יוסף שלום אלישיב: הבדלים בין גרסאות בדף
(דף חדש: שמאל|ממוזער|250px|הרב אליישיב הרב '''יוסף שלום אלישיב''' (מוכר בתור הגרי"ש אלישיב; נולד בא' …) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אלישיב.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליישיב]] | [[קובץ:אלישיב.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליישיב]] | ||
הרב '''יוסף שלום אלישיב''' (מוכר בתור הגרי"ש אלישיב; נולד בא' בניסן ה'[[תע"ר]] 10 באפריל 1910 בשאוול שבליטא) הוא פוסק הלכה נודע. | הגאון הרב '''יוסף שלום אלישיב''' (מוכר בתור הגרי"ש אלישיב; נולד בא' בניסן ה'[[תע"ר]] 10 באפריל 1910 בשאוול שבליטא) הוא פוסק הלכה נודע, וממנהיגי הליטאים, יחסיו עם חב"ד מורכבים. | ||
== תולדות חייו == | == תולדות חייו == | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
בראשית ימי המדינה מונה הרב אלישיב למשרת רב העיר רמלה, אך לאחר זמן קצר התפטר מתפקידו. בשנת [[תשי"א]] לערך, מונה הרב לדיין בבית הדין הרבני האזורי בירושלים. זמן קצר אחר כך הצטרף כדיין בבית הדין הרבני הגדול.<ref>הזמן בו הוא החל לכהן כדיין בביה"ד האזורי ובביה"ד הגדול, אינו ברור לגמרי. פסקי הדין הרבניים (פד"ר) פורסמו בדרך כלל ללא תאריך, אך נראה לפיהם שהוא מונה לדיין בבית הדין הגדול באותה שנה שבה החל לכהן כדיין בביה"ד האזורי (על פי הספר "השקדן")</ref> | בראשית ימי המדינה מונה הרב אלישיב למשרת רב העיר רמלה, אך לאחר זמן קצר התפטר מתפקידו. בשנת [[תשי"א]] לערך, מונה הרב לדיין בבית הדין הרבני האזורי בירושלים. זמן קצר אחר כך הצטרף כדיין בבית הדין הרבני הגדול.<ref>הזמן בו הוא החל לכהן כדיין בביה"ד האזורי ובביה"ד הגדול, אינו ברור לגמרי. פסקי הדין הרבניים (פד"ר) פורסמו בדרך כלל ללא תאריך, אך נראה לפיהם שהוא מונה לדיין בבית הדין הגדול באותה שנה שבה החל לכהן כדיין בביה"ד האזורי (על פי הספר "השקדן")</ref> | ||
הרב אלישיב כיהן במשרה זו עד שנת [[תשל"ד]]. בסך הכל כיהן כעשרים שנה בבית הדין הגדול של הרבנות הראשית, עם המלצתו של הרב זליג ראובן בנגיס מ[[העדה החרדית]], למרות התנגדות [[יצחק זאב סולובייצ'יק|הרב מבריסק]] | הרב אלישיב כיהן במשרה זו עד שנת [[תשל"ד]]. בסך הכל כיהן כעשרים שנה בבית הדין הגדול של הרבנות הראשית, עם המלצתו של הרב זליג ראובן בנגיס מ[[העדה החרדית]], למרות התנגדות כלל הרבנים החרדים ובראשם ראשי הבד"צ של העדה, גדולי האדמו"רים וגם [[יצחק זאב סולובייצ'יק|הרב מבריסק]] למוסדות הרבנות הראשית. | ||
בעקבות היבחרו של הרב [[שלמה גורן]] לתפקיד הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הגדול, ובעקבות פולמוסים שהיה שנויים במחלוקת והלכתית ובו נטל הרב אלישיב חלק פעיל, פרש מבית הדין. עם זאת, הוא הורה לאחרים שלא לפרוש מהרבנות במקום שלא נבחר מועמד ראוי אחר.<ref>קטע זה הינו מויקפידיה.</ref> | בעקבות היבחרו של הרב [[שלמה גורן]] לתפקיד הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הגדול, ובעקבות פולמוסים שהיה שנויים במחלוקת והלכתית ובו נטל הרב אלישיב חלק פעיל, פרש מבית הדין. עם זאת, הוא הורה לאחרים שלא לפרוש מהרבנות במקום שלא נבחר מועמד ראוי אחר.<ref>קטע זה הינו מויקפידיה.</ref> | ||
