ישראל נג'ארה: הבדלים בין גרסאות בדף

רבי '''ישראל נג'ארה''' מכונה '''נעים זמירות ישראל''' ([[דמשק]], [[ה'שט"ו]] – [[עזה]], [[ה'שפ"ח]]-[[ה'שפ"ט]]) [[רב]] שמקור משפחתו מגירוש [[יהדות ספרד|ספרד]], ראב"ד ורב ראשי הקהילה היהודית ב[[עזה]], [[מקובל]], בעל מנגן, בן דורם של [[האר"י הקדוש]] והרב [[יוסף קארו]] שהתגורר עימהם, [[פרשן|פרשן]] מקרא [[שיר|ומשורר]] המכונה '''נעים זמירות ישראל''', מגדולי המשוררים [[פיוט|והפייטנים]] ה[[עברית|עבריים]] בכל הזמנים עד לימינו.

הרב ישראל נג'ארה התפרסם בעיקר כמשורר ופייטן, וליצירתו השפעה ניכרת בקהילות יהודיות בכל תפוצות ישראל ובכל החוגים והעדות.

===חלק מפיוטיו===

בשירתו היה שילוב נדיר בין [[קדושה (יהדות)|קדושה]], [[קבלה]] וחולין.

בקהילות חסידות חב"ד נהוג לשיר את פיוטיו בינהם פיוטו של הרב [[ישראל נג'ארה]] [[ניגון ידידי רועי מקימי]] שהרבי [[הרש"ב]] חיבר לה מנגינה והיה שר אותה ברגש רב ובדמעות עד כלות הנפש, הניגון ידיד רועי הוא שיר לבקשת הגאולה של כנסת ישראל הנמשלת לצאן המשתוקקת ליד מכוונת של הרועה שיכווין אותה.  

ניגון זה היה מושר אצל [[חסידי חב"ד]] ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]]. בשנת [[תרמ"ג]] לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר המהר"ש]] היו בניו שרים ניגון זה, וכשהגיעו למילים "על מי נטשת מעט הצאן" היו עיניהם זולגות [[דמעות]]{{הערה|מפי ר' [[יעקב אייזיק בלנטר]]}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר{{הערה|סעודת [[שמיני עצרת]] [[תש"ג]]}} שניגון זה הגיע מ[[ארץ ישראל]] ל[[חסיד]]י [[חב"ד]]" על ידי ר' [[שניאור זלמן סלונים]], בתחילת [[נשיא]]ותו של [[אדמו"ר הרש"ב]].  

*'''מחזיק ברכה''' – בעניין ברכות וברכת המזון

*'''שוחטי הילדים''' – דיני [[שחיטה (הלכה)|שחיטה]] ב[[חריזה|חרוזים]]{{הערה|שמו של הספר נובע מכך שהוא כתוב בצורה פשוטה שגם ילדים יכולים להבין שווה לכל נפש.}}

==קישורים חיצוניים==

* הרב אברהם ישעיהו דיין, '''[[האוצר (כתב עת)|האוצר]]''' כא (חשון ה'תשע"ט), עמ' קמא–קנו

==הערות שוליים==