בן ציון רובינסון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(←ילדיו) |
אין תקציר עריכה |
||
| (4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
הרב רובינסון היה יהודי ירא-שמים ובעל מעשים טובים, חם, לבבי וחסידי. הוא זכה, באותן שנים של השלטון הקומוניסטי, כאשר רק משפחות בודדות מבין מליונים רבים של יהודי [[רוסיה]] שמרו על זהותם היהודית, להשיא את בנותיו לבחירי תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים]]. | הרב רובינסון היה יהודי ירא-שמים ובעל מעשים טובים, חם, לבבי וחסידי. הוא זכה, באותן שנים של השלטון הקומוניסטי, כאשר רק משפחות בודדות מבין מליונים רבים של יהודי [[רוסיה]] שמרו על זהותם היהודית, להשיא את בנותיו לבחירי תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים]]. | ||
ביתו של ר' בן-ציון היה המרכז החסידי של ה[[עיירה]]. שם היה המנין החשאי ב[[שבת]] וביום טוב; שם היו חונים ומתאכסנים בחורי הישיבה המסתתרים מישיבת תומכי תמימים הנודדת; שם בביתו התקיימו רוב ההתוועדויות במועדים החסידיים המלהיבים{{ | ביתו של ר' בן-ציון היה המרכז החסידי של ה[[עיירה]]. שם היה המנין החשאי ב[[שבת]] וביום טוב; שם היו חונים ומתאכסנים בחורי הישיבה המסתתרים מישיבת תומכי תמימים הנודדת; שם בביתו התקיימו רוב ההתוועדויות במועדים החסידיים המלהיבים{{הערה|מפי הרב יהושע דובראוסקי}}. | ||
בביתו גם הוקם [[מקווה טהרה]] מחתרתי, ששירת את בני קהילת חב"ד המקומית ומשפחות חסידיות נוספות מהאזור שהגיעו על מנת לטבול במקווה בביתו. | בביתו גם הוקם [[מקווה טהרה]] מחתרתי, ששירת את בני קהילת חב"ד המקומית ומשפחות חסידיות נוספות מהאזור שהגיעו על מנת לטבול במקווה בביתו. | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
*בתו, מרת לאה, אשת ה[[משפיע]] ר' [[מנחם מנדל פוטרפס]]. | *בתו, מרת לאה, אשת ה[[משפיע]] ר' [[מנחם מנדל פוטרפס]]. | ||
*בתו, מרת חי' רבקה אשת ר' [[יהושע קארף]]. | *בתו, מרת חי' רבקה אשת ר' [[יהושע קארף]]. | ||
*בתו, מרת רחל (ראניע) אשת ר' מרדכי צבי חריטונוב. | *בתו, מרת רחל (ראניע) אשת ר' [[מרדכי צבי חריטונוב]]. | ||
*בנו, ר' [[משה רובינסון]]. | *בנו, ר' [[משה רובינסון]]. | ||
*בנו, ר' [[דובער רובינסון]]. | *בנו, ר' [[דובער רובינסון]]. | ||
בנו אברהם נהרג ביחד עם זוגתו ליבא בתו של החסיד ר' אליעזר טשארטשעסקער ובניהם לייבל ובערל | *בנו, ר' אברהם נהרג ביחד עם זוגתו ליבא בתו של החסיד ר' אליעזר טשארטשעסקער ובניהם לייבל ובערל | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3082 האגדה לבית רובינסון]''', מתוך כתבה שפורסמה בעיתון האידי [[אלגמיינער זשורנאל]] בשנת [[תש"ע]], שתורגמה ללשון הקודש על ידי הרב [[משה מרינובסקי]] {{שטורעם}} | *'''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3082 האגדה לבית רובינסון] {{*}} [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1173 ה"קדשי קדשים" החסידי]''', מתוך כתבה שפורסמה בעיתון האידי [[אלגמיינער זשורנאל]] בשנת [[תש"ע]], שתורגמה ללשון הקודש על ידי הרב [[משה מרינובסקי]] {{שטורעם}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:רובינסון, בן ציון}} | {{מיון רגיל:רובינסון, בן ציון}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:משפחת רובינסון]] | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
גרסה אחרונה מ־22:33, 16 באפריל 2024
הרב בן ציון רובינסון (ידוע גם בכינוי בעניע) נמנה על חסידי חב"ד בעייר קרלביץ, נרצח על ידי הנאצים.
הרב רובינסון היה יהודי ירא-שמים ובעל מעשים טובים, חם, לבבי וחסידי. הוא זכה, באותן שנים של השלטון הקומוניסטי, כאשר רק משפחות בודדות מבין מליונים רבים של יהודי רוסיה שמרו על זהותם היהודית, להשיא את בנותיו לבחירי תלמידי ישיבת תומכי תמימים.
ביתו של ר' בן-ציון היה המרכז החסידי של העיירה. שם היה המנין החשאי בשבת וביום טוב; שם היו חונים ומתאכסנים בחורי הישיבה המסתתרים מישיבת תומכי תמימים הנודדת; שם בביתו התקיימו רוב ההתוועדויות במועדים החסידיים המלהיבים[1].
בביתו גם הוקם מקווה טהרה מחתרתי, ששירת את בני קהילת חב"ד המקומית ומשפחות חסידיות נוספות מהאזור שהגיעו על מנת לטבול במקווה בביתו.
ילדיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בתו, מרת לאה, אשת המשפיע ר' מנחם מנדל פוטרפס.
- בתו, מרת חי' רבקה אשת ר' יהושע קארף.
- בתו, מרת רחל (ראניע) אשת ר' מרדכי צבי חריטונוב.
- בנו, ר' משה רובינסון.
- בנו, ר' דובער רובינסון.
- בנו, ר' אברהם נהרג ביחד עם זוגתו ליבא בתו של החסיד ר' אליעזר טשארטשעסקער ובניהם לייבל ובערל
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- האגדה לבית רובינסון • ה"קדשי קדשים" החסידי, מתוך כתבה שפורסמה בעיתון האידי אלגמיינער זשורנאל בשנת תש"ע, שתורגמה ללשון הקודש על ידי הרב משה מרינובסקי
הערות שוליים
- ↑ מפי הרב יהושע דובראוסקי