דג: הבדלים בין גרסאות בדף
תמים של הרבי (שיחה | תרומות) |
|||
| (35 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
''' | [[קובץ:דגים2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דג מהמין 'דקר ענק' שוחה בתוך להקת דגים קטנים ממנו]] | ||
[[קובץ:דג2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דג ב[[אהרון לייב רסקין|חנות דגים של רסקין]]]] | |||
[[קובץ:מנת מאכל דג אמנון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דג אמנון (מושט) מוגש כחלק ממנת מאכל]] | |||
'''דג''' הוא בעל חיים החי במים, בעל זימים וקר דם. | |||
הדגים מוזכרים בתורה פעמים רבות. מלבד שימושם למאכל וסימני הכשרות שלהם, הם משמשים כמשל לברכה מפני שהם חיים במקום מכוסה (המכונה בחסידות [[עלמא דאתכסיא]]) ומהוים דוגמה לכאלו שאין [[עין הרע]] שולטת בהם. בנוסף הם משמשים כמשל לפריה ורביה ללא תאוה גשמית, וכן מהווים משל לצדיקים גמורים. | |||
==פריה ורביה== | |||
הדגים משמשים בפסוק כמשל להתרבות גדולה (הדגים מטילים עשרות ביצים בהטלה אחת) כמו שכתוב "וידגו לרוב בקרב הארץ", ובדברי חז"ל מוסיפים על כך כי דגים אין הרע שולטת בהם. | |||
בחסידות מוסבר כי הסיבה שפריה ורביה נכונה נמשלת לדגים מפני שהדגים מצוננים ואין להם תאוה (התרבות הדגים נעשית על ידי הטלת זרע הזכר על ביצי הנקבה שבים), והתרבותם אינה בדרך תאוה, שהיא מורה על פריה ורביה לשם שמים ולא לשם תאוה. | |||
===גלגול נשמות בדגים=== | |||
נשמות הצדיקים מתגלגלות בדגים, ונשמות הצדיקים ותלמידי חכמים יורדות לפעמים בדגים היות שצדיקים דבקים ומחוברים {{ציטוטון|לאחד ממש עם אלוקות... בביטול בתכלית ממש}} לכן נשמותיהם מתגלגלות בדגים שדגים לא יכולים להתקיים בלי מים. | |||
לחסיד אחד נתקע עצם דג בגרונו, ואמר לו אדמו"ר הזקן: {{ציטוטון|נשמות הצדיקים צריך לדעת איך לאכול}} | |||
צדיקים מתעלים לדרגת חסד ע"י שמתעלים כך לשורש נשמתם. | |||
==נוני ימא== | ==נוני ימא== | ||
{{ערך מורחב|נוני ימא}} | |||
===עליית הדגים בטיסה אחת=== | ===עליית הדגים בטיסה אחת=== | ||
נוני ימא | נוני ימא הוא כינוי שמוזכר בזוהר הקדוש בריבוי מקומות כמשל לצדיקים בדרגה גבוהה ביותר כדוגמת [[רב המנונא סבא]], מזקני תנאי הזוהר. בנוגע לכך מבאר אדמו"ר הזקן, כי הילוך הצדיקים הנק' נוני ימא היא נפלאה וגבוהה מאד, כ[[משל]] הדגים ששטים בים, כך הם שטים ובטיסה אחת מגיע למעלה מעלה. אחד מצדיקים אלו היה התנא האלוקי [[רבי שמעון בן יוחאי]]. ולכן לא קיים רשב"י בהיותו במערה כמה מצות מעשיות כנ"ל אלא הכל ברוחניות למעלה מבחינת שמחה בבשר כו'. וזהו ענין סנפיריו של הלויתן שבהם הוא שט מן הקצה האחד של הים לשני. | ||
ולכן העולם כולו עומד על לויתן שמקיף כל העולם כנודע בדברי רז"ל. {{הערה|שמיני.}} | |||
