הבדלים בין גרסאות בדף "מט"ט"
(←מקומו) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) (←עניינו) |
||
| (22 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''מט"ט''' הוא | + | {{עולמות אבי"ע}} |
| + | '''מט"ט''' הוא כינוי מקוצר ל[[מלאך]] שמוזכר בזוהר הקדוש כקדושה השוכנת ב[[עולם היצירה]] (ולעיתים בעולם הבריאה). במסכת חגיגה{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=15&format=pdf | ||
| + | ט"ו עמוד א']}} כמונה זכיותיהם של ישראל. | ||
| + | ==עניינו== | ||
| − | + | '''מט"ט''' הוא הקיצור המקובל למטטרו"ן, שהוא שמו של [[מלאכים|מלאך]] אשר "שמו כשם רבו" ואין הוגים אותו. מקומו של מט"ט בימות השבוע הוא בו' קצוות ד[[יצירה]], ובמעמד זה הוא נקרא בשם "נער". בשבת, בזמן של [[עליית העולמות בשבת|עליית העולמות]], עולה מט"ט מבחינת קטנות לבחינת גדלות ונקרא "עבדו זקן ביתו", ומקומו הוא בו' קצוות ד[[בריאה]]. | |
| − | מקומו של מט"ט בימות השבוע הוא בו | ||
| − | + | מט"ט ו[[סנד"ל]] הם שני [[מלאכים]] אשר נתייחדו בשמותיהם, להיותם. מבואר כי מט"ט הוא [[ו' קצוות]] של [[עולם היצירה]], ו[[סנד"ל]] הוא [[ו' קצוות]] של [[עולם העשייה]]. וכן מבואר שענינם הוא ה[[כרובים]], שמשכן הכרובים הוא ב[[עולם הבריאה]], ומט"ט וסנד"ל הם [[זעיר אנפין]] ו[[נוקבא]] של [[עולם הבריאה]]. | |
| − | |||
| − | [[קטגוריה: | + | השפעתו של מט"ט היא נמוכה ביחס להשפעות של עולם ה[[אצילות]], ומשום כך נקרא הוא בשם "נער". אולם השפעתו של מט"ט היא גבוהה מכל שאר ההשפעות, שכן שאר ההשפעות בעולם הוא מ[[ע' שרים]], מה שאין כן השפעת מט"ט שהיא ההשפעה לישראל וגבוהה מע' שרים. משום כך נקרא מט"ט "שרו של עולם" שהוא הכולל את כל השרים. |
| + | |||
| + | אמרו רז"ל כי מט"ט (או [[סנד"ל]]) קושר כתרים לקונו מתפילותיהם של [[ישראל]]. וביאור הענין כי כדי להיות כתרים לקונו מתפילותיהם של ישראל שהם גשמיים, הוא על ידי ה[[מלאכים]] שמזככים האותיות, כי הדיבור שלהם הוא בערך דקות ה[[מחשבה]] אצלינו, וגבוה מעל גבוה עד משכן מלאך מט"ט, שקושר כתרים לקונו מתפילותיהם של ישראל. | ||
| + | |||
| + | במסכת חגיגה{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=15&format=pdf ט"ו עמוד א']}} מוזכר [[מט"ט]] כמונה זכיותיהם של ישראל, שבעיקבות ראייתו יצא [[אלישע בן אבויה]] לתרבות רעה. | ||
| + | |||
| + | בגמרא מובאת מחלוקת בין רב ורב יוסף בר כהנא לגבי המשמעות ההלכתית של פסיקת [[אליהו הנביא]] בכשרות ה[[חליצה]] במנעל ובסנדל{{הערה|יבמות קב.}}, | ||
| + | המגלה עמוקות מסביר את הצד הפנימי השווה בין שתי הדעות, שמנעל וסנדל הם כנגד המלאכים מט"ט וסנד"ל, החליצה היא כנגד עולם העשיה בו שורים הרע והטוב בערבוב ויש להתעסק בבירור הרע, המנעל הוא כנגד עולם היצירה בו הרע והטוב שווים{{הערה|[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=33149&st=&pgnum=88 מגלה עמוקות על התורה פרשת שלח].}}. | ||
| + | |||
| + | ==בזוהר הקדוש== | ||
| + | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מטטרו"ן [[סוס]] דתפארת, דביה כל ספיראן מתלבשין, והכי איהו כגופא לנשמתא, וכד קודשא בריך הוא אסתלק מניה, אשתאר אלם לית ליה קול ולא דבור, אשתכח דקודשא בריך הוא ושכינתיה איהו קול ודבור דכל מלאך ומלאך|מקור=זוהר חלק ג דף רכח, ב}} | ||
| + | |||
