אליהו אבעלער: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(←משפחתו: שינוי) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*חתנו, הרב [[אשר מרגליות]] - רבה של העיירה [[ראקשיק]] שב[[ליטא]] וחותנו של | *חתנו, הרב [[אשר מרגליות]] - רבה של העיירה [[ראקשיק]] שב[[ליטא]] וחותנו של הרב [[שמואל לויטין]] והרב [[אליהו שמואל כהנוב]] | ||
*נינו, הרב [[שלום חיים אשר כהנוב]] | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''אוצר סיפורי חב"ד''', חלק ג' | *'''[[אוצר סיפורי חב"ד]]''', חלק ג' | ||
*שבועון כפר חב"ד 1926 עמוד 64 | *[[שבועון כפר חב"ד]] 1926 עמוד 64 | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה אחרונה מ־22:49, 31 בדצמבר 2023
החסיד הנודע ר' אליהו וויראבייצ'יק הידוע בכינויו ר' אליהו אבעלער היה מחסידי אדמו"ר הצמח צדק, אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הרש"ב.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
אביו של רבי אליהו אבעלער היה יהודי פשוט חנווני מהעיירה פולוצק, מחסידי אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק. כאשר התאונן לפני אדמו"ר הצמח צדק על כך שאין לו עבודה, ענה לו הרבי שילך ליישוב הסמוך לפולוצק ויעבוד שם, והלווה לו 300 רובל להצלחת העסק שלו. אביו הקים טחנת קמח ולאחר מכן הוקם במקום הכפר אבעל.
רבי אליהו היה יהודי פשוט מקושר לאדמו"ר המהר"ש. כשגדל שאל רבי אליהו את אדמו"ר המהר"ש האם לגור בפולוצק או באבעל, בתגובה הוא ענה לו שילך לגור באבעל, ובירך אותו שיצליח במעשיו.
רבי אליהו היה איש חכם, בעל קומה והרבה גשמיות, אך עבר בחייו ניסיונות רבים[1], אולם בעקבות הקירוב שנתן לו אדמו"ר המהר"ש, לא נכשל.
באחת הפעמים שהגיע רבי אליהו לליובאוויטש, אמר לו אדמו"ר המהר"ש: "אני מקנא בניסיונות שלך"[1], ולפי אחת הגרסאות התבטא אודותיו: "אילו רציתי להיעתר לנפש האלוקית שלי, הייתי מנשק את ר' אליהו אבעלער".
בשנת תרכ"ח שהגיע רבי אליהו ליחידות אצל אדמו"ר המהר"ש, הוא אמר לו "אליהו, הריני מקנא בך, אתה נוסע לשוק, רואה הרבה אנשים, הרי כשבאמצע העסק מתדברים עם זולת באימרה יהודית, אימרה מ"עין יעקב", ומעוררים על לימוד נגלה וחסידות - נעשה מכך שמחה למעלה, ואת דמי הסרסרות משלם ה' יתברך בבני חיי ומזוניי, וככל שהשוק גדול יותר, יותר עבודה, הפרנסה גדולה יותר"[2].
הדברים השפיעו על רבי אליהו והוא לקח לעצמו מלמד שהחל ללמדו דברי חסידות.
באחד מביקוריו אצל אדמו"ר המהר"ש נכנס ליחידות והרבי אמר לו שבשעה שהוא מנהל עסקים עם הנכרים ביישוב, יהרהר במחשבות קדושות של פירוש התפילה או פסוק בחומש. שאל אותו ר' אליהו איך זה אפשרי להרהר בדברים קדושים כאשר עסוקים במסחר?! ענה לו הרבי שאם יכולות להיות מחשבות זרות באמצע 'שמונה עשרה' - אפשרי גם להרהר במחשבות קדושות באמצע הרחוב.
מאותו ביקור, ר' אליהו סיפר שלא היו לו מחשבות זרות בשעת התפילה, ואילו ברחוב היו לו מחשבות קדושות[3].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- חתנו, הרב אשר מרגליות - רבה של העיירה ראקשיק שבליטא וחותנו של הרב שמואל לויטין והרב אליהו שמואל כהנוב
- נינו, הרב שלום חיים אשר כהנוב
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אוצר סיפורי חב"ד, חלק ג'
- שבועון כפר חב"ד 1926 עמוד 64
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש עמ' 66
- ↑ היום יום ט"ז אייר, אפשרויות התעסוקה של האברכים הצעירים
- ↑ תרגום מספר השיחות תש"ג עמ' 50 - ספר השיחות תש"ג המתורגם ללה"ק עמ' נד