נתן ילין מור: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
תמים של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
בשנת ה'[[תש"א]] עלה לארץ ישראל, שם הצטרף למחתרת הלח"י. בשנת ה'[[תש"ב]] נעצר על ידי השלטונות הבריטיים ושהה במחנה המעצר בלטרון. בשנת ה'[[תש"ג]] נמלט יחד עם קבוצת אנשי לח"י מן המחנה, והצטרף להנהגת הארגון כמפקד הפעולות נגד הבריטים. | בשנת ה'[[תש"א]] עלה לארץ ישראל, שם הצטרף למחתרת הלח"י. בשנת ה'[[תש"ב]] נעצר על ידי השלטונות הבריטיים ושהה במחנה המעצר בלטרון. בשנת ה'[[תש"ג]] נמלט יחד עם קבוצת אנשי לח"י מן המחנה, והצטרף להנהגת הארגון כמפקד הפעולות נגד הבריטים. | ||
בשנת תש"ח נבחר לכנסת הראשונה מטעם מפלגת הלוחמים שהקים הלח"י. | בשנת [[תש"ח]] נבחר לכנסת הראשונה מטעם מפלגת הלוחמים שהקים הלח"י. | ||
בעקבות [[מבצע סיני]] שנערך בשנת ה'[[תשט"ז]], הצטרף לתנועת שמאל קיצונית בשם "הפעולה השמית", ומאז החל לפרסם דעות שמאליות-קיצוניות בטוריו בעיתונים 'ידיעות אחרונות' ו'[[אלגעמיינער זשורנאל]]'. | בעקבות [[מבצע סיני]] שנערך בשנת ה'[[תשט"ז]], הצטרף לתנועת שמאל קיצונית בשם "הפעולה השמית", ומאז החל לפרסם דעות שמאליות-קיצוניות בטוריו בעיתונים 'ידיעות אחרונות' ו'[[אלגעמיינער זשורנאל]]'. | ||
==הפגישה עם הרבי== | ==הפגישה עם הרבי== | ||
[[קובץ:נתן ילין מור-.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחלק כוס של ברכה לנתן ילין מור]] | |||
ב[[ראש השנה]] ה'[[תשל"ז]] הגיע, לבקשת עורך ה'אלגעמיינער זשורנאל' ר' [[גרשון בער ג'יקובסון]], לחלוקת [[כוס של ברכה]]. | ב[[ראש השנה]] ה'[[תשל"ז]] הגיע, לבקשת עורך ה'אלגעמיינער זשורנאל' ר' [[גרשון בער ג'יקובסון]], לחלוקת [[כוס של ברכה]]. | ||
גרסה אחרונה מ־22:55, 20 ביוני 2024
נתן ילין-מור (כ"ג סיוון ה'תרע"ג - א' אדר ה'תש"מ) היה ממנהיגי מחתרת הלח"י, עיתונאי, סופר וחבר כנסת.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בעיירה גרודנו שברוסיה תחת השם נתן פרידמן.
בגיל 13 הצטרף לתנועת הנוער בית"ר, ובהמשך הפך להיות קצין הנציבות של התנועה בפולין. בשנת ה'תרצ"ו הצטרף למחתרת אצ"ל, והיה לעורך של ביטאונה בשפה האידית.
בשנת ה'תש"א עלה לארץ ישראל, שם הצטרף למחתרת הלח"י. בשנת ה'תש"ב נעצר על ידי השלטונות הבריטיים ושהה במחנה המעצר בלטרון. בשנת ה'תש"ג נמלט יחד עם קבוצת אנשי לח"י מן המחנה, והצטרף להנהגת הארגון כמפקד הפעולות נגד הבריטים.
בשנת תש"ח נבחר לכנסת הראשונה מטעם מפלגת הלוחמים שהקים הלח"י.
בעקבות מבצע סיני שנערך בשנת ה'תשט"ז, הצטרף לתנועת שמאל קיצונית בשם "הפעולה השמית", ומאז החל לפרסם דעות שמאליות-קיצוניות בטוריו בעיתונים 'ידיעות אחרונות' ו'אלגעמיינער זשורנאל'.
הפגישה עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בראש השנה ה'תשל"ז הגיע, לבקשת עורך ה'אלגעמיינער זשורנאל' ר' גרשון בער ג'יקובסון, לחלוקת כוס של ברכה.
לאחר שהרב ג'ייקובסון הציג את ילין-מור לפני הרבי, אמר לו הרבי שהוא נוהג לקרוא את טוריו באופן קבוע, ועודד אותו להמשיך בכתיבתו. ילין-מור תהה באוזני הרבי, איך ייתכן שהרבי קורא את טוריו, שמלאים בדברי כפירה, ואף מעודד אותו להמשיך בכתיבה, והרבי השיב לו שכל אחד צריך לנצל את הכשרונות שקיבל מהקב"ה, ולכן הוא מעודד אותו להמשיך לנצל את כישרונו. לאחר מכן עודד אותו הרבי להתחזק בשמירת התורה והמצוות.
לפני מותו הביא ילין-מור לר' גרשון ג'ייקובסון בתוך מעטפה טור שכתב, וביקש לפרסמו לאחר מותו.
בטור הוא תיאר כיצד הוא מגיע לגהינום, על מלחמתו נגד קודשי ישראל, ושם הוא רואה אור שחודר את קירות הגהינום. "תשאלו מה זה האור הזה?" כתב, "זהו אור הנשמה של מנהיג ישראל וקודשו רבי מנחם מענדל שניאורסון שליט"א", ילין-מור גולל את סיפור פגישתו עם הרבי, והוסיף שהזכות היחידה שיש לו היא פגישתו עם הרבי.
בנו, אלישע ילין-מור, העיד[1] כי לאחר הפגישה עם הרבי עמדותיו הקיצוניות נגד היהדות התרככו.
בהמשך לפגישה, שלח ילין-מור לרבי את ספרו "לוחמי חירות ישראל" על מחתרת הלח"י. בתגובה שלח לו הרבי מכתב, ובו עורר אותו לא להתעסק רק בכתיבה, אלא גם בעשייה בפועל.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- והיו מספרים מוסף בית משיח לחג הפסח תשפ"ד, עמ' 62-67.
