יחיאל הלפרין (מחבר): הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־23:10, 31 בינואר 2024

הרב ר' יחיאל הלפרין (ת"כ (1660) - תק"ו (1746)) היה רב, מקובל וחוקר תולדות עם ישראל, אשר שימש ברבנות וכן כאב בית דין וכראש ישיבה במינסק. מפורסם במיוחד בזכות ספרו "סדר הדורות" על תולדות ימי ישראל, שנתקבל בכל תפוצות ישראל.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי יחיאל הלפרין היה בנו של רבי שלמה הלפרין, גאון בתורה ומקובל, ורבה של סוקולוב ולברטוב, מצאצאי המהרש"ל ומיוחס עד לרש"י.

כיהן בתחילה כרב בהלוסק. משנת תע"א ועד לפטירתו כיהן כרבה של מינסק, שם עמד בראשות ישיבה והעמיד תלמידי חכמים מופלגים. ביאתו למינסק נחגגה שבעה ימים במעמד חברי "ועד ארבע ארצות" וגדולי תורה רבים^[1].

הרבי הריי"צ סיפר: "עיקר התפשטות הישיבות בליטא היה משנות ת"פ עד ת"ק. התחלתן היה משנות ת"כ, וביותר ת"מ . . והתחלת התפשטות הישיבות הי' מבעל סדר הדורות, אשר הי' בעצמו ר"מ גדול והעמיד הרבה ראשי ישיבות"^[2]. בישיבתו של רבי יחיאל התקיימה חבורה מיוחדת ללימוד תורת הקבלה בהדרכתו האישית. בין תלמידיו המקורבים שעסקו רבות בקבלה, ומאוחר יותר נמשכו לתורת החסידות והתקרבו לבעל שם טוב, היו רבי ניסן מהרקי ורבי יוסף יצחק משריי, דודו של אדמו"ר הזקן^[3].

בהתאם לצוואתו עברה רבנות מינסק לבנו ממלא מקומו רבי משה שהיה אב"ד דאלהינוב.

רבי אפרים פישל אב"ד טיקטין, העיד בהסכמתו לספר "ערכי הכינויים" של רבי יחיאל, ש"הוא מצווה ועומד מאביו זקנו, ה"ה הרב הגאון החסיד איש אלהים המפורסם מוהר"ר יחיאל שהיה אב"ד ור"מ דק"ק מינצק, שצוה בניו ובני ביתו אחריו שיקבלו עליהם ועל זרעם, להוציא מחשבתו מחשבת הקודש מכח אל הפועל להדפיס ספריו"^[4].

ספריו של רבי יחיאל, הן "ערכי הכינויים" והן "סדר הדורות", מובאים בתורת החסידות ומתבססים עליהם^[5]. הרבי הזכיר זאת כמה פעמים, והביא הוכחה מכך לסמכותו של המחבר^[6]. כמו כן הסביר הרבי שלרבי יחיאל סמכות יתירה בתחומו העיקרי, חקר סדר הדורות: "בתחום של תולדות עם ישראל, סדר הדורות ודברי ימי חייהם של התנאים וכו' – היו גדולי ישראל שהתעסקו והקדישו מזמנם לכך, ולכן ניתן לסמוך עליהם, לעומת גדולים אחרים שאכן היו גדולים בתחומים אחרים, אך לא בתחום זה של חקר סדר הדורות, ולכן לא ניתן לסמוך עליהם (כל-כך) כשנוגע הדבר לנידון-דידן [בדוגמת ההסבר^[7] לכלל "הלכתא כרב באיסורי וכשמואל בדיני (ממונות)"^[8] – משום שכל אחד התעסק במיוחד בתחומו]"^[9]. חיבוריו מובאים פעמים רבות גם בתורת הרבי^[10].

ספרו "סדר הדורות"[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי יחיאל התפרסם בעיקר על ידי ספרו "סדר הדורות", שמלבד הרישומים המדויקים של סדר הדורות, התנאים והאמוראים, ראשונים ואחרונים, גם חקר בעיון רב בתלמוד הבבלי, והציג בספר הגהות רבות על כל הש"ס, הגהות המשפיעות על לימוד הסוגיות וההשלכות ההלכתיות שלהן. הספר לרוב חביבותו בעולם ההיסטורי והלמדני כאחד, נדפס בעשרות מהדורות.

