מוסדות אהלי תורה קראון הייטס: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־07:07, 16 ביוני 2024

המונח "אהלי תורה" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אהלי תורה (פירושונים).

מוסדות אהלי תורה - אהלי מנחם הממוקמים בשכונת קראון הייטס הוקמו על-פי הוראתו של הרבי בשנת תשט"ו, המוסדות מונים ישיבות, תלמוד תורה, וגני ילדים שבהם לומדים למעלה מ3,000 תלמידים. מוסד אהלי תורה הוא מוסד החינוך החב"די הגדול בעולם.

הסטוריית הישיבה

לאור דרישת הרבי ללימוד על טהרת הקודש, היינו ללא למודי חול כלל^[1], ובמיוחד שמסודות שהיו קיימים בקראון הייטס לא רצו לקבל מלמדים בסגנון הישן כגון: הרב אליהו חיים רויטבלט, וכמותו, בטענה שרוצים מורים מ"הסגנון החדש", בשנת תשי"ז פתח הרב מיכאל טייטלבוים, יחד עם ידידו הרב מנחם מענדל מרוזוב ישיבה את הישיבה על "טהרת הקודש" כפי שהיה "באלטע שטוב" (בבית הישן).

השם "אהלי תורה", או ליתר דיוק: "מוסד חינוך אהלי תורה", ניתן בהסכמת הרבי. הרבי היה זה שהורה על השם "מוסד חינוך" ולא ישיבה, ואף אמר כי המוסד ייכפף ישירות ל"מרכז לענייני חינוך" שבהנהלת הרב חודקוב, ולא תחת הנהלת "תומכי תמימים הכללי", בראשות הרב שמריהו גוראריה (הרש"ג). השם שנבחר ("מוסד חינוך") היה בהשגחה פרטית. כשהרשויות הממשלתיות, עברו מדי שנה על רשימת בתי-הספר והישיבות כדי לבחון אם הם עומדים בתקנים - המוסד "אהלי תורה" לא הופיע באף רשימה, כי הוא לא נקרא בית-ספר וגם לא ישיבה. שם חריג כמו "מוסד חינוך", לא עלה כלל בדעתם לחפש וכך ניצלו מדינא דמלכותא.

משנפתחה הישיבה הגדולה, הגיע מוסד החינוך 'אהלי תורה' לשיאו, והפך למוסד כולל המספק את צרכי החינוך של תושבי שכונת קראון הייטס החל מגיל הינקות ועד לסיום מסלול הלימודים. למעשה, בשלב זה הפך 'אהלי התורה' למוסד החינוך המרכזי שחינך תחת ידיו את המנהיגים של הדור השביעי, כאשר חלק גדול של אלפי השלוחים הפזורים ברחבי העולם התחנכו במוסד זה.

לקראת שנת הלימודים תש"פ פתחו שכבה נוספת - שיעור ה', המיועד לבחורים המעוניינים להשאר בין כותלי הישיבה שנה נוספת לפני שיוצאים לשליחות, ועמד בראשה הרב אברהם חיים שטערן, אך נסגר עם סוף שנת הלימודים תשפ"ב.

יחס הרבי לישיבה

המוסד קיבל יחס מיוחד מהרבי מיום יסודו, והרבי קראו "מיין ישיבה" (הישיבה שלי), ובמשך תקופה ארוכה היו ישיבות קבועות של הרב חמ"א חדוקוב, ראש המזכירות של הרבי עם הנהלת הישיבה.

לדינר השנתי של הישיבה, הרבי כתב מכתב מיוחד ברכה להמשתתפים בדינר.

הרב טייטלבוים רצה לשנות את השם של הישיבה ל"אהלי מנחם" אך הרבי אמר שעדיין לא הגיע הזמן, ובשנת תשנ"ה הוסיף הרב טייטלבוים את השם אהלי מנחם לשם הישיבה ומאז נקרא "אהלי תורה אהלי מנחם".

היסטוריה

רשת המוסדות אהלי תורה נוסדו בעקבות התוועדות של הרבי בשמחת תורה בשנת תשט"ו, בה הביע הרבי את רצונו שבמוסדות החינוך החב"דיים ילמדו על טהרת הקודש, ללא לימודי חול.

