מעשה: הבדלים בין גרסאות בדף
(דף חדש: עיקר חשוב בעבודה, הוא עבודה ב'''מעשה''' בפועל. למרות שמצד האדם יש מעלה בעבודה במחשבה בחכמה בינה ודעת, הרי…) |
|||
| (24 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה}} | |||
לבוש ה'''מעשה''' הוא הלבוש השלישי משלושת [[לבושי הנפש]], באמצעותו מבטאת הנפש את הכוחות הפנימיים שלה. לבוש זה, מהווה את עיקר עבודת ה', וכמו שנאמר ב[[משנה]] ב[[פרקי אבות]] "לא המדרש עיקר אלא המעשה", ודווקא באמצעותו פועלים את המשכת וגילוי הקדושה בעולם. | |||
למרות שמצד האדם יש מעלה בעבודה | ==מעלת כח המעשה== | ||
למרות שמצד האדם יש מעלה בעבודה ב[[מחשבה]] בחכמה [[בינה]] ודעת, הרי מצד גילוי מלכותו יתברך בעולם, ישנה מעלה דווקא מצד מעשה הניכר והמגלה את מלכותו יתברך בעולם.{{הערה|1=ספר התניא.}} | |||
===עשיה לעילא=== | |||
ב[[ספר הזוהר]] מובא ש"עשיה לעילא"{{הערה|1=ח"א ח, א. ח"ג נג, ב. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=51738&st=&pgnum=376 לצילום הדף בהקשרו המקורי במהדורת ליוורנו].}}. פירוש הדברים הוא שלמרות שלבוש המעשה הוא הלבוש התחתון ביותר מבין שלושת לבושי הנפש, והוא הסוף והסיום של כל הכוחות כולן - הרי שדווקא בו יש את המעלה של "נעוץ סופן בתחילתן", ועל ידו נמשך מעצם הנפש ועל ידו נמשך האור האלוקי העצמי{{הערה|1=ליתר הרחבה ראו [http://www.lahak.org/pdf2/mehurayatz/5682-21.pdf ד"ה 'מצה זו' [[תרפ"ב]] ס"ב], ועוד.}}. | |||
== היגיעה בעבודה בפועל משנה את המהות == | == היגיעה בעבודה בפועל משנה את המהות == | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]], סיפר על אביו [[אדמו"ר הרש"ב]] | [[אדמו"ר הריי"צ]], סיפר על אביו [[אדמו"ר הרש"ב]], כי בי"ג [[ניסן]] אחר שאיבת מים שלנו בשנת [[תרע"א]], וכאשר הביאו את המים להעמידם במקומם, נכנס לדירת הרבנית הצדקנית, וישב בחדר היוצא להחצר, לא רחוק מהחלון (לחכות על ביאת [[הרב]] לסדר [[מכירת החמץ]], להתפלל ערבית, ולהתחיל ב[[בדיקת חמץ]]). | ||
בתוך כך עברו כמה תלמידים מה שחזרו מבית האוכל, מקום שם העמידו את ההין מים שלנו, ועבר אחד התלמידים אשר בקיץ [[תרס"ט]] הצטער ממנו, אם כי שקד בלימוד ב[[נגלה]] ו[[דא"ח]], בדרך כלל למד הרבה, ובעל חושים נעלים, רק שהיה מגושם בטבע בחומריות ואהב צחות וכדומה. כאשר עבר התלמיד הזה, אמר לו, {{ציטוטון|זעה ואס עבודה בפועל מאכט, ער איז דאך גאר א אנדערער ויא גיוען, טראגין מים שלנו מיט א הרגש איז משנה את המהות ממש. ר' הלל האט גיזאגט אז ער איז א זהיר במצות כדי פארשטיין און עם זאל זעך אפלייגן א וארט [[חסידות]]}}. כלומר, "ראה מה שעבודה בפועל עושה, הרי הוא אחרת לגמרי מאשר היה", רבי הלל אמר שהוא זהיר במצוות כדי להבין היטב דברי [[חסידות]] לעומקם{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/ig/14/5114&search=%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%9C%D7%A0%D7%95 אגרות הריי"צ חי"ד]}}. | |||
==תלמוד גדול או מעשה גדול== | |||
בגמרא מסופר על ויכוח שהתקיים בין [[חז"ל]], בשאלה איזו עבודה נעלית יותר: [[לימוד התורה]] וההבנה בשכל, או [[קיום המצוות]] במעשה בפועל: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור={{קח|מסכת |קידושין}} מ, ב|תוכן=וכבר היה [[רבי טרפון]] וזקנים מסובין בעלית בית נתזה ב[[לוד]]. נשאלה שאילה זו בפניהם: תלמוד גדול או מעשה גדול? | |||
:נענה רבי טרפון ואמר: מעשה גדול. | |||
:נענה [[רבי עקיבא]] ואמר: תלמוד גדול. | |||
נענו כולם ואמרו: תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה}} | |||
