כרם: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת ערך) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''כֶּרֶם''' הוא כינוי למטע של עצים, ובדרך כלל לעצי גפן לגידול ענבים, אך לעיתים גם למטעי זיתים{{הערה|ראו לדוגמא שמות כג, יא: "כן תעשה לכרמך לזיתך". שופטים טו, ד. ועוד. תלמוד בבלי ברכות לה, א.}} ושקדים. | '''כֶּרֶם''' הוא כינוי למטע של עצים, ובדרך כלל לעצי גפן לגידול ענבים, אך לעיתים גם למטעי זיתים{{הערה|ראו לדוגמא שמות כג, יא: "כן תעשה לכרמך לזיתך". שופטים טו, ד. ועוד. תלמוד בבלי ברכות לה, א.}} ושקדים. | ||
בכרמי גפן | בדרך כלל המינוח 'כרם' מתייחס לגפנים הגדלים באופן טבעי, שאז הוא נחשב מובחר יותר, ובמיוחד ה"רגליות" - הענבים הסמוכים לאדמה, אך בשל העובדה שגזע הגפן חלש ועל מנת להרבות את הגידול, בכרמי גפן רבים מציבים עמודים קנים ואפיפירות וביניהם מתוחים חוטים המיועדים להדלות על גביהם את הגפן שהינו צמח מטפס, ולתמוך בעץ עצמו וכן להקל על הטיפול בעץ ובבציר של הפירות. כרם מודלה נקרא בשם 'עריס'{{הערה|1=להרחבה ראו [www.toraland.org.il/%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%97%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%AA/%D7%92%D7%A4%D7%9F-%D7%92-%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%92%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D/ שיטות עיבוד הגפנים], בתוך אנציקלופדיה הלכתית-חקלאית.}}. | ||
באקלים של ארץ ישראל, תקופת הבציר של הגפן היא בשלהי הקיץ, בסביבות החודשים אב-אלול. | באקלים של ארץ ישראל, תקופת הבציר של הגפן היא בשלהי הקיץ, בסביבות החודשים אב-אלול. | ||
איכותו של היין המיוצר מהגפנים, תלוי במידה רבה במיקומו של הכרם, אשר זקוק לאקלים מדוייק וקריר, אך לא קר מידי. ובשל | איכותו של היין המיוצר מהגפנים, תלוי במידה רבה במיקומו של הכרם (בנוסף לתהליך בשעת הבציר עצמו), אשר זקוק לאקלים מדוייק וקריר, אך לא קר מידי. ובשל כך כרמים רבים ממוקמים במעלה הגבעות בארץ ישראל, ובשל האקלים הייחודי, היין המיוצר מכרמים בארץ ישראל היה נחשב לאורך כל ההיסטוריה כיין משובח, מסורת הנשמרת גם בימינו. | ||
חז"ל מספרים כי בעבר ב[[ט"ו באב]] וב[[יום הכיפורים]], בנות ישראל היו יוצאות ומחוללות בריקוד בכרמים כשהן לבושות כלי לבן שאולים (אחד הטעמים לכך, היה 'לעקוף' את איסור השידוך עם בנות שבט בנימין לאחר מעשה 'פילגש בגבעה'){{הערה|משניות מסכת תענית ד, ח. ספר שופטים כא, יז.}}. | חז"ל מספרים כי בעבר ב[[ט"ו באב]] וב[[יום הכיפורים]], בנות ישראל היו יוצאות ומחוללות בריקוד בכרמים כשהן לבושות כלי לבן שאולים (אחד הטעמים לכך, היה 'לעקוף' את איסור השידוך עם בנות שבט בנימין לאחר מעשה 'פילגש בגבעה'){{הערה|משניות מסכת תענית ד, ח. ספר שופטים כא, יז.}}. | ||
גרסה אחרונה מ־23:26, 16 ביוני 2024
כֶּרֶם הוא כינוי למטע של עצים, ובדרך כלל לעצי גפן לגידול ענבים, אך לעיתים גם למטעי זיתים[1] ושקדים.
בדרך כלל המינוח 'כרם' מתייחס לגפנים הגדלים באופן טבעי, שאז הוא נחשב מובחר יותר, ובמיוחד ה"רגליות" - הענבים הסמוכים לאדמה, אך בשל העובדה שגזע הגפן חלש ועל מנת להרבות את הגידול, בכרמי גפן רבים מציבים עמודים קנים ואפיפירות וביניהם מתוחים חוטים המיועדים להדלות על גביהם את הגפן שהינו צמח מטפס, ולתמוך בעץ עצמו וכן להקל על הטיפול בעץ ובבציר של הפירות. כרם מודלה נקרא בשם 'עריס'[2].