אחד מצדיקים אלו היה התנא האלוקי [[רבי שמעון בן יוחאי]]. ולכן לא קיים רשב"י בהיותו במערה כמה מצות מעשיות כנ"ל אלא הכל ברוחניות למעלה | |||
ולכן העולם כולו עומד על לויתן שמקיף כל העולם כנודע בדברי רז"ל{{הערה| | |||
===התכללות מוחלטת של הדגים בים=== | ===התכללות מוחלטת של הדגים בים=== | ||
ישנו הסבר נוסף בחסידות לענין הדגים, שהיא בחינת [[ה' אחד (קריאת שמע)|ה' אחד]], שהוא המשכת [[דעת עליון]] שענינה הוא [[יחודא עילאה]], שנקרא גם כן בשם [[ים]] - שכללות הים הוא מציאות אחת שהכל נמצא בה וכלול בה ואינו נפרד ממנה, ולכן דגים אינם חוצצים ב[[מקוה]], ונמנים במנין הארבעים סאה. | ישנו הסבר נוסף בחסידות לענין הדגים, שהיא בחינת [[ה' אחד (קריאת שמע)|ה' אחד]], שהוא המשכת [[דעת עליון]] שענינה הוא [[יחודא עילאה]], שנקרא גם כן בשם [[ים]] - שכללות הים הוא מציאות אחת שהכל נמצא בה וכלול בה ואינו נפרד ממנה, ולכן דגים אינם חוצצים ב[[מקוה]], ונמנים במנין הארבעים סאה. | ||
הסבר זה מובא כי לגבי זה שנשמת [[רב המנונא סבא]] | הסבר זה מובא כי לגבי זה שנשמת [[רב המנונא סבא]] הייתה [[נשמה]] דאצילות מבחינת ה[[נשמה|נשמות]] דים העליון שבמלכות דאצילות, ולכו נקרא רב המנונא מלשון "נוני ימא". [[אדמו"ר המהר"ש]] מסביר, שכמו הדגים שבים מובלעים במי הים והמים מתפשטים בתוך תוכם והרי הם כמו מהות המים עצמם, כך ה[[נשמה|נשמות]] דאצילות כמו נשמת רב המנונא סבא היא בבחינת הביטול לגמרי, עד שאי אפשר לה לפרוד אפילו שעה אחת כחלק מהמים עצמן (- במשל הדגים), וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה עובר ירך אמו הוא, כלומר: למרות שהוא עובר, שהרי הוא מציאות נרגש בפני עצמו, מכך מקום כל זמן העיבור הרי הוא כירך אמו ואינו נחשב לדבר בפני עצמו, וזאת מפני ביטולו המוחלט לאמו במשך זמן זה, שאוכל ממה שאמו אוכלת ושותה ממה שאמו שותה וכדומה, וכך גם ה[[נשמה|נשמות]] דאצילות בהיותם בעיבור בבטן המלכות הנקרא ים סוף, הם כירך אמם ובטלים לגמרי כעובר שהוא ירך אמו וכמו דגים שבים שהם מובלעים במי הים{{הערה|[[תורת שמואל לקוטי תורה תורת שמואל]]}} [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15866&hilite=a0d90b25-438d-4841-ba84-10f0fe8fae20&st=%D7%A8%D7%91+%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%90&pgnum=266 תרמ"ה א'].}}. | ||
==[[סעודת שור הבר והלווייתן]]== | |||
לעתיד לבא הלויתן יעשה מלחמה עם שור הבר וישחטנו בסנפיריו. ביאור הענין הוא, כי הנה עבודת הצדיקים שבבחינה השנית נקראת שור הבר [[פני שור]] מה[[שמאל]] אלא שהוא בר וזך, כי הנה גם עבודתם במעשה גשמיות כמו ושמחת בחגך דיו"ט ואין שמחה אלא בבשר כו' אינו כפשוטו שיאכל בשר השור למלאות בטנו ח"ו וישיש בו, אלא בחינת העלאות כענין שלמי שמחה מבשר גשמי. שהיה בזמן [[בית המקדש]] שהיו ריח ניחוח ממש לה'. וזה נקרא "שור