תורת החסידות מדגישה, שבהכרעה זו עצמה - מודגשת מעלת המעשה, שכן, הסיבה לגדלותו של התלמוד היא '''שמביא''' לידי מעשה, כלומר שהמעשה הוא העיקר{{הערה|לקוטי תורה אחרי כו, ד. ועוד.}}. ענין זה מתבטא להלכה גם בכך ש"מבטלין תלמוד תורה מפני מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים"{{הערה|מועד קטן ט, סע"א ואילך. רמב"ם הלכות ת"ת פ"ג ה"ד. [[הלכות תלמוד תורה]] לאדה"ז פ"ד ס"ג-ד.}}, ומכאן, שכאשר התלמוד בא על חשבון המעשה - אינו גדול ממעשה, אלא המעשה גדול. הסיבה לכך שגם כיום מודגשת מעלת המעשה בענינים מסויימים - היא כ[[טעימה מהגאולה|הכנה לגאולה]] שבה יהיה המעשה גדול{{הערה|1=ד"ה [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/mlukat/4/15 ציון במשפט תשל"ה] סעיף טו. ועוד.}}. | |||
בתורת החסידות מבואר ש[[לעתיד לבוא]], לאחר [[ביאת המשיח]] - תתגלה מעלת המעשה ואז יהיה המעשה גדול מהתלמוד{{הערה|1= ראה [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/2/23/index.htm ביום השמיני תשמ"ו] הערה 23, ושם נסמן.}}. וזאת כיוון שהתלמוד מבטא את ההבנה בשכל שהיא מוגבלת לפי דרגתו של האדם, אך המעשה מבטא את ה[[קבלת עול]], ה[[תמימות]] וה[[פשוט|פשטות]] שהם למעלה מהגבלה; והגילוי לעתיד לבוא, שיהיה לא מוגבל, ידגיש דווקא את מעלת המעשה{{הערה|ראה בכל זה ד"ה ציון במשפט הנ"ל. [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/31/index.htm ועבדי דוד תשמ"ו]. ביום השמיני הנ"ל. [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/2/26/index.htm ויגש תשל"ו]. [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/51/index.htm ביום השני תשל"ב]. ועוד.{{ש}}וראה גם [[תבנית:היום יום/ה' טבת|היום יום ה' טבת]].}}. | |||
אמנם מעלתו של המעשה לעתיד לא תשלול את התלמוד, אלא אדרבה: אז המעשה יביא לידי תלמוד. המעשה והתלמוד לא יבטאו שתי גישות נפרדות, אלא יתחברו להיות ענין אחד. וזאת כיון שמעלת המעשה לעתיד תהיה גילוי ה[[ביטול]] שמצד [[עצם הנפש]], וממילא יתגלו גם שאר ה[[כוחות הנפש|כוחות]] - הכלולים בעצם הנפש - בשלימות הכי גדולה, כולל כח השכל (תלמוד){{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כ"ה שיחת ויגש ב.}}. | |||
== ראו גם == | |||
*[[לבושים]] | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5999&CategoryID=1298 כח המעשה בגאולה] באתר [[צעירי חב"ד (אתר)|צעירי חב"ד]] | |||
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5801440/jewish/Action-Maaseh.htm מעשה - מבט פנימי]''', מתוך הספר 'אנשי המילה' {{בית חבד}} (אנגלית) | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:האדם וגופו]] | ||
גרסה אחרונה מ־20:23, 30 ביוני 2024
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
לבוש המעשה הוא הלבוש השלישי משלושת לבושי הנפש, באמצעותו מבטאת הנפש את הכוחות הפנימיים שלה. לבוש זה, מהווה את עיקר עבודת ה', וכמו שנאמר במשנה בפרקי אבות "לא המדרש עיקר אלא המעשה", ודווקא באמצעותו פועלים את המשכת וגילוי הקדושה בעולם.
מעלת כח המעשה[עריכה | עריכת קוד מקור]
למרות שמצד האדם יש מעלה בעבודה במחשבה בחכמה בינה ודעת, הרי מצד גילוי מלכותו יתברך בעולם, ישנה מעלה דווקא מצד מעשה הניכר והמגלה את מלכותו יתברך בעולם.[1]
עשיה לעילא[עריכה | עריכת קוד מקור]
בספר הזוהר מובא ש"עשיה לעילא"[2]. פירוש הדברים הוא שלמרות שלבוש המעשה הוא הלבוש התחתון ביותר מבין שלושת לבושי הנפש, והוא הסוף והסיום של כל הכוחות כולן - הרי שדווקא בו יש את המעלה של "נעוץ סופן בתחילתן", ועל ידו נמשך מעצם הנפש ועל ידו נמשך האור האלוקי העצמי[3].
היגיעה בעבודה בפועל משנה את המהות[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר הריי"צ, סיפר על אביו אדמו"ר הרש"ב, כי בי"ג ניסן אחר שאיבת מים שלנו בשנת תרע"א, וכאשר הביאו את המים להעמידם במקומם, נכנס לדירת הרבנית הצדקנית, וישב בחדר היוצא להחצר, לא רחוק מהחלון (לחכות על ביאת הרב לסדר מכירת החמץ, להתפלל ערבית, ולהתחיל בבדיקת חמץ).
