ברכת הגומל: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(אין במקורות שהביאו, שום חילוק בין אוקינוס לים רגיל.) |
||
| (8 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
בנוגע לנשים, ישנה מחלוקת הלכתית האם הן חייבות לברך, או שפטורות כיון שאינן יכולות לברך בפני עשרה גברים וספר תורה{{הערה|אף שמעיקר הדין אין חיוב לברך בפני ספר תורה.}}, ולפועל המנהג המקובל בחב"ד הוא שאינן מברכות כלל, גם לא בשקט בעזרת נשים{{הערה|שמירת הברכות עמוד 275 הערה 29 (עדות הרב גרונר בשם הרבי). וראו שערי הלכה ומנהג ח"א עמוד רטז.}}. | בנוגע לנשים, ישנה מחלוקת הלכתית האם הן חייבות לברך, או שפטורות כיון שאינן יכולות לברך בפני עשרה גברים וספר תורה{{הערה|אף שמעיקר הדין אין חיוב לברך בפני ספר תורה.}}, ולפועל המנהג המקובל בחב"ד הוא שאינן מברכות כלל, גם לא בשקט בעזרת נשים{{הערה|שמירת הברכות עמוד 275 הערה 29 (עדות הרב גרונר בשם הרבי). וראו שערי הלכה ומנהג ח"א עמוד רטז.}}. | ||
גם בתוך ארבעה החייבים להודות, מופיעים בהלכה גדרים שונים: חולה מחוייב להודות רק אם שכב במיטתו מפני החול יותר מג' ימים{{הערה|סדר ברכות הנהנין פי"ג ה"ו-ז'.}}, מי שטס במטוס | גם בתוך ארבעה החייבים להודות, מופיעים בהלכה גדרים שונים: חולה מחוייב להודות רק אם שכב במיטתו מפני החול יותר מג' ימים{{הערה|סדר ברכות הנהנין פי"ג ה"ו-ז'.}}, מי שטס במטוס אם עבר את הים צריך לברך {{הערה|שערי הלכה ומנהג ח"א עמ' רי"ז, מנחת יצחק ח"ב סי' מ"ז, ציץ אליעזר חי"א סי' י"ד.}} | ||
| שורה 45: | שורה 46: | ||
יש מחלוקת האם הצורך במניין מעכב או שהוא רק נדרש לכתחילה. | יש מחלוקת האם הצורך במניין מעכב או שהוא רק נדרש לכתחילה. | ||
===מנהגי חב"ד=== | |||
הרבי ציין כי לכאורה על פי דברי אדמו"ר הזקן, המתחייב בברכת הגומל יאמר גם את פרשת קרבן התמיד, וצריך עיון גדול בנוגע לאלו שלא נוהגים כך{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"ז עמוד 427. [https://col.org.il/files/uploads/original/2019/04/5ca995d913293_1554617817.pdf פרדס חב"ד גליון 18 עמוד 149].}}. | |||
==פירוש הברכה== | ==פירוש הברכה== | ||
| שורה 65: | שורה 69: | ||
==אצל רבותינו נשיאינו== | ==אצל רבותינו נשיאינו== | ||
כאשר אדמו"ר הזקן יצא מהמאסר, כתב אגרת הקודש קטונתי, ובשיחות הרבי מבואר הקשר בין האגרת לדיוק | כאשר אדמו"ר הזקן יצא מהמאסר, כתב אגרת הקודש קטונתי, ובשיחות הרבי מבואר הקשר בין האגרת לדיוק הנוסח בברכת 'ארבעה '''חייבים''' להודות', שבברכה זו אדם 'מקטין' את עצמו ומדגיש את העובדה שמצד עצמו אינו ראוי לניסים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5721-3/104/index.htm שיחת י"ב תמוז תשכ"א סעיף ח].}}. | ||
כאשר [[אדמו"ר הריי"צ]] [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|השתחרר ממעצרו בקאסטרמה]], המתין עד שבת כדי לברך ברכת הגומל{{הערה|בטעם הדבר שהמתין כיון שחיכה עד ש'יזחור לבוריו', ראה ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5723-2/102/134.htm שיחה י' שבט תשכ"ג]. לקוטי שיחות חלק כ"ח עמוד 149 הערה 9. רשימת ט"ז תמוז תש"ב (חוברת לא עמוד 13.}} | כאשר [[אדמו"ר הריי"צ]] [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|השתחרר ממעצרו בקאסטרמה]], המתין עד שבת כדי לברך ברכת הגומל{{הערה|בטעם הדבר שהמתין כיון שחיכה עד ש'יזחור לבוריו', ראה ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5723-2/102/134.htm שיחה י' שבט תשכ"ג]. לקוטי שיחות חלק כ"ח עמוד 149 הערה 9. רשימת ט"ז תמוז תש"ב (חוברת לא עמוד 13.}} | ||