הבר", מלשון בר לבב פירוש בשר זך ובר, דהיינו שמחה לה' הנולד מזה ברשפי אש והתלהבות. אלא שאף על פי כן דרגה זו שבא מדבר גשמי ובעל גבול קטנה יותר לגבי הילוך הנפלא של הצדיקים הנקראת לויתן, שההילוך שלהם שבטיסה אחת בקרירות ובנחת מגיעים למעלה מעלה שהיא גדולה יותר לאין קץ. | לעתיד לבא הלויתן יעשה מלחמה עם שור הבר וישחטנו בסנפיריו. ביאור הענין הוא, כי הנה עבודת הצדיקים שבבחינה השנית נקראת שור הבר [[פני שור]] מה[[שמאל]] אלא שהוא בר וזך, כי הנה גם עבודתם במעשה גשמיות כמו ושמחת בחגך דיו"ט ואין שמחה אלא בבשר כו' אינו כפשוטו שיאכל בשר השור למלאות בטנו ח"ו וישיש בו, אלא בחינת העלאות כענין שלמי שמחה מבשר גשמי. שהיה בזמן [[בית המקדש]] שהיו ריח ניחוח ממש לה'. וזה נקרא "שור הבר", מלשון בר לבב פירוש בשר זך ובר, דהיינו שמחה לה' הנולד מזה ברשפי אש והתלהבות. אלא שאף על פי כן דרגה זו שבא מדבר גשמי ובעל גבול קטנה יותר לגבי הילוך הנפלא של הצדיקים הנקראת לויתן, שההילוך שלהם שבטיסה אחת בקרירות ובנחת מגיעים למעלה מעלה שהיא גדולה יותר לאין קץ. | ||
ולכן הלויתן ישחוט את שור הבר. פי' שיעלה אותו | ולכן הלויתן ישחוט את שור הבר. פי' שיעלה אותו על ידי הטיסה שלו וזהו בסנפיריו שבהם ועל ידם עיקר העלייה שלו כו' שזהו למעלה מכחם עצמם של הצדיקים הנקראים שור הבר. אך באמת גם שור הבר יעלה את הלויתן כי בבחינה אחת עבודתם נעלית יותר אף שהיא בבחינת עבודה גשמית, הרי כן צריך להיות על פי התורה - "ושמחת בחגך" ואין שמחה אלא בבשר ויין, ומצד זה יעלה הוא אותו. וזה יראה הקב"ה לעתיד לבא לצדיקים כללות עבודתם בהאי עלמא ששניהם כאחד טובים{{הערה|שם=שמיני|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/6/18d&search=%D7%91%D7%9B%D7%97+%D7%A9%D7%95%D7%A8 לקוטי תורה שמיני יח, ב].}}. | ||
==אכילת דגים== | ==אכילת דגים== | ||
נהוג בכל תפוצות ישראל לאכול דגים בסעודות מצוה ובפרט בסעודות שבת, וטעמים שונים נאמרו | [[קובץ:געפילטע פיש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|געפילטע פיש - מאכל שבת מסורתי ביהדות אשכנז]] | ||
נהוג בכל תפוצות ישראל לאכול דגים בסעודות מצוה ובפרט בסעודות שבת, וטעמים שונים נאמרו על כך. אחד מהטעמים הידועים הוא כי צדיקים ותלמידי חכמים שטעונים תיקון מתגלגלים בדגים שהם בעלי החיים שמשמשים משל לעבודת הצדיקים, וכשאדם אוכל את הדגים שבהם יש נשמה של תלמיד חכם הוא עצמו זוכה גם כן לתיקון, מלבד היותו מעלה את הנשמה הצריכה תיקון. | |||
מסופר שבמהלכה של סעודת שבת בחצר הרבי מווילעדניק, הגישו לפני הרבי מווילעדניק מגש עם שני דגים גדולים, ומיד פתח הרבי מווילעדניק וסיפר, יודעים אתם איך הגיעו דגים אלו לכאן?, שני דגים שטו בנהר הגדול, ודג אחד פנה לשני ושאלו להיכן אתה שט? ענהו הדג ל[[ליובאויטש]]. ולהיכן אתה, שאל הדג. לווילעדניק, ענה הדג השני. אולי תבוא איתי גם לווילעדניק? הציע הדג, ואכן הוא השתכנע וכך הגיעו שניהם לפה, ובדבריו רמז לחסיד חב"ד שנכח בטיש{{הערה|סופר על ידי הרב [[בצלאל ווילשאנסקי]] ששמע מר' [[אברהם אליהו פלאטקין]] ששמע מאחד שהיה בעל המעשה.}}. | |||
