יסוד דא"ק: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (←‏המשכה של עולם התיקון: מחיקת קישורים אדומים)
 
(5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:


==שורש המצוות==
==שורש המצוות==
מבואר כי ענין [[מלכות דא"ק]] הוא השורש ל[[מלכות דאצילות]] שהוא מקור [[נשמה|נשמות]] ישראל. וענין יסוד ד[[אדם קדמון]] הוא שורש לענין ה[[מצוות]].
מבואר כי ענין [[מלכות דא"ק]] הוא השורש ל[[מלכות דאצילות]] שהוא מקור [[נשמה|נשמות]] ישראל. וענין יסוד ד[[אדם קדמון]] הוא שורש לענין ה[[מצוות]]. {{מקור}}


==בבחינת יוסף==
==בבחינת יוסף==
ענין [[יוסף]] הוא בבחינת יסוד דא"ק, לעומת ה[[שבטים]] שענינם הוא [[מלכות דא"ק]]. וזהו ענין "ויוסף הורד מצרימה" שיסוד ד[[אדם קדמון]] ירד עד בחינת גרון ד[[אריך אנפין]] ד[[קליפה]] שהוא ענין [[פרעה]], העורף העליון. וענין שר המשקים ושר הטבחים ושר האופים שהם ג' שרי פרעה הוא שהם יונקים מן העורף. וכשנתעלה יוסף בירר וחתך יניקת ג' שרי פרעה מן העורף, לבלתי יוכלו להמשיך שפע לעורף עוד. וזהו "כי רוממות אל" המשיך בגרון בג' שרים דקדושה, ועל ידי זה היה חרב פיפיות להפריד יניקת ג' שרי פרעה, ולברר בחינת אחוריים ד[[אריך אנפין]].
באופן כללי, [[יוסף הצדיק]] הוא בבחינת יסוד{{הערה|כמ"ש "וצדיק יסוד עולם".}}. בזמן הזה, הוא בבחינת יסוד ד[[אצילות]], ולעתיד לבוא יתעלה להיות בבחינת '''יסוד דא"ק'''. דבר זה מרומז בפסוק:{{ציטוטון|והיה אור הלבנה כאור החמה}}{{הערה|ליקוטי תורה פרשת צו, י', ג'.}}.
 
ענין [[יוסף הצדיק|יוסף]] הוא בבחינת יסוד דא"ק, לעומת ה[[שבטים]] שעניינם הוא [[מלכות דא"ק]]. על פי חלוקה זו, מוסבר הפסוק {{ציטוטון|ויוסף הורד מצרימה}}: יסוד ד[[אדם קדמון]] ירד עד בחינת [[פרעה]], העורף העליון{{הערה|זוהי בחינת גרון דאריך אנפין דקליפה}}. מבחינת פרעה זה, יונקות דרגות "שר המשקים", "שר הטבחים" ו"שר האופים", ומשפיעות את האור האלוקי למקום הקליפות. כאשר יוסף מתעלה לדרגתו בא"ק, הוא חותך את יניקת ג' שרי פרעה מן העורף, וגורם לכך שההשפעה תגיע רק באופן פנימי (לבני ישראל) ולא בדרך [[אחוריים]] (למצריים).
{{מקור}}


==המשכה של עולם התיקון==
==המשכה של עולם התיקון==
ענין [[ז' מלכין קדמאין]] של [[עולם התוהו]] נמשך מ[[מלכות דא"ק]]{{הערה|שכיוון שהיו מלכים מובן כי ענינם היה המלוכה, כלומר ששורשם הינו מבחינת מלכות.}}. לעומת זאת, המלך השמיני (הדר), נמשך מיסוד דא"ק, ובשל כך לא נאמר בו "וימת". כי מוות רומז על ה[[שבירת הכלים|שבירה]], ואילו הדר הוא משורש נעלה יותר ובו אין את עניין השבירה אלא דווקא את עניין ה[[תיקון]], והוא תחילת [[עולם התיקון]].
ענין [[ז' מלכין קדמאין]] של [[עולם התוהו]] נמשך מ[[מלכות דא"ק]]{{הערה|שכיוון שהיו מלכים מובן כי ענינם היה המלוכה, כלומר ששורשם הינו מבחינת מלכות.}}. לעומת זאת, המלך השמיני (הדר), נמשך מיסוד דא"ק, ובשל כך לא נאמר בו "וימת". כי מוות רומז על ה[[שבירת הכלים|שבירה]], ואילו הדר הוא משורש נעלה יותר ובו אין את עניין השבירה אלא דווקא את עניין ה[[תיקון]], והוא תחילת [[עולם התיקון]]. {{מקור}}


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה אחרונה מ־20:17, 5 ביוני 2024

יסוד דא"ק הוא ספירת היסוד של אדם קדמון ועל ידה מושפע שם מ"ה שעל ידו תיקון שבירת הכלים.

שורש המצוות[עריכה | עריכת קוד מקור]

מבואר כי ענין מלכות דא"ק הוא השורש למלכות דאצילות שהוא מקור נשמות ישראל. וענין יסוד דאדם קדמון הוא שורש לענין המצוות. [דרוש מקור]

בבחינת יוסף[עריכה | עריכת קוד מקור]

באופן כללי, יוסף הצדיק הוא בבחינת יסוד[1]. בזמן הזה, הוא בבחינת יסוד דאצילות, ולעתיד לבוא יתעלה להיות בבחינת יסוד דא"ק. דבר זה מרומז בפסוק:"והיה אור הלבנה כאור החמה"[2].

ענין יוסף הוא בבחינת יסוד דא"ק, לעומת השבטים שעניינם הוא מלכות דא"ק. על פי חלוקה זו, מוסבר הפסוק "ויוסף הורד מצרימה": יסוד דאדם קדמון ירד עד בחינת פרעה, העורף העליון[3]. מבחינת פרעה זה, יונקות דרגות "שר המשקים", "שר הטבחים" ו"שר האופים", ומשפיעות את האור האלוקי למקום הקליפות. כאשר יוסף מתעלה לדרגתו בא"ק, הוא חותך את יניקת ג' שרי פרעה מן העורף, וגורם לכך שההשפעה תגיע רק באופן פנימי (לבני ישראל) ולא בדרך אחוריים (למצריים). [דרוש מקור]

המשכה של עולם התיקון[עריכה | עריכת קוד מקור]

ענין ז' מלכין קדמאין של עולם התוהו נמשך ממלכות דא"ק[4]. לעומת זאת, המלך השמיני (הדר), נמשך מיסוד דא"ק, ובשל כך לא נאמר בו "וימת". כי מוות רומז על השבירה, ואילו הדר הוא משורש נעלה יותר ובו אין את עניין השבירה אלא דווקא את עניין התיקון, והוא תחילת עולם התיקון. [דרוש מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. כמ"ש "וצדיק יסוד עולם".
  2. ליקוטי תורה פרשת צו, י', ג'.
  3. זוהי בחינת גרון דאריך אנפין דקליפה
  4. שכיוון שהיו מלכים מובן כי ענינם היה המלוכה, כלומר ששורשם הינו מבחינת מלכות.