אדיר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אדיר''' הוא לשון חוזק ותוקף, והוא משמש בתורה ככינוי לקב"ה | '''אדיר''' הוא לשון חוזק ותוקף, והוא משמש בתורה ככינוי לקב"ה, ולענינים נוספים. | ||
==ביאור הלשון== | ==ביאור הלשון== | ||
בחז"ל מובאת העצה שהרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן עץ ששמו '''אדר''', וזאת על יסוד לשון הפסוק{{הערה|תהלים צג, ד.}} "אדיר | בחז"ל מובאת העצה שהרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן עץ ששמו '''אדר''', וזאת על יסוד לשון הפסוק{{הערה|תהלים צג, ד.}} "אדיר במרום ה'", שהוא לשון קיום וחוזק{{הערה|ביצה טו, ב.}}, וכמו שהקב"ה מכונה בשם אדיר מלשון חוזק וקיום שאין בו שום שינוי, כך גם בנכסיו לא יהיה שום שינוי. | ||
לשון זו משמשת גם בהטיות שונות דוגמת "ימינך ה' נאדרי בכח", "נאדר בקודש", ועוד. | לשון זו משמשת גם בהטיות שונות דוגמת "ימינך ה' נאדרי בכח", "נאדר בקודש", ועוד. | ||
בחסידות מובא ש'אדיר' עם הכולל הוא [[גימטריא]] 216, שהוא שם רי"ו, שהוא ג' פעמים [[חסד]], וגימטריא [[גבורה]], ותוכן הענין של 'אדיר' הוא גבורות שהם מקור החיות, חיבור ויחוד חכמה ובינה{{הערה|אור התורה תהלים שצא. שמא.}}, והטעם שלפעמים מבואר שהוא ענין החסד ולפעמים שהוא ענין הגבורה, הוא ענין אחד, כי ענינו של 'אדיר' הוא המשכת הכח מהסובב כל עלמין להתגלות. | בחסידות מובא ש'אדיר' [[גימטריא#גימטריא "עם הכולל"|עם הכולל]] הוא [[גימטריא]] 216, שהוא שם רי"ו, שהוא ג' פעמים [[חסד]], וגימטריא [[גבורה]], ותוכן הענין של 'אדיר' הוא גבורות שהם מקור החיות, חיבור ויחוד חכמה ובינה{{הערה|אור התורה תהלים שצא. שמא.}}, והטעם שלפעמים מבואר שהוא ענין החסד ולפעמים שהוא ענין הגבורה, הוא ענין אחד, כי ענינו של 'אדיר' הוא המשכת הכח מהסובב כל עלמין להתגלות. | ||
ה[[מהרש"א]] מבואר ש'אדיר' הוא גם לשון הידור שמתחכם להתחזק על דבר מה, ובספר 'שרש ישע' מבאר שלשון זו קשורה גם ל'אדרת שער' ולשון יופי והדר. | |||
==כינוי לדברים שונים== | ==כינוי לדברים שונים== | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
*המצרים{{הערה|"צללו כעופרת במים, אדירים", האדירים שהם המצרים צללו כעופרת במי ים סוף. מנחות פרק ה' דף נ"ג.}}, שהם מבחינת כתר ואריך אנפין דקליפה, ובקליפות שהשערות לא מבוררות הוא 'כ'''אדרת''' שער', ואילו בקדושה נאמר ביעקב 'ואנכי איש חלק'{{הערה|אור התורה תהלים שמא.}}. | *המצרים{{הערה|"צללו כעופרת במים, אדירים", האדירים שהם המצרים צללו כעופרת במי ים סוף. מנחות פרק ה' דף נ"ג.}}, שהם מבחינת כתר ואריך אנפין דקליפה, ובקליפות שהשערות לא מבוררות הוא 'כ'''אדרת''' שער', ואילו בקדושה נאמר ביעקב 'ואנכי איש חלק'{{הערה|אור התורה תהלים שמא.}}. | ||
*מלך{{הערה|"והלבנון באדיר יפול" (ישעיה י, לד), על פי גיטין נו, ב.}}. | *מלך{{הערה|"והלבנון באדיר יפול" (ישעיה י, לד), על פי גיטין נו, ב.}}. | ||
