יחוד (קבלה): הבדלים בין גרסאות בדף
(מפנה) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) (כמדומני שטיעתי - היחוד הנפעל בלימוד הינו יחוד מלשון אחדות, אך לא קשור למושג בקבלה של יחוד שתי בחינות... ביטול גרסה 667801 של ברכת הגאולה (שיחה)) תגית: ביטול |
||
| (12 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מפנה|יחוד|איסור התייחדות בין איש ואישה|איסור יחוד}} | {{מפנה|יחוד|איסור התייחדות בין איש ואישה|איסור יחוד}} | ||
{{מקורות}} | |||
'''יחוד''' הוא לשון כללית של חיבור וזיווג של שני בחינות עליונות או שני [[פרצוף|פרצופים]] עליונים. מבואר שענין יחוד הוא המשכה, שנמשך מבחינה עליונה אל בחינה נמוכה יותר. ענין היחוד הוא על ידי גילוי והמשכה של אור עליון הגבוה משניהם הנקרא [[חיה (חלק הנפש)|חיה]]. | '''יחוד''' הוא לשון כללית של חיבור וזיווג של שני בחינות עליונות או שני [[פרצוף|פרצופים]] עליונים. מבואר שענין יחוד הוא המשכה, שנמשך מבחינה עליונה אל בחינה נמוכה יותר. ענין היחוד הוא על ידי גילוי והמשכה של אור עליון הגבוה משניהם הנקרא [[חיה (חלק הנפש)|חיה]]. | ||
==יחוד שם הוי"ה ושם אלוקים== | ==יחוד שם הוי"ה ושם אלוקים== | ||
{{ערך מורחב|ה' הוא האלוקים}} | |||
יחוד של שם [[הוי"ה]] ושם [[אלהי"ם]] ישנם שני דרכים. הראשון הוא ששם [[הוי"ה]] יורד למטה לשם [[אלהי"ם]] ונקרא שילוב הוי"ה באלוקים, ואז ה[[אל"ף]] של שם [[אדנ"י]] קודמת ל[[יו"ד]] של שם [[הוי"ה]], ששם אלוקים מלביש את שם הוי"ה. והאופן השני הוא ששם [[אלהי"ם]] עולה למעלה ונכלל בשם [[הוי"ה]] ואז ה[[יו"ד]] קודם ל[[אל"ף]]. והיתרון והמעלה הוא כששם אלוקים עולה למעלה, כי כשהשם של הוי"ה יורד לבחינת שם אלקים להתלבש בו הנה הוא על ידי כמה צמצומים להיות התלבשות בבחינת [[יש]], אבל כששם אלוקים עולה ונכלל בשם הוי"ה הרי זה בבחינת [[אין]]. | יחוד של שם [[הוי"ה]] ושם [[אלהי"ם]] ישנם שני דרכים. הראשון הוא ששם [[הוי"ה]] יורד למטה לשם [[אלהי"ם]] ונקרא שילוב הוי"ה באלוקים, ואז ה[[אל"ף]] של שם [[אדנ"י]] קודמת ל[[יו"ד]] של שם [[הוי"ה]], ששם אלוקים מלביש את שם הוי"ה. והאופן השני הוא ששם [[אלהי"ם]] עולה למעלה ונכלל בשם [[הוי"ה]] ואז ה[[יו"ד]] קודם ל[[אל"ף]]. והיתרון והמעלה הוא כששם אלוקים עולה למעלה, כי כשהשם של הוי"ה יורד לבחינת שם אלקים להתלבש בו הנה הוא על ידי כמה צמצומים להיות התלבשות בבחינת [[יש]], אבל כששם אלוקים עולה ונכלל בשם הוי"ה הרי זה בבחינת [[אין]]. | ||
==דרגות | ==דרגות ביחוד== | ||
שני דרגות יסודיות בייחודים בעולמות עליונים הוא בחינת [[יחודא עילאה]] ו[[יחודא תתאה]]. ש[[יחודא עילאה]] הוא ייחוד של [[אבא]] ו[[אמא]], ו[[יחודא תתאה]] הוא יחוד של [[זעיר]] ו[[נוקבא]]. | שני דרגות יסודיות בייחודים בעולמות עליונים הוא בחינת [[יחודא עילאה]] ו[[יחודא תתאה]]. ש[[יחודא עילאה]] הוא ייחוד של [[אבא]] ו[[אמא]], ו[[יחודא תתאה]] הוא יחוד של [[זעיר]] ו[[נוקבא]]. | ||
== | ==יחוד משפיע ומקבל== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[יחוד פנים בפנים]], [[יחוד פנים באחור]], [[יחוד אחור בפנים]], [[יחוד אחור באחור]]}} | |||
בהתאחדות והשפעה של [[משפיע ומקבל|משפיע]] ו[[משפיע ומקבל#מקבל|מקבל]], ישנן ארבע דרגות באופן פעולת היחוד. | |||