===אכילת דגים עם בשר=== | |||
בגמרא מסופר, שאסרו לאכול דג שנצלה עם בשר משום סכנה, לפי שחז"ל ידעו שהדבר "קשה לריח הפה ולצרעת". בעניינים רבים (כמו טרפות, מילה ועוד) קבעו חז"ל הלכות על-פי עקרונות ומידע שאינם תואמים בהכרח את דעת המדענים כיום. לכן גם אם המדע יסבור שאין סכנה בריאותית באכילת דג ובשר יחד, אנו נסמוך על קביעת חז"ל, שבהיותה תורה היא מוחלטת, בעוד המדע משתנה ללא הרף (ובזה גדולתו). | |||
בכל תפוצות ישראל נוהגים להיזהר בזה גם בימינו, ואף דנים אם תערובת של דג בבשר בטלה ב'שישים' כמאכל-איסור. יש שהחמירו שלא לבשל דגים אף בסיר נקי שבישלו בו בשר. | |||
על-פי הבית-יוסף, חובה ליטול את הידיים בין בשר לדגים. מי שאכל במזלג וידיו נקיות, יש מקום להקל בזה. על-פי הרמ"א, די לאכול משהו ולשתות משהו בין בשר לדגים, ואין חייבים ליטול ידיים. למעשה, נוהגים לומר 'לחיים' על יין או משקה חריף בין הדגים לבשר. אדמו"רי חב"ד נהגו גם להדיח את הידיים במעט מים. כמו-כן החמירו הפוסקים שלא להביא לשולחן בשר ותבשיליו כל זמן שלא סילקו ממנו את הדגים{{הערה| הרב יוסף שמחה גינזבורג, פינת ההלכה. שיחת השבוע גליון 910. (בכותרת "דג ובשר יחד"). ומציין שם למקורות אלה: פסחים עו,ב. שולחן ערוך אורח חיים סימן קעג סעיף ב ונושאי כליו, משנה ברורה וכף החיים שם, ויורה דיעה סימן קטז סעיף ב ונושאי כליו. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן הל' שמירת גוף ונפש, סעיף ט (שו"ע אדמו"ר, חלק ה-ו, עמ' 1774). לקט הליכות ומנהגי שבת קודש, עמ' 20. ועוד מקורות. עיינו שם.}}. | |||
===אכילת דגים עם חלב=== | |||
ה[[טור]] כותב{{הערה|שם=פז|יורה דעה סימן פ"ז.}} ש"[[דגים]] וחגבים מותר לאוכלן בחלב". | |||
ה[[בית יוסף]] מסיים את דבריו על הטור ש"מכל מקום אין לאכול מפני הסכנה כמו שנתבאר באורח חיים סימן קע"ג". | |||
מפרשי הטור וה[[שולחן ערוך]] כותבים{{הערה|[[הרמ"א]] בדרכי משה אות ג' ו[[הט"ז]] ו[[הש"ך]] במקום.}} שכנראה נתערב לבית יוסף בין חלב לבשר והתכוון לומר שאין לאכול דגים עם בשר אבל עם חלב אין בעיה, שהרי בסימן קע"ג כותב הטור ש[[הרא"ש]] היה נוטל את ידיו בין אכילת דגים לבשר מפני הסכנה ולא מזכיר חלב. | |||
גם העטרת זהב כתב כדברי הבית יוסף אך מפרשי השולחן ערוך{{הערה|ש"ך וט"ז שם.}} הסבירו שהוא נמשך לזה בגלל מה שכתב הבית יוסף וזה הטעה אותו. בנוסף הטעימו, שלא נשמע דבר כזה בשום מקום וכן נהוג לבשל חלב עם דגים ולאכול{{הערה|רמ"א בדרכי משה הקצר וה'יד אפרים' שהובא בדרכי תשובה סימן פ"ז אות מ"ג.}}. | |||
