הכנעה הבדלה המתקה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הרחבה)
אין תקציר עריכה
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 20: שורה 20:
שלישיית מושגים זו זו דומה במבנה ההתבוננות שלה למבני התבוננות נוספים שלימד הבעל שם טוב ותלמידיו, דוגמת [[עולמות נשמות אלוקות]], ו[[השתלשלות התלבשות השראה]]{{הערה| הרב יצחק גינזבורג מקביל ביניהם באופנים שונים בספרו 'סוד ה' ליראיו' עמוד קפ.}}.
שלישיית מושגים זו זו דומה במבנה ההתבוננות שלה למבני התבוננות נוספים שלימד הבעל שם טוב ותלמידיו, דוגמת [[עולמות נשמות אלוקות]], ו[[השתלשלות התלבשות השראה]]{{הערה| הרב יצחק גינזבורג מקביל ביניהם באופנים שונים בספרו 'סוד ה' ליראיו' עמוד קפ.}}.


הרב [[יצחק גינזבורג]] משתמש רבות ברעיון זה בשיעוריו
הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]] משתמש רבות ברעיון זה בשיעוריו.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה אחרונה מ־14:56, 9 בפברואר 2024

הכנעה הבדלה המתקה היא דרך התבוננות שלימד הבעל שם טוב, באמצעותה ניתן להעלות לקדושה את הניצוצות האלוקיים שנפלו והתלבשו בקליפות, ולהמתיק את הגבורות בשורשם.

הבעל שם טוב כינה דרך זו בשם 'כלל גדול'[1].

ביאור המושג[עריכה | עריכת קוד מקור]

המושג מופיע במספר מקומות בכתבי תלמידי הבעל שם טוב ששמעו אותו מפיו[2], כשלימד אותם את סוד התפילה, אך הדבר שייך בכל עסק התורה והמצוות, על מנת להעלות את ניצוצות הקדושה שנפלו.

שלושת השלבים הם בסדר זה דווקא:

  • הכנעה – שלב ראשון הוא ענווה וביטול, שאדם עוצר מעיסוק בגשמיות, מהשקיעה בעולם הזה, ומשימוש בו.
  • הבדלה – שלב שני הוא להתבונן ולהפריד בין הקליפות לבין ניצוצות הקדושה המעורבים בהם.
  • המתקה – שלב שלישי הוא להמתיק את הגבורות בשורשם, השימוש הנכון בגשמיות באופן מתוקן לעבודת השם.

הבעל שם טוב ביאר ששלושת שלבים הוא מקבילים לסוד החשמ"ל, שמורכב מאותיות חש-מל, שהשלב הראשון הוא 'חש', לעצור את עצמו ולחשות (הכנעה), לאחר מכן להכרית את הרע ו'למול' אותו (הבדלה), ולאחר מכן להוציא מכך את הניצוץ, מלשון 'מלל' ודיבור[3] (המתקה)[4].

כפי שהדבר הוא בעבודת האדם בינו לבין עצמו, כך הוא גם בנוגע ליחס שלו לסביבתו, שגם כאשר מישהו פוגע בו, או שרואה אדם שלא נוהג כראוי, עליו לעצור את עצמו (הכנעה), להבדיל בין המעשה של האדם לבין הכוונה האלוקית הטמונה בו וההוראה שהוא יכול להפיק ממנה (הבדלה), ולהתעלות באמצעות זה בעבודת השם (המתקה)[5].

על פי יסוד זה, ביאר הבעל שם טוב שאפילו בעבירות ומעשי הרשעים יש יתרון ומעלה הבאים באמצעותם, אלא שכדי לגלות אותה צריך את שלושת שלבים אלו[6].

שלישיית מושגים זו זו דומה במבנה ההתבוננות שלה למבני התבוננות נוספים שלימד הבעל שם טוב ותלמידיו, דוגמת עולמות נשמות אלוקות, והשתלשלות התלבשות השראה[7].

הרב יצחק פייביש גינזבורג משתמש רבות ברעיון זה בשיעוריו.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. [ https://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/1/160.htm כתר שם טוב חלק ראשון אות קס].
  2. ראו לדוגמא כתר שם טוב חלק ראשון כח, ב ובשאר המובאות שבהערות בערך זה.
  3. כפי שדיבורו של אדם הוא גילוי של מחשבותיו רגשותיו ורצונותיו.
  4. [ https://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/1/28a.htm כתר שם טוב חלק ראשון אות כח].
  5. כתר שם טוב חלק שני שב.
  6. כתר שם טוב חלק ראשון אות קפח.
  7. הרב יצחק גינזבורג מקביל ביניהם באופנים שונים בספרו 'סוד ה' ליראיו' עמוד קפ.