באקלים של ארץ ישראל, תקופת הבציר של הגפן היא בשלהי הקיץ, בסביבות החודשים אב-אלול.
איכותו של היין המיוצר מהגפנים, תלוי במידה רבה במיקומו של הכרם (בנוסף לתהליך בשעת הבציר עצמו), אשר זקוק לאקלים מדוייק וקריר, אך לא קר מידי. ובשל כך כרמים רבים ממוקמים במעלה הגבעות בארץ ישראל, ובשל האקלים הייחודי, היין המיוצר מכרמים בארץ ישראל היה נחשב לאורך כל ההיסטוריה כיין משובח, מסורת הנשמרת גם בימינו.
חז"ל מספרים כי בעבר בט"ו באב וביום הכיפורים, בנות ישראל היו יוצאות ומחוללות בריקוד בכרמים כשהן לבושות כלי לבן שאולים (אחד הטעמים לכך, היה 'לעקוף' את איסור השידוך עם בנות שבט בנימין לאחר מעשה 'פילגש בגבעה')[3].
בהלכה[עריכה | עריכת קוד מקור]
מלבד ההלכות הנוגעות לכל גידולי הקרקע, דוגמת תרומות ומעשרות, ערלה, כלאים, ועוד, ישנן הלכות ייחודיות הנוהגות בכרם בלבד:
- כלאי הכרם - איסור דאורייתא לזרוע זרעים שונים בכרם.
- יציאה למלחמת רשות - מי שנטע כרם ולא חיללו פטור מלהשתתף במלחמה זו.
לענין הלכה, הגודל המינימלי של כרם הוא חמש עצי גפן המסודרים 'שתים כנגד שתים ואחת יוצאת זנב'[4].
כינוי לישיבה ביבנה[עריכה | עריכת קוד מקור]
מאז הקמת הסנהדרין, היו נוהגים לשבת בחצי גורן עגולה, כדי שיראו אלו את אלו, כיון שחלק מפסיקת הדין כרוך בתהליך של שמיעת המצדדים לחיוב ולשלילה.
עוד לפני חורבן בית שני ביקש רבן יוחנן בן זכאי 'תן לי יבנה וחכמיה'[5], ולאחר החורבן ייסד את בית המדרש ביבנה, שקיבל את הכינוי 'כרם ביבנה' שם הונח היסוד לסידור ועריכת התורה שבעל פה.
בשונה מהדימוי הרגיל של הסנהדרין שהיו ישובים בחצי גורן, הכינוי שמופיע בחז"ל בנוגע לסנהדרין ביבנה הוא 'כרם דיבנה', ועל כך נאמר בתלמוד ירושלמי: "תנינן, זה מדרש דרש רבי אלעזר בן עזריא לפני חכמים בכרם ביבנה, וכי כרם היה שם, אלא אלו תלמידי חכמים שהיו עשוין שורות שורות ככרם"[6], ולפי חלק מההסברים, שינוי צורת הישיבה לשורות ישרות ומסודרות במקום שורות מעוגלות, נבע מכך שבשונה מהסהנדרין בבית המקדש, התפקיד העיקרי של בית המדרש ביבנה היה ללמד תורה ולא להכריע בעניני הלכה[7].
(בשנת תשי"ג נוסדה 'ישיבת כרם ביבנה' כישיבת ההסדר הראשונה והישיבה הגבוהה הראשונה של בני עקיבא, על ידי הרב חיים יעקב גולדוויכט ור' אלי קליין. כיום עומד בראשה הרב מרדכי גרינברג, הרב גבריאל סרף והרב אהרון פרידמן, והיא עומדת תחת ניהולו של ר' צבי זלצר).
בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בני ישראל וספירת המלכות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הפסוק בישעיה[8] מכנה את בני ישראל בשם כרם: "כִּי כֶרֶם ה' צְבָאוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל"[9], ובתורת הקבלה מבואר שהכינוי כרם הוא על ספירת המלכות דווקא[10], והרמז הוא בגימטריא של תיבת כרם - 260, כנגד עשר פעמים שם הוי' כי ספירת המלכות כוללת את האלוקות (שם הוי') שבכל הספירות[11], ובזמן החורבן נקראת המלכות 'כרם דל'.
הסנהדרין[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתורת הסוד מבואר שהרמז בכך שגם הסנהדרין נקראים בשם 'כרם', הוא מכיון שהסנהדרין צריכה להיות כמו יין טוב שאינו תוסס וחם, אלא מתון קר ורגוע, כך גם הסנהדרין צריכים לפסוק את הדין במתינות[12].