לאחר התפילה ערך התוועדות וסעודת הודאה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/680-7/10/14/173.htm שבת פרשת פנחס ט"ז תמוז].}}, במהלכה גם אמר מאמר בו ביאר את המשמעות הרוחנית ב'ארבעה צריכים להודות'{{הערה|1=מאמר ד"ה ברוך הגומל לחייבים טובות שגמלני טוב, נדפס בסה"מ קונטרסים ח"א קפד, ב ואילך. קפח, א ואילך. סה"מ תרפ"ז ע' ריא ואילך. ריז ואילך.}}: | לאחר התפילה ערך התוועדות וסעודת הודאה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/680-7/10/14/173.htm שבת פרשת פנחס ט"ז תמוז].}}, במהלכה גם אמר מאמר בו ביאר את המשמעות הרוחנית ב'ארבעה צריכים להודות'{{הערה|1=מאמר ד"ה ברוך הגומל לחייבים טובות שגמלני טוב, נדפס בסה"מ קונטרסים ח"א קפד, ב ואילך. קפח, א ואילך. סה"מ תרפ"ז ע' ריא ואילך. ריז ואילך.}}: | ||
כמו כן, בשנת [[תרפ"ט]] בעת [[מסע אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש|מסעו לארץ הקודש]], בשבת ז' מנחם אב עלה למפטיר ובירך ברכת הגומל{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/688-91/3/6/index.htm יומן הביקור בספר השיחות].}} | |||
==תקנת הבעל שם טוב== | ==תקנת הבעל שם טוב== | ||
| שורה 83: | שורה 89: | ||
*[[יצוה צור חסדו]] | *[[יצוה צור חסדו]] | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/33/8/1/index.htm ביאור נוסח ברכת הגומל]''', לקוטי שיחות חלק לג שיחה א' לי"ב-י"ג תמוז | |||
*'''[https://col.org.il/news/83932 דיני ברכת הגומל]''', הרב אברהם אלאשווילי {{וידאו}}{{COL}} | |||
*הרב ברוך אברלנדער, '''[https://drive.google.com/file/d/1tY152E4vG3l9cERm5eyzrpC1lVhjJNrC/view ברכת הגומל לנוסע במטוס]''', קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמז פרשת תרומה תשפ"ד עמוד 36 | |||
*איסר שפרינגר, '''[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/01/21-01-2024-20-37-24-%EF%BF%BD%EF%BF%BD%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A0%D7%B4%D7%90-%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%94-LR%EF%BF%BD-1.pdf קרבן תודה וברכת הגומל]''', בתוך 'התמים' גליון נא עמוד 28 | |||
{{הלכה}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ברכות]] | [[קטגוריה:ברכות]] | ||
גרסה אחרונה מ־12:00, 7 ביולי 2024
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
ברכת הגומל
|
|---|
|
המברך אומר:
|
בִּרְכַּת הַגּוֹמֵל היא ברכה של שבח והודיה, אותה מברך מי שהיה בצרה או בסכנה וניצל ממנה.
ברכה זו היא בדוגמת הקרבן תודה שהיו מקריבים בזמן שבית המקדש היה קייים[1].
החיוב בברכה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ההגדרה הבסיסית של החייבים בברכה כפי שמופיע בגמרא היא: "ארבעה צריכים להודות - יורדי ים, הולכי מדבריות, מי שהיה חולה ונתרפא, ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא"[2], הנרמזים בראשי התיבות שבפסוק "וכל החיים יודוך סלה" - חבוש, יסורים, ים, מדבר[3].