בתוך כך עברו כמה תלמידים מה שחזרו מבית האוכל, מקום שם העמידו את ההין מים שלנו, ועבר אחד התלמידים אשר בקיץ תרס"ט הצטער ממנו, אם כי שקד בלימוד בנגלה ודא"ח, בדרך כלל למד הרבה, ובעל חושים נעלים, רק שהיה מגושם בטבע בחומריות ואהב צחות וכדומה. כאשר עבר התלמיד הזה, אמר לו, "זעה ואס עבודה בפועל מאכט, ער איז דאך גאר א אנדערער ויא גיוען, טראגין מים שלנו מיט א הרגש איז משנה את המהות ממש. ר' הלל האט גיזאגט אז ער איז א זהיר במצות כדי פארשטיין און עם זאל זעך אפלייגן א וארט חסידות". כלומר, "ראה מה שעבודה בפועל עושה, הרי הוא אחרת לגמרי מאשר היה", רבי הלל אמר שהוא זהיר במצוות כדי להבין היטב דברי חסידות לעומקם[4].
תלמוד גדול או מעשה גדול[עריכה | עריכת קוד מקור]
בגמרא מסופר על ויכוח שהתקיים בין חז"ל, בשאלה איזו עבודה נעלית יותר: לימוד התורה וההבנה בשכל, או קיום המצוות במעשה בפועל:
וכבר היה רבי טרפון וזקנים מסובין בעלית בית נתזה בלוד. נשאלה שאילה זו בפניהם: תלמוד גדול או מעשה גדול?
- נענה רבי טרפון ואמר: מעשה גדול.
- נענה רבי עקיבא ואמר: תלמוד גדול.
נענו כולם ואמרו: תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה
— קידושין מ, ב
תורת החסידות מדגישה, שבהכרעה זו עצמה - מודגשת מעלת המעשה, שכן, הסיבה לגדלותו של התלמוד היא שמביא לידי מעשה, כלומר שהמעשה הוא העיקר[5]. ענין זה מתבטא להלכה גם בכך ש"מבטלין תלמוד תורה מפני מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים"[6], ומכאן, שכאשר התלמוד בא על חשבון המעשה - אינו גדול ממעשה, אלא המעשה גדול. הסיבה לכך שגם כיום מודגשת מעלת המעשה בענינים מסויימים - היא כהכנה לגאולה שבה יהיה המעשה גדול[7].
בתורת החסידות מבואר שלעתיד לבוא, לאחר ביאת המשיח - תתגלה מעלת המעשה ואז יהיה המעשה גדול מהתלמוד[8]. וזאת כיוון שהתלמוד מבטא את ההבנה בשכל שהיא מוגבלת לפי דרגתו של האדם, אך המעשה מבטא את הקבלת עול, התמימות והפשטות שהם למעלה מהגבלה; והגילוי לעתיד לבוא, שיהיה לא מוגבל, ידגיש דווקא את מעלת המעשה[9].
אמנם מעלתו של המעשה לעתיד לא תשלול את התלמוד, אלא אדרבה: אז המעשה יביא לידי תלמוד. המעשה והתלמוד לא יבטאו שתי גישות נפרדות, אלא יתחברו להיות ענין אחד. וזאת כיון שמעלת המעשה לעתיד תהיה גילוי הביטול שמצד עצם הנפש, וממילא יתגלו גם שאר הכוחות - הכלולים בעצם הנפש - בשלימות הכי גדולה, כולל כח השכל (תלמוד)[10].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- כח המעשה בגאולה באתר צעירי חב"ד
- מעשה - מבט פנימי, מתוך הספר 'אנשי המילה'
(אנגלית)
הערות שוליים
- ↑ ספר התניא.
- ↑ ח"א ח, א. ח"ג נג, ב. לצילום הדף בהקשרו המקורי במהדורת ליוורנו.
- ↑ ליתר הרחבה ראו ד"ה 'מצה זו' תרפ"ב ס"ב, ועוד.
- ↑ אגרות הריי"צ חי"ד
- ↑ לקוטי תורה אחרי כו, ד. ועוד.
- ↑ מועד קטן ט, סע"א ואילך. רמב"ם הלכות ת"ת פ"ג ה"ד. הלכות תלמוד תורה לאדה"ז פ"ד ס"ג-ד.
- ↑ ד"ה ציון במשפט תשל"ה סעיף טו. ועוד.
- ↑ ראה ביום השמיני תשמ"ו הערה 23, ושם נסמן.
- ↑ ראה בכל זה ד"ה ציון במשפט הנ"ל. ועבדי דוד תשמ"ו. ביום השמיני הנ"ל. ויגש תשל"ו. ביום השני תשל"ב. ועוד.
וראה גם היום יום ה' טבת. - ↑ ראה לקוטי שיחות חלק כ"ה שיחת ויגש ב.