בעקבות שיחה זו הקים ר' מיכאל טייטלבוים בשכונת קראון הייטס את מוסד החינוך הראשון על טהרת הקודש בשם "אהלי תורה", מבלי שיהיו לו את האמצעים הדרושים לכך, כשהוא נוטל את כל האחריות הכספית על עצמו. המוסד התפתח וגדל במשך השנים, וכיום הוא מוסד הלימוד החב"די הגדול ביותר בעולם, בו לומדים למעלה משלושת אלפים תלמידים.

כיום מונה אהלי תורה מספר מוסדות, הכוללים גני ילדים, תלמוד תורה בחינוך על טהרת הקודש, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.

הבנין המרכזי של אהלי תורה שוכן בפינת הרחובות איסטערן פארקויי וברוקלין בקרבת מקום ל770, בבנין ענק שהיה שייך לטמפל הקונסרבטיבי של קראון הייטס. בנין נוסף השייך למוסד שוכן בפינת הרחובות מונטגומורי וטרוי (במרכז השכונה), בעבר שימש בנין זה אף לישיבה גדולה, ולאחר שקבעו מקומם בבנין שברחוב איסטערן פארקויי, שימש את התלמידים הלומדים ב'ישיבה קטנה' אשר בראשה עמד הרב זושא וילהלם (עד כשנה לפני פטירתו בשנת תשפ"ב), ולקראת שנת הלימודים תשפ"ב עברה הישיבה קטנה אל מבנה חדש מחוץ לשכונת קראון הייטס, ובבנין כיום לומדים תלמידי כיתה ח'. בנוסף לכך ישנם גני ילדים הפזורים ברחבי השכונה.

כאחראי על ההנהלה הגשמית של המוסדות כיהן הרב יוסף רוזנפלד (עד פטירתו בשנת תשפ"ב), לצד ההנהלה רוחנית אותה הקים הרב טייטלבוים שמינה את המשפיע הרב נחמן שפירא להיות אחראי על כך.

חלק גדול של השלוחים ברחבי תבל הינם בוגרי מוסדות החינוך אהלי תורה.

לאהלי תורה גם אולם אירועים המשמש לעריכת חתונות בסמיכות לבית חיינו, וגם פנימיה לבחורים.

למרות גודלו העצום, אהלי התורה ממשיכה לשמור על המסורת המקורית של עבודה עם הצרכים האישיים של כל תלמיד יחיד.

התלמוד תורה והגנים

ערך מורחב – תלמוד תורה אהלי תורה - אהלי מנחם (קראון הייטס)

תלמוד תורה אהלי תורה אהלי מנחם נוסד בשנת תשט"ו בידי קבוצת הורים שחפצה שבניהם ילמדו לימודי קודש ללא לימודי חול. רצון זה היה בעקבות שיחתו של הרבי^[2] שבה אמר שכל ילד יהודי צריך ללמוד לימודי קודש בלבד ללא ערבוב של לימודי חול.

המוסד החל את דרכו עם שלושה ילדים בלבד. אך ברבות השנים תפס התלמוד תורה את מרכזיותו של ליובאוויטשער ישיבה ובכך נהפך חיידר אהלי תורה לתלמוד תורה הגדול והמרכזי בשכונה. וכיום לומדים בו למעלה מ800 תלמידים הלומדים בכיתות מרווחות ובמבנה ענק ומרשים.

במבנה התלמוד תורה קיים אולם אירועים גדול בו מקיימים הרבה מאנ"ש את שמחותיהם.

דעם רבינ'ס ישיבה

ערך מורחב – ישיבת אהלי תורה קראון הייטס

ישיבת אהלי תורה היא הישיבה החב"דית מהגדולות בעולם, הישיבה מונה ישיבה קטנה וישיבה גדולה. בישיבה גדולה לומדים למעלה מ300.

הישיבה נפתחה גם היא בעקבות הוראתו של הרבי בהתוועדות בשמחת תורה תשט"ו, הרבי הורה שלא לקרוא לישיבה לא "ישיבת אהלי תורה" ולא "בית ספר אהלי תורה", אלא שיקראו לו "מוסד חינוכי", מה שהתברר לאחר מכן כדבר שהציל את הישיבה מלימודי חול. כאשר הרשויות בארצות הברית באו לבדוק אם לומדים לימודי חול בבתי הספר ובישיבות ברחבי ארצות הברית הם דילגו על השם "מוסד חינוך אהלי תורה", שם כזה לא עלה כלל על דעתם ולמעשה זה מה שהציל את המוסדות מהרבה דברים.

