משה זלמן פייגלין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
(←משפחתו) |
||
| (18 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''משה זלמן פייגלין''' ( | [[קובץ:משה זלמן פייגלין.jpg|ממוזער|הרב משה זלמן פייגלין - כונה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] 'אברהם אבינו של אוסטרליה']] | ||
הרב '''משה זלמן פייגלין''' ([[תרל"ה]] - [[ג' אייר]] [[תשי"ז]], 1875-1957) היה ראשון המתיישבים החב"דיים ב[[אוסטרליה]] וחלוץ הפעילות החב"דית במקום. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תרל"ה]] לאביו | נולד בשנת [[תרל"ה]] לאביו הרב יעקב צבי פייגלין ברוסיה הצארית ולאמו מרת עלקא (בת שבע). בשעת הברית נקרא בשם משה שניאור זלמן על שם סבו הגדול [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|על אף שאין בידינו תיעוד ברור של השתלשלות היחס, כן מקובל במסורת המשפחה, וכן מקובל שבשעת ביקור של אחד מבני המשפחה אצל [[אדמו"ר המהר"ש]] קידמו אותו לראש התור בשל קירבתו המשפחתית, וכן בני המשפחה קיבלו מכתב מרבותינו נשיאינו בו כונו בתואר 'שאר בשרי'.}}, וכאשר היה נער בגיל בר מצווה עלתה משפחתו לארץ הקודש והתיישבה בירושלים במשך מספר שנים עד שקיבלה את האדמות שרכשה והקימה את ביתה במושבה איילת השחר שבגליל העליון. | ||
בהיותו בגיל עשרים וארבע נישא עם רעייתו שפרינצא לאה בת ר' ישעיהו אליעזר אברמוביץ'{{הערה|היא | בהיותו בגיל עשרים וארבע נישא עם רעייתו שפרינצא לאה בת ר' ישעיהו אליעזר אברמוביץ'{{הערה|היא הייתה ביתו היחידה, ואף שלא היה חסיד חב"ד הפך במשך השנים לחסיד בהשפעת חתנו.}}, ומיד לאחר החתונה התיישב בסמיכות לחמיו ונכנס לנהל את החווה החקלאית שלו כשהוא פוטר את חמיו מכל העבודות הקשורות בחווה. | ||
בעקבות קשיי הפרנסה בשנת תרע"ב היגר לאוסטרליה, בתחילה ללא משפחתו ולאחר שהסתדר במקום הגיעו גם רעייתו וחמשת ילדיו. | בעקבות קשיי הפרנסה בשנת תרע"ב היגר לאוסטרליה, בתחילה ללא משפחתו ולאחר שהסתדר במקום הגיעו גם רעייתו וחמשת ילדיו. | ||
במהלך שנות מגוריו במלבורן היה החלוץ לפעילות של הפצת יהדות ומניעת התבוללות, וכן הפצת מעיינות החסידות בקרב תושביה היהודים של אוסטרליה, כשהכל נעשה בהוראות רבותינו נשיאינו. | במהלך שנות מגוריו במלבורן היה החלוץ לפעילות של הפצת יהדות ומניעת התבוללות, וכן הפצת מעיינות החסידות בקרב תושביה היהודים של אוסטרליה, כשהכל נעשה בהוראות רבותינו נשיאינו. | ||
בשנת תשט"ז הגיע לביקור אצל הרבי. הרבי אף קם לכבודו, והורה שיעשו לו קבלת פנים מיוחדת בה השתתפו חברי אגו"ח, מזכיר הרבי הרב חדוקוב, ועוד{{הערה|ביטאון חב"ד.}}. | |||
במהלך התוועדות בעת הביקור הרבי הורה על פתיחת "[[בית רבקה מלבורן|בית רבקה]]" מוסד חבד"י לבנות באוסטרליה{{הערה|תורת מנחם תשט"ז.}}. | |||
בשל פעולותיו הברוכות להפרחת השממה הרוחנית, כונה על ידי אדמו"ר הריי"צ בתואר "אברהם אבינו של אוסטרליה". | בשל פעולותיו הברוכות להפרחת השממה הרוחנית, כונה על ידי אדמו"ר הריי"צ בתואר "אברהם אבינו של אוסטרליה". | ||
בהיותו בגיל 81 נקלע לתאונת דרכים בדרך מבית הכנסת לביתו לאחר קבלת שבת, וכעבור שבועיים נפטר | בהיותו בגיל 81 נקלע לתאונת דרכים בדרך מבית הכנסת לביתו לאחר קבלת שבת, וכעבור שבועיים נפטר ב[[ג' אייר]] [[תשי"ז]]. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*אברהם גרוס | *אחותו, מרת חיה בתיה רוטמן | ||
*יוסף רוזן | *אחיו, ר' מאיר (בערעל) דב פייגלין | ||
* | *אחיו, ר' נחום פייגלין | ||
*דוד יפה | *אחותו, מרת שרה דבעשה אורבש | ||
*יהודה בלפר | *בנו, ר' אברהם (פייגלין) גרוס | ||
