תיבת נח: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(13 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:תיבת נח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המראה את עליית החיות, זוגות זוגות, לתיבה]]
[[קובץ:תיבת נח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המתאר את כניסת החיות, זוגות זוגות, לתיבה]]
 
'''תיבת נח''' הייתה ספינת ענק בה שהה [[נח]] עם משפחתו בזמן [[המבול]]. את התיבה בנה על פי ציווי [[השם]] בכדי להציל את המין האנושי ואת כל מיני הצומח והחי ממבול המים ששרר בעולם.
'''תיבת נח''' הייתה ספינת ענק בה שהה [[נח]] עם משפחתו בזמן [[המבול]]. את התיבה בנה על פי ציווי [[השם]] בכדי להציל את המין האנושי ואת כל מיני הצומח והחי ממבול המים ששרר בעולם.


שורה 6: שורה 5:


==הציווי==
==הציווי==
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי-גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת-הַתֵּבָה; וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ, בַּכֹּפֶר. וְזֶה, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ: שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמָּה, אֹרֶךְ הַתֵּבָה, חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ, וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ. צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה, וְאֶל-אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה, וּפֶתַח הַתֵּבָה, בְּצִדָּהּ תָּשִׂים; תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים, תַּעֲשֶׂהָ|מקור=בראשית פרק ו' פסוקים י"ד-ט"ז.}}
ה' ציווה לנח פרטים מדוייקים בבניית התיבה ובמידותיה:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי-גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת-הַתֵּבָה; וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ, בַּכֹּפֶר. וְזֶה, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ: שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמָּה, אֹרֶךְ הַתֵּבָה, חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ, וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ. צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה, וְאֶל-אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה, וּפֶתַח הַתֵּבָה, בְּצִדָּהּ תָּשִׂים; תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים, תַּעֲשֶׂהָ|מקור=בראשית פרק ו' פסוקים י"ד-ט"ז.}}
 
ואכן, נח בנה את התיבה בדיוק כפי ציווי ה' ככתוב:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹקִים כֵּן עָשָׂה|מקור=בראשית פרק ו' פסוק כ"ב.}}


==בנייתה==
==בנייתה==
[[קובץ:הר אררט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ההר המזוהה עם הרי אררט]]
[[קובץ:הר אררט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ההר המזוהה עם הרי אררט]]
[[נח]] בנה את התיבה בעצמו במשך 120 שנה, בתקווה שבני דורו החוטאים - דור המבול יראו בבנייתה ו[[חזרה בתשובה|יחזרו בתשובה]]{{הערה|רש"י פרשת נח פרק ו' פסוק ד'.}}. את התיבה בנה נח מעצי גופר את העצים הוא שתל וגידל בעצמו במיוחד לצורך כך. מחוץ לתיבה ובתוכה מרח זפת כדי שלא יכנסו בה ה[[מים]].


[[נח]] בנה את התיבה בעצמו במשך 120 שנה, כדי שאולי דור המבול יראו אותו בונה ו[[חזרה בתשובה|יחזרו בתשובה]]{{הערה|רש"י פרשת נח פרק ו' פסוק ד'.}}. התיבה היתה מעצי גופר. מחוץ לתיבה ובתוכה מרח זפת כדי שלא יכנסו ה[[מים]].
אורכה של התיבה היה 300 [[אמה]], רוחבה 50 אמה, ו30 אמה גובהה. צורתה הייתה כמו ספינה, גגה היה משופע ועולה עד לאמה העליונה שהייתה שטוחה{{הערה|רש"י פרשת נח פרק ו' פסוק ט"ז.}}.


אורך התיבה 300 [[אמה]], רוחב 50 אמה, ו30 אמה גובה. צורתה היתה כמו ספינה, גגה היה מושפע ועולה עד לאמה העליונה שהיתה שטוחה{{הערה|רש"י פרשת נח פרק ו' פסוק ט"ז.}}.
באגרת של מהוריי"צ{{הערה|מתאריך ג' כ"ח מ"ח צ"ט}}, מביא הרבי שאף שהדיעה המקובלת שהתיבה היית מעץ, הנה יש מי שאומר שהיית מזכוכית, שיכולו בני הדור לראות את אלו שבפנים, ועכ"ז לא יכלו לעשות להם דבר{{הערה|וראה הערת המו"ל שם, שבזה מרמז מהוריי"צ לרבי, שהוא כותב ברמזים אף שיצאו מרוסיא.}}.


