משה אריה לייב שפירא: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־02:24, 18 ביוני 2024

הרב משה אריה לייב שפירא (תרמ"ט - י' סיון תשל"ב), היה ראש הישיבה החב"דית תורת אמת, ורב ומו"צ בשכונת בית ישראל בירושלים.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תרמ"ט בירושלים לאביו הרב מאיר בנימין שפירא ואמו גניעשה שפירא לבית אזולאי. מצד אימו, הוא דור שישי לחיד"א.

בצעירותו למד בישיבת עץ חיים ומאוחר יותר נמנה על התלמידים הראשונים שייסדו את ישיבת תורת אמת חברון.

כאשר הוקמה ישיבת תורת אמת ירושלים נקרא על ידי מנהל הישיבה הרב שלמה זלמן הבלין לכהן כראש הישיבה, וזכה להיבחר על ידי אדמו"ר הריי"צ כמלווהו האישי כאשר ביקר בעיר בשנת תרפ"ט.

במשך עשרות שנים כיהן כרב שכונת בית ישראל בירושלים.

היה המגיד שיעור הראשון בשיעור של חוגי חן למשנת חב"ד. והשתתף בהוצאה לאור של ספר הק"ן, על אדמו"ר הזקן.

נפטר בגיל 83 בי' סיון תשל"ב.

את מקומו בראשות הישיבה וברבנות השכונה מילא תלמידו הגדול הרב שמואל אלעזר היילפרין.

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נמוקי מלב"ם - שיעוריו בנגלה.
טבעות זהב - ביאורים לספר קצות החושן (על ספרו זה זכה להוקרה רבה, וקיבל את פרס הרב קוק לספרות תורנית).

צאצאיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אשת ר' פנחס יוסף רבינוביץ, בנו של ר' מנחם נחום רבינוביץ^[1] אב"ד חיפה, מגזע אדמו"ר האמצעי.
נכדו (בן ביתו) הרב יוסף ישר רבה של עכו.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת חזק, תשע"ב

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספריו

נימוקי מלב"ם – על מסכתות הש"ס
טבעות זהב (חלק ראשון) – על ספר קצות החושן
טבעות זהב (חלק שני) – על ספר קצות החושן

שונות

ראש הישיבה החב"די שהיה בקיא בכל הש"ס, סיפור אודותיו מתוך עלון שיחת השבוע
תלמידו הרב שמואל אלעזר היילפרין מצייר קווים לדמותו, אנשים של צורה עמוד 16

הערות שוליים

↑ ראו כאן מידע נוסף אודות ר' מנחם נחום רבינוביץ.

[1] ראו כאן מידע נוסף אודות ר' מנחם נחום רבינוביץ.

