרא בבא קמא דף יז עמוד א' על דבר חצי נזק דצרורות כו', וענה לעיין בירושלמי וברמב"ם. שנים לאחר מכן, נדפס ענין זה בספרו "צפנת פענח".

כשרונותיו של ר' מענדל ניכרו בו כבר בצעירותו, שקדנותו על לימוד הגמרא הייתה מופלאה, עד שהצליח לשנן כמה מסכתות בעל פה. חסידים סיפרו כי בבר במצווה שלו, רקד מנחם מענדל הצעיר עם אביו ועם ה'מסכתות' אותן כבר ידע בעל פה.

כשבגר, עזב את עיירתו (רוגצ'וב) ונסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המחתרתית בחרקוב, בנעוועל ובדנייפרפטרובסק. למרות הרדיפות שהיו מנת חלקם של התמימים, התמיד בלימודיו וכבר בגיל 18 הוסמך לרבנות על ידי רבה הראשי של רוגצ'וב.

בשנים הבאות לימד ב'חדרים' המחתרתיים במלחובקה, שם התגוררו הוריו בימים ההם. בקיץ תרצ"ה, הציעו לו נכבדות את רעייתו מרת ביילא חדש, מרת ביילא נולדה בט"ו כסלו תרע"ב בעיר פאהאר, להוריה הרב ירחמיאל ומרת דבורה האדא חדש. ר' מנחם מענדל הסכים לשידוך אך הוא עוד לא יצא לפועל מכיון שר' מנחם מענדל ביחד עם אביו ועוד כמה חסידים נעצרו על ידי המשטרה החשאית, הם האושמו בשותפות להנהלת 'חדרים' מחתרתיים באזור מלחובקה שם גרו באותם ימים. חסידים אלו נידונו לשלוש שנת גלות בקזחסטן. חרף תקופת הגלות הארוכה, ולמרות שבמקרים רבים כאלו הגולים לא שבו הביתה כלל, מרת ביילא לא התייאשה והמתינה בכליון עיניים לחתנה העתידי שישוב בכדי שיוכלו להקים בית חסידי.

פעילות ציבורית[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתום המלחמה, נסע ר' מענדל עם משפחתו ללבוב, והיה מראשי המארגנים של בריחת החסידים מברית המועצות. זיוף התעודות היה מבצע מסובך ומורכב, ולשם כך ניצל ר' מענדל את חוש הציור בו התברך. הוטל עליו למלא את הפרטים בפספורטים פולניים שהיה צריך להוסיף בהם שמות. הייתה זו מלאכה עדינה ומורכבת שדרשה ריכוז רב מצד אחד ומהירות גדולה מהצד השני, כיון שהיה עליו להספיק למלאות מאות דרכונים.

ר' מענדל גורליק נאסר מיד עם הפסקת ההברחות, הוגלה ושוחרר בשלום. בשנים הבאות גר בטשקנט. בתמוז תשפ"ג פירסם אתר אנש, מסמכים מתיק לבוב ובהם הפספורט של ר' מענדל גורליק מתקופת ההברחה.

בארץ הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]

עלה לארץ הקודש וגר בנחלת הר חב"ד. פעל עם חיילים בבסיסי צה"ל הסמוכים לקריית מלאכי.

יזם אירגן והכניס את ספר תורה לחיילי צה"ל, על פי הוראות הרבי ובסיוע רבני חב"ד והרבנות הצבאית^[1].

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

רעייתו, מרת ביילא
בנו, הרב שלום דובער גורליק - מוותיקי אנ"ש בנחלת הר חב"ד
בנו, הרב מרדכי מנשה גורליק - האדריכל החסידי מנחל'ה
בנו, הרב חיים אלעזר גורליק - מנהל בית חב"ד ליוצאי רוסיה במלבורן, אוסטרליה

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

מכתבים לרבי מהבסיס, שבועון כפר חב"ד 1904 עמוד 56
שניאור זלמן ברגר, מעשה אבות סימן לבנים

הערות שוליים

↑ להרחבה: פרק בתוך ספרו של הרב ישראל אלפנביין, אות בספר תורה: מבצע חשאי לשלום חיילי צה"ל (ע' 210 ואילך), שבועון בית משיח גליון 573 עמוד 78. סקירה - ספר תורה לחיילי צה"ל , בית משיח 1383, מרחשון תשפ"ד. מרדכי מנשה לאופר, ספר תורה מיוחד לאחדות חיילי צה"ל, מדור 'ניצוצי רבי' בתוך גליון התקשרות קפח