הדרגה הנמוכה ביותר היא [[יחוד אחור באחור]], מחיצוניותי של המשפיע לחיצוניותו של המקבל{{הערה|באתי לגני תש"י, אותיות ו-ח, ומבואר בבאתי לגני תשל"ז.}}, והדרגה הגבוהה ביותר היא [[יחוד פנים בפנים]], שההשפעה באה מפנימיותו של המשפיע וחודרת בפנימיות המקבל. | |||
ה'פנים' מסמלות את הרצון והתענוג הפנימי בקשר ובהשפעה, ואילו צד ה'אחור' מסמל את המעורבות בקשר ובהשפעה כמעשה חיצוני בלבד. | |||
היחוד החיצוני הינו הכנה והקדמה ליחוד הפנימי, שיכול להיעשות בשלימות דווקא על ידו. | |||
==המשכת נבראים חדשים על ידי יחוד== | |||
על ידי ייחוד של בחינות עלינות נמשכים נבראים חדשים בעולמות [[בי"ע]], מבואר ש[[נשמות ישראל]] נמשכות על ידי ייחוד בבחינת [[זיווג גופני]], ו[[מלאכים]] נמשכים על ידי בחינת [[זיווג נשיקין]]. | |||
==ראו גם== | |||
*[[אחדות ה' ויחוד ה' (ההבדל ביניהן)]] | |||
*[[יחוד מ"ה וב"ן]] | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:ספירות]] | [[קטגוריה:ספירות]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
גרסה אחרונה מ־01:34, 1 במאי 2024
המונח "יחוד" מפנה לכאן. לערך העוסק באיסור התייחדות בין איש ואישה, ראו איסור יחוד.
יחוד הוא לשון כללית של חיבור וזיווג של שני בחינות עליונות או שני פרצופים עליונים. מבואר שענין יחוד הוא המשכה, שנמשך מבחינה עליונה אל בחינה נמוכה יותר. ענין היחוד הוא על ידי גילוי והמשכה של אור עליון הגבוה משניהם הנקרא חיה.
יחוד שם הוי"ה ושם אלוקים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – ה' הוא האלוקים |
יחוד של שם הוי"ה ושם אלהי"ם ישנם שני דרכים. הראשון הוא ששם הוי"ה יורד למטה לשם אלהי"ם ונקרא שילוב הוי"ה באלוקים, ואז האל"ף של שם אדנ"י קודמת ליו"ד של שם הוי"ה, ששם אלוקים מלביש את שם הוי"ה. והאופן השני הוא ששם אלהי"ם עולה למעלה ונכלל בשם הוי"ה ואז היו"ד קודם לאל"ף. והיתרון והמעלה הוא כששם אלוקים עולה למעלה, כי כשהשם של הוי"ה יורד לבחינת שם אלקים להתלבש בו הנה הוא על ידי כמה צמצומים להיות התלבשות בבחינת יש, אבל כששם אלוקים עולה ונכלל בשם הוי"ה הרי זה בבחינת אין.
דרגות ביחוד[עריכה | עריכת קוד מקור]
שני דרגות יסודיות בייחודים בעולמות עליונים הוא בחינת יחודא עילאה ויחודא תתאה. שיחודא עילאה הוא ייחוד של אבא ואמא, ויחודא תתאה הוא יחוד של זעיר ונוקבא.
יחוד משפיע ומקבל[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – יחוד פנים בפנים, יחוד פנים באחור, יחוד אחור בפנים, יחוד אחור באחור |
בהתאחדות והשפעה של משפיע ומקבל, ישנן ארבע דרגות באופן פעולת היחוד.
הדרגה הנמוכה ביותר היא יחוד אחור באחור, מחיצוניותי של המשפיע לחיצוניותו של המקבל[1], והדרגה הגבוהה ביותר היא יחוד פנים בפנים, שההשפעה באה מפנימיותו של המשפיע וחודרת בפנימיות המקבל.
ה'פנים' מסמלות את הרצון והתענוג הפנימי בקשר ובהשפעה, ואילו צד ה'אחור' מסמל את המעורבות בקשר ובהשפעה כמעשה חיצוני בלבד.
היחוד החיצוני הינו הכנה והקדמה ליחוד הפנימי, שיכול להיעשות בשלימות דווקא על ידו.
המשכת נבראים חדשים על ידי יחוד[עריכה | עריכת קוד מקור]
על ידי ייחוד של בחינות עלינות נמשכים נבראים חדשים בעולמות בי"ע, מבואר שנשמות ישראל נמשכות על ידי ייחוד בבחינת זיווג גופני, ומלאכים נמשכים על ידי בחינת זיווג נשיקין.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ באתי לגני תש"י, אותיות ו-ח, ומבואר בבאתי לגני תשל"ז.