החיד"א כתב עליו בספרו שם הגדולים^[11]:

סדר הדורות מהגאון מהר"ר יחיאל אב"ד דק"ק מינסק… הן הראנו את כחו בתלמוד ועוצם בקיאותו שכל רז לא אנס ליה כאשר יסתכל המעיין… והרגיל בו יכיר גדולתו כי הבבלי והירושלמי והמדרשים
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין כמאן דמנח בכיסתיה. והקדמתו הארוכה והנוראה, ותיקוני הש"ס שאחריה, וחלק התנאים והאמוראים, מבהילים את הרעיון מראות נפלאות ופלאי פלאות בקיאותו.

בהזדמנות אמר הרבי אודות הספר^[12]: "אמנם ספר 'סדר הדורות' אינו מקובל בעולם הישיבות – כפי שהתחיל בזמנו של השאגת אריה, שמצד גודל חריפותו, ביטל את מחבר הספר והתבטא, שלא היה לו מה לעשות... ולכן כתב את סדר הדורות – הרי הצמח צדק מביאו במספר מקומות ובונה על דבריו וכו' (בעיקר בנוגע לספרו 'ערכי הכינויים', אבל גם על שאר ספריו, כולל גם 'סדר הדורות'). ובאמת, הרי זהו ספר שנוגע לכמה-וכמה ענינים עד לתחום של הלכה בפועל. וכמו שכותב בעל סדר הדורות בעצמו בהקדמתו לספרו".

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

סדר הדורות - שלושה חלקים: א. תאריכים של מאורעות ואישים מבריאת העולם עד שנת ה'תנ"ו (1696). ב. מחקר יסודי ומקיף בתולדות התנאים (חכמי המשנה) והאמוראים (חכמי הגמרא) והדורות שלאחר-מכן. ג. רשימת ספרים ומחברים מבני ברית עד זמנו.
ערכי הכינויים - קונקורדנציה של השמות והפעלים שבתנ"ך ובש"ס על-דרך הקבלה.
ספר הליקוטים
ספר הכללים
חידושים בסוגיות מסכתות זבחים-מנחות. מדובר ב – 144 עמודים כתובים בכתב יד קדשו של המחבר.
הגהות על סדר הש"ס שנדפסו בש"ס וילנא בדפוס האלמנה והאחים ראם.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב מרדכי מנשה לאופר, בעל מחבר ספר 'סדר הדורות' בתוך גליון התקשרות

הערות שוליים

↑ ספר הזכרונות פרק קא.
↑ ספר השיחות תרצ"ו ע' 134.
↑ ספר הזכרונות פרק נא. קא-ב.
↑ מתוך הקדמת רבי נפתלי משכיל לאיתן ממינסק לסדר הדורות המתוקן מהדורת ווארשה.
↑ ראה אור התורה נח (כרך ג) תרטז,א. בשלח עמ' תכד. נ"ך שמואל-א עמ' לג. סידור עמ' רצט (צויין ע"י המניחים בשיחת ש"פ בלק תשכ"ח דלהלן).
↑ ראה שיחת ש"פ בחוקותי תשמ"א (שיחות קודש כרך ג' עמ' 495). ש"פ בהעלותך תשמ"א (שם ע' 651). ש"פ האזינו תשמ"ב (התוועדויות תשמ"ב כרך א' עמ' 109).
↑ רא"ש ב"ק פ"ד ס"ד.
↑ בכורות מט, ב.
↑ שיחת ש"פ בהעלותך הנ"ל.
↑ ראה ברשימה "בעל מחבר ספר 'סדר הדורות'" בקישורים חיצוניים.
↑ ח"ב ערך סדר הדורות
↑ שיחת בלק תשכ"ח (תורת מנחם כרך נג עמ' 286).

[1] ספר הזכרונות פרק קא.

[2] ספר השיחות תרצ"ו ע' 134.

[3] ספר הזכרונות פרק נא. קא-ב.

