יום השואה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (8 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==קביעת יום הזיכרון לשואה ולגבורה== | ==קביעת יום הזיכרון לשואה ולגבורה== | ||
עוד לפני סיום [[מלחמת העולם | עוד לפני סיום [[מלחמת העולם השנייה]] היו שציינו בכ"ז ניסן יום זיכרון להנצחת חללי אירועי האיבה בארץ מאז תחילת המרד הערבי, ועם סיום המלחמה התפתח דיון מתי ראוי לציין את יום הזכרון לחללי השואה, ומתוך רצון לקשר אותו עם הלוחמים שמרדו בנאצים, קבעו אותו לבסוף בכ"ז ניסן, בסמוך לתאריך בו פרץ מרד גטו ורשה{{הערה|היות והמרד פרץ בערב חג הפסח, דחו את התאריך לכ"ז בניסן.}}. | ||
אחת הסיבות לקביעת התאריך בכ"ז בניסן, היא מכיון שהוא בתוך ימי [[ספירת העומר]] בהם נוהגים במנהגי אבלות, וכן מכיון שהוא לעולם אינו יכול לחול ב[[שבת]]. | אחת הסיבות לקביעת התאריך בכ"ז בניסן, היא מכיון שהוא בתוך ימי [[ספירת העומר]] בהם נוהגים במנהגי אבלות, וכן מכיון שהוא לעולם אינו יכול לחול ב[[שבת]]. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
החל משנת [[תשמ"ח]] מתקיים בפולין מידי שנה בתאריך זה 'מצעד החיים' המהווה ניגוד לצעדות המוות בימי השואה. במצעד זה משתתפים ביוזמת משרד החינוך אלפי תלמידי תיכון ישראלים ואלפי יהודים מרחבי העולם ובראשו צועד לעיתים נציג בכיר מ[[צה"ל]], ניצולי שואה, ונציגי הרבנות הראשית לישראל. | החל משנת [[תשמ"ח]] מתקיים בפולין מידי שנה בתאריך זה 'מצעד החיים' המהווה ניגוד לצעדות המוות בימי השואה. במצעד זה משתתפים ביוזמת משרד החינוך אלפי תלמידי תיכון ישראלים ואלפי יהודים מרחבי העולם ובראשו צועד לעיתים נציג בכיר מ[[צה"ל]], ניצולי שואה, ונציגי הרבנות הראשית לישראל. | ||
ב[[מדינת ישראל]] מושמעת ביום זה מידי שנה בשעה 10:00 בבוקר צפירת דומיה בת שתי דקות | ב[[מדינת ישראל]] מושמעת ביום זה מידי שנה בשעה 10:00 בבוקר צפירת דומיה בת שתי דקות והמקומות הציבוריים נסגרים. | ||
במדינות אירופה נהוג לציין יום זה לפי התאריך הלועזי של יום השנה לשחרור מחנה הריכוז אושוויץ-בירקנאו, ובהתאם לכך קבע ה[[או"ם]] יום זה כיום הזיכרון הבינלאומי לשואה. במדינת ישראל מציינים בתאריך זה את יום המאבק באנטישמיות. | במדינות אירופה נהוג לציין יום זה לפי התאריך הלועזי של יום השנה לשחרור מחנה הריכוז אושוויץ-בירקנאו, ובהתאם לכך קבע ה[[או"ם]] יום זה כיום הזיכרון הבינלאומי לשואה. במדינת ישראל מציינים בתאריך זה את יום המאבק באנטישמיות. | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
קהילות אחרות נוהגות לציין את התאריך ב[[כ' בסיוון]], המקובל כיום צום היסטורי שהיה מקובל באירופה לזכר נרצחי [[מסעות הצלב]] ולזכר [[גזירות ת"ח-ת"ט]]. | קהילות אחרות נוהגות לציין את התאריך ב[[כ' בסיוון]], המקובל כיום צום היסטורי שהיה מקובל באירופה לזכר נרצחי [[מסעות הצלב]] ולזכר [[גזירות ת"ח-ת"ט]]. | ||
הציבור החרדי לא קיבל על עצמו יום מיוחד לציון נספי השואה. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[השואה]] | *[[השואה]] | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://col.org.il/news/130317 הרבי ויום השואה]''' {{COL}} | |||
*'''[https://col.org.il/news/130343 מדוע יהודים יראי שמיים אינם מציינים את 'יום השואה' היום?]''' {{COL}} | |||
*'''[https://col.org.il/news/130348 ליל שישי ברדיו COL - פרשת שמיני, הרב יעקב הורביץ בראיון אודות היחס הנכון ליום זה]''' {{אודיו}}{{COL}} | |||
*'''[https://col.org.il/news/130346 כששז"ר הציע לנטוע יער על שם אדמוה"ז - והקשר ליום השואה]''' {{COL}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | ||
גרסה אחרונה מ־06:59, 5 במאי 2024
יום השואה (כ"ז בניסן, מכונה גם בשם יום הזיכרון לשואה ולגבורה), הוא יום בו יש הנוהגים לציין את קורבנות השואה ביום אבל לאומי, ולהעלות על נס את קבוצות המורדים שהתנגדו למעשיהם של הנאצים וניסו למרוד בהם.