ועד הישיבה

בהוראת הרבי הרב דוד שלמה דייטש נכנס להיות שותף בישיבת אהלי תורה, ויחד עם רעייתו מרת שרה נחשבו ל"טאטע" ו"מאמע" (אב ואם) של המוסד.

אחרי פטירת הרב מיכאל טייטלבוים, על פי צוואתו נכנס בנו הרב אליעזר טייטלבוים להיות חבר הוועד.

הרב יוסף חיים רוזנפלד (כיהן בתפקיד עד פטירתו בשנת תשפ"ב).
הרב שלום דובער רוזנפלד
הרב שמואל ברוק
הרב זלמן חן
הרב שלום רבקין

ראו גם

קישורים חיצוניים

[www.OholeiTorah.com האתר הרשמי של מוסדות אהלי תורה]
תמונות מארכיון המוסד

לקריאה נוספת

א. דשן, המוסד החשוב ביותר בעיני הרבי מלך המשיח, שבועון בית משיח גליון 118 עמוד 15 ואילך

הערות שוליים

↑ בשונה מלימוד על "טהרת הקודש", המקובל היינו שהלימודים הם ברוח טהרה ואמונה בה'.
↑ שמחת תורה תשט"ו

[1] בשונה מלימוד על "טהרת הקודש", המקובל היינו שהלימודים הם ברוח טהרה ואמונה בה'.

[2] שמחת תורה תשט"ו

[1]

[2]