== קשריו עם חב"ד == | == קשריו עם חב"ד == | ||
הרב אלישיב הינו מראשי המתנגדים, אלא שבדרך כלל לא מתערב ישירות בפוליטיקה. ובכל אופן מפעם לפעם פעל נגד חב"ד ובמיוחד נגד תהלוכות ל"ג בעומר. | |||
בשנת [[תשל"ב]] שלח מכתב ברכה להרבי לרגל מלואת לו שבעים שנה.<REF>[[נשיאי חב"ד ובני דורם]].</REF> | בשנת [[תשל"ב]] שלח מכתב ברכה להרבי לרגל מלואת לו שבעים שנה.<REF>[[נשיאי חב"ד ובני דורם]].</REF> | ||
כאשר הרב יהושע פולק רצה להקים מקווה חב"ד ברמות ג' בירושלים, הוא נתקל בהתנגדות עזה מצד תושבים מתנגדים בסביבה. כאשר הוא פנה לרב אלישייב, הורה הרב לרב פולק לא להכנע בשום פנים, ולא להרתע אלא להקים במקום מקווה חב"ד.<REF> [http://www.shturem.net/index.php?mod=print§ion=news&id=25321 שטורעם נט]</REF> | כאשר הרב יהושע פולק רצה להקים מקווה חב"ד ברמות ג' בירושלים, הוא נתקל בהתנגדות עזה מצד תושבים מתנגדים בסביבה. כאשר הוא פנה לרב אלישייב, הורה הרב לרב פולק לא להכנע בשום פנים, ולא להרתע אלא להקים במקום מקווה חב"ד.<REF> [http://www.shturem.net/index.php?mod=print§ion=news&id=25321 שטורעם נט]</REF> | ||
בכ"ד [[טבת]] [[תש"ע]] חתם | בכ"ד [[טבת]] [[תש"ע]] חתם הרב אלישיב על מכתב קריאה מיוחד לאירוע של [[שערי הוראה]] לעידוד לימוד ההלכה של ספרי [[אדמו"ר הזקן]].<REF>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=52334 אתר לדעת]</REF> | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:רבני ליטא]] | [[קטגוריה:רבני ליטא]] | ||
גרסה מ־07:49, 4 במאי 2010
הגאון הרב יוסף שלום אלישיב (מוכר בתור הגרי"ש אלישיב; נולד בא' בניסן ה'תע"ר 10 באפריל 1910 בשאוול שבליטא) הוא פוסק הלכה נודע, וממנהיגי הליטאים, יחסיו עם חב"ד מורכבים.
תולדות חייו
הרב אלישיב הוא בן יחיד שנולד להוריו לאחר 17 שנות נישואין. סבו מצד אמו חיה מושא היה המקובל רבי שלמה אלישיב (עליאשאוו), מחבר הספר "לשם שבו ואחלמה" העוסק בענייני קבלה. הוא הקפיד מאוד על כתיבת ספרו בקדושה ובטהרה, ולא נתן לאיש לכתוב אותו עבורו, מלבד לנכדו הרב אלישיב, אותו לימד את חכמת הקבלה.[דרוש מקור] אביו היה הרב אברהם לוינסון בן רבי משה מאראן, שכונה רבי "אברהם אראנער", כתב את ספר ההלכה "ביכורי אברהם" ושימש רב בעיר הומל (גומל לפי ההגייה הרוסית), אליה עברה המשפחה בעת מלחמת העולם הראשונה, ונודע כ"הרב מהאמלע" [1]. ב-תרפ"ד החליטה המשפחה לעלות לארץ ישראל ובעצת החפץ חיים שונה שם המשפחה ל"אלישיב" על מנת לקבל סרטיפיקט משפחתי אחיד. המשפחה השתקעה בשכונת מאה שערים שבירושלים, ובגיל 20 נישא הרב אלישיב למרת שיינה חיה ע"ה, בתו של "אבי האסירים", הרב אריה לוין.
