יעקב שניאורסון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
רבי '''יעקב שניאורסון''' (אחרי [[תקפ"ב]]{{הערה|שנת לידתו לא ידועה המידע היחיד שיש עליה הוא שב"רשימות" חוברת קע"ה מובא שנולד בין אחיו הריי"צ לבין אדמו"ר המהר"ש ומכיוון שהראשון נולד בשנת תקפ"ב והמהר"ש נולד בשנת תקצ"ד הכי הגיוני שנולד לאחר תקפ"ב ונישא בגיל צעיר}} – [[תקצ"ז]]) הוא בנו השישי של [[אדמו"ר הצמח צדק]].
רבי '''יעקב שניאורסון''' (אחרי [[תקפ"ב]]{{הערה|שנת לידתו לא ידועה המידע היחיד שיש עליה הוא שב"רשימות" חוברת קע"ה מובא שנולד בין אחיו הריי"צ לבין אדמו"ר המהר"ש ומכיוון שהראשון נולד בשנת תקפ"ב והמהר"ש נולד בשנת תקצ"ד הכי הגיוני שנולד לאחר תקפ"ב ונישא בגיל צעיר}} – [[תקצ"ז]]) הוא בנו השישי של [[אדמו"ר הצמח צדק]].


נולד בין רבי [[יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש]] ל[[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|1=[[אדמו"ר הריי"צ]], שיחות קיץ [[תרצ"ב]] ([[רשימת היומן]], [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=58881#p=293&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= עמ' רמז]).}} ונקרא על שמו של ה[[מלמד]] ר' יעקב מינאוויטש, אביה של [[הרבנית שיינא]], אשת [[אדמו"ר האמצעי]].
נולד בין רבי [[יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש]] ל[[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|1=[[אדמו"ר הריי"צ]], שיחות קיץ [[תרצ"ב]] ([[רשימת היומן]], [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=58881#p=293&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= עמ' רמז]).}} ונקרא על שמו של ה[[מלמד תינוקות|מלמד]] ר' יעקב מינאוויטש, אביה של [[הרבנית שיינא]], אשת [[אדמו"ר האמצעי]].


נשא לאשה ב[[שבת]] פרשת בהעלותך, חודש [[סיוון]] [[תקצ"ה]] את מרת [[ברוך קלוצקר#בתו פריידא|פריידא]] בת ר' [[ברוך קלוצקר]] (נכד אדמו"ר הזקן), בן [[הרבנית פריידא (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית פריידא]], בת [[אדמו"ר הזקן]] שהתגורר אז ב[[אורשה]] (ולאחר חתונתו גר בסמיכות לחמיו ולכן נק' "יעקב מאורשה"){{הערה|מעניין לציין לשיחת הרבי מ[[י"ג תשרי]] [[תש"מ]] שהרבי שם מפנה לשיחה של [[הרבי הריי"צ]] שכל בניו של הרבי הצמח צדק מכונים אדמו"ר מלבד ר' יעקב והסיבה לכך היא "מאיזה סיבה שתהיה הידועה לו" (שיחות קודש תש"מ חלק א' עמ' 133).}}.
נשא לאשה ב[[שבת]] פרשת בהעלותך, חודש [[סיוון]] [[תקצ"ה]] את מרת [[ברוך קלוצקר#בתו פריידא|פריידא]] בת ר' [[ברוך קלוצקר]] (נכד אדמו"ר הזקן), בן [[הרבנית פריידא (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית פריידא]], בת [[אדמו"ר הזקן]] שהתגורר אז ב[[אורשה]] (ולאחר חתונתו גר בסמיכות לחמיו ולכן נק' "יעקב מאורשה"){{הערה|מעניין לציין לשיחת הרבי מ[[י"ג תשרי]] [[תש"מ]] שהרבי שם מפנה לשיחה של [[הרבי הריי"צ]] שכל בניו של הרבי הצמח צדק מכונים אדמו"ר מלבד ר' יעקב והסיבה לכך היא "מאיזה סיבה שתהיה הידועה לו" (שיחות קודש תש"מ חלק א' עמ' 133).}}.

גרסה אחרונה מ־06:42, 17 ביוני 2024

רבי יעקב שניאורסון (אחרי תקפ"ב[1]תקצ"ז) הוא בנו השישי של אדמו"ר הצמח צדק.

נולד בין רבי יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש לאדמו"ר המהר"ש[2] ונקרא על שמו של המלמד ר' יעקב מינאוויטש, אביה של הרבנית שיינא, אשת אדמו"ר האמצעי.

נשא לאשה בשבת פרשת בהעלותך, חודש סיוון תקצ"ה את מרת פריידא בת ר' ברוך קלוצקר (נכד אדמו"ר הזקן), בן הרבנית פריידא, בת אדמו"ר הזקן שהתגורר אז באורשה (ולאחר חתונתו גר בסמיכות לחמיו ולכן נק' "יעקב מאורשה")[3].

לאחר מכן נסע לטולצ'ין, שם נחלה מאד. כאשר נכנסה הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק) לבעלה אמרה לו: "בשביל כל העולם אתה מתפלל, רק בשביל בנך לא התפללת", ענה לה "ה' העלים ממני ולא הגיד לי ואין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים"[4][5][6].

ר' יעקב נפטר בעיר טולצ'ין בשנת תקצ"ז (כנראה)[7], השאיר אחריו את בנו, ר' שניאור שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק).


עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא
 
 
 

הערות שוליים

  1. שנת לידתו לא ידועה המידע היחיד שיש עליה הוא שב"רשימות" חוברת קע"ה מובא שנולד בין אחיו הריי"צ לבין אדמו"ר המהר"ש ומכיוון שהראשון נולד בשנת תקפ"ב והמהר"ש נולד בשנת תקצ"ד הכי הגיוני שנולד לאחר תקפ"ב ונישא בגיל צעיר
  2. אדמו"ר הריי"צ, שיחות קיץ תרצ"ב (רשימת היומן, עמ' רמז).
  3. מעניין לציין לשיחת הרבי מי"ג תשרי תש"מ שהרבי שם מפנה לשיחה של הרבי הריי"צ שכל בניו של הרבי הצמח צדק מכונים אדמו"ר מלבד ר' יעקב והסיבה לכך היא "מאיזה סיבה שתהיה הידועה לו" (שיחות קודש תש"מ חלק א' עמ' 133).
  4. ברכות ה:
  5. ליקוטי סיפורים פרלוב מהדורת תשנ"ב עמוד קכט
  6. בספר לשמע אוזן (מדור הצמח צדק סיפור ט"ו) להרב שניאור זלמן דוכמן מובא ש"ה' העלים ממני" אמר הצמח צדק על בן אחר שנפטר, בשם ירחמיאל, ו"אין חבוש", אמר על רבי יעקב, אך מלבד בלשמע אוזן לא מובא בשום מקום על בן של הצמח צדק בשם ירחמיאל.
  7. בקובץ היכל הבעש"ט חלק טו עמוד קטו' מביא הרב עמרם בלוי הוכחה לפטירתו בשנה זו מכתב יד (מוסקבה 201) של מאמר ד"ה איכה ישבה בדד ובתחילת הכתב יד ישנה כותרת "זה המאמר אמר אדמו"ר מוה"ר מ"מ זי"ע לר' הלל מפאריטש בעת אשר נכנס ר' הלל הנ"ל לנחמו על פטירת בנו מוה"ר יעקב ז"ל" ומסיק שם שזהו המאמר שמובא באור התורה נ"ך עמ' לד ושם כתוב שמאמר זה הוא משנת תקצ"ז.