כתובה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (9 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | {{להשלים|כל הערך=כן}} | ||
[[קובץ:כתובת_הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px| | [[קובץ:כתובת_הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[שטר תנאים|שטר התנאים]] של [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]], השורה הראשונה בכתב ידו של [[אדמו"ר הריי"צ]]]] | ||
ה'''כתובה''' היא מסמך ההתחייבות של החתן כלפי הכלה. כלולים בו: חובותיו מן התורה ומדרבנן, כשאחד העיקריים שבהם הוא התחייבותו לפצות את האשה במקרה של גירושין בסכום של 200 זוז אם הייתה בתולה, ו-100 זוז אם הייתה נשואה קודם. המסמך כתוב בשפת ה[[ארמית]]. | ה'''כתובה''' היא מסמך ההתחייבות של החתן כלפי הכלה. כלולים בו: חובותיו מן התורה ומדרבנן, כשאחד העיקריים שבהם הוא התחייבותו לפצות את האשה במקרה של גירושין בסכום של 200 זוז אם הייתה בתולה, ו-100 זוז אם הייתה נשואה קודם. המסמך כתוב בשפת ה[[ארמית]]. | ||
==דיני הכתובה== | |||
את הכתובה כותבים במשך היום וחותמים עליה שני עדים. בשעת החופה בין ה[[אירוסין]] ל[[נישואין]] מפסיקים על ידי הקראתה. ולאחר מכן החתן או הרב מעבירים אותה לכלה. | את הכתובה כותבים במשך היום וחותמים עליה שני עדים. בשעת החופה בין ה[[אירוסין]] ל[[נישואין]] מפסיקים על ידי הקראתה. ולאחר מכן החתן או הרב מעבירים אותה לכלה. | ||
ב[[מסכת כתובות]] יש מחלוקת תנאים האם התחייבות תשלום הפיצויים שבכתובה הוא מדאורייתא או שזוהי תקנת חז"ל. | ב[[מסכת כתובות]] יש מחלוקת תנאים האם התחייבות תשלום הפיצויים שבכתובה הוא מדאורייתא או שזוהי תקנת חז"ל. | ||
בראש הכתובה מבקש החתן מהכלה "היי לי לאשה כדת משה וישראל", ובחסידות מוסבר שהכוונה ב'דת משה וישראל' היא שהקשר ביניהם לא יתבסס על תכונות גשמיות וכדומה, אלא על דבר שנעלה מהבנתם של האיש והאשה, מהמקיף העליון שלמעלה מ[[סדר ההשתלשלות]], שדווקא בכוחו לפעול שהקשר בין האיש והאשה יהיה קשר נצחי{{ | בראש הכתובה מבקש החתן מהכלה "היי לי לאשה כדת משה וישראל", ובחסידות מוסבר שהכוונה ב'דת משה וישראל' היא שהקשר ביניהם לא יתבסס על תכונות גשמיות וכדומה, אלא על דבר שנעלה מהבנתם של האיש והאשה, מהמקיף העליון שלמעלה מ[[סדר ההשתלשלות]], שדווקא בכוחו לפעול שהקשר בין האיש והאשה יהיה קשר נצחי{{הערה|1=[https://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/9/3/15.htm שיחת שבת פרשת שלח תשי"ג].}}. | ||
סכום הכסף עליו מתחייב החתן בכתובה הוא כ-8 ק"ג כסף טהור{{הערה|נכון לשנת תשפ"א, שווה ערך לכ-8,000 ש"ח.}}. | סכום הכסף עליו מתחייב החתן בכתובה הוא כ-8 ק"ג כסף טהור{{הערה|נכון לשנת תשפ"א, שווה ערך לכ-8,000 ש"ח.}}. | ||
| שורה 17: | שורה 18: | ||
הכתובה נכתבת ונאמרת בשפה הארמית. | הכתובה נכתבת ונאמרת בשפה הארמית. | ||
==מכון כתובה כהלכתה== | |||
בשנת [[תש"פ]] הקים הרב [[שמעון בן-ציון אייזנבך]] את מכון 'כתובה כהלכתה', העוסק בבדיקת הכשרות ההלכתית של הכתובות. | |||
