אריה לייב קרמר: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (תקלדה, תיקון קישור) |
|||
| (8 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
בהיותו נער שלחו אביו לישיבת [[תומכי תמימים אטווצק]], שם הצליח בלימודיו והתחבב על [[אדמו"ר הריי"צ]] שהטיל עליו שליחויות מיוחדות. | בהיותו נער שלחו אביו לישיבת [[תומכי תמימים אטווצק]], שם הצליח בלימודיו והתחבב על [[אדמו"ר הריי"צ]] שהטיל עליו שליחויות מיוחדות. | ||
עם פרוץ [[השואה]] הצליח יחד עם קבוצה מחבריו להימלט מ[[פולין]] | עם פרוץ [[השואה]] הצליח יחד עם קבוצה מחבריו להימלט מ[[פולין]] ל[[וילנא]] שב[[ליטא]] לאחר מכאן בין היתר בעקבות סיועו של הקונסול היפני בקובנה צ'יאונה סוגיהארה שהנפיק אשרות מעבר יפניות לאלפי פליטים יהודים עבר עם עוד 38 תלמידי [[תומכי תמימים אוטווצק|ישיבת חב"ד באוצטווצק]] ליפן ולאחר מכן גורשו לשנגחאי, שם בלט כבחור מחונן וסייע בניהול הישיבה. | ||
בשנת [[תש"א]] בעקבות פעילות נמרצת של [[אגו"ח ארצות הברית]] הונפקו לתלמידי ישיבת חב"ד בשנגחאי תשעה ויזות קנדיות, והרבי הריי"צ הורה שהללו מיועדים עבור לתלמידים המבוגרים יותר שצריכים כבר להקים את ביתם, בין התשעה נמנה הרב קרמר. | |||
בשנת [[תש"ז]] התחתן עם רעייתו מרת חיה זלדה, בת ר' אליהו וליבא-דבורה הלפרן, חסידי מודז'יץ שהיגרו למונטריאול מפולין{{הערה|ביחידות אצל אדמו" | לאחר שהגיע לקנדה נשלח על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] יחד עם שמונת הבחורים הנוספים שהגיעו משנגחאי לייסד את ישיבת[[תומכי תמימים מונטריאול]]. | ||
בשנת [[תש"ז]] התחתן עם רעייתו מרת חיה זלדה, בת ר' אליהו וליבא-דבורה הלפרן, חסידי מודז'יץ שהיגרו למונטריאול מפולין{{הערה|ביחידות אצל אדמו"ר הריי"צ לה זכתה קודם החתונה, שאל אותה הרבי אם היא מרגישה מספיק מוכנה כדי לנהל בית חסידי, והיא השיבה שקיבלה את מה שדרוש לה עבור כך מהוריה.}}. | |||
===מנהל מוסדות חב"ד מונטריאול=== | ===מנהל מוסדות חב"ד מונטריאול=== | ||
| שורה 18: | שורה 20: | ||
על פי הוראת הרבי{{הערה|ב[[ב' שבט]] [[תש"ד]] שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתב לקהילת [[מונטריאול]], בו מינה באופן רשמי את הרב קרמר כמנהל בית הספר.}}, מבין תשעת התלמידים שנשלחו לעיר מונה ר' לייבל לראש המוסדות, עמד בראש הישיבה, והקים בית כנסת ומקווה טהרה. ואת בית החינוך '[[בית רבקה מונטריאול]]' לבנות. | על פי הוראת הרבי{{הערה|ב[[ב' שבט]] [[תש"ד]] שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתב לקהילת [[מונטריאול]], בו מינה באופן רשמי את הרב קרמר כמנהל בית הספר.}}, מבין תשעת התלמידים שנשלחו לעיר מונה ר' לייבל לראש המוסדות, עמד בראש הישיבה, והקים בית כנסת ומקווה טהרה. ואת בית החינוך '[[בית רבקה מונטריאול]]' לבנות. | ||
