שיחה:יוסף מנחם אשבל

ערך מוזר

נולד למשפחה חב"דית למד בנערותו בליובאוויטש (באיזו מסגרת?) ופרש ולא היה חסיד חב"ד. ותולדותיו ותחנות חייו נכתבים בהרחבת יתר.

שמא כדאי לכתוב ערך על אביו וכדו', והוא כצאצא בשולי הערך קאגאן - שיחה, 07:08, י' בכסלו, ה'תשפ"ד 07:08, 23 בנובמבר 2023 (UTC)

שווה ערך? לא קשור לחב"דפדיה! ניו - שיחה, 04:42, י"א בכסלו, ה'תשפ"ד 04:42, 24 בנובמבר 2023 (UTC)

לדעתי לא שווה ערך אין קשר לחב"דפדיה אני מעמיד אותו למחיקה. בסדר? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת.

להתראות לאור האמור, נא להביע חשיבות. בברכה, יוסף בן מלמד ~ יחי המלך המשיח! ~ (19:25, י"ב בכסלו, ה'תשפ"ד)

א. היה חב"דניק ירא שמים עד אחרית ימיו, וכל מה שעמד בתהפוכות ונותר ירא שמים - בזכות היותו חב"דניק (עוד לא העליתי תמונה שלו, בתמונה שלו ניתן לראות במוחש שהיה חב"דניק בחתימת זקן וכו', מה שלא מובן מאליו כלל בחוגים ובמקומות בהם הסתובב וכו'). ב. למד בחיידר המקומי. ג. כתב מספר ספרים והיה מהמורים העבריים הראשונים בבתי הספר שנוסדו בארץ, ובשל כך דמותו - מחוץ לחב"ד - מוכרת ונחקרת, דווקא בשל הייחודיות שלו מביניהם. ד. כידוע, לא מחפש להתווכח, אם רוצים, אפשר להעביר למרחב האישי. להתראות - שיחה, 20:53, י"ב בכסלו, ה'תשפ"ד 20:53, 25 בנובמבר 2023 (UTC)

"היה חב"דניק..." מאיפה הציטוט? לא למד בחב"ד ולא ידוע על קשר עם רבותינו, אלא שהיה קשור לכולל חב"ד. יש שתי תמונות - אחת ללא זקן וגם לא רואים כיסוי ראש. השניה עם זקן, כנראה בשנותיו המאוחרות ניו - שיחה, 04:17, י"ג בכסלו, ה'תשפ"ד 04:17, 26 בנובמבר 2023 (UTC)

ציוני דרך בחייו ותמונתיו ניתן לאתר באמצעות חיפוש בגוגל ניו - שיחה, 04:19, י"ג בכסלו, ה'תשפ"ד 04:19, 26 בנובמבר 2023 (UTC)

בספר מסע הרבי באה"ק מחשיבו כחסיד חב"ד ומציג תמונתו המזוקנת ניו - שיחה, 04:21, י"ג בכסלו, ה'תשפ"ד 04:21, 26 בנובמבר 2023 (UTC)

לדעתי צריך להעביר את זה למרחב האישי של להתראות.

ערך למי שנולד!

כל מי שנולד למשפחה חב"דית,זכאי לערך? ניו - שיחה, 05:42, כ"ד בכסלו, ה'תשפ"ד 05:42, 7 בדצמבר 2023 (UTC)

ניו להתראות כתב שנשוא הערך היה חב"דניק. בברכה, יוסף בן מלמד ~ יחי המלך המשיח! ~ (08:44, כ"ד בכסלו, ה'תשפ"ד)

בחיפוש אפשר בקלות להגיע לתולדותיו בפרוייקט בן יהודה, מהם עולה כי למד במוסדות לא חב"דיים ונחשב ציוני. ותמונתו ללא חתימת זקן. מה הערך מוסיף לחב"דפדיה? קאגאן - שיחה, 10:23, כ"ד בכסלו, ה'תשפ"ד 10:23, 7 בדצמבר 2023 (UTC)

למחיקה

לא חב"די וללא זקן. שמא יש להציב מסגרת למחיקה על ערך זה ניו - שיחה, 04:46, ו' בטבת, ה'תשפ"ד 04:46, 18 בדצמבר 2023 (UTC)