[4] מתוך הקדמת רבי נפתלי משכיל לאיתן ממינסק לסדר הדורות המתוקן מהדורת ווארשה.

[5] ראה אור התורה נח (כרך ג) תרטז,א. בשלח עמ' תכד. נ"ך שמואל-א עמ' לג. סידור עמ' רצט (צויין ע"י המניחים בשיחת ש"פ בלק תשכ"ח דלהלן).

[6] ראה שיחת ש"פ בחוקותי תשמ"א (שיחות קודש כרך ג' עמ' 495). ש"פ בהעלותך תשמ"א (שם ע' 651). ש"פ האזינו תשמ"ב (התוועדויות תשמ"ב כרך א' עמ' 109).

[7] רא"ש ב"ק פ"ד ס"ד.

[8] בכורות מט, ב.

[9] שיחת ש"פ בהעלותך הנ"ל.

[10] ראה ברשימה "בעל מחבר ספר 'סדר הדורות'" בקישורים חיצוניים.

[11] ח"ב ערך סדר הדורות

[12] שיחת בלק תשכ"ח (תורת מנחם כרך נג עמ' 286).

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:סדר הדורות כתיק.jpg|ממוזער|כתב יד קודש הרב יחיאל הלפרין (בעל סדר הדורות), חידושים על מסכתות זבחים-מנחות]]
-הרב ר' יחיאל ב"ר שלמה הלפרין ([[ת"כ]] (1660) - [[תק"ו]] (1746)) היה רב, מקובל וחוקר תולדות עם ישראל, אשר שימש ברבנות וכן כאב בית דין וכראש ישיבה מינסק.
+הרב ר' '''יחיאל הלפרין''' ([[ת"כ]] (1660) - [[תק"ו]] (1746)) היה רב, מקובל וחוקר תולדות עם ישראל, אשר שימש ברבנות וכן כאב בית דין וכ[[ראש ישיבה]] ב[[מינסק]]. מפורסם במיוחד בזכות ספרו "סדר הדורות" על תולדות ימי ישראל, שנתקבל בכל תפוצות ישראל.
-נודע בשם בעל "[[סדר הדורות]]", ספרו על תולדות ימי ישראל, שנתקבל בכל תפוצות ישראל .
 ==תולדות חיים==
-רבי יחיאל הלפרין היה בנו של רבי שלמה הלפרין, גאון מופלג ב[[תורה]] ומקובל א-לוקי, ורבה של סוקולוב ולברטוב, מצאצאי המהרש"ל ומיוחס עד לרש"י הקדוש. כיהן בתחילה כרב בהלוסק. משנת [[תע"א]] ועד לפטירתו כיהן כרבה של מינסק, שם עמד בראשות ישיבה והעמיד תלמידי חכמים מופלגים.
+רבי יחיאל הלפרין היה בנו של רבי שלמה הלפרין, גאון ב[[תורה]] ומקובל, ורבה של סוקולוב ולברטוב, מצאצאי ה[[מהרש"ל]] ומיוחס עד ל[[רש"י]].
-התפרסם בעיקר על ידי ספרו "סדר הדורות"{{הערה|קאלרסרוא, תקכ"ט}}, שמלבד הרישומים המדויקים של סדר הדורות, התנאים והאמוראים, ראשונים ואחרונים, גם חקר בעיון רב בתלמוד הבבלי, והציג בספר הגהות רבות על כל הש"ס, הגהות המשפיעות על לימוד הסוגיות וההשלכות ההלכתיות שלהן. הספר לרוב חביבותו בעולם ההיסטורי והלמדני כאחד, נדפס בעשרות מהדורות. בהתאם לצוואתו עברה רבנות מינסק לבנו ממלא מקומו רבי משה שהיה אב"ד דאלהינוב.
-רבי אפרים פישל אב"ד טיקטין, העיד בהסכמתו לספר ערכי הכינויים של, ש"הוא מצווה ועומד מאביו זקנו, ה"ה הרב הגאון החסיד איש אלהים המפורסם מוהר"ר יחיאל שהיה אב"ד ור"מ דק"ק מינצק, שצוה בניו ובני ביתו אחריו שיקבלו עליהם ועל זרעם, להוציא מחשבתו מחשבת הקודש מכח אל הפועל להדפיס ספריו"{{הערה|מתוך הקדמת רבי נפתלי משכיל לאיתן ממינסק לסדר הדורות המתוקן מהדורת ווארשה}}.
