חיים משה יהודה בלוי: הבדלים בין גרסאות בדף
(תיקנתי פסיק שקלקל את הקישור) |
אין תקציר עריכה |
||
| (12 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:חיים.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב חיים משה מגיש לרבי את אחד מספריו]] | [[קובץ:חיים.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב חיים משה מגיש לרבי את אחד מספריו]] | ||
הרב '''חיים משה יהודה הכהן בלוי''' ([[ד' חשוון]] [[תרע"ג]] - [[י' אייר]] [[תשס"ג]]) היה [[רב]] | הרב '''חיים משה יהודה הכהן בלוי''' ([[ד' חשוון]] [[תרע"ג]] - [[י' אייר]] [[תשס"ג]]) היה [[רב]] במספר בתי כנסת. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
[[קובץ:חיים משה יהודה בלוי.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב בלוי בצעירותו]] | [[קובץ:חיים משה יהודה בלוי.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב בלוי בצעירותו]] | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
ראשית לימודיו היה תחת השגחתו של אביו, ואחר-כך למד בחוסט שבהונגריה מפי הרב ר' יוסף צבי דושינסקי. בשנת [[תרצ"ב]] עבר ללמוד בישיבת מיר שב[[ליטא]]. | ראשית לימודיו היה תחת השגחתו של אביו, ואחר-כך למד בחוסט שבהונגריה מפי הרב ר' יוסף צבי דושינסקי. בשנת [[תרצ"ב]] עבר ללמוד בישיבת מיר שב[[ליטא]]. | ||
בעת [[מלחמת העולם | בעת [[מלחמת העולם השנייה]] ברח יחד עם שאר תלמידי הישיבה לעיר [[ווילנא]] שהייתה אמורה להסתפח ל[[ליטא]] שהייתה אז נייטראלית (ולאחרי זה סופחה לרוסיה). | ||
לאחרי תקופה ממושכת בעיר ווילנא, הגיעה שמועה שהשלטון הרוסי מוכן לתת ויזות יציאה תמורת סכום של מאתים דולרים אמריקאים עבור כל בחור ובחור, בעקבות כך החלו בחורי הישיבה להתארגן לנסיעה. סמוך לנסיעתם, התחתן ר' משה יהודה עם זוגתו מרת חנה חיה הנה שוחט, ממשפחה חשובה בעיר טלז שבליטא. החתונה התקיימה בסלבודקה, בחשאי ב[[י"ג שבט]] [[תש"א]]. | לאחרי תקופה ממושכת בעיר ווילנא, הגיעה שמועה שהשלטון הרוסי מוכן לתת ויזות יציאה תמורת סכום של מאתים דולרים אמריקאים עבור כל בחור ובחור, בעקבות כך החלו בחורי הישיבה להתארגן לנסיעה. סמוך לנסיעתם, התחתן ר' משה יהודה עם זוגתו מרת חנה חיה הנה שוחט, ממשפחה חשובה בעיר טלז שבליטא. החתונה התקיימה בסלבודקה, בחשאי ב[[י"ג שבט]] [[תש"א]]. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
מקום מגוריו ב[[שנחאי]] היה בסמיכות לישיבת [[תומכי תמימים שנחאי|תומכי תמימים]], ועם הזמן התיידד עם תלמידי התמימים, ולאט לאט נטה לבו יותר ויותר לדרך [[חסידות חב"ד]] והתרחק יותר ויותר מדרך המוסר. | מקום מגוריו ב[[שנחאי]] היה בסמיכות לישיבת [[תומכי תמימים שנחאי|תומכי תמימים]], ועם הזמן התיידד עם תלמידי התמימים, ולאט לאט נטה לבו יותר ויותר לדרך [[חסידות חב"ד]] והתרחק יותר ויותר מדרך המוסר. | ||
בשנת [[תש"ז]] קיבל מגיסו הרחמ"א חודקוב "אפידעיוויד" (הבטחת מוסד תורני בארצות הברית שמקבל עליו האחריות לפרנסתם) מישיבת תות"ל נ. י., וכך קיבל אשרת כניסה לארצות הברית. | בשנת [[תש"ז]] קיבל מגיסו [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|הרחמ"א חודקוב]] "אפידעיוויד" (הבטחת מוסד תורני בארצות הברית שמקבל עליו האחריות לפרנסתם) מישיבת תות"ל נ. י., וכך קיבל אשרת כניסה לארצות הברית. | ||