==בפיוט ובנגינה== | |||
בפיוטים רבים משמש הכינוי 'אדיר' עבור הקב"ה, והוא מופיע רבות בפתיחה של פיוטים המסודרים לפי אקרוסטיכון של [[אותיות האל"ף בי"ת]]. | |||
גם במסורת הנגינה החב"דית ישנם מספר ניגונים כאלו, בהם [[ניגון אדיר הוא]] העוסק ב[[אחדות השם]], הפיוט '[[מי אדיר (ניגון)|מי אדיר]]' שנוהגים לנגן תחת ה[[חופה]] לפני התחלת הסידור קידושין, והפיוט ל[[שמחת תורה]] '[[ניגון מפי אל]]' המתחיל במילים 'אין אדיר כה' ואין ברוך כבן עמרם'. | |||
פיוטים ידועים נוספים הנפוצים בקהילות ישראל: 'אדיר הוא יבנה ביתו בקרוב' וכן 'אַדִיר בִּמְלוּכָה, בָּחוּר כַּהֲלָכָה . . כִּי לוֹ נָאֵה, כִּי לוֹ יָאֶה' שנהוג לשורר בסוף סדר פסח. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה אחרונה מ־06:36, 13 ביוני 2024
אדיר הוא לשון חוזק ותוקף, והוא משמש בתורה ככינוי לקב"ה, ולענינים נוספים.
ביאור הלשון[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחז"ל מובאת העצה שהרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן עץ ששמו אדר, וזאת על יסוד לשון הפסוק[1] "אדיר במרום ה'", שהוא לשון קיום וחוזק[2], וכמו שהקב"ה מכונה בשם אדיר מלשון חוזק וקיום שאין בו שום שינוי, כך גם בנכסיו לא יהיה שום שינוי.
לשון זו משמשת גם בהטיות שונות דוגמת "ימינך ה' נאדרי בכח", "נאדר בקודש", ועוד.
בחסידות מובא ש'אדיר' עם הכולל הוא גימטריא 216, שהוא שם רי"ו, שהוא ג' פעמים חסד, וגימטריא גבורה, ותוכן הענין של 'אדיר' הוא גבורות שהם מקור החיות, חיבור ויחוד חכמה ובינה[3], והטעם שלפעמים מבואר שהוא ענין החסד ולפעמים שהוא ענין הגבורה, הוא ענין אחד, כי ענינו של 'אדיר' הוא המשכת הכח מהסובב כל עלמין להתגלות.
המהרש"א מבואר ש'אדיר' הוא גם לשון הידור שמתחכם להתחזק על דבר מה, ובספר 'שרש ישע' מבאר שלשון זו קשורה גם ל'אדרת שער' ולשון יופי והדר.
כינוי לדברים שונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הקב"ה[4]
- בני ישראל[5]
- המצרים[6], שהם מבחינת כתר ואריך אנפין דקליפה, ובקליפות שהשערות לא מבוררות הוא 'כאדרת שער', ואילו בקדושה נאמר ביעקב 'ואנכי איש חלק'[7].
- מלך[8].
בפיוט ובנגינה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בפיוטים רבים משמש הכינוי 'אדיר' עבור הקב"ה, והוא מופיע רבות בפתיחה של פיוטים המסודרים לפי אקרוסטיכון של אותיות האל"ף בי"ת.
גם במסורת הנגינה החב"דית ישנם מספר ניגונים כאלו, בהם ניגון אדיר הוא העוסק באחדות השם, הפיוט 'מי אדיר' שנוהגים לנגן תחת החופה לפני התחלת הסידור קידושין, והפיוט לשמחת תורה 'ניגון מפי אל' המתחיל במילים 'אין אדיר כה' ואין ברוך כבן עמרם'.
פיוטים ידועים נוספים הנפוצים בקהילות ישראל: 'אדיר הוא יבנה ביתו בקרוב' וכן 'אַדִיר בִּמְלוּכָה, בָּחוּר כַּהֲלָכָה . . כִּי לוֹ נָאֵה, כִּי לוֹ יָאֶה' שנהוג לשורר בסוף סדר פסח.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ספר הליקוטים, ערך 'אדיר', עמוד ריח