הפתחי תשובה הביא{{הערה|סימן פ"ז בשם חינוך בית יהודה סימן ס"א שכותב שבירר אצל חכמי הרופאים. פרי מגדים בשם בעל הלכות גדולות.}} חלוקה בסוגי החלב בין גבינה לחמאה, שמאחר ודגים הם מקררים את הגוף וגם חלב מזיק לגוף זה מסוכן לאכלם יחד אך חמאה מאחר ויש בה שומן שמחמם את הגוף אין חשש לסכנה. אך החתם סופר כתב{{הערה|תשובת חתם סופר סימן ק"א.}} שזה לא נכון ונאמן [[הרמב"ם]] גדול הרופאים שמתיר אכילת חלב עם דגים. | |||
[[רבותינו נשיאינו]] נהגו שלא לאכול דגים עם חלב{{הערה|בשם הרב [[יעקב לנדא]].}} וכן ישנה הוראה מ[[אדמו"ר הצמח צדק]], שאף שמחשיבים את דברי הבית יוסף ל"פליטת הקולמוס" ולא זה מה שהתכוון לומר, בכל זאת לא אוכלים דגים עם חלב, אך אם מערב בזה חמאה או שמנת - מותר {{הערה| תורת מנחם - רשימת היומן [תרצ"ה], עמ' שנד, וראו שם בהערה 5.}}. | |||
אצל חסידים ב[[רוסיה]] היה מקובל שכאשר הגבינה והדג מלוחים ניתן לאכלם יחדיו אך בסתם חלב ודגים הם נזהרו מלאכול. | |||
[[הרבנית חיה מושקא]] הייתה מכינה דגים עם גבינת קוטג'{{הערה|על פי השמועה.}}, כמו כן פעם הוציאו מהחדר של הרבי את הצלחת של הארוחה והיו מעורבים שם סרדינים עם גבינה{{הערה|בשם הרב [[יהודה לייב גרונר]].}}. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:בעלי חיים]] | [[קטגוריה:בעלי חיים]] | ||
[[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]] | |||
גרסה אחרונה מ־15:25, 10 במרץ 2024
דג הוא בעל חיים החי במים, בעל זימים וקר דם.
הדגים מוזכרים בתורה פעמים רבות. מלבד שימושם למאכל וסימני הכשרות שלהם, הם משמשים כמשל לברכה מפני שהם חיים במקום מכוסה (המכונה בחסידות עלמא דאתכסיא) ומהוים דוגמה לכאלו שאין עין הרע שולטת בהם. בנוסף הם משמשים כמשל לפריה ורביה ללא תאוה גשמית, וכן מהווים משל לצדיקים גמורים.
פריה ורביה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הדגים משמשים בפסוק כמשל להתרבות גדולה (הדגים מטילים עשרות ביצים בהטלה אחת) כמו שכתוב "וידגו לרוב בקרב הארץ", ובדברי חז"ל מוסיפים על כך כי דגים אין הרע שולטת בהם.
בחסידות מוסבר כי הסיבה שפריה ורביה נכונה נמשלת לדגים מפני שהדגים מצוננים ואין להם תאוה (התרבות הדגים נעשית על ידי הטלת זרע הזכר על ביצי הנקבה שבים), והתרבותם אינה בדרך תאוה, שהיא מורה על פריה ורביה לשם שמים ולא לשם תאוה.
גלגול נשמות בדגים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נשמות הצדיקים מתגלגלות בדגים, ונשמות הצדיקים ותלמידי חכמים יורדות לפעמים בדגים היות שצדיקים דבקים ומחוברים "לאחד ממש עם אלוקות... בביטול בתכלית ממש" לכן נשמותיהם מתגלגלות בדגים שדגים לא יכולים להתקיים בלי מים. לחסיד אחד נתקע עצם דג בגרונו, ואמר לו אדמו"ר הזקן: "נשמות הצדיקים צריך לדעת איך לאכול" צדיקים מתעלים לדרגת חסד ע"י שמתעלים כך לשורש נשמתם.