לתיבה היו 3 קומות העליונה לנח ומשפחתו, אמצעית לבעלי חיים, והתחתונה לזבל{{הערה|רש"י פרשת נח פרק ו' פסוק ט"ז.}}.
לתיבה היו 3 קומות. העליונה עבור נח ומשפחתו, אמצעית לבעלי חיים, והתחתונה למזון ובמהלך המבול שימשה לאשפה{{הערה|רש"י פרשת נח פרק ו' פסוק ט"ז.}}.


[[ה']] ציווה את נח לקחת שתי [[בהמה|בהמות]] (זכר ונקבה) מהבהמות הטמאות, ושבע מהבהמות הכשרות. בשביל שאחרי המבול יולידו עוד חיות, והסיבה שהכשרות שבע מכל אחד כדי שאחרי המבול נח יקריב [[קרבן|קורבנות]] ולא יגמרו על ידי זה החיות{{הערה|רש"י פרשת נח פרק ז' פסוק ב'. רש"י פרק ח' פסוק כ'.}}.
[[ה']] ציווה את נח לקחת שתי [[בהמה|בהמות]] (זכר ונקבה) מהבהמות הטמאות, ושבע מהבהמות הכשרות. בשביל שאחרי המבול יולידו עוד חיות, והסיבה שהכשרות שבע מכל אחד כדי שאחרי המבול נח יקריב [[קרבן|קורבנות]] ולא יגמרו על ידי זה החיות{{הערה|רש"י פרשת נח פרק ז' פסוק ב'. רש"י פרק ח' פסוק כ'.}}.


נח בנה בתיבה צוהר, יש מחלוקת אם הצוהר היה חלון או אבן יקרה שהיתה מהירה את התיבה{{הערה|רש"י פרשת נח פרק ו' פסוק ט"ז.}}.
נח בנה בתיבה צוהר, יש מחלוקת אם הצוהר היה חלון או אבן יקרה שהייתה מאירה את התיבה{{הערה|רש"י פרשת נח פרק ו' פסוק ט"ז.}}.
 
לפי [[רש"י]] התיבה הייתה שוקעת במים אחת עשרה [[אמה]]{{הערה|רש"י פרשת נח פרק ח' פסוק ד'}}.
 
כאשר התחיל המבול, החלו ברקים, רעמים ורעש עצום בכל הארץ. ה' עשה את זה בשביל להבהיל את אומות העולם ש[[תשובה|ישובו]] אל ה'. אך כל זה לא עזר, ונח ומשפחתו נכנסו לתיבה. החיות שלא נכנסו לתיבה, נעמדו מסביב כדי לשמור שהרשעים לא ישברו את התיבה.


לפי [[רש"י]] התיבה היתה שוקעת במים אחת עשרה [[אמה]]{{הערה|רש"י פרשת נח פרק ח' פסוק ד'}}.
כאשר ראו האנשים שמתחיל המבול, באו אל התיבה וצעקו למי שיפתח להם את התיבה שלא ימותו. ונח ענה להם שמאחר ומרדו בה' שלכן הביא עליהם את מי המבול לצורך מיתתם והם לא שמעו אליו במשך זמן בניית התיבה ה' כבר לא יכפר להם. כולם באו לשבור את התיבה, ויצאו אליהם החיות עד שברחו{{הערה|ספר הישר (מדרש), ספר בראשית, פרשת נח, פסוק ד' (י"א).}}.


אחרי המבול ביום [[י"ז סיוון]] התיבה נעצרה מעל הרי אררט.
בסיום המבול, ביום [[י"ז סיוון]], נעצרה התיבה ונחה על הרי אררט.


==בתורת החסידות==
==בתורת החסידות==
ה[[בעל-שם-טוב]] מפרש את המילה '''תיבה''' שזה תיבות ה[[תפילה]] וה[[תורה]].
על הפסוק "בא אל התיבה" מבאר ה[[בעל-שם-טוב]] שהמילה '''תיבה''' מבחינה רוחנית מדברת אודות תיבות ה[[תפילה]] וה[[תורה]]. שיהודי צריך להיכנס ולהיות מוקף בתיבות התורה והתפילה וכך הוא יהיה מוגן מה[[מבול]] הרוחני ששורר בעולם, נסיונות העולם הזה{{הערה|תורה אור פרשת נח ט' א'}}.
 