+כיהן בתחילה כרב בהלוסק. משנת [[תע"א]] ועד לפטירתו כיהן כרבה של [[מינסק]], שם עמד בראשות ישיבה והעמיד תלמידי חכמים מופלגים. ביאתו למינסק נחגגה שבעה ימים במעמד חברי "ועד ארבע ארצות" וגדולי תורה רבים{{הערה|[[ספר הזכרונות]] פרק קא.}}.
-==סמכותו==
+[[הרבי הריי"צ]] סיפר: {{ציטוטון|עיקר התפשטות הישיבות ב[[ליטא]] היה משנות ת"פ עד ת"ק. התחלתן היה משנות ת"כ, וביותר ת"מ . . והתחלת התפשטות הישיבות הי' מבעל סדר הדורות, אשר הי' בעצמו ר"מ גדול והעמיד הרבה ראשי ישיבות}}{{הערה|ספר השיחות תרצ"ו ע' 134.}}. בישיבתו של רבי יחיאל התקיימה חבורה מיוחדת ללימוד [[תורת הקבלה]] בהדרכתו האישית. בין תלמידיו המקורבים שעסקו רבות בקבלה, ומאוחר יותר נמשכו ל[[תורת החסידות]] והתקרבו ל[[הבעל שם טוב|בעל שם טוב]], היו רבי [[ניסן (הרקי)|ניסן מהרקי]] ורבי [[יוסף יצחק משריי]], דודו של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[ספר הזכרונות]] פרק נא. קא-ב.}}.
-החיד"א כתב עליו בספרו שם הגדולים{{הערה|ח"ב ערך סדר הדורות}}:
+בהתאם לצוואתו עברה רבנות מינסק לבנו ממלא מקומו רבי משה שהיה אב"ד דאלהינוב.
-{{ציטוט|תוכן=סדר הדורות מהגאון מהר"ר יחיאל אב"ד דק"ק מינסק… הן הראנו את כחו בתלמוד ועוצם בקיאותו שכל רז לא אנס ליה כאשר יסתכל המעיין ושם נאמר שהיה נכד הגאון מהרש"ל… והרגיל בו יכיר גדולתו כי הבבלי והירושלמי והמדרשים כמאן דמנח בכיסתיה. והקדמתו הארוכה והנוראה ותיקוני הש"ס שאחריה וחלק התנאים והאמוראים מבהילים את הרעיון מראות נפלאות ופלאי פלאות בקיאותו}}.
-==בתורת רבותינו נשיאנו==
+רבי אפרים פישל אב"ד טיקטין, העיד בהסכמתו לספר "ערכי הכינויים" של רבי יחיאל, ש"הוא מצווה ועומד מאביו זקנו, ה"ה הרב הגאון החסיד איש אלהים המפורסם מוהר"ר יחיאל שהיה אב"ד ור"מ דק"ק מינצק, שצוה בניו ובני ביתו אחריו שיקבלו עליהם ועל זרעם, להוציא מחשבתו מחשבת הקודש מכח אל הפועל להדפיס ספריו"{{הערה|מתוך הקדמת רבי נפתלי משכיל לאיתן ממינסק לסדר הדורות המתוקן מהדורת ווארשה.}}.
-ב[[שיחה|שיחת]] [[שבת]] [[פרשת בלק]] [[תשכ"ח]]{{הערה|תורת מנחם כרך נג עמ' 286}}, דיבר [[הרבי]] בשבחו של בעל "סדר הדורות", אחר שציטט את דבריו, וקבע, שאמנם ספר 'סדר הדורות' אינו מקובל בעולם הישיבות – כפי שהתחיל בזמנו של השאגת אריה, שמצד גודל חריפותו, ביטל את מחבר הספר והתבטא, שלא היה לו מה לעשות. ולכן כתב את סדר הדורות. הרבי מוסיף, שהרי [[הצמח צדק]] מביאו במספר מקומות{{הערה|ראה 'אור התורה' נח (כרך ג) תרטז, א. בשלח עמ' תכד. נ"ך שמואל-א עמ' לג. סידור עמ' רצט}} ובונה על דבריו{{הערה|בעיקר בנוגע לספרו 'ערכי הכינויים', אבל גם על שאר ספריו, כולל גם 'סדר הדורות'}}. ובאמת, הרי זהו ספר שנוגע לכמה וכמה ענינים עד לתחום של הלכה בפועל. וכמו שכותב בעל סדר הדורות בעצמו בהקדמתו לספרו .