המכון אינו עוסק בפסיקה הלכתית, וכאשר מתגלות בעיות, מפנה את בעלי הכתובה לפנות בעצמם עם השאלה אל הרבנים שלהם. | |||
מאז הקמת המכון נבדקו על ידו כתובות רבות, ועל פי הנתונים שנאספו, מתוך הכתובות שהגיעו לבדיקה אחוז הכתובות שיש בהן ספקות הלכתיות עומד על 15%{{הערה|אין בכך כדי ללמד על כלל הכתובות, היות ובשונה מ[[בדיקת תפילין ומזוזות]] שנהוג לבדוק באופן תדיר גם מי שאין לו ספקות לגבי כשרותם, בדיקת הכתובה אינה נוהג נפוץ, והניגשים לבדיקת הכתובה הינם בדרך כלל כאלו שיש להם חשש לגבי הכתובה.}}. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''משפט הכתובה''', הרב אליהו בר שלום (8 חלקים) | |||
*'''יוסף השם עליכם''', הרב [[יוסף כהן]] רב שכונה ברמלה | |||
*'''מההזמנה ועד התנאים''', מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1843 עמוד 14 | *'''מההזמנה ועד התנאים''', מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1843 עמוד 14 | ||
*הרב מאיר אהרון, '''עדים החתומים על הכתובה ואינם יודעים לקראותה''', גליון 'הוראה ומשפט - ליובאוויטש' טבת תשפ"א עמוד 3 | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[https://col.org.il/news/77431 צילום של שטר כתובה חב"די]''' {{COL}} | *'''[https://col.org.il/news/77431 צילום של שטר כתובה חב"די]''' {{COL}} | ||
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=986&CategoryID=466 שמירת הכתובה]''', במדור 'פינת הלכה ומנהג' בגליון שיחת השבוע | *'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=986&CategoryID=466 שמירת הכתובה]''', במדור 'פינת הלכה ומנהג' בגליון שיחת השבוע | ||
*'''[https://col.org.il/news/130484 בדקנו וגילינו: למעלה מ-15% מן הכתובות - פסולות או שנעלמו]''', {{COL}} | |||
*הרב מיכאל שלמה אבישיד, '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/05-04-2022-01-57-37-קובץ-הערות-120-תותל-בית-שמש-קטנה.pdf דיני כתובה למעשה ולמנהג חב"ד]''', בתוך קובץ הערות התמימים ואנ"ש ישיבה קטנה תומכי תמימים בית שמש, י"א ניסן תשפ"ב עמוד 241 | |||
{{חתונה}} | {{חתונה}} | ||
גרסה אחרונה מ־09:37, 10 במאי 2024
הכתובה היא מסמך ההתחייבות של החתן כלפי הכלה. כלולים בו: חובותיו מן התורה ומדרבנן, כשאחד העיקריים שבהם הוא התחייבותו לפצות את האשה במקרה של גירושין בסכום של 200 זוז אם הייתה בתולה, ו-100 זוז אם הייתה נשואה קודם. המסמך כתוב בשפת הארמית.
דיני הכתובה[עריכה | עריכת קוד מקור]
את הכתובה כותבים במשך היום וחותמים עליה שני עדים. בשעת החופה בין האירוסין לנישואין מפסיקים על ידי הקראתה. ולאחר מכן החתן או הרב מעבירים אותה לכלה.
במסכת כתובות יש מחלוקת תנאים האם התחייבות תשלום הפיצויים שבכתובה הוא מדאורייתא או שזוהי תקנת חז"ל.
בראש הכתובה מבקש החתן מהכלה "היי לי לאשה כדת משה וישראל", ובחסידות מוסבר שהכוונה ב'דת משה וישראל' היא שהקשר ביניהם לא יתבסס על תכונות גשמיות וכדומה, אלא על דבר שנעלה מהבנתם של האיש והאשה, מהמקיף העליון שלמעלה מסדר ההשתלשלות, שדווקא בכוחו לפעול שהקשר בין האיש והאשה יהיה קשר נצחי[1].
