![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
רבי יוסי (מחכמי הזוהר) – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (9 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{קשר חב"די}} | ||
'''רבי יוסי''' היה חכם מחכמי הזוהר, על פי דברי ה[[אר"י]] הקדוש בשער הגלגולים לא מדובר ב[[רבי יוסי]] המוזכר ב[[משנה|משניות]]. | |||
מוזכר לרוב יחד עם [[רבי חייא (מחכמי הזוהר)|רבי חייא]]. | |||
מוזכר לרוב יחד עם [[רבי חייא]]. | |||
==אמרותיו== | ==אמרותיו== | ||
בזוהר הקדוש בפרשת תרומה מובא{{הערה|על פי תרגום של בעל הסולם}}: פתח רבי יוסי ואמר ואכלת ושבעת וברבת את ה' אלקיך על הארץ | בזוהר הקדוש בפרשת תרומה מובא{{הערה|על פי תרגום של בעל הסולם}}: פתח רבי יוסי ואמר ואכלת ושבעת וברבת את ה' אלקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך, שואל הזוהר אם בארץ ישראל מברכים בחוץ לארץ מנין לו | ||
שצריכים לברך? שהרי משמע שבאופן זה בחו"ל לא צריכים לברך. ומשיב אלא | שצריכים לברך? שהרי משמע שבאופן זה בחו"ל לא צריכים לברך. ומשיב אלא | ||
הקב"ה כשברא העולם חלק העולם מקום | הקב"ה כשברא העולם חלק העולם מקום היישוב לצד אחד ומקום החרב לצד האחר, וחלק את מקום היישוב וסיבב העולם מסביב נקודה אחת ומי היא היא ארץ הקדושה כי ארץ הקדושה היא אמצעית העולם ובאמצעה של ארץ הקדושה הים ירושלים ואמצעה של ירושלים הוא בית קדשי הקדשים וכל הטוב וכל המזון של היישוב כולו יורד שמה מלמעלה ואין לך מקום בכל היישוב שאינו ניזון משם ע"כ. | ||
מדבריו עולה טעם פנימי יותר לכך שיש להזהר ביותר | מדבריו עולה טעם פנימי יותר לכך שיש להזהר ביותר בתפילת מנחה{{הערה|בפרשת בא לו ב}}: רבי חייא ורבי יוסי היו הולכים מאושא ללוד, והיה רבי חייא רוכב על [[חמור]], אמר רבי יוסי נשב כאן ונתפלל כי הגיע הזמן של [[תפילת מנחה]], ותנינן לעולם יהא אדם זהיר בצלותא דמנחה. ושואל הזוה"ק: אמאי יהא זהיר? ומשיב משום שהיא שעה שהדין תלוי בעולם וצריך האדם לכוון דעתו בתפילה זו ביותר להמשיך רחמים | ||
ולמתק את הדינים, ואמנם ירד ר' חייא מעל החמור והתפלל. | ולמתק את הדינים, ואמנם ירד ר' חייא מעל החמור והתפלל. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:חכמי הזוהר|י]] | |||
גרסה אחרונה מ־19:02, 13 בדצמבר 2023
|
ערך זה דורש הקשר חב"די: בדף זה חסר מידע שמבהיר את ההקשר או נקודת המבט של חסידות חב"ד לבין נושא או נשוא הערך | ||
| אתם מוזמנים לסייע על ידי הוספת פרטים אנציקלופדיים רלוונטים. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
רבי יוסי היה חכם מחכמי הזוהר, על פי דברי האר"י הקדוש בשער הגלגולים לא מדובר ברבי יוסי המוזכר במשניות.
מוזכר לרוב יחד עם רבי חייא.
אמרותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בזוהר הקדוש בפרשת תרומה מובא[1]: פתח רבי יוסי ואמר ואכלת ושבעת וברבת את ה' אלקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך, שואל הזוהר אם בארץ ישראל מברכים בחוץ לארץ מנין לו שצריכים לברך? שהרי משמע שבאופן זה בחו"ל לא צריכים לברך. ומשיב אלא הקב"ה כשברא העולם חלק העולם מקום היישוב לצד אחד ומקום החרב לצד האחר, וחלק את מקום היישוב וסיבב העולם מסביב נקודה אחת ומי היא היא ארץ הקדושה כי ארץ הקדושה היא אמצעית העולם ובאמצעה של ארץ הקדושה הים ירושלים ואמצעה של ירושלים הוא בית קדשי הקדשים וכל הטוב וכל המזון של היישוב כולו יורד שמה מלמעלה ואין לך מקום בכל היישוב שאינו ניזון משם ע"כ.
מדבריו עולה טעם פנימי יותר לכך שיש להזהר ביותר בתפילת מנחה[2]: רבי חייא ורבי יוסי היו הולכים מאושא ללוד, והיה רבי חייא רוכב על חמור, אמר רבי יוסי נשב כאן ונתפלל כי הגיע הזמן של תפילת מנחה, ותנינן לעולם יהא אדם זהיר בצלותא דמנחה. ושואל הזוה"ק: אמאי יהא זהיר? ומשיב משום שהיא שעה שהדין תלוי בעולם וצריך האדם לכוון דעתו בתפילה זו ביותר להמשיך רחמים ולמתק את הדינים, ואמנם ירד ר' חייא מעל החמור והתפלל.