-במשך השנים התבטא הרבי בכמה הזדמנויות אודות גדלותו וסמכותו. כך למשל ב[[התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת בחוקותי]] [[תשמ"א]]{{הערה|שיחות-קודש תשמ"א כרך ג' עמ' 495}} אמר:
+ספריו של רבי יחיאל, הן "ערכי הכינויים" והן "סדר הדורות", מובאים ב[[תורת החסידות]] ומתבססים עליהם{{הערה|ראה אור התורה נח (כרך ג) תרטז,א. בשלח עמ' תכד. נ"ך שמואל-א עמ' לג. סידור עמ' רצט (צויין ע"י המניחים בשיחת ש"פ בלק תשכ"ח דלהלן).}}. [[הרבי]] הזכיר זאת כמה פעמים, והביא הוכחה מכך לסמכותו של המחבר{{הערה|ראה שיחת ש"פ בחוקותי תשמ"א (שיחות קודש כרך ג' עמ' 495). ש"פ בהעלותך תשמ"א (שם ע' 651). ש"פ האזינו תשמ"ב (התוועדויות תשמ"ב כרך א' עמ' 109).}}. כמו כן הסביר הרבי שלרבי יחיאל סמכות יתירה בתחומו העיקרי, חקר סדר הדורות: {{ציטוטון|בתחום של תולדות עם ישראל, סדר הדורות ודברי ימי חייהם של התנאים וכו' – היו גדולי ישראל שהתעסקו והקדישו מזמנם לכך, ולכן ניתן לסמוך עליהם, לעומת גדולים אחרים שאכן היו גדולים בתחומים אחרים, אך לא בתחום זה של חקר סדר הדורות, ולכן לא ניתן לסמוך עליהם (כל-כך) כשנוגע הדבר לנידון-דידן [בדוגמת ההסבר{{הערה|רא"ש ב"ק פ"ד ס"ד.}} לכלל "הלכתא כ[[רב (אמורא)|רב]] באיסורי וכ[[שמואל]] בדיני (ממונות)"{{הערה|בכורות מט, ב.}} – משום שכל אחד התעסק במיוחד בתחומו]}}{{הערה|שיחת ש"פ בהעלותך הנ"ל.}}. חיבוריו מובאים פעמים רבות גם בתורת הרבי{{הערה|ראה ברשימה "בעל מחבר ספר 'סדר הדורות'" בקישורים חיצוניים.}}.
-{{ציטוטון|מתעוררת שאלה מספר "סדר הדורות" – שהיה גדול, והצמח-צדק מביאו...}}
+==ספרו "סדר הדורות"==
+[[קובץ:סדר הדורות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'סדר הדורות']]
+רבי יחיאל התפרסם בעיקר על ידי ספרו "סדר הדורות", שמלבד הרישומים המדויקים של סדר הדורות, התנאים והאמוראים, ראשונים ואחרונים, גם חקר בעיון רב בתלמוד הבבלי, והציג בספר הגהות רבות על כל הש"ס, הגהות המשפיעות על לימוד הסוגיות וההשלכות ההלכתיות שלהן. הספר לרוב חביבותו בעולם ההיסטורי והלמדני כאחד, נדפס בעשרות מהדורות.
-ובשבת [[פרשת בהעלותך]] של אותה שנה{{הערה| (שם עמ' 651)}}, אמר הרבי כי הספר 'סדר הדורות' מובא בחסידות בכמה מקומות.
+[[החיד"א]] כתב עליו בספרו שם הגדולים{{הערה|ח"ב ערך סדר הדורות}}:
+{{ציטוט|תוכן=סדר הדורות מהגאון מהר"ר יחיאל אב"ד דק"ק מינסק… הן הראנו את כחו בתלמוד ועוצם בקיאותו שכל רז לא אנס ליה כאשר יסתכל המעיין… והרגיל בו יכיר גדולתו כי הבבלי והירושלמי והמדרשים {{מונחון|כמאן דמנח בכיסתיה|כמי שמונחים בכיסו}}. והקדמתו הארוכה והנוראה, ותיקוני הש"ס שאחריה, וחלק התנאים והאמוראים, מבהילים את הרעיון מראות נפלאות ופלאי פלאות בקיאותו.}}
-כמו כן, בשבת [[פרשת האזינו]] [[תשמ"ב]]{{הערה| התוועדויות תשמ"ב כרך א' עמ' 109}} אמר הרבי, שבדרושי הצמח צדק ראינו שמביא הרבה פעמים מה שנאמר בספר 'ערכי הכינויים' לבעל מחבר ספר 'סדר הדורות'. ועל פי זה מובן שהוא בר סמכא, מאחר שעל דבריו מיוסדים כמה וכמה ענינים בדרושי חסידות.
+בהזדמנות אמר [[הרבי]] אודות הספר{{הערה|שיחת בלק תשכ"ח (תורת מנחם כרך נג עמ' 286).}}: {{ציטוטון|אמנם ספר 'סדר הדורות' אינו מקובל בעולם הישיבות – כפי שהתחיל בזמנו של [[השאגת אריה]], שמצד גודל חריפותו, ביטל את מחבר הספר והתבטא, שלא היה לו מה לעשות... ולכן כתב את סדר הדורות – הרי [[הצמח צדק]] מביאו במספר מקומות ובונה על דבריו וכו' (בעיקר בנוגע לספרו 'ערכי הכינויים', אבל גם על שאר ספריו, כולל גם 'סדר הדורות'). ובאמת, הרי זהו ספר שנוגע לכמה-וכמה ענינים עד לתחום של הלכה בפועל. וכמו שכותב בעל סדר הדורות בעצמו בהקדמתו לספרו}}.
 ==ספריו==
-*ספרו 'סדר הדורות' שלושה חלקים: א. תאריכים של מאורעות ואישים מבריאת העולם עד שנת ה'תנ"ו (1696). ב. מחקר יסודי ומקיף בתולדות התנאים (חכמי המשנה) והאמוראים (חכמי הגמרא) והדורות שלאחר-מכן. ג. רשימת ספרים ומחברים מבני ברית עד זמנו.
+*'''סדר הדורות''' - שלושה חלקים: א. תאריכים של מאורעות ואישים מבריאת העולם עד שנת ה'תנ"ו (1696). ב. מחקר יסודי ומקיף בתולדות התנאים (חכמי המשנה) והאמוראים (חכמי הגמרא) והדורות שלאחר-מכן. ג. רשימת ספרים ומחברים מבני ברית עד זמנו.
-*ספר 'ערכי הכינויים' המהווה קונקורדנציה של השמות והפעלים שבתנ"ך ובש"ס על-דרך הקבלה.
+*'''ערכי הכינויים''' - קונקורדנציה של השמות והפעלים שבתנ"ך ובש"ס על-דרך הקבלה.
+*'''ספר הליקוטים'''
+*'''ספר הכללים'''
 *חידושים בסוגיות מסכתות זבחים-מנחות. מדובר ב – 144 עמודים כתובים בכתב יד קדשו של המחבר.
 *הגהות על סדר הש"ס שנדפסו בש"ס וילנא בדפוס האלמנה והאחים ראם.
-*ספר הליקוטים
-*ספר הכללים.
 ==קישורים חיצוניים==
-*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11694&CategoryID=1983 ניצוצי רבי מאת הרב מנשה לאופר]
+*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11694&CategoryID=1983 בעל מחבר ספר 'סדר הדורות'] בתוך גליון [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]]
 {{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:אחרונים]]
+[[קטגוריה:מקובלים]]