זוחלין

מים בזחילתם

זוחלין הוא אחד מפסולי המקוואות הנפוצים, המוזכר במסכת מקוואות, שנגרם על ידי שמי המקווה זוחלין, בניגוד לכלל האומר כי מי מקווה אינם מטהרין אלא ב"אשבורן", כלומר - כאשר המים נחים ועומדים על מקומם, בניגוד למעיין המטהר גם ב"זוחלין", כאשר מי המעיין שוטפים ונוסעים ממקומם.

גדר זוחלין

בשו"ת צמח צדק מופיעים שאלות רבות שנשאל אדמו"ר הצמח צדק בנושא זה. אחת מהם היא השאלה הבאה:

על דבר המקואות אשר נעשו בעירנו שתים סמוכות זו לזו ומחיצה מפסקת ביניהם וכאשר מחמין האחת במים חמין אזי יזחלו המים אל השניה דרך הסדקים שבכותל שהם למטה מארבעים סאה. וזאת נראה בחוש שזחילת המים אינם מעט מעט כי כשמטילים יורה גדולה מים חמים בהאחת. ובערך ג' או ד' שעות נעשו שניהם שוים בגובה. והוריתי שלא לטבול בה בשעה שהיא זוחלת. ועתה נתעוררו בני עירי. שאין רוב הצבור יכולים לעמוד בזה

.

מחלוקת הראשונים

בשאלה זו, טמונים למעשה מספר שאלות: האחת, באיזה דרגה של "זחילה" נחשבים המים כ"זוחלין".

1) ייתכן שגדר דין זה הוא שאסור שהמים יהיו כמעיין, שכל מימיו שוטפים ממקום למקום, כנלמד מהנדרש ב"תורת כוהנים" על הפסוק "אך מעיין ומקווה ובור מים יהיה טהור", מהמילה "אך" נלמד כי רק מעיין מטהר בזוחלין, אך לא מעיין. לפי זה ייתכן שרק מקווה שכל מימיו זוחלין, בדומה למעיין, נפסל לטבילה, אך לא מקווה שיש בו חור קטן ורק מעט ממימיו יוצאים.

2) שפסול המקווה תלוי רק אם כל הארבעים סאה יצאו מהמקווה בסופו של דבר.

זו היא גם דעת הרא"ש, המביא את פירושו של הר"ש שמקווה נפסל גם בחור קטן מאוד, ולמרות שישארו בו ארבעים סאה, עכשיו הוא טובל גם במים העליונים שהם זוחלים.

הרא"ש עצמו נוטה לחלוק על דעה זאת כי "הנכון יותר לפרש דמיירי שלא ישארו במקוה מ' סאה אם לא שיסתום הזחילה". אך הלכה למעשה, מובא בטור בשם הרא"ש, כי יש לחשוש לדעתו של הר"ש.

באופן דומה נחלקו הראשונים אם חלות הפסול של "זוחלין", חל רק על אותם מים שעתידים לצאת, או על כל מימי המקווה. מקור מחלוקת הראשונים היא בהבנת דבריו של רבינו שמשון, אודות מקווה ששפתו העליונה נסדקה, כך שהמים העליונים עתידים לצאת. הרא"ש סובר שהפסול חל רק על מים העליונים, אלא שמכיון שמים העליונים עתידים לצאת, ובהם הוא טובל, נחשבת הטבילה כטבילה פסולה. לעומת זאת בנו של הרא"ש - הטור, מפרש בטעמו של רבינו שמשון "שכיון שמים העליונים ננערים לצאת חשוב כולו כזוחלין". גם המרדכי כתב באופן דומה - "אפי' אם יש במקוה אלף סאין צריך ליזהר שלא יעלו המים על שפת המקוה משום דהוי זוחלין".

פסק אדמו"ר הצמח צדק

אדמו"ר הצמח צדק, מביא ראיה לדעתו של הרא"ש, ממשנה האומרת שגל שנתלש ובו ארבעים סאה, ונח על כלים או על אדם, הם מטהרים אותו. לכאורה משנה זו תמוהה, שהרי מים אלו נחשבים ל"זוחלין". המהרי"ק, שכבר שם לב לקושיא, תירץ שמכיוון שהגל בא מהים, וההלכה היא כרבי יוסי שים דינו כמקווה, לכן דין הגל כמעיין שמטהר בזוחלין. אך הצמח צדק מקשה על כך, כיצד ניתן לומר סברא כזו אחרי שהגל כבר נתלש כליל מהים ונח על הקרקע. וכאשר אין מחובר למקור המעיין אין דינו כמעיין כנפסק במסכת מקוואות. בנוסף קשה, כיצד ייתכן שעל הגל להיות בגודל של ארבעים סאה כמקווה, שמכאן מוכח שדינו כמקווה, ואיך יטהר בזוחלין כמעיין, בעוד שתמיד ההלכה היא הפוכה; קל יותר להכשיר מעיין שאינו בו שיעור מים, מאשר מעיין שמימין זוחלין.

ומכאן מכריח הצמח צדק, שפסול "זוחלין" הוא רק כאשר כל המים זוחלין ופונים לדרכם, ולא רק חלקם, וברגע זה הגל נפל על האדם, אין כולו "זוחל" אלא רק חלקו, בעוד שרובו במצב של נפילה על האדם או על הכלים ואינו בורח למקום אחר, ומה שיהיה רגע אחר כך לא אכפת לנו.

בנוסף, יש לצרף גם את דעתו של הרשב"א, שפוסק שפסול "זוחלין" הוא רק בנקב גדול וניכר, אך לא בסדק קטן. הוא מביא דבריו כמה ראיות ניצחות. אחת מהם, היא המשנה "מקוה שנמצא חסר כל טהרות שנעשו על גביו למפרע טמאות", שמשמע שדווקא כאשר נמצא חסר פחות מארבעים סאה כל הטהרות טמאות למפרע, אך אם יש ארבעים סאה אין לחשוש שמא יש חור במקווה וממילא המים נחשבים לזוחלין, למרות שספיקא דאורייתא לחומרא.

באופן דומה, אדמו"ר הצמח צדק. דן בענין מקווה שיש חור בתחתית כותלו לכיוון מקווה אחר, באופן שלאחר מספר שעות חלק גדול ממימי המקווה עתידים לצאת ממנו ולהכנס למקווה השניה, האם יש להחשיב את כל המים שעתידים לצאת כ"זוחלין", והוא קובע כי הדבר תלוי במחלוקת הראשונים האמורה. לפי רבינו שמשון - המקווה יהיה פסול כיון שהטבילה היא גם במים הפסולים שעתידים לצאת, ולפי הרא"ש כל עוד המים לא יצאו ממנו - הם כשרים. אבל אם רוב מימי המקווה עתידים לצאת ממנו, בצורה כזאת המקווה פסול. ולכן הוא ממליץ לעשות חור בגודל "כשפופרת הנוד" (שיש בו מקום לשני אצבעות מכל כיוון של החור) שיגרום לכך ששני המקוואות יחשבו כאחד, וממילא הזחילה בין אחד לשני לא יחשב כ"זוחלין".