נוני ימא[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – נוני ימא |
עליית הדגים בטיסה אחת[עריכה | עריכת קוד מקור]
נוני ימא הוא כינוי שמוזכר בזוהר הקדוש בריבוי מקומות כמשל לצדיקים בדרגה גבוהה ביותר כדוגמת רב המנונא סבא, מזקני תנאי הזוהר. בנוגע לכך מבאר אדמו"ר הזקן, כי הילוך הצדיקים הנק' נוני ימא היא נפלאה וגבוהה מאד, כמשל הדגים ששטים בים, כך הם שטים ובטיסה אחת מגיע למעלה מעלה. אחד מצדיקים אלו היה התנא האלוקי רבי שמעון בן יוחאי. ולכן לא קיים רשב"י בהיותו במערה כמה מצות מעשיות כנ"ל אלא הכל ברוחניות למעלה מבחינת שמחה בבשר כו'. וזהו ענין סנפיריו של הלויתן שבהם הוא שט מן הקצה האחד של הים לשני. ולכן העולם כולו עומד על לויתן שמקיף כל העולם כנודע בדברי רז"ל. [1]
התכללות מוחלטת של הדגים בים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ישנו הסבר נוסף בחסידות לענין הדגים, שהיא בחינת ה' אחד, שהוא המשכת דעת עליון שענינה הוא יחודא עילאה, שנקרא גם כן בשם ים - שכללות הים הוא מציאות אחת שהכל נמצא בה וכלול בה ואינו נפרד ממנה, ולכן דגים אינם חוצצים במקוה, ונמנים במנין הארבעים סאה.
הסבר זה מובא כי לגבי זה שנשמת רב המנונא סבא הייתה נשמה דאצילות מבחינת הנשמות דים העליון שבמלכות דאצילות, ולכו נקרא רב המנונא מלשון "נוני ימא". אדמו"ר המהר"ש מסביר, שכמו הדגים שבים מובלעים במי הים והמים מתפשטים בתוך תוכם והרי הם כמו מהות המים עצמם, כך הנשמות דאצילות כמו נשמת רב המנונא סבא היא בבחינת הביטול לגמרי, עד שאי אפשר לה לפרוד אפילו שעה אחת כחלק מהמים עצמן (- במשל הדגים), וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה עובר ירך אמו הוא, כלומר: למרות שהוא עובר, שהרי הוא מציאות נרגש בפני עצמו, מכך מקום כל זמן העיבור הרי הוא כירך אמו ואינו נחשב לדבר בפני עצמו, וזאת מפני ביטולו המוחלט לאמו במשך זמן זה, שאוכל ממה שאמו אוכלת ושותה ממה שאמו שותה וכדומה, וכך גם הנשמות דאצילות בהיותם בעיבור בבטן המלכות הנקרא ים סוף, הם כירך אמם ובטלים לגמרי כעובר שהוא ירך אמו וכמו דגים שבים שהם מובלעים במי הים[2] תרמ"ה א'.}}.
סעודת שור הבר והלווייתן[עריכה | עריכת קוד מקור]
לעתיד לבא הלויתן יעשה מלחמה עם שור הבר וישחטנו בסנפיריו. ביאור הענין הוא, כי הנה עבודת הצדיקים שבבחינה השנית נקראת שור הבר פני שור מהשמאל אלא שהוא בר וזך, כי הנה גם עבודתם במעשה גשמיות כמו ושמחת בחגך דיו"ט ואין שמחה אלא בבשר כו' אינו כפשוטו שיאכל בשר השור למלאות בטנו ח"ו וישיש בו, אלא בחינת העלאות כענין שלמי שמחה מבשר גשמי. שהיה בזמן בית המקדש שהיו ריח ניחוח ממש לה'. וזה נקרא "שור הבר", מלשון בר לבב פירוש בשר זך ובר, דהיינו שמחה לה' הנולד מזה ברשפי אש והתלהבות. אלא שאף על פי כן דרגה זו שבא מדבר גשמי ובעל גבול קטנה יותר לגבי הילוך הנפלא של הצדיקים הנקראת לויתן, שההילוך שלהם שבטיסה אחת בקרירות ובנחת מגיעים למעלה מעלה שהיא גדולה יותר לאין קץ.