[1] להרחבה: פרק בתוך ספרו של הרב ישראל אלפנביין, אות בספר תורה: מבצע חשאי לשלום חיילי צה"ל (ע' 210 ואילך), שבועון בית משיח גליון 573 עמוד 78. סקירה - ספר תורה לחיילי צה"ל , בית משיח 1383, מרחשון תשפ"ד. מרדכי מנשה לאופר, ספר תורה מיוחד לאחדות חיילי צה"ל, מדור 'ניצוצי רבי' בתוך גליון התקשרות קפח

[1]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+[[קובץ:מ"מ גורליק 34834.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מ"מ גורליק]]
 הרב '''מנחם מענדל גורליק''' ([[י"ד אדר]] [[תרס"ט]] - [[ו' כסלו]] [[תנש"א]]), היה חסיד חב"ד, למדן ועסקן ציבורי, נולד ב[[רוגטשוב]] ובערוב ימיו חי בשכונת [[נחלת הר חב"ד]] ב[[קריית מלאכי]].
 ==תולדות חיים==
-{{ערך חסר|}}
+נולד ב[[רוגצ'וב]] לאביו הרב [[חיים אלעזר גורליק]] ולאמו מרת חיה דאבא.
-נולד ברוגצ'וב לאביו הרב [[חיים אלעזר גורליק]] ולאמו מרת חיה דאבא.
-פעם אחת שאל את הגאון הרוגוצ'ובר שאלה בגמרא בבא קמא דף יז עמוד א' על דבר חצי נזק דצרורות כו', וענה לעיין בירושלמי וברמב"ם. שנים לאחר מכן, נדפס ענין זה בספרו "צפנת פענח".
+פעם אחת שאל את [[הגאון הרוגוצ'ובי]] שאלה בגמרא בבא קמא דף יז עמוד א' על דבר חצי נזק דצרורות כו', וענה לעיין בירושלמי וברמב"ם. שנים לאחר מכן, נדפס ענין זה בספרו "צפנת פענח".
-כשרונותיו של ר' מענדל ניכרו בו כבר בצעירותו, שקדנותו על לימוד הגמרא הייתה מופלאה, עד שהצליח לשנן כמה מסכתות בעל פה. חסידים סיפרו כי בבר במצווה שלו, רקד מנחם מענדל הצעיר עם אביו ועם ה'מסכתות' אותן כבר ידע בע"פ...
+כשרונותיו של ר' מענדל ניכרו בו כבר בצעירותו, שקדנותו על לימוד הגמרא הייתה מופלאה, עד שהצליח לשנן כמה מסכתות בעל פה. חסידים סיפרו כי בבר במצווה שלו, רקד מנחם מענדל הצעיר עם אביו ועם ה'מסכתות' אותן כבר ידע בעל פה.
 כשבגר, עזב את עיירתו (רוגצ'וב) ונסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] המחתרתית בחרקוב, בנעוועל ובדנייפרפטרובסק. למרות הרדיפות שהיו מנת חלקם של התמימים, התמיד בלימודיו וכבר בגיל 18 הוסמך לרבנות על ידי רבה הראשי של רוגצ'וב.
-בשנים הבאות לימד ב'חדרים' המחתרתיים במלחובקה, שם התגוררו הוריו בימים ההם. בקיץ תרצ"ה, הציעו לו נכבדות את רעייתו מרת ביילא חדש, מרת ביילא נולדה בט"ו כסלו תרע"ב בעיר פאהאר, להוריה הרב ירמיאל ומרת דבורה האדא חדש. ר' מנחם מענדל הסכים לשידוך אך הוא עוד לא יצא לפועל מכיון שר' מנחם מענדל ביחד עם אביו ועוד כמה חסידים נעצרו על ידי המשטרה החשאית, הם האושמו בשותפות להנהלת 'חדרים' מחתרתיים באזור מלחובקה שם גרו באותם ימים. חסידים אלו נידונו לשלוש שנת גלות בקזחסטן. חרף תקופת הגלות הארוכה, ולמרות שבמקרים רבים כאלו הגולים לא שבו הביתה כלל, מרת ביילא לא התייאשה והמתינה בכליון עיניים לחתנה העתידי שישוב בכדי שיוכלו להקים בית חסידי.