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 [[קובץ:אהלי תורה.png|שמאל|ממוזער|250px|סמל המוסדות]]
 '''מוסדות אהלי תורה - אהלי מנחם''' הממוקמים בשכונת [[קראון הייטס]] הוקמו על-פי הוראתו של הרבי בשנת [[תשט"ו]], המוסדות מונים [[ישיבת תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס|ישיבות]], [[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס|תלמוד תורה]], וגני ילדים שבהם לומדים למעלה מ3,000 תלמידים. מוסד אהלי תורה הוא מוסד החינוך החב"די הגדול בעולם.
+==הסטוריית הישיבה==
+לאור דרישת הרבי ללימוד על טהרת הקודש, היינו ללא למודי חול כלל{{הערה|בשונה מלימוד על "טהרת הקודש", המקובל היינו שהלימודים הם ברוח טהרה ואמונה בה'.}}, ובמיוחד שמסודות שהיו קיימים בקראון הייטס לא רצו לקבל מלמדים בסגנון הישן כגון: הרב [[אליהו חיים רויטבלט]], וכמותו, בטענה שרוצים מורים מ"הסגנון החדש", בשנת תשי"ז פתח הרב [[מיכאל טייטלבוים]], יחד עם ידידו הרב [[מנחם מענדל מרוזוב]] ישיבה את הישיבה על "טהרת הקודש" כפי שהיה "באלטע שטוב" (בבית הישן).
+השם "אהלי תורה", או ליתר דיוק: "מוסד חינוך אהלי תורה", ניתן בהסכמת הרבי. הרבי היה זה שהורה על השם "מוסד חינוך" ולא ישיבה, ואף אמר כי המוסד ייכפף ישירות ל"[[מרכז לענייני חינוך]]" שבהנהלת הרב [[חודקוב]], ולא תחת הנהלת "תומכי תמימים הכללי", בראשות הרב שמריהו גוראריה ([[הרש"ג]]). השם שנבחר ("מוסד חינוך") היה ב[[השגחה פרטית]]. כשהרשויות הממשלתיות, עברו מדי שנה על רשימת בתי-הספר והישיבות כדי לבחון אם הם עומדים בתקנים - המוסד "אהלי תורה" לא הופיע באף רשימה, כי הוא לא נקרא בית-ספר וגם לא ישיבה. שם חריג כמו "מוסד חינוך", לא עלה כלל בדעתם לחפש וכך ניצלו מדינא דמלכותא.
+משנפתחה הישיבה הגדולה, הגיע מוסד החינוך 'אהלי תורה' לשיאו, והפך למוסד כולל המספק את צרכי החינוך של תושבי שכונת [[קראון הייטס]] החל מגיל הינקות ועד לסיום מסלול הלימודים. למעשה, בשלב זה הפך 'אהלי התורה' למוסד החינוך המרכזי שחינך תחת ידיו את המנהיגים של הדור השביעי, כאשר חלק גדול של אלפי השלוחים הפזורים ברחבי העולם התחנכו במוסד זה.
+לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] פתחו שכבה נוספת - שיעור ה', המיועד לבחורים המעוניינים להשאר בין כותלי הישיבה שנה נוספת לפני שיוצאים לשליחות, ועמד בראשה הרב [[אברהם חיים שטערן]], אך נסגר עם סוף שנת הלימודים [[תשפ"ב]].
+[[קובץ:זאל אהלי תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זאל הישיבה הגדולה]]
+==יחס הרבי לישיבה==
+המוסד קיבל יחס מיוחד מהרבי מיום יסודו, והרבי קראו "מיין ישיבה" (הישיבה שלי), ובמשך תקופה ארוכה היו ישיבות קבועות של הרב [[חמ"א חדוקוב]], ראש המזכירות של הרבי עם הנהלת הישיבה.
+לדינר השנתי של הישיבה, הרבי כתב מכתב מיוחד ברכה להמשתתפים בדינר.
+הרב טייטלבוים רצה לשנות את השם של הישיבה ל"אהלי מנחם" אך הרבי אמר שעדיין לא הגיע הזמן, ובשנת תשנ"ה הוסיף הרב טייטלבוים את השם אהלי מנחם לשם הישיבה ומאז נקרא "אהלי תורה אהלי מנחם".
 ==היסטוריה==
@@ שורה 36: / שורה 54: @@
 הישיבה נפתחה גם היא בעקבות הוראתו של הרבי ב[[התוועדות]] ב[[שמחת תורה]] [[תשט"ו]], הרבי הורה שלא לקרוא לישיבה לא "ישיבת אהלי תורה" ולא "בית ספר אהלי תורה", אלא שיקראו לו "מוסד חינוכי", מה שהתברר לאחר מכן כדבר שהציל את הישיבה מלימודי חול. כאשר הרשויות בארצות הברית באו לבדוק אם לומדים לימודי חול בבתי הספר ובישיבות ברחבי ארצות הברית הם דילגו על השם "מוסד חינוך אהלי תורה", שם כזה לא עלה כלל על דעתם ולמעשה זה מה שהציל את המוסדות מהרבה דברים.
-==צוות המוסד==