הרבי השווה את התיבה להימצאות בבית מדרשו ב[[770]]. והסביר שאלו ש[[נסיעה לרבי|נסעו אליו]] לחודש תשרי הם כמו בתיבה - קרובים לקדושה ורחוקים מכל ענייני החול ולכן אינם רוצים לעזוב את ה'תיבה' וללכת בחזרה ל[[שליחות]] בעירם.
 
אך ביאר שיש את הזמן שהאדם צריך להיות סגור בתיבה ("בא אל התיבה"), אך כאשר מגיע הזמן של העבודה בעולם הוא צריך לקחת את הכוחות ששאב בתיבה ולצאת ממנה ("צא מן התיבה") כדי לעשות ל[[ה']] [[דירה בתחתונים]] במשך שאר השנה{{הערה|ראו בשיחה מדר"ח מרחשון תשמ"ט}}.


שהאדם מוקף בתיבות התורה והתפילה יהיה מוגן מה[[מבול]], נסיונות העולם הזה{{הערה|תורה אור פרשת נח ט' א'}}.
==ראו גם==
*[[צוהר]]


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/575771 כל מה שרציתם לדעת על התיבה ] באתר בית חב"ד {{בית חב"ד|}}
*[https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/575771 כל מה שרציתם לדעת על התיבה] באתר בית חב"ד {{בית חבד}}
*[https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/1010482 סיכום פרשת נח] באתר בית חב"ד {{בית חבד|}}
*[https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/1010482 סיכום פרשת נח] באתר בית חב"ד {{בית חבד}}
*[https://abc770.org/article_node_1380/ פרשת נח – צוהר תעשה לתבה] באתר חב"ד-אין סוף
*[https://abc770.org/article_node_1380/ פרשת נח – צוהר תעשה לתבה] באתר חב"ד-אין סוף
*[http://lubavitch.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8169&CategoryID=1573 מן המעיין - תיבת נח] שיחת השבוע גיליון 1295


==ראה גם==
==ראו גם==
*[[נח]]
*[[המבול]]
*[[המבול]]
*[[פרשת נח]]
*[[פרשת נח]]

גרסה אחרונה מ־12:59, 26 ביוני 2024

ציור המתאר את כניסת החיות, זוגות זוגות, לתיבה

תיבת נח הייתה ספינת ענק בה שהה נח עם משפחתו בזמן המבול. את התיבה בנה על פי ציווי השם בכדי להציל את המין האנושי ואת כל מיני הצומח והחי ממבול המים ששרר בעולם.

בתיבה היה מצב של ימות המשיח, שכן אז התקיים הייעוד של "וגר זאב עם כבש".

הציווי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ה' ציווה לנח פרטים מדוייקים בבניית התיבה ובמידותיה:

עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי-גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת-הַתֵּבָה; וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ, בַּכֹּפֶר. וְזֶה, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ: שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמָּה, אֹרֶךְ הַתֵּבָה, חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ, וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ. צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה, וְאֶל-אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה, וּפֶתַח הַתֵּבָה, בְּצִדָּהּ תָּשִׂים; תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים, תַּעֲשֶׂהָ

בראשית פרק ו' פסוקים י"ד-ט"ז.

ואכן, נח בנה את התיבה בדיוק כפי ציווי ה' ככתוב:

וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹקִים כֵּן עָשָׂה

בראשית פרק ו' פסוק כ"ב.

בנייתה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ההר המזוהה עם הרי אררט

נח בנה את התיבה בעצמו במשך 120 שנה, בתקווה שבני דורו החוטאים - דור המבול יראו בבנייתה ויחזרו בתשובה[1]. את התיבה בנה נח מעצי גופר את העצים הוא שתל וגידל בעצמו במיוחד לצורך כך. מחוץ לתיבה ובתוכה מרח זפת כדי שלא יכנסו בה המים.