ארבעה מקרים אלו מפורטים גם בפרק ק"ז בתהילים, כשלאחר כל אחד מהם מופיע הביטוי: "יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם". גם ההלכה שיש לברך ברכה זו במניין עשרה מישראל רמוזה בפרק זה, בפסוק: "וִירֹמְמוּהוּ בִּקְהַל עָם וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ"[4].
אף שבמקור הדברים מופיעים רק ארבעה סוגי חיובים, ההלכה מכריעה שכל מי שהיה בסכנה משמעותית וניצול צריך לברך, אלא שלפי חלק מהדעות יברך בלא שם ומלכות[5].
הפטורים מברכה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ילד שלא הגיע למצוות, אינו מברך כיוון שאינו יכול לומר בנוסח הברכה "הגומל לחייבים טובות", היות ועדיין אינו בר חיוב[6].
בנוגע לנשים, ישנה מחלוקת הלכתית האם הן חייבות לברך, או שפטורות כיון שאינן יכולות לברך בפני עשרה גברים וספר תורה[7], ולפועל המנהג המקובל בחב"ד הוא שאינן מברכות כלל, גם לא בשקט בעזרת נשים[8].
גם בתוך ארבעה החייבים להודות, מופיעים בהלכה גדרים שונים: חולה מחוייב להודות רק אם שכב במיטתו מפני החול יותר מג' ימים[9], מי שטס במטוס אם עבר את הים צריך לברך [10]
זמן הברכה ואופנה[עריכה | עריכת קוד מקור]
את ברכת הגומל נוהגים לברך לאחר עלייה לתורה.
העולה לתורה בעליה האחרונה[11] וצריך לברך 'הגומל', ימתין לאמירת הקדיש ורק לאחר מכן יברך הגומל, כדי לסמוך את הקדיש לקריאה ככל האפשר[12].
לכתחילה יש לברך תוך שלשה ימים מזמן החיוב, כיון שהאפשרות המובחרת ביותר היא לברך בעת העליה לתורה, ואין מציאות של שלושה ימים רצופים שלא מוציאים ספר תורה.
כיון שנקבע לברך בתוך שלושה ימים, באם אדם נקלע למצב בו אין לו ספר תורה בתוך השלושה ימים, ויכול לברך רק בפני עשרה, עדיף שיברך בפני עשרה משידחה את הברכה לאחר שלושה ימים.
אם רוצה להמתין כדי לברך במניין, יכול להמתין אפילו שלושים יום[13].
אף שעל פי הלכה מברכים ברכת הגומל רק בפעם הראשונה, בשונה מברכת הנס שיכול לברך כל פעם שמגיע למקום בו אירע הנס, התוכן של הברכה שייך גם בתקופת השנה, ולכן ראינו אצל רבותינו נשיאינו שהזכירו מידי שנה בזמן הנס את המאורע ואת התוכן של ברכת הגומל[14].
בפני מי מברכים[עריכה | עריכת קוד מקור]
יש לברך את ברכת הגומל בפני מניין מבוגרים, כאשר לפחות שניים מהם הם תלמידים חכמים שעוסקים בלימוד ההלכה[15] על פי מה שנאמר: "וִירוֹמְמוּהוּ בִּקְהַל עָם וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ"[16]. אולם גם אם לא נמצאו שני תלמידי חכמים, לא יעכב אדם את אמירת הברכה.
יש מחלוקת האם הצורך במניין מעכב או שהוא רק נדרש לכתחילה.
מנהגי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי ציין כי לכאורה על פי דברי אדמו"ר הזקן, המתחייב בברכת הגומל יאמר גם את פרשת קרבן התמיד, וצריך עיון גדול בנוגע לאלו שלא נוהגים כך[17].
פירוש הברכה[עריכה | עריכת קוד מקור]
פירוש הברכה הוא - שהמברך מודה לקדוש ברוך הוא הגומל טובות אף ל'חייבים' - כלומר למי שאין זכויותיהם מצדיקות זאת, על טובה שגמל לו.
הודאה באופנים אחרים[עריכה | עריכת קוד מקור]
כאשר יש ספק האם האדם התחייב בברכה, או שחלף זמן רב מאז המאורע ואינו יודע אם יכול לברך, או שפטור מברכה ובכל זאת רוצה לבטא את התודה לה', בספרות התורנית מופיעות מספר אפשרויות:
- לעלות לתורה ולכוון באמירת 'ברכו' על הנס.