הרבי התנגד לקביעת יום השואה בעיצומו של חודש ניסן שהינו חודש של גאולה ושמחה, והתנגדות דומה הציגה הרבנות הראשית לישראל.
קביעת יום הזיכרון לשואה ולגבורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
עוד לפני סיום מלחמת העולם השנייה היו שציינו בכ"ז ניסן יום זיכרון להנצחת חללי אירועי האיבה בארץ מאז תחילת המרד הערבי, ועם סיום המלחמה התפתח דיון מתי ראוי לציין את יום הזכרון לחללי השואה, ומתוך רצון לקשר אותו עם הלוחמים שמרדו בנאצים, קבעו אותו לבסוף בכ"ז ניסן, בסמוך לתאריך בו פרץ מרד גטו ורשה[1].
אחת הסיבות לקביעת התאריך בכ"ז בניסן, היא מכיון שהוא בתוך ימי ספירת העומר בהם נוהגים במנהגי אבלות, וכן מכיון שהוא לעולם אינו יכול לחול בשבת.
קביעת תאריך זה עמד בסתירה לקביעת הרבנות הראשית לישראל שיום עשרה בטבת ישמש כ"יום הקדיש הכללי" לזכר נפטרים שיום מותם לא נודע, ובפרט קורבנות השואה.
מדי שנה מתקיימים טקסים שונים בארץ ובעולם לציון יום השואה, כאשר במקומות רבים נוהגים להדליק שש משואות על ידי ניצולי שואה לזכר ששת מיליוני הנספים, ולומר קדיש ותפילת "א-ל מלא רחמים".
החל משנת תשמ"ח מתקיים בפולין מידי שנה בתאריך זה 'מצעד החיים' המהווה ניגוד לצעדות המוות בימי השואה. במצעד זה משתתפים ביוזמת משרד החינוך אלפי תלמידי תיכון ישראלים ואלפי יהודים מרחבי העולם ובראשו צועד לעיתים נציג בכיר מצה"ל, ניצולי שואה, ונציגי הרבנות הראשית לישראל.
במדינת ישראל מושמעת ביום זה מידי שנה בשעה 10:00 בבוקר צפירת דומיה בת שתי דקות והמקומות הציבוריים נסגרים.
במדינות אירופה נהוג לציין יום זה לפי התאריך הלועזי של יום השנה לשחרור מחנה הריכוז אושוויץ-בירקנאו, ובהתאם לכך קבע האו"ם יום זה כיום הזיכרון הבינלאומי לשואה. במדינת ישראל מציינים בתאריך זה את יום המאבק באנטישמיות.
התייחסות הרבי ליום השואה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בדומה לדעת הרבנות הראשית, הביע אף הרבי את דעתו שאין לציין את יום השואה בחודש ניסן מטעמים הלכתיים:
לכאורה הענין של זיכרון לקדושים והטהורים הי"ד, אזי הוא דבר טוב . . מדוע לא להוסיף את זה?
וההסברה בזה היא: . . ישנו ציווי שצריך להוסיף ב"מועדים לשמחה", ולא להיכנס לענינים של היפך השמחה . . עד כדי כך ההקפדה היא שבכל חודש ניסן לא לעשות ענינים של היפך השמחה (טושו"ע או"ח סתכ"ט), שלכן אין דעת חכמים נוחה מכך שקבעו את היום [=יום הזיכרון לחללי השואה] בחודש ניסן, במקום לדחות לחודש אייר, כדי לא לבלבל בחודש ניסן, ואין כאן המקום להאריך בזה
— שיחת י"א ניסן תשל"ז
בקרב קבוצות יהודיות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשל הבעייתיות בציון 'יום השואה' בכ"ז ניסן, חלק ניכר מהציבור שומר התורה ומצוות מציין את יום השואה בעשרה בטבת.
קהילות אחרות נוהגות לציין את התאריך בכ' בסיוון, המקובל כיום צום היסטורי שהיה מקובל באירופה לזכר נרצחי מסעות הצלב ולזכר גזירות ת"ח-ת"ט.
הציבור החרדי לא קיבל על עצמו יום מיוחד לציון נספי השואה.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרבי ויום השואה
- מדוע יהודים יראי שמיים אינם מציינים את 'יום השואה' היום?
- ליל שישי ברדיו COL - פרשת שמיני, הרב יעקב הורביץ בראיון אודות היחס הנכון ליום זה
- כששז"ר הציע לנטוע יער על שם אדמוה"ז - והקשר ליום השואה
הערות שוליים
- ↑ היות והמרד פרץ בערב חג הפסח, דחו את התאריך לכ"ז בניסן.