סכום הכסף עליו מתחייב החתן בכתובה הוא כ-8 ק"ג כסף טהור[2].
נוסח הכתובה[עריכה | עריכת קוד מקור]
נוסח חב"ד בכתובה מקורו בספר 'נחלת שבעה'. יש לדייק מאוד בנוסח הכתובה בשמות החתן והכלה, ובשמות העדים, והדבר צריך להיעשות על ידי רב המומחה לדבר היות וטעויות קטנות יכולות לפסול את הכתובה ולגרום לבעיות משמעותיות בכשרות הנישואין.
הכתובה בנוסח חב"ד מעוטרת בפסוק: "יתן ה' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה שבנו שתיהם את בית ישראל ועשה חיל"[3], ופותחת במילים "בסימן טוב ובמזל טוב".
הכתובה נכתבת ונאמרת בשפה הארמית.
מכון כתובה כהלכתה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תש"פ הקים הרב שמעון בן-ציון אייזנבך את מכון 'כתובה כהלכתה', העוסק בבדיקת הכשרות ההלכתית של הכתובות.
המכון אינו עוסק בפסיקה הלכתית, וכאשר מתגלות בעיות, מפנה את בעלי הכתובה לפנות בעצמם עם השאלה אל הרבנים שלהם.
מאז הקמת המכון נבדקו על ידו כתובות רבות, ועל פי הנתונים שנאספו, מתוך הכתובות שהגיעו לבדיקה אחוז הכתובות שיש בהן ספקות הלכתיות עומד על 15%[4].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- משפט הכתובה, הרב אליהו בר שלום (8 חלקים)
- יוסף השם עליכם, הרב יוסף כהן רב שכונה ברמלה
- מההזמנה ועד התנאים, מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1843 עמוד 14
- הרב מאיר אהרון, עדים החתומים על הכתובה ואינם יודעים לקראותה, גליון 'הוראה ומשפט - ליובאוויטש' טבת תשפ"א עמוד 3
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- צילום של שטר כתובה חב"די
- שמירת הכתובה, במדור 'פינת הלכה ומנהג' בגליון שיחת השבוע
- בדקנו וגילינו: למעלה מ-15% מן הכתובות - פסולות או שנעלמו,
- הרב מיכאל שלמה אבישיד, דיני כתובה למעשה ולמנהג חב"ד, בתוך קובץ הערות התמימים ואנ"ש ישיבה קטנה תומכי תמימים בית שמש, י"א ניסן תשפ"ב עמוד 241
| חתונה | ||||
|---|---|---|---|---|
| הכנות לחתונה | גיל הנישואין · שידוך · ווארט (לחיים) · הזמנה לחתונה · נדוניה · אויפרופעניש · תפילת מנחה קודם החופה | |||
| מהלך החתונה | שטר תנאים · כתובה · קבלת פנים · חופה · מסדר קידושין · שושבינים · קידושין · שבע ברכות · נישואין · חדר ייחוד | |||
| נישואין והנהגת הבית | שנה ראשונה · קדושת הבית היהודי · שלום בית · יום נישואין | |||
| ניגונים | מהרה ישמע · שמח תשמח · ישיש עליך · מי אדיר | |||
| ערכים קרובים | גירושין · חתונת אדמו"ר הרש"ב · חתונת אדמו"ר הריי"צ · חתונת אדמו"ר שליט"א · זיווג שני | |||
הערות שוליים
- ↑ שיחת שבת פרשת שלח תשי"ג.
- ↑ נכון לשנת תשפ"א, שווה ערך לכ-8,000 ש"ח.
- ↑ רות ד, יא.
- ↑ אין בכך כדי ללמד על כלל הכתובות, היות ובשונה מבדיקת תפילין ומזוזות שנהוג לבדוק באופן תדיר גם מי שאין לו ספקות לגבי כשרותם, בדיקת הכתובה אינה נוהג נפוץ, והניגשים לבדיקת הכתובה הינם בדרך כלל כאלו שיש להם חשש לגבי הכתובה.