- לכוון באמירת 'מודים' שבתפילת שמונה עשרה במילים 'על ניסיך שבכל יום עמנו'.
- התוועדות וסעודת הודאה[18].
בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
במאמר שאמר אדמו"ר הריי"צ לאחר שהשתחרר מבית האסורים, ביאר את ארבעת הסוגים שחייבים להודות בעבודה הרוחנית[19]:
- חולה - יהודי שיש לו בעבודת השם טמטום המוח וטמטום הלב.
- חבוש בבית האסורים - שהיצר הרע 'מכתר' את היצר הטוב ו'מושיב' אותו בבית האסורים.
- יורדי הים - ששקוע בעניני העולם המבלבלים אותו מעבודת השם.
- הולכי המדבר - אדם המסור לגשמיות העולם וחומריותו (היפך מקום ישוב אדם, אתם קרוים אדם, אדמה לעליון).
והגילוי האלוקי הנעלה, באופן של 'נס' - יכול להתגלות דווקא על ידי זה שהנשמה יורדת לעולם ומתמודדת עם האתגרים והנסיונות והקושי של חושך העולם שמסתיר על האלוקות, וכשמצליח בזה, מגיע לבחינת 'יודו להשם חסדו ונפלאותיו לבני אדם', כפי שיהיה בשלימות בגאולה[20].
אצל רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
כאשר אדמו"ר הזקן יצא מהמאסר, כתב אגרת הקודש קטונתי, ובשיחות הרבי מבואר הקשר בין האגרת לדיוק הנוסח בברכת 'ארבעה חייבים להודות', שבברכה זו אדם 'מקטין' את עצמו ומדגיש את העובדה שמצד עצמו אינו ראוי לניסים[21].
כאשר אדמו"ר הריי"צ השתחרר ממעצרו בקאסטרמה, המתין עד שבת כדי לברך ברכת הגומל[22]
לאחר התפילה ערך התוועדות וסעודת הודאה[23], במהלכה גם אמר מאמר בו ביאר את המשמעות הרוחנית ב'ארבעה צריכים להודות'[24]:
כמו כן, בשנת תרפ"ט בעת מסעו לארץ הקודש, בשבת ז' מנחם אב עלה למפטיר ובירך ברכת הגומל[25]
תקנת הבעל שם טוב[עריכה | עריכת קוד מקור]
על פי תקנת הבעל שם טוב יש לומר את המזמור בכל ערב שבת (אלא אם כן חל יום טוב או חול המועד בערב שבת), לפני אמירת פתח אליהו.
בשער הכולל מופיע טעם הדבר כהודאה על כך שעברו ימות החול ולא ניזוקו בגשמיות וברוחניות[26].
טעם נוסף מופיע בשם ר' ישעיה אשר זליג מרגליות[27] שהבעל שם טוב תיקן זאת בחזרתו לאחר הנס הגדול שאירע לו בעת שניסה לעלות לארץ ישראל, וכך קיבלו על עצמם כל תלמידיו וההולכים לאורם.
אף שבחלק מהספרים מופיע שיש ענין לומר מזמור זה בציבור דווקא, כפי הדין של ברכת הגומל שעדיף שתהיה בעשרה[28], כותב הרבי שלא ראה שמקפידים על כך[29].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ביאור נוסח ברכת הגומל, לקוטי שיחות חלק לג שיחה א' לי"ב-י"ג תמוז
- דיני ברכת הגומל, הרב אברהם אלאשווילי
- הרב ברוך אברלנדער, ברכת הגומל לנוסע במטוס, קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמז פרשת תרומה תשפ"ד עמוד 36
- איסר שפרינגר, קרבן תודה וברכת הגומל, בתוך 'התמים' גליון נא עמוד 28
הבהרה: המידע בחב"דפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
הערות שוליים
- ↑ רא"ש ברכות פ"ט ס"ג. פרש"י צו ז, יב. זבחים ז, א (ד"ה לא דידי'). שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"א סעיף יא.
- ↑ תלמוד בבלי מסכת ברכות נד, ב.
- ↑ וראו בשיחת פרשת פנחס י"ב תמוז תשכ"ז סעיף כא בביאור הצורך והדיוקים בסימן זה, ושינוי הסדר בסימן מהארבעה מקרים כפי שמופיעים בתהילים ק"ז.