הרב אלישיב מכהן מיום פטירת אביו כרב בית הכנסת "תפארת בחורים" בשכונת מאה שערים בירושלים. במסגרת זו הוא משתתף בתפילות בית הכנסת ומוסר בו שיעור בתלמוד מידי יום, אך הוא אינו נוהג בשאר גינוני הרבנות כנשיאת דרשות שבת הגדול ושבת תשובה, מכירת חמצם של מתפללי בית הכנסת וכדומה.
בראשית ימי המדינה מונה הרב אלישיב למשרת רב העיר רמלה, אך לאחר זמן קצר התפטר מתפקידו. בשנת תשי"א לערך, מונה הרב לדיין בבית הדין הרבני האזורי בירושלים. זמן קצר אחר כך הצטרף כדיין בבית הדין הרבני הגדול.[2]
הרב אלישיב כיהן במשרה זו עד שנת תשל"ד. בסך הכל כיהן כעשרים שנה בבית הדין הגדול של הרבנות הראשית, עם המלצתו של הרב זליג ראובן בנגיס מהעדה החרדית, למרות התנגדות כלל הרבנים החרדים ובראשם ראשי הבד"צ של העדה, גדולי האדמו"רים וגם הרב מבריסק למוסדות הרבנות הראשית.
בעקבות היבחרו של הרב שלמה גורן לתפקיד הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הגדול, ובעקבות פולמוסים שהיה שנויים במחלוקת והלכתית ובו נטל הרב אלישיב חלק פעיל, פרש מבית הדין. עם זאת, הוא הורה לאחרים שלא לפרוש מהרבנות במקום שלא נבחר מועמד ראוי אחר.[3]
קשריו עם חב"ד
הרב אלישיב הינו מראשי המתנגדים, אלא שבדרך כלל לא מתערב ישירות בפוליטיקה. ובכל אופן מפעם לפעם פעל נגד חב"ד ובמיוחד נגד תהלוכות ל"ג בעומר.
בשנת תשל"ב שלח מכתב ברכה להרבי לרגל מלואת לו שבעים שנה.[4]
כאשר הרב יהושע פולק רצה להקים מקווה חב"ד ברמות ג' בירושלים, הוא נתקל בהתנגדות עזה מצד תושבים מתנגדים בסביבה. כאשר הוא פנה לרב אלישייב, הורה הרב לרב פולק לא להכנע בשום פנים, ולא להרתע אלא להקים במקום מקווה חב"ד.[5]
בכ"ד טבת תש"ע חתם הרב אלישיב על מכתב קריאה מיוחד לאירוע של שערי הוראה לעידוד לימוד ההלכה של ספרי אדמו"ר הזקן.[6]
הערות שוליים
- ↑ מודעה בה הוא מופיע בשם זה
- ↑ הזמן בו הוא החל לכהן כדיין בביה"ד האזורי ובביה"ד הגדול, אינו ברור לגמרי. פסקי הדין הרבניים (פד"ר) פורסמו בדרך כלל ללא תאריך, אך נראה לפיהם שהוא מונה לדיין בבית הדין הגדול באותה שנה שבה החל לכהן כדיין בביה"ד האזורי (על פי הספר "השקדן")
- ↑ קטע זה הינו מויקפידיה.
- ↑ נשיאי חב"ד ובני דורם.
- ↑ שטורעם נט
- ↑ אתר לדעת