ולכן הלויתן ישחוט את שור הבר. פי' שיעלה אותו על ידי הטיסה שלו וזהו בסנפיריו שבהם ועל ידם עיקר העלייה שלו כו' שזהו למעלה מכחם עצמם של הצדיקים הנקראים שור הבר. אך באמת גם שור הבר יעלה את הלויתן כי בבחינה אחת עבודתם נעלית יותר אף שהיא בבחינת עבודה גשמית, הרי כן צריך להיות על פי התורה - "ושמחת בחגך" ואין שמחה אלא בבשר ויין, ומצד זה יעלה הוא אותו. וזה יראה הקב"ה לעתיד לבא לצדיקים כללות עבודתם בהאי עלמא ששניהם כאחד טובים[3].
אכילת דגים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נהוג בכל תפוצות ישראל לאכול דגים בסעודות מצוה ובפרט בסעודות שבת, וטעמים שונים נאמרו על כך. אחד מהטעמים הידועים הוא כי צדיקים ותלמידי חכמים שטעונים תיקון מתגלגלים בדגים שהם בעלי החיים שמשמשים משל לעבודת הצדיקים, וכשאדם אוכל את הדגים שבהם יש נשמה של תלמיד חכם הוא עצמו זוכה גם כן לתיקון, מלבד היותו מעלה את הנשמה הצריכה תיקון.
מסופר שבמהלכה של סעודת שבת בחצר הרבי מווילעדניק, הגישו לפני הרבי מווילעדניק מגש עם שני דגים גדולים, ומיד פתח הרבי מווילעדניק וסיפר, יודעים אתם איך הגיעו דגים אלו לכאן?, שני דגים שטו בנהר הגדול, ודג אחד פנה לשני ושאלו להיכן אתה שט? ענהו הדג לליובאויטש. ולהיכן אתה, שאל הדג. לווילעדניק, ענה הדג השני. אולי תבוא איתי גם לווילעדניק? הציע הדג, ואכן הוא השתכנע וכך הגיעו שניהם לפה, ובדבריו רמז לחסיד חב"ד שנכח בטיש[4].
אכילת דגים עם בשר[עריכה | עריכת קוד מקור]
בגמרא מסופר, שאסרו לאכול דג שנצלה עם בשר משום סכנה, לפי שחז"ל ידעו שהדבר "קשה לריח הפה ולצרעת". בעניינים רבים (כמו טרפות, מילה ועוד) קבעו חז"ל הלכות על-פי עקרונות ומידע שאינם תואמים בהכרח את דעת המדענים כיום. לכן גם אם המדע יסבור שאין סכנה בריאותית באכילת דג ובשר יחד, אנו נסמוך על קביעת חז"ל, שבהיותה תורה היא מוחלטת, בעוד המדע משתנה ללא הרף (ובזה גדולתו).
בכל תפוצות ישראל נוהגים להיזהר בזה גם בימינו, ואף דנים אם תערובת של דג בבשר בטלה ב'שישים' כמאכל-איסור. יש שהחמירו שלא לבשל דגים אף בסיר נקי שבישלו בו בשר.
על-פי הבית-יוסף, חובה ליטול את הידיים בין בשר לדגים. מי שאכל במזלג וידיו נקיות, יש מקום להקל בזה. על-פי הרמ"א, די לאכול משהו ולשתות משהו בין בשר לדגים, ואין חייבים ליטול ידיים. למעשה, נוהגים לומר 'לחיים' על יין או משקה חריף בין הדגים לבשר. אדמו"רי חב"ד נהגו גם להדיח את הידיים במעט מים. כמו-כן החמירו הפוסקים שלא להביא לשולחן בשר ותבשיליו כל זמן שלא סילקו ממנו את הדגים[5].
אכילת דגים עם חלב[עריכה | עריכת קוד מקור]
הטור כותב[6] ש"דגים וחגבים מותר לאוכלן בחלב".