אורכה של התיבה היה 300 אמה, רוחבה 50 אמה, ו30 אמה גובהה. צורתה הייתה כמו ספינה, גגה היה משופע ועולה עד לאמה העליונה שהייתה שטוחה[2].

באגרת של מהוריי"צ[3], מביא הרבי שאף שהדיעה המקובלת שהתיבה היית מעץ, הנה יש מי שאומר שהיית מזכוכית, שיכולו בני הדור לראות את אלו שבפנים, ועכ"ז לא יכלו לעשות להם דבר[4].

לתיבה היו 3 קומות. העליונה עבור נח ומשפחתו, אמצעית לבעלי חיים, והתחתונה למזון ובמהלך המבול שימשה לאשפה[5].

ה' ציווה את נח לקחת שתי בהמות (זכר ונקבה) מהבהמות הטמאות, ושבע מהבהמות הכשרות. בשביל שאחרי המבול יולידו עוד חיות, והסיבה שהכשרות שבע מכל אחד כדי שאחרי המבול נח יקריב קורבנות ולא יגמרו על ידי זה החיות[6].

נח בנה בתיבה צוהר, יש מחלוקת אם הצוהר היה חלון או אבן יקרה שהייתה מאירה את התיבה[7].

לפי רש"י התיבה הייתה שוקעת במים אחת עשרה אמה[8].

כאשר התחיל המבול, החלו ברקים, רעמים ורעש עצום בכל הארץ. ה' עשה את זה בשביל להבהיל את אומות העולם שישובו אל ה'. אך כל זה לא עזר, ונח ומשפחתו נכנסו לתיבה. החיות שלא נכנסו לתיבה, נעמדו מסביב כדי לשמור שהרשעים לא ישברו את התיבה.

כאשר ראו האנשים שמתחיל המבול, באו אל התיבה וצעקו למי שיפתח להם את התיבה שלא ימותו. ונח ענה להם שמאחר ומרדו בה' שלכן הביא עליהם את מי המבול לצורך מיתתם והם לא שמעו אליו במשך זמן בניית התיבה ה' כבר לא יכפר להם. כולם באו לשבור את התיבה, ויצאו אליהם החיות עד שברחו[9].

בסיום המבול, ביום י"ז סיוון, נעצרה התיבה ונחה על הרי אררט.

בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

על הפסוק "בא אל התיבה" מבאר הבעל-שם-טוב שהמילה תיבה מבחינה רוחנית מדברת אודות תיבות התפילה והתורה. שיהודי צריך להיכנס ולהיות מוקף בתיבות התורה והתפילה וכך הוא יהיה מוגן מהמבול הרוחני ששורר בעולם, נסיונות העולם הזה[10].

הרבי השווה את התיבה להימצאות בבית מדרשו ב770. והסביר שאלו שנסעו אליו לחודש תשרי הם כמו בתיבה - קרובים לקדושה ורחוקים מכל ענייני החול ולכן אינם רוצים לעזוב את ה'תיבה' וללכת בחזרה לשליחות בעירם.

אך ביאר שיש את הזמן שהאדם צריך להיות סגור בתיבה ("בא אל התיבה"), אך כאשר מגיע הזמן של העבודה בעולם הוא צריך לקחת את הכוחות ששאב בתיבה ולצאת ממנה ("צא מן התיבה") כדי לעשות לה' דירה בתחתונים במשך שאר השנה[11].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. רש"י פרשת נח פרק ו' פסוק ד'.
  2. רש"י פרשת נח פרק ו' פסוק ט"ז.
  3. מתאריך ג' כ"ח מ"ח צ"ט
  4. וראה הערת המו"ל שם, שבזה מרמז מהוריי"צ לרבי, שהוא כותב ברמזים אף שיצאו מרוסיא.
  5. רש"י פרשת נח פרק ו' פסוק ט"ז.
  6. רש"י פרשת נח פרק ז' פסוק ב'. רש"י פרק ח' פסוק כ'.
  7. רש"י פרשת נח פרק ו' פסוק ט"ז.
  8. רש"י פרשת נח פרק ח' פסוק ד'
  9. ספר הישר (מדרש), ספר בראשית, פרשת נח, פסוק ד' (י"א).
  10. תורה אור פרשת נח ט' א'
  11. ראו בשיחה מדר"ח מרחשון תשמ"ט