+==ועד הישיבה==
-===ועד הישיבה===
 בהוראת הרבי הרב [[דוד שלמה דייטש]] נכנס להיות שותף בישיבת אהלי תורה, ויחד עם רעייתו מרת שרה נחשבו ל"טאטע" ו"מאמע" (אב ואם) של המוסד.
@@ שורה 47: / שורה 64: @@
 *הרב שלום רבקין
-===צוות הישיבה קטנה===
+==ראו גם==
-* מנהל רוחני ו[[ראש ישיבה]].: הרב משה סילמאן.
+*[[תלמוד תורה אהלי תורה - אהלי מנחם (קראון הייטס)]]
-*הרב שניאור זלמן לויפער - [[סגן מנהל]].
+*[[ישיבת אהלי תורה קראון הייטס]]
-*הרב אלימלך אסטער - [[סגן מנהל שיעור א']].
-;[[משפיע]]ים:
-*הרב לוי גרייזמן.
-*הרב יחיאל מיכל מרוזוב.
-*הרב שמעון ריבקין.
-*הרב [[ניסים לגזיאל]].
-*הרב רפאל נחמן דובאוו.
-הרב [[ישראל נח ליפסקר]]{{הערה|עד שנת [[תשפ"ה]] שימש [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים קווינס]].}}.
-*הרב יצחק פרוס.
-;[[ר"מ|רמי"ם]]:
-* הרב חיים לפקיבקר - [[ר"מ]].
-* הרב משה הלפרין - ר"מ.
-* הרב דוד לוין - [[ר"מ]].
-* הרב מענדל שניאור - ר"מ.
-*הרב פרץ קפלן - ר"מ.
-*הרב אברהם חיים שטערן - ר"מ.
-;[[משיב|משיבים]]:
-*הרב [[נחמן יוסף טווערסקי]] - משיב.
-;צוות הישיבה בעבר:
-*הרב [[פנחס קארף]] משפיע עד פטירתו בתשפ"א
-*הרב [[שלום דוד גייסינסקי]] - משיב ב770
-*הרב [[מיכאל זליגסון]]
-*הרב [[זושא וילהלם]] (עד שנת [[תשע"ט]])
-*הרב [[אליהו טענענבוים]] - [[משיב]] עד פטירתו בתשפ"ג
-===צוות הישיבה גדולה===
+==קישורים חיצוניים==
-;שיעור א-ב:
+*[www.OholeiTorah.com האתר הרשמי של מוסדות אהלי תורה]
-*הרב ניסן דייטש - מנהל
+*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58959 תמונות מארכיון המוסד] {{תמונה}} {{אינפו}}
-*הרב יוסף יצחק הלוי רובשקין - משגיח
-*הרב משה טייטלבוים - משפיע
-*הרב לוי יצחק מטוסוב - משפיע.
-*הרב [[יוסף יצחק פבזנר]] - [[משפיע]].
-*הרב שמואל טוביה קליין - [[ר"מ]]
-*הרב מאיר ראדאל - ר"מ
-*הרב מנחם מענדל ברונר - משיב
-*הרב יום טוב ליפמן הלר - [[ר"מ]].
-*הרב [[שמואל חיים בלומינג]] - [[ר"מ]].
-;שיעור ד:
-*הרב [[שלמה קפלן]] - [[ראש ישיבה]]
-*הרב [[נחמן שפירא]] - משפיע ראשי
-*הרב אלחנן לשס - מנהל, ומשגיח
-*הרב [[שמערל רויטבלאט]] - נו"נ נגלה לגרסא.
-*הרב [[שלום חריטונוב (אהלי תורה)|שלום חריטונוב]] משפיע
-* הרב בערל קארף - [[משפיע]]
-*הרב [[יקותיאל פלדמן]] - [[משפיע]].
-*הרב שמואל שור - [[משפיע]].
-*הרב שניאור זלמן וילנקין - [[משפיע]].
-*הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]] - [[ר"מ]].
-*הרב אברהם הרץ - [[ר"מ]].
-*הרב [[אפרים פישל אסטער]] - [[ר"מ]].
-*הרב שלמה הורביץ - [[ר"מ]].
-*הרב שלום וויגלער - משיב
-;צוות הישיבה בעבר:
+==לקריאה נוספת==
-*הרב [[מנחם מענדל מרוזוב]] - [[משפיע]] (עד פטירתו בשנת [[תשע"ח]]).
+*א. דשן, '''המוסד החשוב ביותר בעיני הרבי מלך המשיח''', [[שבועון בית משיח]] גליון 118 עמוד 15 ואילך
-*הרב [[שלמה יהודה סגל (קראון הייטס)|שלמה יהודה סגל]] - כיהן כ[[ר"מ]] עד שנת [[תשע"ט]].
-*הרב [[ישראל פרידמן]] - [[ראש הישיבה]] (עד פטירתו בשנת [[תש"פ]]).
-*הרב [[פנחס קארף]] - [[משפיע]] כללי (עד פטירתו בשנת [[תשפ"א]]).
-*הרב [[אליהו חיים רויטבלט]] - משפיע (עד פטירתו בשנת [[תשנ"ח]]).
-*הרב [[אהרן לייב רסקין]]
-*הרב [[יעקב יהודה לייב אלטיין]]
-*הרב [[זעליג כצמן]]
-*הרב שמואל הבר
-*הרב אברהם חיים שטערן - ר"מ, ומנהל שיעור ה' (עד שנת [[תשפ"ג]], שאז עבר לישיבה קטנה).
-==ראו גם==
-*[[תלמוד תורה אהלי תורה - אהלי מנחם (קראון הייטס)]]
-*[[ישיבת אהלי תורה קראון הייטס]]
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקראון הייטס]]