שלמה אהרנסון: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
הרב '''שלמה (הכהן) אהרנסון''' ([[אלול]] [[תרכ"ג]] - [[כ' אדר ב']] [[תרצ"ה]]) היה רבה האשכנזי של העיר [[תל אביב]]. | הרב '''שלמה (הכהן) אהרנסון''' ([[אלול]] [[תרכ"ג]] - [[כ' אדר ב']] [[תרצ"ה]]) היה רבה האשכנזי של העיר [[תל אביב]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תרכ"ג]] ב[[רוסיה]] לאביו ר' | נולד בשנת [[תרכ"ג]] ב[[רוסיה]] לאביו ר' [[יעקב אהרונסון]] למשפחה של חסידי חב"ד, אימו הייתה נכדתו של ר' [[אברהם ליפמנ'ס]]. כבר בגיל 15 החל ללמד [[גמרא]] בישיבה בעיר [[ליאדי]], בשנת [[תרמ"ז]] התמנה להיות רבה של העיר גולכוב, ולאחר כן ב[[ניעז'ין]]. בשנת [[תר"ע]] התמנה להיות לרבה של העיר [[קייב]]. | ||
בעת [[משפט בייליס]] הצטרף ל[[אדמו"ר הרש"ב]] במאבק למען זיכוי בייליס. | בעת [[משפט בייליס]] הצטרף ל[[אדמו"ר הרש"ב]] במאבק למען זיכוי בייליס. | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
נפטר ב[[כ"ב אדר ב']] [[תרצ"ה]]. | נפטר ב[[כ"ב אדר ב']] [[תרצ"ה]]. | ||
===פעילות ציונית=== | ===פעילות ציונית=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[הכתב והמכתב]]}} | |||
הרב אהרנסון תמך בשיטה ה[[ציונות|ציונית]]. | הרב אהרנסון תמך בשיטה ה[[ציונות|ציונית]]. | ||
| שורה 24: | שורה 25: | ||
[[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]] | [[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]] | ||
[[קטגוריה:רבנים]] | [[קטגוריה:רבנים]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"ג]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ה]] | |||
[[קטגוריה:משפחת אהרונסון]] | |||
גרסה מ־03:40, 12 במאי 2024
הרב שלמה (הכהן) אהרנסון (אלול תרכ"ג - כ' אדר ב' תרצ"ה) היה רבה האשכנזי של העיר תל אביב.
תולדות חיים
נולד בשנת תרכ"ג ברוסיה לאביו ר' יעקב אהרונסון למשפחה של חסידי חב"ד, אימו הייתה נכדתו של ר' אברהם ליפמנ'ס. כבר בגיל 15 החל ללמד גמרא בישיבה בעיר ליאדי, בשנת תרמ"ז התמנה להיות רבה של העיר גולכוב, ולאחר כן בניעז'ין. בשנת תר"ע התמנה להיות לרבה של העיר קייב.
בעת משפט בייליס הצטרף לאדמו"ר הרש"ב במאבק למען זיכוי בייליס.
בעקבות עליית השלטון הקומוניסטי הוא עבר לגרמניה שם מונה לרבה של קהילת יוצאי רוסיה, בשנת תרפ"ג עלה לארץ ישראל ומונה לרבה של העיר האשכנזי תל אביב, במקביל להרב בן ציון מאיר חי עוזיאל. בשנת תרפ"ט בעת ביקורו של אדמו"ר הריי"צ בארץ ישראל, נפגש עם הרבי בה' אב בעפולה, שם שהה הרב אהרנסון בעקבות מצבו הבריאותי. הוא שוחח עם הרבי במשך שעה ארוכה, ובמהלך שיחתם דובר על מצבם של יהודי רוסיה[1].
נפטר בכ"ב אדר ב' תרצ"ה.
פעילות ציונית
| ערך מורחב – הכתב והמכתב |
הרב אהרנסון תמך בשיטה הציונית.
במהלך נסיעתו של אדמו"ר הרש"ב בביקור בציוני רבותינו נשיאנו נפגש אדמו"ר הרש"ב עם הרב אהרנסון בא' שבט תרס"ג בניעז'ין, במהלך פגישתו החל בין השניים ויכוח אודות הציונות כאשר הרב אהרנסוון מצדיק את הציונות ואדמו"ר הרש"ב מתנגד.
הרב אהרנסון הביא את שלושה טענות בעד הציונות:
- שלא דוחים את ישראל אלא מנסים לקרב אותו, אין לנסות להתרחק מהציונים אלא להתקרב אליהם ולהשפיע לטובה.
- בגלל הציונות אנשים רבים התקרבו ליהדות בזכות כך
- הרי ממילא לא נצליח לשכנע אותם אז עדיף לפחות להתחבר אליהם.
על הטענה הראשונה השיב אדמו"ר הרש"ב שמקרבים את ישראל לפני שמתגלה הרעה שלו אבל מתי שהוא מתחיל בגלוי לפעול נגד התורה לא מקרבים אותו, כמו כן אם ננסה לקרב אותם בסוף נהפוך להיות כמוהם, על הטענה השנייה השיב אדמו"ר הרש"ב הדבר לא נכון וזה רק מרחיק אותם, כמו כן ציטט אדמו"ר הרש"ב משפט של אחד מראשי הציונות שאמר:"מי שעובר על כל מצות שבתורה, ה"י, ואף גם מי שהוא כופר בעיקר ר"ל, אם הוא לאומי ה"ה יהודי.", כמו כן אדמו"ר הרש"ב אמר שהמניע של הציונים הוא בגלל שהם נרדפים ע"י השלטונות באירופה הם רוצים להיות בעצמם בשלטון (ע"י הקמת מדינה משלהם) וכך איש לא יפריע להם. על הטענה השלישית השיב אדמו"ר הרש"ב שאם כל גדולי ישראל יצעקו נגד הציונות ישובו כל היהודים בחזרה מהרעיון הזה[2]
הערות שוליים
- ↑ הפגישה
- ↑ "מבוא" לקונטרס "ומעיין" עמ' 45 - 53