הבית יוסף מסיים את דבריו על הטור ש"מכל מקום אין לאכול מפני הסכנה כמו שנתבאר באורח חיים סימן קע"ג".
מפרשי הטור והשולחן ערוך כותבים[7] שכנראה נתערב לבית יוסף בין חלב לבשר והתכוון לומר שאין לאכול דגים עם בשר אבל עם חלב אין בעיה, שהרי בסימן קע"ג כותב הטור שהרא"ש היה נוטל את ידיו בין אכילת דגים לבשר מפני הסכנה ולא מזכיר חלב.
גם העטרת זהב כתב כדברי הבית יוסף אך מפרשי השולחן ערוך[8] הסבירו שהוא נמשך לזה בגלל מה שכתב הבית יוסף וזה הטעה אותו. בנוסף הטעימו, שלא נשמע דבר כזה בשום מקום וכן נהוג לבשל חלב עם דגים ולאכול[9].
הפתחי תשובה הביא[10] חלוקה בסוגי החלב בין גבינה לחמאה, שמאחר ודגים הם מקררים את הגוף וגם חלב מזיק לגוף זה מסוכן לאכלם יחד אך חמאה מאחר ויש בה שומן שמחמם את הגוף אין חשש לסכנה. אך החתם סופר כתב[11] שזה לא נכון ונאמן הרמב"ם גדול הרופאים שמתיר אכילת חלב עם דגים.
רבותינו נשיאינו נהגו שלא לאכול דגים עם חלב[12] וכן ישנה הוראה מאדמו"ר הצמח צדק, שאף שמחשיבים את דברי הבית יוסף ל"פליטת הקולמוס" ולא זה מה שהתכוון לומר, בכל זאת לא אוכלים דגים עם חלב, אך אם מערב בזה חמאה או שמנת - מותר [13].
אצל חסידים ברוסיה היה מקובל שכאשר הגבינה והדג מלוחים ניתן לאכלם יחדיו אך בסתם חלב ודגים הם נזהרו מלאכול.
הרבנית חיה מושקא הייתה מכינה דגים עם גבינת קוטג'[14], כמו כן פעם הוציאו מהחדר של הרבי את הצלחת של הארוחה והיו מעורבים שם סרדינים עם גבינה[15].
הערות שוליים
- ↑ שמיני.
- ↑ תורת שמואל לקוטי תורה תורת שמואל
- ↑ לקוטי תורה שמיני יח, ב.
- ↑ סופר על ידי הרב בצלאל ווילשאנסקי ששמע מר' אברהם אליהו פלאטקין ששמע מאחד שהיה בעל המעשה.
- ↑ הרב יוסף שמחה גינזבורג, פינת ההלכה. שיחת השבוע גליון 910. (בכותרת "דג ובשר יחד"). ומציין שם למקורות אלה: פסחים עו,ב. שולחן ערוך אורח חיים סימן קעג סעיף ב ונושאי כליו, משנה ברורה וכף החיים שם, ויורה דיעה סימן קטז סעיף ב ונושאי כליו. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן הל' שמירת גוף ונפש, סעיף ט (שו"ע אדמו"ר, חלק ה-ו, עמ' 1774). לקט הליכות ומנהגי שבת קודש, עמ' 20. ועוד מקורות. עיינו שם.
- ↑ יורה דעה סימן פ"ז.
- ↑ הרמ"א בדרכי משה אות ג' והט"ז והש"ך במקום.
- ↑ ש"ך וט"ז שם.
- ↑ רמ"א בדרכי משה הקצר וה'יד אפרים' שהובא בדרכי תשובה סימן פ"ז אות מ"ג.
- ↑ סימן פ"ז בשם חינוך בית יהודה סימן ס"א שכותב שבירר אצל חכמי הרופאים. פרי מגדים בשם בעל הלכות גדולות.
- ↑ תשובת חתם סופר סימן ק"א.
- ↑ בשם הרב יעקב לנדא.
- ↑ תורת מנחם - רשימת היומן [תרצ"ה], עמ' שנד, וראו שם בהערה 5.
- ↑ על פי השמועה.
- ↑ בשם הרב יהודה לייב גרונר.