*משה קנטור | *בנו, ר' יוסף (פייגלין) רוזן | ||
*בנו, ר' יהודה פייגלין | |||
*בנו, ר' דוד (פייגלין) יפה | |||
*בתו מרת ציפורה, רעיית ר' אהרון קפלון | |||
*בתו מרת שרה, רעיית ר' יהודה בלפר | |||
*בתו מרת שולמית, רעיית ר' משה קנטור | |||
*אהרון קנרק | *אהרון קנרק | ||
*נכדו ר' [[אורי קפלון]] | |||
*נינו ר' [[יוסף חיים קנטור]] | |||
*נינו ר שלמה חיים בלפר מכפר חב"ד | |||
*נינו, ר' משה זלמן פייגלין, חבר הכנסת לשעבר מטעם הליכוד ומייסד מפלגת זהות | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 30: | שורה 44: | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים במלבורן]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ז]] | |||
גרסה אחרונה מ־11:10, 1 במרץ 2024
הרב משה זלמן פייגלין (תרל"ה - ג' אייר תשי"ז, 1875-1957) היה ראשון המתיישבים החב"דיים באוסטרליה וחלוץ הפעילות החב"דית במקום.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרל"ה לאביו הרב יעקב צבי פייגלין ברוסיה הצארית ולאמו מרת עלקא (בת שבע). בשעת הברית נקרא בשם משה שניאור זלמן על שם סבו הגדול אדמו"ר הזקן[1], וכאשר היה נער בגיל בר מצווה עלתה משפחתו לארץ הקודש והתיישבה בירושלים במשך מספר שנים עד שקיבלה את האדמות שרכשה והקימה את ביתה במושבה איילת השחר שבגליל העליון.
בהיותו בגיל עשרים וארבע נישא עם רעייתו שפרינצא לאה בת ר' ישעיהו אליעזר אברמוביץ'[2], ומיד לאחר החתונה התיישב בסמיכות לחמיו ונכנס לנהל את החווה החקלאית שלו כשהוא פוטר את חמיו מכל העבודות הקשורות בחווה.
בעקבות קשיי הפרנסה בשנת תרע"ב היגר לאוסטרליה, בתחילה ללא משפחתו ולאחר שהסתדר במקום הגיעו גם רעייתו וחמשת ילדיו.
במהלך שנות מגוריו במלבורן היה החלוץ לפעילות של הפצת יהדות ומניעת התבוללות, וכן הפצת מעיינות החסידות בקרב תושביה היהודים של אוסטרליה, כשהכל נעשה בהוראות רבותינו נשיאינו.
בשנת תשט"ז הגיע לביקור אצל הרבי. הרבי אף קם לכבודו, והורה שיעשו לו קבלת פנים מיוחדת בה השתתפו חברי אגו"ח, מזכיר הרבי הרב חדוקוב, ועוד[3].
במהלך התוועדות בעת הביקור הרבי הורה על פתיחת "בית רבקה" מוסד חבד"י לבנות באוסטרליה[4].
בשל פעולותיו הברוכות להפרחת השממה הרוחנית, כונה על ידי אדמו"ר הריי"צ בתואר "אברהם אבינו של אוסטרליה".
בהיותו בגיל 81 נקלע לתאונת דרכים בדרך מבית הכנסת לביתו לאחר קבלת שבת, וכעבור שבועיים נפטר בג' אייר תשי"ז.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחותו, מרת חיה בתיה רוטמן
- אחיו, ר' מאיר (בערעל) דב פייגלין
- אחיו, ר' נחום פייגלין
- אחותו, מרת שרה דבעשה אורבש
- בנו, ר' אברהם (פייגלין) גרוס
- בנו, ר' יוסף (פייגלין) רוזן
- בנו, ר' יהודה פייגלין
- בנו, ר' דוד (פייגלין) יפה
- בתו מרת ציפורה, רעיית ר' אהרון קפלון
- בתו מרת שרה, רעיית ר' יהודה בלפר
- בתו מרת שולמית, רעיית ר' משה קנטור
- אהרון קנרק
- נכדו ר' אורי קפלון
- נינו ר' יוסף חיים קנטור
- נינו ר שלמה חיים בלפר מכפר חב"ד
- נינו, ר' משה זלמן פייגלין, חבר הכנסת לשעבר מטעם הליכוד ומייסד מפלגת זהות
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אורי קפלון, אברהם אבינו של אוסטרליה, מאת נכדו בתרגום מאנגלית - תשע"ח
הערות שוליים
- ↑ על אף שאין בידינו תיעוד ברור של השתלשלות היחס, כן מקובל במסורת המשפחה, וכן מקובל שבשעת ביקור של אחד מבני המשפחה אצל אדמו"ר המהר"ש קידמו אותו לראש התור בשל קירבתו המשפחתית, וכן בני המשפחה קיבלו מכתב מרבותינו נשיאינו בו כונו בתואר 'שאר בשרי'.
- ↑ היא הייתה ביתו היחידה, ואף שלא היה חסיד חב"ד הפך במשך השנים לחסיד בהשפעת חתנו.
- ↑ ביטאון חב"ד.
- ↑ תורת מנחם תשט"ז.