כאשר הגיע לארצות הברית התגורר במחיצת גיסו הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] והתפעל מאוד מאישיותו. בהכנסו ל[[יחידות]] אצל אדמו"ר הריי"צ אמר בהתפעלות לרבי על גיסו: "הנני רואה לראשונה יהודי שכל-כולו לשם שמים". ענה לו הריי"צ: {{ציטוטון|יש [[חב"ד]] [[חג"ת]] ו[[נהי"מ]], ישנם כאלו שהם שלמים רק בחב"ד אבל לא בחג"ת ונהי"ם, וישנם כאלו שהם שלמים בחג"ת אבל לא בחב"ד ונהי"ם, וישנם כאלו שהם שלמים רק בנהי"מ (במעשיהם), אבל לא בחב"ד וחג"ת, אבל הוא - הרב חודקוב - שלם בכל!}}. | כאשר הגיע לארצות הברית התגורר במחיצת גיסו הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] והתפעל מאוד מאישיותו. בהכנסו ל[[יחידות]] אצל אדמו"ר הריי"צ אמר בהתפעלות לרבי על גיסו: "הנני רואה לראשונה יהודי שכל-כולו לשם שמים". ענה לו הריי"צ: {{ציטוטון|יש [[חב"ד]] [[חג"ת]] ו[[נהי"מ]], ישנם כאלו שהם שלמים רק בחב"ד אבל לא בחג"ת ונהי"ם, וישנם כאלו שהם שלמים בחג"ת אבל לא בחב"ד ונהי"ם, וישנם כאלו שהם שלמים רק בנהי"מ (במעשיהם), אבל לא בחב"ד וחג"ת, אבל הוא - הרב חודקוב - שלם בכל!}}. | ||
בהשפעת גיסו (הרב חודקוב), שלח את בניו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ואת בנותיו ל[[בית רבקה]], והיה בא לכל התוועדויותיו של הרבי ביומי דפגרא ובחגים, כולל הליכה רגלית בחגים מאיסט ניו-יורק ומאוחר יותר מ[[בורו פארק]]. | בהשפעת גיסו ([[הרב חודקוב]]), שלח את בניו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ואת בנותיו ל[[בית רבקה]], והיה בא לכל התוועדויותיו של הרבי ביומי דפגרא ובחגים, כולל הליכה רגלית בחגים מאיסט ניו-יורק ומאוחר יותר מ[[בורו פארק]]. | ||
ב[[ארצות הברית]] הוא כיהן במשך יובל שנים כרב בבית הכנסת, כעשרים שנה בבית-הכנסת 'אהבת אחים' ובית-הכנסת 'קיטנער', באיסט ניו-יורק, ויותר משלושים שנה בבית-הכנסת 'אברהם וצבי הירש', בבורו פארק. | ב[[ארצות הברית]] הוא כיהן במשך יובל שנים כרב בבית הכנסת, כעשרים שנה בבית-הכנסת 'אהבת אחים' ובית-הכנסת 'קיטנער', באיסט ניו-יורק, ויותר משלושים שנה בבית-הכנסת 'אברהם וצבי הירש', בבורו פארק. | ||
ב[[י"ג כסלו]] [[תשמ"ג]] נפטרה אשתו, תחילה לא עלה בדעתו כלל להתחתן שוב. אבל הרבי הורה לו כמה פעמים, ועד כדי כך שכשביקשה בתו רחל לעבור עם משפחתה מ[[קראון הייטס]] לדור עם אביה בבורו פארק (כדי שלא יהיה לבד), ושאלה את הרבי. המענה היה: שכדאי הדבר. אבל בתנאי, שזה לא ימנע ממנו לחפש [[זיווג שני]], בעקבות כך הוא התחתן עם מרת איטא אנסבאכער. | |||
ב[[ארצות הברית]] הוא גם עסק בהדפסת | ב[[ארצות הברית]] הוא גם עסק בהדפסת פירוש [[הריטב"א]] האמיתי על [[מסכת בבא בתרא]], והוציא לאור עשרות ספרי ראשונים וקדמונים מכתבי יד בההדרה משובחת. | ||
[[קובץ:חיים בלוי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בלוי עם תלמידים]] | [[קובץ:חיים בלוי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בלוי עם תלמידים]] | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
*בנו, ר' [[מנחם מאיר בלוי]]. | *בנו, ר' [[מנחם מאיר בלוי]]. | ||
*בנו, ר' [[ראובן בלוי]] - מנהל [[770live]]. | *בנו, ר' [[ראובן בלוי]] - מנהל [[770live]]. | ||
*בתו, נחמה קסטל. | *בתו, נחמה שיינא קסטל רעיית הרב [[כתריאל ברוך קסטל]] . | ||
*בתו, רחל אלישביץ. | *בתו, רחל, אשת ר' יוסף לייב אלישביץ. | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
[http://www.hebrewbooks.org/rishonim | [http://www.hebrewbooks.org/rishonim סדרת הספרים שהוציא לאור הרב בלוי, "שיטת הקדמונים"] {{הב}} | ||
{{מיון רגיל:בלוי, חיים משה יהודה}} | {{מיון רגיל:בלוי, חיים משה יהודה}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
[[קטגוריה:מהדירי ספרות תורנית]] | [[קטגוריה:מהדירי ספרות תורנית]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ג]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ג]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ג]] | |||
[[קטגוריה:אישים בסין]] | |||
גרסה אחרונה מ־16:32, 21 במרץ 2024
הרב חיים משה יהודה הכהן בלוי (ד' חשוון תרע"ג - י' אייר תשס"ג) היה רב במספר בתי כנסת.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרע"ג בהמבורג שבגרמניה לרב ר' ירמיהו הכהן וללאה.