| + | תרגום: מט"ט הוא [[סוס]] של ה[[תפארת]], שבו מתלבשים כל הספירות, והוא כגוף שעליו רוכבת הנשמה, וכשהקב"ה מסתלק ממנו נשאר בבחינת אלם בלי קול ודיבור, נמצא שהקב"ה הוא הקול והדיבור של כל המלאכים. | ||
| + | |||
| + | [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|תורה אור על מגלת אסתר צא, ב}} מבאר את עניינו: עניינו של [[שם מ"ה]] (שהוא שורש ה[[אדם]]), שהמילוי הוא באלפי"ן ואל"ף הוא יו"ד וי"ו יו"ד, היינו וי"ו המחבר יו"ד עלאה עם יו"ד תתאה כענין "עושה שלום במרומיו", והיינו על ידי בחינת הבטול הנמשך להם. וזהו בחינת "אנפי רברבי" שבכרובים (שהיו בצורת פני אדם), שנמשך מבחינת [[מוחין]] יותר, שזהו ההפרש בין גדול לקטן שלפי שכלו יהולל איש כנודע. והמוחין הן בחינת בטול הנמשך לו. ולכן זקן מיושבת דעתו, מפני שיש לו בחינת בטול יותר. מה שאין כן בחור יש לו רתיחת הבחרות מפני שלא נמשך בו בחינת בטול כ"כ. וזהו ענין "אנפי זוטרי" שבכרובים, בבחינת [[מט"ט]] שנקרא נער ובבחינת כרוב זה נמשך שפע בח"י אלף עלמין. | ||
| + | |||
| + | וממט"ט נמשכת דרגה נוספת של המשכת אלקות בבחינת [[עשייה]] גשמית ב[[תורה]] על הר סיני. והמשכה זו היא בבחינת סוסים, סוס בגימטריא ב"פ ג"ס. שהוא מ[[שם ס"ג]], שהוא למעלה משם מ"ה. כי כדי להמשיך אור בעשייה גשמית מוכרח להיות הארה מלמעלה מעלה, והיא בחינתו של גבורת הסוס לרוץ למקום שאין הרוכב יכול להגיע שם, וריצת הסוס גדולה מריצת אדם היא בחינת הכרוב הנמשך במלאכים שאינו רץ כ"כ כמו הסוסים. | ||
| + | |||
| + | בחינה זו של לבוש וסוס נעשית על ידי [[המן]], ששרשו מוזכר בקבלה מהתיבות "המן העץ" המוזכרות ב[[חטא אדם הראשון]], בחינת גסות שנתברר בקדושה, כמו שמובא בגמרא מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק דהיינו הגבהת הלב ויגבה לבו בדרכי ה', בחינתו של [[בעל תשובה]] שזדונות נעשים לו כזכויות והוא משתמש בכוח הגסות והמרוצה לקדושה. | ||
| + | |||
| + | ==קישורים חיצוניים== | ||
| + | *הרב לוי בראוד, '''[https://drive.google.com/file/d/11-lE7dkwcOoaEQ2vH17gfCjlcPHTNOCO/view ביאור בענין מט"ט קושר כתרים]''', הערות וביאורים אהלי תורה פרשת משפטים שקלים תשפ"ג, עמוד 90 | ||
| + | |||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
| + | [[קטגוריה:מלאכים]] | ||
| + | [[קטגוריה:סדר השתלשלות]] | ||
גרסה אחרונה מ־16:13, 26 בפברואר 2024
מט"ט הוא כינוי מקוצר למלאך שמוזכר בזוהר הקדוש כקדושה השוכנת בעולם היצירה (ולעיתים בעולם הבריאה). במסכת חגיגה[1] כמונה זכיותיהם של ישראל.
תוכן עניינים
עניינו[עריכה]
מט"ט הוא הקיצור המקובל למטטרו"ן, שהוא שמו של מלאך אשר "שמו כשם רבו" ואין הוגים אותו. מקומו של מט"ט בימות השבוע הוא בו' קצוות דיצירה, ובמעמד זה הוא נקרא בשם "נער". בשבת, בזמן של עליית העולמות, עולה מט"ט מבחינת קטנות לבחינת גדלות ונקרא "עבדו זקן ביתו", ומקומו הוא בו' קצוות דבריאה.
מט"ט וסנד"ל הם שני מלאכים אשר נתייחדו בשמותיהם, להיותם. מבואר כי מט"ט הוא ו' קצוות של עולם היצירה, וסנד"ל הוא ו' קצוות של עולם העשייה. וכן מבואר שענינם הוא הכרובים, שמשכן הכרובים הוא בעולם הבריאה, ומט"ט וסנד"ל הם זעיר אנפין ונוקבא של עולם הבריאה.
השפעתו של מט"ט היא נמוכה ביחס להשפעות של עולם האצילות, ומשום כך נקרא הוא בשם "נער". אולם השפעתו של מט"ט היא גבוהה מכל שאר ההשפעות, שכן שאר ההשפעות בעולם הוא מע' שרים, מה שאין כן השפעת מט"ט שהיא ההשפעה לישראל וגבוהה מע' שרים. משום כך נקרא מט"ט "שרו של עולם" שהוא הכולל את כל השרים.
