רבי ירמיה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " כעס" ב־" כעס") |
|||
(5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 3: | שורה 3: | ||
'''רבי ירמיה''' הוא [[אמורא]] בדור השלישי (תלמידו של [[רבי זירא]]). מהאמוראים שעלו ל[[ארץ ישראל]]. | '''רבי ירמיה''' הוא [[אמורא]] בדור השלישי (תלמידו של [[רבי זירא]]). מהאמוראים שעלו ל[[ארץ ישראל]]. | ||
==שכרו של רבי ירמיה== | ==שכרו של רבי ירמיה== | ||
רבי ירמיה מוזכר פעמים רבות בש"ס, בעיקר ב" | רבי ירמיה מוזכר פעמים רבות בש"ס, בעיקר ב"אבעיות" כלומר שאלות ששאל. רבים משאלותיו היו על מקרים לא שכיחים, עד שהיתה שאלה אחת ששברה את גב הגמל. שאלתו הייתה בדין שמובא במשנה כי גוזל שנמצא עד חמישים אמה משובך - יש להניח שהוא של בעל השובך, אבל יותר מכך, כלומר אם נמצא בשטח של יותר מחמישים אמה - לא של בעל השובך הוא כי כל המדדה אינו מדדה יותר מחמישים אמה. שאל רבי ירמיה מה יהיה אם רגלו אחת בתוך חמשים אמה ורגלו אחת מחוץ לחמישים אמה? | ||
שאר החכמים [[כעס]]ו עליו על כך שמטריח עליהם, וציוו להוציאו מבית המדרש{{הערה|בבא בתרא פרק שני.}}. | |||
בסוף מסכת בבא בתרא מובא כי בעקבות שאלה מסויימת ששאלו החכמים ולא היה פותר לה מלבד רבי ירמיה, החליטו לחזור ולהכניסו לבית המדרש. חז"ל מציינים כי בכל אותה תקופה היה עומד מחוץ לבית המדרש ודן עם החכמים. | בסוף מסכת בבא בתרא מובא כי בעקבות שאלה מסויימת ששאלו החכמים ולא היה פותר לה מלבד רבי ירמיה, החליטו לחזור ולהכניסו לבית המדרש. חז"ל מציינים כי בכל אותה תקופה היה עומד מחוץ לבית המדרש ודן עם החכמים. | ||
שורה 11: | שורה 12: | ||
==מעלתו כתושב ארץ ישראל== | ==מעלתו כתושב ארץ ישראל== | ||
כאשר חז"ל מציינים את מעלת תושבי ארץ ישראל הם קובעים כי "חד מינן כתרי מנייהו" כלומר חכם בארץ ישראל הבנתו כפולה משל חכם בבבל. וראיה לכך הם מציינים שרבי ירמיה כשהיה בבבל היה תמיד מקשה על דברי החכמים ולא הבין את דבריהם, ואילו בארץ ישראל היה מגדולי החכמים. | כאשר חז"ל מציינים את מעלת תושבי ארץ ישראל הם קובעים כי "חד מינן כתרי מנייהו" כלומר חכם בארץ ישראל הבנתו כפולה משל חכם בבבל. וראיה לכך הם מציינים שרבי ירמיה כשהיה בבבל היה תמיד מקשה על דברי החכמים ולא הבין את דבריהם, ואילו בארץ ישראל היה מגדולי החכמים. | ||
{{אמוראים}} | |||
[[קטגוריה:אמוראים]] | [[קטגוריה:אמוראים]] |
גרסה אחרונה מ־19:45, 18 בדצמבר 2023
רבי ירמיה הוא אמורא בדור השלישי (תלמידו של רבי זירא). מהאמוראים שעלו לארץ ישראל.
שכרו של רבי ירמיה[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי ירמיה מוזכר פעמים רבות בש"ס, בעיקר ב"אבעיות" כלומר שאלות ששאל. רבים משאלותיו היו על מקרים לא שכיחים, עד שהיתה שאלה אחת ששברה את גב הגמל. שאלתו הייתה בדין שמובא במשנה כי גוזל שנמצא עד חמישים אמה משובך - יש להניח שהוא של בעל השובך, אבל יותר מכך, כלומר אם נמצא בשטח של יותר מחמישים אמה - לא של בעל השובך הוא כי כל המדדה אינו מדדה יותר מחמישים אמה. שאל רבי ירמיה מה יהיה אם רגלו אחת בתוך חמשים אמה ורגלו אחת מחוץ לחמישים אמה? שאר החכמים כעסו עליו על כך שמטריח עליהם, וציוו להוציאו מבית המדרש[1].
בסוף מסכת בבא בתרא מובא כי בעקבות שאלה מסויימת ששאלו החכמים ולא היה פותר לה מלבד רבי ירמיה, החליטו לחזור ולהכניסו לבית המדרש. חז"ל מציינים כי בכל אותה תקופה היה עומד מחוץ לבית המדרש ודן עם החכמים.
האר"י ז"ל מעיד בספרו שער הגלגולים כי מכיון שכוונת רבי ירמיה היה לשם שמים, לכן שכרו בישיבה של מעלה הוא שכל השאלות שנשאלות - נשאלות על ידו.
מעלתו כתושב ארץ ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
כאשר חז"ל מציינים את מעלת תושבי ארץ ישראל הם קובעים כי "חד מינן כתרי מנייהו" כלומר חכם בארץ ישראל הבנתו כפולה משל חכם בבבל. וראיה לכך הם מציינים שרבי ירמיה כשהיה בבבל היה תמיד מקשה על דברי החכמים ולא הבין את דבריהם, ואילו בארץ ישראל היה מגדולי החכמים.
אמוראים | ||
---|---|---|
דור ראשון | רבי חייא • רבי יהושע בן לוי • רבי מנא • רבי חנינא בר חמא | |
דור שני | רבי יוחנן • ריש לקיש • רב • שמואל • אילפא | |
דור שלישי | רבי אבא • רבי אלעזר בן פדת • רבי אמי • רבי אסי • רבי יצחק נפחא •רב יהודה • רב נחמן • רב הונא • רב מתנה | |
דור רביעי | רב חסדא • רב ששת • עולא • רבי זירא | |
דור חמישי | רבה • רב יוסף • רבה בר רב הונא • רבי ירמיה • רבי תנחומא | |
דור שישי | אביי • רבא • רמי בר חמא • רב אחא בר יעקב • רב ספרא • רב אידי בר אבין • רב חייא בר אבין | |
דור שביעי | רב אחא בריה דרבא • רב אשי • רבינא |
- ↑ בבא בתרא פרק שני.