ישיבת תומכי תמימים בהנהלתו לא גבתה שכר לימוד, והמוסד גדל במהירות כבר בשנים הראשונות לפעילותו, ובשנת תשט"ז מנה המוסד למעלה מחמש מאות תלמידים. בנוסף לתכנית לימודי היהדות האינטנסיבי שלה, הפעילה הישיבה מערך לימודי חול שמשכו תלמידים רבים מרקעים שונים, כאשר רוב בוגרי הישיבה המשיכו לאחר סיום הלימודים בישיבה בלימודי מקצוע. | ישיבת תומכי תמימים בהנהלתו לא גבתה שכר לימוד, והמוסד גדל במהירות כבר בשנים הראשונות לפעילותו, ובשנת [[תשט"ז]] מנה המוסד למעלה מחמש מאות תלמידים. בנוסף לתכנית לימודי היהדות האינטנסיבי שלה, הפעילה הישיבה מערך לימודי חול שמשכו תלמידים רבים מרקעים שונים, כאשר רוב בוגרי הישיבה המשיכו לאחר סיום הלימודים בישיבה בלימודי מקצוע. | ||
ב[[י"ט כסלו]] [[תשט"ז]] ארגן הרב קרמר את טקס חג הסמיכה הראשון בקנדה. אירוע מונומנטלי זה, שהתקיים באולם של קהילת 'ישראל הצעיר' במונטריאול, וזכה לייצוג מכובד של הקהילה היהודית במונטריאול. | ב[[י"ט כסלו]] [[תשט"ז]] ארגן הרב קרמר את טקס חג הסמיכה הראשון בקנדה. אירוע מונומנטלי זה, שהתקיים באולם של קהילת 'ישראל הצעיר' במונטריאול, וזכה לייצוג מכובד של הקהילה היהודית במונטריאול. | ||
בשנת [[תש"ל]] הקים בהרים את מחנה הקיץ "[[פרדס חנה]]" על שם [[הרבנית חנה]]. | בשנת [[תש"ל]] הקים בהרים את מחנה הקיץ "[[פרדס חנה (מונטריאול)|פרדס חנה]]" על שם [[הרבנית חנה]]. | ||
ניהל את ישיבת תומכי תמימים במשך למעלה מחמישים שנה, עד לפטירתו בליל [[כ"ז חשון]] [[תש"ס]]. | ניהל את ישיבת תומכי תמימים במשך למעלה מחמישים שנה, עד לפטירתו בליל [[כ"ז חשון]] [[תש"ס]]. | ||
| שורה 55: | שורה 57: | ||
[[קטגוריה:אישים במונטריאול]] | [[קטגוריה:אישים במונטריאול]] | ||
[[קטגוריה:שלוחים שנשלחו על ידי אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:שלוחים שנשלחו על ידי אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:משפחת קרמר]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ז]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ס]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ס]] | ||
גרסה אחרונה מ־14:20, 4 ביולי 2024
הרב אריה לייב קרעמער (מכונה גם לייבל, תרע"ז – כ"ז חשון תש"ס) היה ממייסדי קהילת חב"ד במונטריאול יו"ר המוסדות ומעסקני חב"ד בעיר.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרע"ז בעיר חלם לאביו ר' יצחק מיכל, במשפחה שנמנתה על חסידי טריסק.
בהיותו נער שלחו אביו לישיבת תומכי תמימים אטווצק, שם הצליח בלימודיו והתחבב על אדמו"ר הריי"צ שהטיל עליו שליחויות מיוחדות.
עם פרוץ השואה הצליח יחד עם קבוצה מחבריו להימלט מפולין לוילנא שבליטא לאחר מכאן בין היתר בעקבות סיועו של הקונסול היפני בקובנה צ'יאונה סוגיהארה שהנפיק אשרות מעבר יפניות לאלפי פליטים יהודים עבר עם עוד 38 תלמידי ישיבת חב"ד באוצטווצק ליפן ולאחר מכן גורשו לשנגחאי, שם בלט כבחור מחונן וסייע בניהול הישיבה.