הערך הועבר

כיון שאין ביסוס לעובדה שנשוא הערך הינו חסיד חב"ד (או שמא בגלוי רק), הערך הועבר למרחב האישי של יוצר הערך. כדי שהערך יוכל לחזור למרחב הערכים יש להוסיף בו תמונה של נשוא הערך עם חתימת זקן וכיפה. בברכה, יוסף בן מלמד ~ יחי המלך המשיח! ~ (06:01, ו' בטבת, ה'תשפ"ד)

יוסף בן מלמד, ראה ב[gen.rlzm.co.il/persons/%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3-%D7%90%D7%A9%D7%91%D7%9C/ קישור זה] תמונתו עם כיפה וחתימת זקן. וכן [www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/123 כאן]. [benyehuda.org/read/8657 וכאן שהוא נותר חסיד וירא שמים] ולכן לא הסתדר בעבודתו בחוגי החופשיים ונזרק ממקום למקום. זה שהיה ציוני - אין בכך כלום. די אם אמנה את הרב זוין כדוגמא לכך שהיו רבים מחסידי חב"ד שנתפסו לציונות, עכ"פ בשנותיה הראשונות לפני שראו מה יצא ממנה. להתראות - שיחה, 06:31, ו' בטבת, ה'תשפ"ד 06:31, 18 בדצמבר 2023 (UTC)

תולדות אשבל - לפי פרויקט בן יהודה:

"ר' יוסף מנחם בעצמו עבר אותה הדרך הידועה לנו למדי בתולדות הדור הוא: תלמיד מצוין בחדר, בן שלש עשרה לישיבה בעירו, בן חמש עשרה לישיבת ולוזין, במקום שהוא שמע תורה מהנצי“ב מולוזין וחתנו ר' רפאל. אך האמון על תורת חב”ד אינו נקלט בישיבה הליטאית מיסוד תלמידי הגר“א. בן שמונה עשרה לחפה, כדרך הדור ההוא. ואחרי שנולדים ילדים – בקשת פרנסה. וכאן מתחילה גם ראשית דרכו בהוראה. הוא מורה לבנו יחידו של הרב מיקטרינסלב וביחד עם זה הוא מורה באסור והתר. אחרי שאותו הרב ואב”ד שלו סומכים ידיהם עליו, מנסה הוא לקבל “רבנות” ואינו מצליח מפני שאינו “דרשן”. אחרי-כן הוא עובר לאודיסה, מגיד שם שעור בבית-כנסת ומורה לשני תלמידים סוחרים בלילה. עד כאן הרי זה אותו ספור הדברים שאנו מוצאים אצל לילינבלום וסמולנסקין וחבריהם. ואולם במקום המשך ההפקרות והיאוש העובדים שם כקו, עובר ר' יוסף מנחם לארץ-ישראל, במקום שיש לו כבר בני משפחתו, מבני אחות אביו, גם תלמידים במקוה ישראל, שהיו אחרי כן פקידי הברון. אין כאן מלחמה “השכלה” ופריקת על בזרוע. אף גם לא “עליה בחומה”. כצעיר תלמיד חכם בר אורין ובר אבהן, שהתורה מורשה לו מדורות וכן הקשר עם ארץ-ישראל, עולה הוא בשנת תרנ“ד, מקבל “חלוקת חב”ד” על פי המלצה מבני חו“ל, ונכנס גם אל ישיבת “עץ החיים”' במקום הוא נחשב גם לאחד הבחירים. אף לבית-הספר העברי אינו נכנס בשער “ההשכלה הלוחמת” של מרדכי לובמן ז”ל ויבדלו לחיים יודליביץ וגרזובסקי. דרכו היא דרך “ירושלים-פתח תקווה”. וכך היה מעשה: ר' יוסף מנחם אשבל גר בעת ההיא ב“נחלת שבעה” בירושלים בין חלוצי הישוב הירושלמי ומשכיליו הרי“מ סלומון והר”י ריבלין וחבריהם. הרי“מ סלומון מכירו והציע להרי”מ פינס לתת לרי“מ אשבל מכתב לגדרה, במקום שלא היה אז עדיין בית-ספר. והוא אמנם מוזמן ליסדו בשנת תרנ”ו. את משכורתו הוא מקבל מ“ועד חובבי ציון” ביפו. המורה הראשון במושב ה“בילויים” אינו מ“פורצי הגדר”. מלבד עסקו שם כמורה בית הספר במשך שתי שנים, הוא גם מורה הוראה בענין טרפה. השו“ב נועץ בו בכל הענינים השיכים לכשרות. שמעו הולך לטוב, ומציעים לו משרה במושבה של “הנדיב הידוע”. המשכורת גבוהה שם יותר. למורה ניתנת גם דירה ושרות רפואית חנם. אך לא אסתייע מילתא. ואפשר להבין: אחר הוא גם ר' יוסף מנחם לגבם. ואולם עולה הדבר בידו לקבל משרת מורה בחדרה באותם התנאים שבמושבות הברון. אך היות ש”חדרה" איננה אז אלא ב“יפו”, בעיר שנדדו אליה כל אנשי חדרה על בתיהם מפחד הקדחת, מלמד מורה “חדרה” את “ילדי חדרה” בבית-הספר של “חדרה” במשך ימות הקיץ ביפו. רק בחרף הם עוברים לחדרה, ובקיץ הבא מלמדים את הילדים בצריפים שהוקמו על שפת הים לדירה ולבית-ספר. למרות זה חולה כל המשפחה בקדחת, ועוברת כלה ל“בקור-חולים” בירושלים להתרפא. יהושע ברזילי (איזנשטאדט), בא כח ועד חובבי ציון בעת ההיא, המכיר את ר' יוסף מנחם, ממנה אותו למורה בראשון-לציון. רק שנה אחת הוא מורה בה. ומובן הדבר: ר' יוסף מנחם אשבל, לפי כל תכונתו, איננו מעור אחד עם אותו הישוב של “ראשון-לציון”, ואם גם אינו נמנה על “הקנאים”, הרי הוא סוף סוף רחוק גם ת“ק פרסה מ”רוח" “ראשון-לציון”, העומדת אז תחת השפעתו הסוערת והמהפכנית של אליעזר בן-יהודה. ל“משכילים” מסוגו של הרי“מ פינס לא היה אז מקום בראשון-לציון, ולא פלא הוא, שאחרי שנה יורש את מקומו המנוח ישראל בלקינד הידוע, שכל משפחתו היתה כבר אז שם, ושעל פי כל אורחות חייו התאים למקום. ועד חובבי ציון שולח את ר' יוסף מנחם להורות ב”קסטינה" היא באר טוביה היום. ואולם כאן קפץ עליו רוגזו של הגורל העור: בהתנפלות של ערבים על המושבה נהרג ערבי אחד. הערבים האשימו את האגרונום בֶּרגין, וזה נדון לעבודת פרך. ואולם היות וברגין זה הקדים ונמלט, נמלכו הערבים לקחת את “המורה” במקום “האגרונום”. המורה הוכרח לעזוב את המושבה ולעבור לגדרה, במקום שרכש לו כבר נחלה. כאן מגיע מכתב מד“ר לוי, מנהל היק”א, המזמינו לבוא להורות בביה“ס ב”פתח-תקווה“. לכאורה מצא לו עכשו ר' יוסף מנחם את מקומו הנכון ב”אם המושבות“, שנחשבה אז ל”בת" לירושלים, וכן היתה גם בעיניה. כאן הוא מוצא סביבה מתאימה לרוחו וזמן פריחתו מגיע. הוא מחבר גם שלשה ספרי למוד השייכים לפי רוחם לאסכולה של הרי"מ פינס, והמראים על כל הלך רוחו של המורה אשבל: 1) ספר ידיעות הטבע מתורגם מספר למוד רוסי. 2) מקור הלכות, ספר למוד לתלמידי בתי-הספר דיני ישראל. 3) ספר התורה והחיים להראות כי התפתחות התורה באה עם החיים. מלבד זה חבורים שונים שנשארו בכתובים.