אמרו רז"ל כי מט"ט (או סנד"ל) קושר כתרים לקונו מתפילותיהם של ישראל. וביאור הענין כי כדי להיות כתרים לקונו מתפילותיהם של ישראל שהם גשמיים, הוא על ידי המלאכים שמזככים האותיות, כי הדיבור שלהם הוא בערך דקות המחשבה אצלינו, וגבוה מעל גבוה עד משכן מלאך מט"ט, שקושר כתרים לקונו מתפילותיהם של ישראל.
במסכת חגיגה[2] מוזכר מט"ט כמונה זכיותיהם של ישראל, שבעיקבות ראייתו יצא אלישע בן אבויה לתרבות רעה.
בגמרא מובאת מחלוקת בין רב ורב יוסף בר כהנא לגבי המשמעות ההלכתית של פסיקת אליהו הנביא בכשרות החליצה במנעל ובסנדל[3], המגלה עמוקות מסביר את הצד הפנימי השווה בין שתי הדעות, שמנעל וסנדל הם כנגד המלאכים מט"ט וסנד"ל, החליצה היא כנגד עולם העשיה בו שורים הרע והטוב בערבוב ויש להתעסק בבירור הרע, המנעל הוא כנגד עולם היצירה בו הרע והטוב שווים[4].
בזוהר הקדוש[עריכה]
מטטרו"ן סוס דתפארת, דביה כל ספיראן מתלבשין, והכי איהו כגופא לנשמתא, וכד קודשא בריך הוא אסתלק מניה, אשתאר אלם לית ליה קול ולא דבור, אשתכח דקודשא בריך הוא ושכינתיה איהו קול ודבור דכל מלאך ומלאך
— זוהר חלק ג דף רכח, ב
תרגום: מט"ט הוא סוס של התפארת, שבו מתלבשים כל הספירות, והוא כגוף שעליו רוכבת הנשמה, וכשהקב"ה מסתלק ממנו נשאר בבחינת אלם בלי קול ודיבור, נמצא שהקב"ה הוא הקול והדיבור של כל המלאכים.
אדמו"ר הזקן[5] מבאר את עניינו: עניינו של שם מ"ה (שהוא שורש האדם), שהמילוי הוא באלפי"ן ואל"ף הוא יו"ד וי"ו יו"ד, היינו וי"ו המחבר יו"ד עלאה עם יו"ד תתאה כענין "עושה שלום במרומיו", והיינו על ידי בחינת הבטול הנמשך להם. וזהו בחינת "אנפי רברבי" שבכרובים (שהיו בצורת פני אדם), שנמשך מבחינת מוחין יותר, שזהו ההפרש בין גדול לקטן שלפי שכלו יהולל איש כנודע. והמוחין הן בחינת בטול הנמשך לו. ולכן זקן מיושבת דעתו, מפני שיש לו בחינת בטול יותר. מה שאין כן בחור יש לו רתיחת הבחרות מפני שלא נמשך בו בחינת בטול כ"כ. וזהו ענין "אנפי זוטרי" שבכרובים, בבחינת מט"ט שנקרא נער ובבחינת כרוב זה נמשך שפע בח"י אלף עלמין.
וממט"ט נמשכת דרגה נוספת של המשכת אלקות בבחינת עשייה גשמית בתורה על הר סיני. והמשכה זו היא בבחינת סוסים, סוס בגימטריא ב"פ ג"ס. שהוא משם ס"ג, שהוא למעלה משם מ"ה. כי כדי להמשיך אור בעשייה גשמית מוכרח להיות הארה מלמעלה מעלה, והיא בחינתו של גבורת הסוס לרוץ למקום שאין הרוכב יכול להגיע שם, וריצת הסוס גדולה מריצת אדם היא בחינת הכרוב הנמשך במלאכים שאינו רץ כ"כ כמו הסוסים.
בחינה זו של לבוש וסוס נעשית על ידי המן, ששרשו מוזכר בקבלה מהתיבות "המן העץ" המוזכרות בחטא אדם הראשון, בחינת גסות שנתברר בקדושה, כמו שמובא בגמרא מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק דהיינו הגבהת הלב ויגבה לבו בדרכי ה', בחינתו של בעל תשובה שזדונות נעשים לו כזכויות והוא משתמש בכוח הגסות והמרוצה לקדושה.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- הרב לוי בראוד, ביאור בענין מט"ט קושר כתרים, הערות וביאורים אהלי תורה פרשת משפטים שקלים תשפ"ג, עמוד 90
הערות שוליים
- ↑ [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=15&format=pdf ט"ו עמוד א']
- ↑ ט"ו עמוד א'
- ↑ יבמות קב.
- ↑ מגלה עמוקות על התורה פרשת שלח.
- ↑ תורה אור על מגלת אסתר צא, ב