- ↑ פסוק לב.
- ↑ שולחן ערוך אורח חיים ריט, ט. ובט"ז או"ח רי"ט, ז', ובמשנה ברורה ריט, לב, ועוד כתבו שכן יברך בשם ומלכות.
- ↑ שו"ע או"ח סי' רי"ט ס"א ובמג"א שם, שיחת ש"פ וישב ה'תשנ"ב. ומכל מקום טוב לעשות סעודת הודיה וכיוצא בזה.
- ↑ אף שמעיקר הדין אין חיוב לברך בפני ספר תורה.
- ↑ שמירת הברכות עמוד 275 הערה 29 (עדות הרב גרונר בשם הרבי). וראו שערי הלכה ומנהג ח"א עמוד רטז.
- ↑ סדר ברכות הנהנין פי"ג ה"ו-ז'.
- ↑ שערי הלכה ומנהג ח"א עמ' רי"ז, מנחת יצחק ח"ב סי' מ"ז, ציץ אליעזר חי"א סי' י"ד.
- ↑ ביום חול ובמנחת שבת - לשלישי, בראש חודש וחול המועד - לרביעי, בחגים - לחמישי, ביום כיפור - לשישי, בשבתות - לשביעי.
- ↑ סדר ברכות הנהנין פי"ג ס"ב, ספר המנהגים עמ' 14, וראה חקרי מנהגים (מהדורת תשע"ד) כרך ב' עמ' קצ"ד ואילך. וראו המחאה שערך הרבי בשיחת י' שבט תשכ"ג כאשר היה מי שבירך בין הקריאה והקדיש.
- ↑ שולחן ערוך אורח חיים ריט. ובמשנה ברורה שם.
- ↑ שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"א.
- ↑ "ותרי מינייהו רבנן".
- ↑ תהילים קז, לב.
- ↑ לקוטי שיחות חלק י"ז עמוד 427. פרדס חב"ד גליון 18 עמוד 149.
- ↑ ראה נדה לא, א, טוש"ע ונ"כ או"ח סרי"ט ס"ט, לוח ברכה"נ פי"ב הי"ג, סדר ברכה"נ פי"ג ס"ז, וראה שו"ת אדה"ז סו"ס כח ("דמקרי נס בלשון בני אדם"), פסק"ת סרי"ח ס"י אופן ו. שו"ע או"ח סימן ריט במג"א סעיף קטן א וראה שערי תשובה שם, קצות השלחן סימן סה סעיף ב.
- ↑ מאמר ד"ה ברוך הגומל לחייבים טובות שגמלני טוב, נדפס בסה"מ קונטרסים ח"א קפד, ב ואילך. תמצית התוכן נדפס באגרות קודש של הרבי אגרת ט'קע.
- ↑ מאמר דיבור המתחיל 'הגומל לחייבים טובות' תשכ"ז.
- ↑ שיחת י"ב תמוז תשכ"א סעיף ח.
- ↑ בטעם הדבר שהמתין כיון שחיכה עד ש'יזחור לבוריו', ראה בשיחה י' שבט תשכ"ג. לקוטי שיחות חלק כ"ח עמוד 149 הערה 9. רשימת ט"ז תמוז תש"ב (חוברת לא עמוד 13.
- ↑ שבת פרשת פנחס ט"ז תמוז.
- ↑ מאמר ד"ה ברוך הגומל לחייבים טובות שגמלני טוב, נדפס בסה"מ קונטרסים ח"א קפד, ב ואילך. קפח, א ואילך. סה"מ תרפ"ז ע' ריא ואילך. ריז ואילך.
- ↑ יומן הביקור בספר השיחות.
- ↑ פרק י"ז סעיף ב. ועל דרך זה בהתוועדות י"ב תמוז תשכ"א בתחילתה.
- ↑ בהקדמת ספרו מאמר תפילת פתח אליהו. נעתק בשבועון כפר חב"ד 959 עמוד 50. סידור אדמו"ר הזקן עם הערות וציונים (רסקין) עמוד רמד.
- ↑ ברכות נד, ב: "לאודויי קמי עשרה".
- ↑ אגרות קודש חלק כ"ג עמוד קמח. ספר המנהגים עמוד 25 בהערה. אך ראו באגרות קודש חלק ו' עמוד שכא.