+בשנים הבאות לימד ב'חדרים' המחתרתיים ב[[מלחובקה]], שם התגוררו הוריו בימים ההם. בקיץ תרצ"ה, הציעו לו נכבדות את רעייתו מרת ביילא חדש, מרת ביילא נולדה בט"ו כסלו תרע"ב בעיר [[פאהאר]], להוריה הרב [[ירחמיאל חדש|ירחמיאל ומרת דבורה האדא חדש]]. ר' מנחם מענדל הסכים לשידוך אך הוא עוד לא יצא לפועל מכיון שר' מנחם מענדל ביחד עם אביו ועוד כמה חסידים נעצרו על ידי המשטרה החשאית, הם האושמו בשותפות להנהלת 'חדרים' מחתרתיים באזור מלחובקה שם גרו באותם ימים. חסידים אלו נידונו לשלוש שנת גלות בקזחסטן. חרף תקופת הגלות הארוכה, ולמרות שבמקרים רבים כאלו הגולים לא שבו הביתה כלל, מרת ביילא לא התייאשה והמתינה בכליון עיניים לחתנה העתידי שישוב בכדי שיוכלו להקים בית חסידי.
 ==פעילות ציבורית==
-{{ערך חסר|}}
 בתום המלחמה, נסע ר' מענדל עם משפחתו ללבוב, והיה מראשי המארגנים של בריחת החסידים מברית המועצות. זיוף התעודות היה מבצע מסובך ומורכב, ולשם כך ניצל ר' מענדל את חוש הציור בו התברך. הוטל עליו למלא את הפרטים בפספורטים פולניים שהיה צריך להוסיף בהם שמות. הייתה זו מלאכה עדינה ומורכבת שדרשה ריכוז רב מצד אחד ומהירות גדולה מהצד השני, כיון שהיה עליו להספיק למלאות מאות דרכונים.
+[[קובץ:פספורט מענדל גורליק.jpg|ממוזער|שמאל|פספורט ר' מענדל גורליק מתוך תיק לבוב, ארכיון הק.ג.ב]]
+ר' מענדל גורליק נאסר מיד עם הפסקת ההברחות, הוגלה ושוחרר בשלום. בשנים הבאות גר ב[[טשקנט]].
+בתמוז תשפ"ג פירסם אתר [[אנש]], מסמכים מתיק לבוב ובהם הפספורט של ר' מענדל גורליק מתקופת ההברחה.
 ===בארץ הקודש===
-פעל עם חיילים בבסיסי צה"ל הסמוכים לקריית מלאכי ואף הכניס ספר תורה לכבוד חיילי צה"ל.
+עלה לארץ הקודש וגר בנחלת הר חב"ד.
+פעל עם חיילים בבסיסי צה"ל הסמוכים לקריית מלאכי.
+יזם אירגן והכניס את [[ספר תורה לחיילי צה"ל]], על פי הוראות הרבי ובסיוע רבני חב"ד והרבנות הצבאית{{הערה| להרחבה: פרק בתוך ספרו של הרב [[ישראל אלפנביין]], אות בספר תורה: '''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/573.pdf מבצע חשאי לשלום חיילי צה"ל]''' (ע' 210 ואילך), [[שבועון בית משיח]] גליון 573 עמוד 78. [https://chabad.info/news/war/1024022/ סקירה - ספר תורה לחיילי צה"ל] , בית משיח 1383, מרחשון תשפ"ד. [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://chabad-il.org/hit/hit188.htm ספר תורה מיוחד לאחדות חיילי צה"ל]''', מדור 'ניצוצי רבי' בתוך [[גליון התקשרות]] קפח}}.
 ==משפחתו==
@@ שורה 28: / שורה 35: @@
 ==לקריאה נוספת==
 *'''מכתבים לרבי מהבסיס''', שבועון כפר חב"ד 1904 עמוד 56
+*[[שניאור זלמן ברגר]], [http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים]
+{{הערות שוליים}}
 {{מיון רגיל: גורליק, מנחם מענדל}}
 [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
-[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"א]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תנש"א]]
 [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ"דים]]
 [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
-[[קטגוריה:משפחת גורליק]]
+[[קטגוריה:משפחת גורליק (2)]]
 [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ט]]