בשנת תש"א בעקבות פעילות נמרצת של אגו"ח ארצות הברית הונפקו לתלמידי ישיבת חב"ד בשנגחאי תשעה ויזות קנדיות, והרבי הריי"צ הורה שהללו מיועדים עבור לתלמידים המבוגרים יותר שצריכים כבר להקים את ביתם, בין התשעה נמנה הרב קרמר.
לאחר שהגיע לקנדה נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ יחד עם שמונת הבחורים הנוספים שהגיעו משנגחאי לייסד את ישיבתתומכי תמימים מונטריאול.
בשנת תש"ז התחתן עם רעייתו מרת חיה זלדה, בת ר' אליהו וליבא-דבורה הלפרן, חסידי מודז'יץ שהיגרו למונטריאול מפולין[1].
מנהל מוסדות חב"ד מונטריאול[עריכה | עריכת קוד מקור]
יום לאחר הגעתו למונטריאול, במוצאי שבת, נוסדה ישיבת תומכי תמימים מונטריאול, ולמחרת ביום ראשון, נפתח בישיבה בית הכנסת בנוסח האר"י תחת ניהולו של הרב קרמר.
על פי הוראת הרבי[2], מבין תשעת התלמידים שנשלחו לעיר מונה ר' לייבל לראש המוסדות, עמד בראש הישיבה, והקים בית כנסת ומקווה טהרה. ואת בית החינוך 'בית רבקה מונטריאול' לבנות.
ישיבת תומכי תמימים בהנהלתו לא גבתה שכר לימוד, והמוסד גדל במהירות כבר בשנים הראשונות לפעילותו, ובשנת תשט"ז מנה המוסד למעלה מחמש מאות תלמידים. בנוסף לתכנית לימודי היהדות האינטנסיבי שלה, הפעילה הישיבה מערך לימודי חול שמשכו תלמידים רבים מרקעים שונים, כאשר רוב בוגרי הישיבה המשיכו לאחר סיום הלימודים בישיבה בלימודי מקצוע.
בי"ט כסלו תשט"ז ארגן הרב קרמר את טקס חג הסמיכה הראשון בקנדה. אירוע מונומנטלי זה, שהתקיים באולם של קהילת 'ישראל הצעיר' במונטריאול, וזכה לייצוג מכובד של הקהילה היהודית במונטריאול.
בשנת תש"ל הקים בהרים את מחנה הקיץ "פרדס חנה" על שם הרבנית חנה.
ניהל את ישיבת תומכי תמימים במשך למעלה מחמישים שנה, עד לפטירתו בליל כ"ז חשון תש"ס.
רעייתו האריכה ימים ונפטרה בגיל 89 ביום כיפור תשע"ט[3].
מוסדות לזכרו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בית חב"ד טבריה - בית אריה
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו הרב יצחק מיכל קרמר - חבר הנהלה של מוסדות אהלי תורה קראון הייטס
- בנו, הרב יוסף קרמר - משלוחי הרבי לארץ הקודש ומנהל בית חב"ד בטבריה
- בנו הרב שמואל - מנהל ישיבת תומכי תמימים מונטריאול
- בתו מרת שרה, רעיית הרב מרדכי זאב גוטניק (מלבורן) - אב"ד מלבורן, אוסטרליה
- בתו מרת אסתר שניאור - מונטריאול
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- דוד זקליקובסקי, The People's Rabbi, סיפור תולדות חייו (אנגלית)
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מאמר הערכה ותמונות ממהלך חייו
- [www.rabbikramerslegacy.com/about-rabbi-kramer/ תולדות חייו יחד עם תמונות ומסמכים] (אנגלית)
- מעוז חסד, כתבה על רעייתו, באתר בית חב"ד