[1]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-הרב '''משה אריה לייב שפירא''' ע"ה - ראש ישיבת [[תורת אמת ירושלים]], ורב קהילת חב"ד בשכונת בית ישראל בירושלים.
+[[קובץ:משה אריה לייב שפירא.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב משה אריה לייב שפירא]]
+הרב '''משה אריה לייב שפירא''' ([[תרמ"ט]] - [[י' סיון]] [[תשל"ב]]), היה [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] החב"דית [[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]], ורב ומו"צ בשכונת בית ישראל ב[[ירושלים]].
-למד בצעירותו בישיבת [[תורת אמת חברון]] והיה מהתלמידים הראשונים בישיבה.
+==תולדות חיים==
+[[קובץ:הנהלת תורת אמת.png|ממוזער|הרב שפירא (יושב משמאל) עם הנהלת ישיבת תורת אמת]]
+נולד בשנת [[תרמ"ט]] בירושלים לאביו הרב מאיר בנימין שפירא ואמו גניעשה שפירא לבית אזולאי. מצד אימו, הוא דור שישי ל[[חיד"א]].
-כאשר הוקמה ישיבת [[תורת אמת ירושלים]] נקרא על ידי מנהל הישיבה הרב [[שלמה זלמן הבלין]] לכהן כראש הישיבה.
+בצעירותו למד בישיבת עץ חיים ומאוחר יותר נמנה על התלמידים הראשונים שייסדו את ישיבת [[תורת אמת חברון]].
-בנוסף לכך, כיהן במשך שנים רבות, כמורה צדק ורבה של הקהילה ה[[חב"ד]]ית בשכונת בית ישראל ב[[ירושלים]].
+כאשר הוקמה ישיבת [[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת ירושלים]] נקרא על ידי מנהל הישיבה הרב [[שלמה זלמן הבלין]] לכהן כראש הישיבה, וזכה להיבחר על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] כמלווהו האישי כאשר ביקר בעיר בשנת [[תרפ"ט]].
-כאשר ביקר [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ירושלים]], בחר בו הרבי הריי"צ להיות מלווהו, והוא ליווה את אדמו"ר הריי"צ לכל מקום - מביקוריו אצל גדולי תורה ועד לתפילה במקומות הקדושים.
+במשך עשרות שנים כיהן כרב שכונת בית ישראל בירושלים.
-הרב שפירא זכה ליחס מיוחד מ[[הרבי מלך המשיח]] שקירבו ועודדו מאד.
+היה המגיד שיעור הראשון בשיעור של [[חוגי חן למשנת חב"ד]]. והשתתף בהוצאה לאור של [[ספר הק"ן]], על [[אדמו"ר הזקן]].
-שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.
+נפטר בגיל 83 ב[[י' סיון]] [[תשל"ב]].
+את מקומו בראשות הישיבה וברבנות השכונה מילא תלמידו הגדול הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]].
-כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).
-הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.
-ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.
-לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.
-קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.
-זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.
-שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
 ==ספריו==
+* נמוקי מלב"ם - שיעוריו בנגלה.
+* טבעות זהב - ביאורים לספר קצות החושן (על ספרו זה זכה להוקרה רבה, וקיבל את פרס הרב קוק לספרות תורנית).
-* [[נמוקי מלב"ם]] - שיעוריו בנגלה.
+== צאצאיו ==
+* אשת ר' פנחס יוסף רבינוביץ, בנו של ר' [[מנחם נחום רבינוביץ]]{{הערה|1=ראו [http://toladot.blogspot.com/2009/02/blog-post_27.html כאן] מידע נוסף אודות ר' מנחם נחום רבינוביץ.}} אב"ד חיפה, מגזע [[אדמו"ר האמצעי]].
-* [[טבעות זהב]] - ביאורים לספר קצות החושן.
+* נכדו (בן ביתו) הרב יוסף ישר רבה של עכו.
-== צאצאיו ==
+==לקריאה נוספת==
-* אשת ר' פנחס יוסף רבינוביץ, בנו של ר' [[מנחם נחום רבינוביץ]] אב"ד חיפה, מגזע [[אדמו"ר האמצעי]]. ([http://toladot.blogspot.com/2009/02/blog-post_27.html אודות ר' מנחם נחום רבינוביץ])
+* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב
+==קישורים חיצוניים==
+;ספריו
+* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37594&pgnum=1 '''נימוקי מלב"ם'''] – על מסכתות ה[[תלמוד|ש"ס]]
+* '''טבעות זהב''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41161&pgnum=1 (חלק ראשון)] – על ספר [[קצות החושן]]
+* '''טבעות זהב''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41162&pgnum=1 (חלק שני)] – על ספר [[קצות החושן]]
+;שונות
+*'''[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=69106 ראש הישיבה החב"די שהיה בקיא בכל הש"ס]''', סיפור אודותיו מתוך עלון [[שיחת השבוע]] {{COL}}
+*תלמידו הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]] מצייר קווים לדמותו, '''[http://www.shturem.net/images/articles/1955_articles_07032010_6125.pdf אנשים של צורה]''' עמוד 16 {{שטורעם}}
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|שפירא משה אריה]]
+{{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|שפירא משה אריה]]
+{{מיון רגיל:שפירא, משה אריה}}
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|שפירא משה אריה]]
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
+[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
+[[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ב]]