פרצוף: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(תיקון דקדוק) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''פרצוף''' הוא [[התכללות]] של ספירה אחת או מספר ספירות. | '''פרצוף''' הוא [[התכללות]] של ספירה אחת או מספר ספירות. | ||
ישנן שלוש מדרגות שונות בבניתה של ספירה: [[נקודה]], [[ספירה]], ובאופן המיטבי–פרצוף. "נקודה" הוא בחינת ה[[עשייה]] שבספירה. "ספירה" הוא הספירה השלימה המתלבשת ב[[אבי"ע]]. "פרצוף" הוא קשר עם [[עשר ספירות]] וכל ספירה שלימה מ[[אבי"ע]]. פרצוף המלכות, למשל, נבנה מחדש על ידי התפילה שבכל יום.<!-- דברי הרב אביחצירא ב'מחשוף הלבן' על פרשת ויקרא (א) --> | |||
== הפרצופים ב[[עולם האצילות]] == | == הפרצופים ב[[עולם האצילות]] == | ||
=== ששה פרצופי אצילות === | === ששה פרצופי אצילות === | ||
[[עולם האצילות]] מוכלל מששה פרצופים: [[עתיק יומין]] (ע"י), [[אריך אנפין]] (א"א), אבא | [[עולם האצילות]] מוכלל מששה פרצופים: [[עתיק יומין]] (ע"י), [[אריך אנפין]] (א"א), [[אבא]] ו[[אמא]] (ביחד - או"א), [[זעיר אנפין]] (ז"א) ו[[נוקבא]] דז"א (נוק'). | ||
פרצופי '''אריך אנפין''' ו'''עתיק יומין''' הם שני פרצופים המשויכים אל [[ספירת הכתר]]. פרצוף עתיק יומין, הוא פנימיות הכתר, נחשב לחלק האחרון במאציל, ולעומתו פרצוף אריך אנפין, חיצוניות הכתר, נחשב לראש ה[[נאצל]]ים. | פרצופי '''אריך אנפין''' ו'''עתיק יומין''' הם שני פרצופים המשויכים אל [[ספירת הכתר]]. פרצוף עתיק יומין, הוא פנימיות הכתר, נחשב לחלק האחרון במאציל, ולעומתו פרצוף אריך אנפין, חיצוניות הכתר, נחשב לראש ה[[נאצל]]ים. | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
*[[אריך אנפין]] | *[[אריך אנפין]] | ||
*[[זעיר אנפין]] | *[[זעיר אנפין]] | ||
*[[עתיק יומין]] | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''תורת הפרצופים (א)''', בטאון 'היכל ליובאוויטש' (בית שמש), גליון ב' עמוד 114 | *'''תורת הפרצופים (א)''', בטאון 'היכל ליובאוויטש' (בית שמש), גליון ב' עמוד 114 | ||
גרסה אחרונה מ־09:10, 3 בדצמבר 2023
פרצוף הוא התכללות של ספירה אחת או מספר ספירות.
ישנן שלוש מדרגות שונות בבניתה של ספירה: נקודה, ספירה, ובאופן המיטבי–פרצוף. "נקודה" הוא בחינת העשייה שבספירה. "ספירה" הוא הספירה השלימה המתלבשת באבי"ע. "פרצוף" הוא קשר עם עשר ספירות וכל ספירה שלימה מאבי"ע. פרצוף המלכות, למשל, נבנה מחדש על ידי התפילה שבכל יום.
הפרצופים בעולם האצילות[עריכה | עריכת קוד מקור]
ששה פרצופי אצילות[עריכה | עריכת קוד מקור]
עולם האצילות מוכלל מששה פרצופים: עתיק יומין (ע"י), אריך אנפין (א"א), אבא ואמא (ביחד - או"א), זעיר אנפין (ז"א) ונוקבא דז"א (נוק').
פרצופי אריך אנפין ועתיק יומין הם שני פרצופים המשויכים אל ספירת הכתר. פרצוף עתיק יומין, הוא פנימיות הכתר, נחשב לחלק האחרון במאציל, ולעומתו פרצוף אריך אנפין, חיצוניות הכתר, נחשב לראש הנאצלים.
פרצוף אבא הוא הפרצוף של ספירת החכמה, ופרצוף אמא הוא הפרצוף של ספירת הבינה.
פרצוף ז"א הוא הפרצוף של שש הספירות מחסד עד יסוד, ופרצוף נוקבא הוא הפרצוף של ספירת המלכות.
י"ב פרצופי אצילות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בפרטות נכלל כל פרצוף משני פרצופים:
פרצוף עתיק יומין מתחלק לפרצופים עתיק יומין ונוקבא דעתיק יומין. הזכר הוא החצי הימני של פרצוף עתיק הכללי והנקבה היא הצד השמאלי שלו[1].
פרצוף אריך אנפין מתחלק לפרצופים אריך אנפין ונוקבא דאריך אנפין. הזכר הוא הצד הקדמי של פרצוף אריך הכללי, הפנים, והנקבה היא הצד האחורי שלו.
הפרצופים אבא ואמא מתפרטים לארבעה פרצופים: אבא עילאה, אמא עילאה, ישראל סבא ותבונה. חלוקת פרצופי או"א לשני פרצופים (כל אחד) היא שהפרצופים העליונים הם הג"ר של או"א הכלליים, והפרצופים התחתונים הם הז"ת שלהם. בחלק מהמקומות בקבלה ובחסידות מבואר שפרצוף אבא מתחלק לפרצופים אבא עילאה ואמא עילאה ופרצוף אמא מתחלק לפרצופים ישראל סבא ותבונה. במקומות אחרים מבוארת חלוקה אחרת, שפרצוף אבא מתחלק לפרצופים אבא עילאה וישראל סבא, ואילו פרצוף אמא מתחלק לפרצופים אמא עילאה ותבונה.
פרצוף ז"א נפרט לפרצופים ישראל ולאה. על שם פרצוף "ישראל" נקראו ישראל "בני־ישראל", וכמו שכתב "בנים אתם להוי' אלקיכם"[2], ועל שמו נושאת ספירת המלכות בשם כנסת ישראל.
פרצוף הנוקבא נפרט לפרצופים יעקב ורחל. פרצוף הנוקבא מהוה את פרצוף המלכות, ושני הפרצופים המרכיבים אותו הן הם שני רכיבים שבדיבור - "מלכות פה"[3]. לאור זאת, יעקב מהוה את הקול ככתוב "הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב"[4], ורחל היא חיתוך האותיות - הדיבור[5].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תורת הפרצופים (א), בטאון 'היכל ליובאוויטש' (בית שמש), גליון ב' עמוד 114
הערות שוליים
- ↑ אף על פי שהנקבה היא בצד שמאל, אין זה מעיד על אופי של דין בפרצוף נוקבא דעתיק יומין, וכמאמר הזהר: "לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה, כלא ימינא" (זהר חלק ג' דקכ"ט ע"א).
- ↑ דברים יד, א.
- ↑ מתוך "פתח אליהו", הקדמה לתקו"ז.
- ↑ בראשית כז, כב.
- ↑ גלות השכינה היא העלמת הדיבור העליון, ועליה נאמר "וכרחל לפני גזזיה נאלמה" (ישעיהו נג, ז).