ראשית לימודיו היה תחת השגחתו של אביו, ואחר-כך למד בחוסט שבהונגריה מפי הרב ר' יוסף צבי דושינסקי. בשנת תרצ"ב עבר ללמוד בישיבת מיר שבליטא.
בעת מלחמת העולם השנייה ברח יחד עם שאר תלמידי הישיבה לעיר ווילנא שהייתה אמורה להסתפח לליטא שהייתה אז נייטראלית (ולאחרי זה סופחה לרוסיה).
לאחרי תקופה ממושכת בעיר ווילנא, הגיעה שמועה שהשלטון הרוסי מוכן לתת ויזות יציאה תמורת סכום של מאתים דולרים אמריקאים עבור כל בחור ובחור, בעקבות כך החלו בחורי הישיבה להתארגן לנסיעה. סמוך לנסיעתם, התחתן ר' משה יהודה עם זוגתו מרת חנה חיה הנה שוחט, ממשפחה חשובה בעיר טלז שבליטא. החתונה התקיימה בסלבודקה, בחשאי בי"ג שבט תש"א.
הישיבה עברה מוילנא דרך סיביר ליפן, ואחר-כך לשנחאי, שם נשארו שש שנים עד תום המלחמה.
מקום מגוריו בשנחאי היה בסמיכות לישיבת תומכי תמימים, ועם הזמן התיידד עם תלמידי התמימים, ולאט לאט נטה לבו יותר ויותר לדרך חסידות חב"ד והתרחק יותר ויותר מדרך המוסר.
בשנת תש"ז קיבל מגיסו הרחמ"א חודקוב "אפידעיוויד" (הבטחת מוסד תורני בארצות הברית שמקבל עליו האחריות לפרנסתם) מישיבת תות"ל נ. י., וכך קיבל אשרת כניסה לארצות הברית.
כאשר הגיע לארצות הברית התגורר במחיצת גיסו הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב והתפעל מאוד מאישיותו. בהכנסו ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ אמר בהתפעלות לרבי על גיסו: "הנני רואה לראשונה יהודי שכל-כולו לשם שמים". ענה לו הריי"צ: "יש חב"ד חג"ת ונהי"מ, ישנם כאלו שהם שלמים רק בחב"ד אבל לא בחג"ת ונהי"ם, וישנם כאלו שהם שלמים בחג"ת אבל לא בחב"ד ונהי"ם, וישנם כאלו שהם שלמים רק בנהי"מ (במעשיהם), אבל לא בחב"ד וחג"ת, אבל הוא - הרב חודקוב - שלם בכל!".
בהשפעת גיסו (הרב חודקוב), שלח את בניו ללמוד בישיבת תומכי תמימים ואת בנותיו לבית רבקה, והיה בא לכל התוועדויותיו של הרבי ביומי דפגרא ובחגים, כולל הליכה רגלית בחגים מאיסט ניו-יורק ומאוחר יותר מבורו פארק.
בארצות הברית הוא כיהן במשך יובל שנים כרב בבית הכנסת, כעשרים שנה בבית-הכנסת 'אהבת אחים' ובית-הכנסת 'קיטנער', באיסט ניו-יורק, ויותר משלושים שנה בבית-הכנסת 'אברהם וצבי הירש', בבורו פארק.
בי"ג כסלו תשמ"ג נפטרה אשתו, תחילה לא עלה בדעתו כלל להתחתן שוב. אבל הרבי הורה לו כמה פעמים, ועד כדי כך שכשביקשה בתו רחל לעבור עם משפחתה מקראון הייטס לדור עם אביה בבורו פארק (כדי שלא יהיה לבד), ושאלה את הרבי. המענה היה: שכדאי הדבר. אבל בתנאי, שזה לא ימנע ממנו לחפש זיווג שני, בעקבות כך הוא התחתן עם מרת איטא אנסבאכער.
בארצות הברית הוא גם עסק בהדפסת פירוש הריטב"א האמיתי על מסכת בבא בתרא, והוציא לאור עשרות ספרי ראשונים וקדמונים מכתבי יד בההדרה משובחת.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, ר' מנחם מאיר בלוי.
- בנו, ר' ראובן בלוי - מנהל 770live.
- בתו, נחמה שיינא קסטל רעיית הרב כתריאל ברוך קסטל .
- בתו, רחל, אשת ר' יוסף לייב אלישביץ.