בפרטיות יותר, בזוהר מבואר שהכרם שהוא הסנהדרין הוא דרגת בינה דאצילות, שמקבלת מגבורה דעתיק שבמוחא סתימאה, ועל פי הלכה, הגודל הפחות ביותר בכרם הוא "שתים כנגד שתים ואחת יוצאה זנב", כלומר ג' שורות, והסוד הפנימי בכך שהכרם צריך לכלול בתוכו את ג' הקווים של ימין שמאל ואמצע,
בעבודת השם[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתוך ה'כרם' של בני ישראל, שהוא ספירת המלכות, המטרה העיקרית הוא גידול הגפן, שהוא הבינה המורה על עבודת ההתבוננות בקריאת שמע[13], שעל ידי זה נפעלת העלאת מ"ן, כדיוק לשון הפסוק "הפרחה הגפן", לשון פריחה ועליה[14].
זו הסיבה שדווקא בכרם יש איסור והדגשה מיוחדת על הכלאים, היות שהכלאים ענינם להיפך ממש, מלשון 'כלא', שקושרת ואוסרת את האדם בתוך העבירה ומלפפת את הנשמה שלא תוכל לפרוח ולעלות[12]
זה לעומת זה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ישנם ב' סוגי כרמים[15]:
- כרם אחד הוא כרם דקדושה: "כי כרם ה' צבאות בית ישראל"[16]. וכן "כרם היה לשלמה"[17].
- ויש כרם שאינו, ועל ענביו נאמר: "ענבימו ענבי רוש, אשכולות מרורות למו", וכדברי רבי יהודה בר אלעאי[18] ש"אותן האשכולות הביאו מרורות לעולם", וממנו שתה נח.
ולכן קיומם של המצוות שביין בדרך כלל צריכות להיות דווקא מיין אדום, כיוון שכך מבררים את הטוב מהרע.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
- יין
- שדה
- פרדס
- בטאון כרם חב"ד
- תיכון כרם חיה מושקא
- כרם מנחם מונטריאל
- אגודת כרם בני נח
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ספר הליקוטים ערך 'כרם', עמוד רסד[19]
הערות שוליים
- ↑ ראו לדוגמא שמות כג, יא: "כן תעשה לכרמך לזיתך". שופטים טו, ד. ועוד. תלמוד בבלי ברכות לה, א.
- ↑ להרחבה ראו [www.toraland.org.il/%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%97%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%AA/%D7%92%D7%A4%D7%9F-%D7%92-%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%92%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D/ שיטות עיבוד הגפנים], בתוך אנציקלופדיה הלכתית-חקלאית.
- ↑ משניות מסכת תענית ד, ח. ספר שופטים כא, יז.
- ↑ משנה כלאים ד, ו.
- ↑ גיטין נו, ב.
- ↑ תלמוד ירושלמי ברכות לג, א. רש"י על ברכות סג, ב.
- ↑ הרב שלמה גורן, תורת המועדים, 'מבנה הסנהדרין'.
- ↑ ישעיה ה, ז.
- ↑ וראו גם הושע ט, י: "כַּעֲנָבִים בַּמִּדְבָּר מָצָאתִי יִשְׂרָאֵל". וראו גם מדרש רבה בשלהי שיר השירים על הפסוק "כרם היה לשלמה" אלו ישראל.
- ↑ לשון הפרדס, הובא בספר הליקוטים דא"ח צמח צדק ערך כרם בתחילתו.
- ↑ מאור אור אות ך' סעיף י"ד.
- ↑ 12.0 12.1 אור התורה נ"ך עמוד קלג.
- ↑ מדרש רבה שיר השירים על הפסוק "נשכימה לכרמים נראה אם פרחה הגפן . . זו קריאת שמע".
- ↑ צמיחת הפירות בגפן מוזכרת במקומות נוספים בלשון פריחה, כגון: "ובגפן שלושה שריגים - והיא כפורחת עלתה ניצה הבשילו אשכלותיה ענבים".
- ↑ ריקאנטי נח ט, כ.
- ↑ ישעיה ה, ז.
- ↑ שיר השירים ח, יא.
- ↑ בראשית רבה פרשה טו, ז. אסתר רבה פרשה ה, א.
- ↑ ראו גם בערכים כלאים - כלאי הכרם, אור התורה נ"ך עמוד קלו, ערך 'קרן' עמוד ער. ערך שדה. לקוטי לוי יצחק ב' קעח, ג' שיח-שיט.