יראה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "אין סוף ברוך הוא" ב־"אין סוף ברוך הוא") |
(איור) |
||
| (21 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן|סיבה=חסר תוכן מהותי, צריך להפריד את הפסקות "יראה תתאה" ו"יראה עילאה" לערכים בפני עצמם, חסר מקורות..}} | |||
{{אהבה ויראה}} | |||
[[קובץ:אהבה - כנפיים.jpg|ממוזער|[[אהבה ויראה]] הן ה'[[כנפיים]]' המרוממות את ה[[תורה]], ה[[תפילה]] ו[[מצווה|המצוות]] להתאחד עם [[פנימיות]] ה[[עולמות הרוחניים]]. איור: שולם פייגין]] | |||
יראת ה' היא [[מצוות עשה]] כנאמר: "את ה' אלוקיך תירא". בחסידות מבואר כי ישנם שני דרגות עיקריות ביראת ה': יראה תתאה - יראת הרוממות ו[[יראה עילאה]] - ירא בושת. | '''יראה''' היא רגש של פחד או יראה אותו מרגיש ה[[אדם]] כאשר "מתבונן ומעיין בגדולת [[אין סוף ברוך הוא]]". רגש זה הוא לעומת רגש ה[[אהבה]]. היראה הינה השורש לכל ה[[שס"ה מצוות לא תעשה]] כיון שאדם הירא את [[הקב"ה]] לא יעבור על המצוות שציווה לא לעשות. | ||
יראת ה' היא [[מצוות עשה]] כנאמר: "את ה' אלוקיך תירא". בחסידות מבואר כי ישנם שני דרגות עיקריות ביראת ה': יראה תתאה - יראת הרוממות ו[[יראה עילאה]] - ירא בושת. | |||
==עניין היראה== | |||
{{להשלים}} | |||
היראה נפעלת אצל יהודי בשל ההתבוננות שלו במצבו העכשווי ובעולם הזה הגשמי לאומת גודלו ומעלתו של השם, ונפעלת הן בשל היותו מרגיש קרוב לאלוקות ובשל כך מרגיש יראה בשל קרבתו להשם והן בשל שהוא מרגיש רחוק מהשם ומרגיש בשל כך יראה{{הערה|[[תורת מנחם]] חלק י"ב עמוד 65}}. | |||
בסדר עבודת השם של האדם קודם צריך להפעיל את היראה שהיא זו שתפעיל אצל האדם את ה"סור מרע" ורק לאחרי שהפעיל את היראה צריך היהודי להפעיל את האהבה בבחינת "ועשה טוב"{{הערה|תניא פרק מ"א}}. ובפרטיות: דבר ראשון יהודי צריך להפעיל את היראה תתאה, לאחר שמפעיל אותה פועמת בליבו ה[[אהבה זוטא]] ולאחריה ה[[אהבה רבה]], ולאחר שמגיע לדרגת ה[[אהבה רבה]] נפעמת אצל היהודי [[יראה עילאה]]{{הערה|[[תורת מנחם]] חלק ד' עמוד 226, תורת מנחם חלק כ"ט עמוד 205, ועוד}}. | |||
==יראה תתאה== | ==יראה תתאה== | ||
יראה תתאה היא הדרגה הקודמת | יראה תתאה היא הדרגה הקודמת ביראת ה'. דרגה זו היא כנגד אות [[ה' תתאה]] של שם [[הוי"ה]] וענינה הוא [[קבלת עול מלכות שמים]], ופחד ה' כפחד המלך שהיא יראה חיצונית ונגלית. | ||
על | על יראה תתאה נאמר כי אם אין יראה אין חכמה, שיראה זו קודמת לחכמה. יראה זו היא הדרגה הראשונה אליה מגיע [[עובד ה']] ורק לאחריה יוכל להשיג את דרגת ה"יראה עילאה". | ||
==יראה עילאה== | ==יראה עילאה== | ||
יראה עילאה היא הדרגה הגבוהה | יראה עילאה היא הדרגה הגבוהה ביראת ה' והיא כנגד אות יו"ד בשם [[הוי"ה]] וענינה הוא ירא בושת, שמתבושש מפני גדולה ה'. על יראה זו נאמר "אם אין [[חכמה]] אין יראה", שדרגה זו מגיעה ממקום שהוא למעלה מ[[ספירת החכמה]]. שעל ידי [[התבוננות]] איך כל דבר נולד ("[[איזהו חכם הרואה את הנולד]]") ונתהווה מאין ליש בדבר ה' ורוח פיו יתברך, ואי לזאת השמים והארץ וכל צבאיו בטלים במציאות ממש בדבר ה' ורוח פיו וכלא ממש חשיב, ו[[אין ואפס]] ממש כ[[ביטול]] אור וזיו השמש בגוף השמש עצמה, ועל ידי זה בא לידי יראה עילאה. | ||