ואולם כאן הננו מגיעים בארץ לתקופת התפתחות ההוראה, וישן מוצא מפני חדש. לא בדרך נאה ביותר נדחק המורה של “דור עובר” מטפוסו של רבי יוסף מנחם אשבל מכתלי בית-הספר ה“מודרני”. אמנם רבי יוסף מנחם אשבל מוצא לו עוד מקלט אחרון בביה“ס “נצח ישראל” מיסודו של הד”ר משה אוירבאך בפתח-תקווה, במקום שהוא נשאר עד פרץ מלחמת העולם. במשך ימי המלחמה הוא מורה עוד שנתיים בבית-הספר לחברת “העזרה” בתל-אביב, אך עם גרוש הישוב היהודי מת“א ואח”כ מפ“ת הוא מהגר לחדרה, במקום שהוא שב למצוא ספוק בתכונת ההוראה שבו, בהגדת שעור בדף גמרא חליפות אחת לשלשה ימים בינו ובין שנים מחבריו המורים מסוג: בינו ובין הרב ציזלינג ורבי ראובן ידידיה גוטפריד חתנו של הרי”מ סלומון ז“ל. ובהגדת שעור המשיך עד יומו האחרון. שבועים לפני מותו חגג חג סיום הש”ס בפעם האחרונה.

ושוב משחק הגורל: בלכת הישיש בדרכו לתור את תל-אביב החדשה, דחפוהו מבלי משים חבר-ילדים משחקים ליד בית ספרם והפילוהו לבלי קום עוד.

כך נגמרה דרך חייו בהוראה של אחד המורים הראשונים. צנוע וענו עושה מלאכת ה' באמונה, ומנסה כחו גם בחבור ספרי לימוד. קשה היתה דרכו, ובכל זאת כשאני מעיין באוטוביוגרפיה שלו, שהשאיר בכתובים, אינני יכול למצוא שום התמרמרות נגד מי שהוא. דומה כאלו כותב אותו אדם אחר, שלא בו פגעו חצים שונים בעודו מתהלך בתומו. שמח הוא על שזכה להעמיד בנים ובני בנים עוסקים בחכמה ובהוראה. לא גדולות ונצורות פעל ר' יוסף מנחם אשבל על שדה החנוך. ואולם בן נכבד הוא לתקופה בחנוך, תקופתו של הרי"מ פינס, שאצלה הרבה מרוחה גם על החנוך שלנו, תקופת ההתלבטות והחפוש בחנוך, הראייה לחקירה מיוחדת, היא, מוריה וספרי הלמוד שלה".

אבני הדרך בחייו, לא מציגים חסיד חב"ד קלאסי. וכמובן אין מצב להשוואה עם הרב שלמה יוסף זווין שהיה מהמקורבים ביותר לרבותינו, ומחשובי רבני חב"ד, אלא שהיה גם טיפה קאפוסט וטיפה ציוני קאגאן - שיחה, 12:56, ו' בטבת, ה'תשפ"ד 12:56, 18 בדצמבר 2023 (UTC)

חיפוש בגוגל גם אני יודע לעשות (יתירה מזו, אם היית טורח לפתוח את הקישורים שציינתי לעיל, היית רואה שהדברים היו לנגד עיני ולא היית צריך לטרוח להעתיק אותם...), ואני מודע לצורה שבה אנשים הלעוטים בציונות כותבים. תנקה את רעשי הרקע ותתייחס לעובדות, ותיווכח בכך שאני צודק ביחס לזה שהיה חב"דניק מרישא עד גמירא ועמד בתמותו. ביחס לדוגמא שהבאתי מזווין, אל תטעה - לא ניסיתי להשוות ביניהם כאילו הוא גדול כמותו או מתקרב אליו בחסידות או בפרישות בלימוד או בגאונות, הבאתי רק דוגמא לכך שהיותו של האדם ציוני אינו פקטור בהחלטה האם הוא זכאי לערך או לא. וזווין כמובן אינו היחיד ויש כמותו עשרות רבות של חסידי חב"ד שהציונות דבקה בהם מי יותר ומי עוד יותר. להתראות - שיחה, 17:41, ו' בטבת, ה'תשפ"ד 17:41, 18 בדצמבר 2023 (UTC)