יראה עילאה נמשכת מן [[פנימיות]] האלוקות שבתוך העולמות. ואי אפשר להשיגה אלא על ידי הקדמת היראה תתאה. | יראה עילאה נמשכת מן [[פנימיות]] האלוקות שבתוך העולמות. ואי אפשר להשיגה אלא על ידי הקדמת היראה תתאה. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
* [[יראת העונש]] | |||
* [[אהבה]] | * [[אהבה]] | ||
* [[אוצר של יראת שמים]] | |||
[[קטגוריה:עבודת ה']] | [[קטגוריה:עבודת ה']] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
[[קטגוריה:מצוות]] | |||
[[קטגוריה:מידות ורגשות]] | |||
{{הערות שוליים}} | |||
גרסה אחרונה מ־18:26, 13 ביוני 2024
| אהבה ויראה | |
|---|---|
| בחינות באהבה | |
| |
| בחינות ביראה | |
| יראה • יראת העונש • יראה עילאה • יראה תתאה |
יראה היא רגש של פחד או יראה אותו מרגיש האדם כאשר "מתבונן ומעיין בגדולת אין סוף ברוך הוא". רגש זה הוא לעומת רגש האהבה. היראה הינה השורש לכל השס"ה מצוות לא תעשה כיון שאדם הירא את הקב"ה לא יעבור על המצוות שציווה לא לעשות.
יראת ה' היא מצוות עשה כנאמר: "את ה' אלוקיך תירא". בחסידות מבואר כי ישנם שני דרגות עיקריות ביראת ה': יראה תתאה - יראת הרוממות ויראה עילאה - ירא בושת.
עניין היראה[עריכה | עריכת קוד מקור]
היראה נפעלת אצל יהודי בשל ההתבוננות שלו במצבו העכשווי ובעולם הזה הגשמי לאומת גודלו ומעלתו של השם, ונפעלת הן בשל היותו מרגיש קרוב לאלוקות ובשל כך מרגיש יראה בשל קרבתו להשם והן בשל שהוא מרגיש רחוק מהשם ומרגיש בשל כך יראה[1].
בסדר עבודת השם של האדם קודם צריך להפעיל את היראה שהיא זו שתפעיל אצל האדם את ה"סור מרע" ורק לאחרי שהפעיל את היראה צריך היהודי להפעיל את האהבה בבחינת "ועשה טוב"[2]. ובפרטיות: דבר ראשון יהודי צריך להפעיל את היראה תתאה, לאחר שמפעיל אותה פועמת בליבו האהבה זוטא ולאחריה האהבה רבה, ולאחר שמגיע לדרגת האהבה רבה נפעמת אצל היהודי יראה עילאה[3].
יראה תתאה[עריכה | עריכת קוד מקור]
יראה תתאה היא הדרגה הקודמת ביראת ה'. דרגה זו היא כנגד אות ה' תתאה של שם הוי"ה וענינה הוא קבלת עול מלכות שמים, ופחד ה' כפחד המלך שהיא יראה חיצונית ונגלית.
על יראה תתאה נאמר כי אם אין יראה אין חכמה, שיראה זו קודמת לחכמה. יראה זו היא הדרגה הראשונה אליה מגיע עובד ה' ורק לאחריה יוכל להשיג את דרגת ה"יראה עילאה".
יראה עילאה[עריכה | עריכת קוד מקור]
יראה עילאה היא הדרגה הגבוהה ביראת ה' והיא כנגד אות יו"ד בשם הוי"ה וענינה הוא ירא בושת, שמתבושש מפני גדולה ה'. על יראה זו נאמר "אם אין חכמה אין יראה", שדרגה זו מגיעה ממקום שהוא למעלה מספירת החכמה. שעל ידי התבוננות איך כל דבר נולד ("איזהו חכם הרואה את הנולד") ונתהווה מאין ליש בדבר ה' ורוח פיו יתברך, ואי לזאת השמים והארץ וכל צבאיו בטלים במציאות ממש בדבר ה' ורוח פיו וכלא ממש חשיב, ואין ואפס ממש כביטול אור וזיו השמש בגוף השמש עצמה, ועל ידי זה בא לידי יראה עילאה.
יראה עילאה נמשכת מן פנימיות האלוקות שבתוך העולמות. ואי אפשר להשיגה אלא על ידי הקדמת היראה תתאה.