לייב שרה'ס: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(40 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:לייב שרה'ס.jpg|ממוזער|מקום המצבה המשוערת של ר' לייב שרה'ס כפי שהתגלתה בשנים האחרונות (הכיתוב מהשנים האחרונות): '''פה חלקת מחוקק ספון הרה"ק ר' לייב שרה'ס זיע"א''' [= הרב הקדוש רבי לייב בן שרה זכרו יגן עלינו אמן]]]
רבי '''לייב שרה'ס''', ([[י"ז תמוז]] [[ת"צ]] - [[ד' באדר]] [[תקנ"א]]) היה צדיק נסתר והיה נודד על פני עירות שונות ב[[רוסיה]], נודע כבעל מופת ופודה שבוים.


רבי '''לייב שרה'ס''', נולד ב[[י"ז תמוז]] [[ת"צ]] ב[[רובנה]]. בהגיעו למצוות בשנת תק"ג גילה הבעש"ט כי נתעברה בו נשמתו של רבי [[חיים בן עטר]] - האור החיים, שנסתלק יומיים לפני כן, בט"ו תמוז, כמתנת בר מצווה.{{הערת שוליים|אור יקרות ח"א עמ' שסא.}} הוא נסתלק ביום [[ד' באדר]] [[תקנ"א]], ומנוחת קדשו ביאלטישקוב.  
בספר רזיא-ל המלאך מובאת תפילה אודותיו שיהיה לו פתיחת המוחין, והרבי הכריע כי ללא ספק הכוונה היא אליו, ולמרות שהספר נכתב לפני שהיה בעולם{{הערה|1=שיחות קודש [[תש"ל]] ח"ב, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4602&st=%d7%94%d7%a1%d7%91%d7%90&pgnum=78 ע' 58]}}.
==תולדות חייו==
=== שם הוריו ===
יוסף, ר' לייב לא הכיר את אביו שנפטר בעודו ילד קטן, ומקובל לומר שאביו היה מהל"ו צדיקים נסתרים.
===לידה===
נולד [[י"ז תמוז]] [[ת"צ]] ב[[רובנה]].


בשיחה<REF>[[שבת]] פרשת אחרי [[תש"ל]].</REF> התייחס הרבי לעובדה שהזכיר את הסבא
בהגיעו לגיל [[בר מצוה]], הביאה אותו אמו אל [[הבעל שם טוב]], והוא אמר שהוא ייתן לו מתנה מאוד יפה לכבוד הבר מצווה, אך הנוכחים לא הבינו למה ירמזון דבריו של המגיד, מכיון שלא נתן בידיהם מאומה. לימים אמרו הצדיקים שהדורון היה חלק משורש נשמת [[האור החיים]] הקדוש, שנסתלק לשמי מרום בשבת קודש [[ט"ו תמוז תק"ג]]], ערב יום ה[[בר מצוה]]{{הערה|אור יקרות חלק א' עמ' שסא.}}.
משפאליע ואת ר' לייב שרה'ס כאותו אדם:


כיוון שמדברים כבר בעניין הספק, הרי כאן המקום לבאר עוד עניין שדובר אודותיו באחרון
[[המגיד ממזריטש]] העיד עליו כי "כל מעשיו הינם בלתי לה' לבדו", והוא נחשב לאיש פלאי אפילו ביחס לדורו, ראה וידע כל הנעשה, עסק רבות בפדיון שבויים ובתיקוני נשמות, והשתדל כל העת להסתיר את מעשיו וצדקותו.
של פסח, שדובר בקשר לסבא משפאליע ובקשר לר' לייב שרה'ס, וקישרו זאת שזה אותו אדם,
והגיעה הקושיה: כיצד אפשר לומר שהסבא משפאליע ור' לייב שרה'ס היו שניהם אותו בן
אדם?


אבל מונח בפשטות לומר, שזה אותו אחד. כיוון שבכלל הן בנוגע לסבא משפאליע והן בנוגע
דרכו היה לנסוע מספר פעמים בשנה אל [[רבי פנחס מקוריץ]]. בשנת תקנ"א בא לקוריץ ל[[יום כיפור]], ובמוצאי היום הלך לקבל ברכת השנה מרבי פנחס, שהכניסו לחדרו וסגר את הדלת אחריהם. כעבור זמן יצאו הצדיקים כשעיניהם דומעות והנוכחים שמעו כיצד רבי פנחס אומר לרבי לייב "מה אעשה שרצונכם הוא להיות תחלה", וכאשר במהלך אותה שנה הסתלקו שני הצדיקים, כאשר רבי לייב הסתלק ראשונה ב[[ד' באדר]] [[תקנ"א]] בעיר מגוריו יאלטישקוב, הבינו את כוונת דבריהם הקדושים.
לר' לייב שרה'ס, יודעים מאוד מעט. ומה שיודעים בקשר לכל אחד משניהם הוא - שכל העניינים
שאירעו אצל שניהם, אירעו באותו זמן, ושניהם היו תלמידים של המגיד, ולשניהם הייתה שייכות
לבעל-שם-טוב, ולשניהם היה אותו שם, ואצל שניהם אירעו הרבה מופתים, ושניהם היו נסתרים
- שלכן מונח בשכל לומר, שהם היו אותו אדם.


=== שם אמו ===
===זהותו===
ממשיך הרבי ואומר: ומה ששואלים, שבספר רז' המלאך כתוב ששם אמו היה שרה, ואצל הסבא משפאליע יש שם
באחת ה[[שיחה|שיחות]] התייחס הרבי לעובדה שהזכיר את [[הסבא משפולי|הסבא משפאליע]] ואת ר' לייב שרה'ס כאותו אדם: {{ציטוטון|מונח בפשטות לומר, שזה אותו אחד. כיוון שבכלל הן בנוגע לסבא משפאליע והן בנוגע לר' לייב שרה, יודעים מאוד מעט. ומה שיודעים בקשר לכל אחד משניהם הוא - שכל העניינים שאירעו אצל שניהם, אירעו באותו זמן, ושניהם היו תלמידים של [[המגיד ממעזריטש|המגיד]], ולשניהם הייתה שייכות ל[[בעל שם טוב]], ולשניהם היה אותו שם, ואצל שניהם אירעו הרבה מופתים, ושניהם היו נסתרים - שלכן מונח בשכל לומר, שהם היו אותו אדם}}{{הערה|1=[[שבת]] פרשת אחרי [[תש"ל]].}}.
אחר - הרי זו אינה ראייה, כיוון שאפילו אצל ר' לוי יצחק מברדיטשוב, שהוא היה מפורסם, יש
ספק מה שם אמו - שמובא ב"[[קב נקי]]" שהוא ראה פדיון של ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]], ששם כתוב
שמה של אמו אחרת מכפי שכתוב בכל מקום, שלכן הוא אומר שבמקומות האחרים זוהי טעות - ויכול להיות שהוא צודק, אבל על כל פנים אנו רואים שאפילו בנוגע לר' לוי יצחק מברדיטשוב יש ספק כיצד קראו לאמו.


כך גם בנוגע לסבא משפאליע ור' לייב שרה'ס, שאין להביא ראיה משם האמא. הרי יכול להיות שהוסיפו לה שם, או שהיו לה שלושה שמות, או שהחליפה שם וכו'.
הרבי לא קבע את זיהויים של שני הצדיקים כאדם אחד באופן מוחלט, אלא אמר ש{{ציטוטון|עד שלא יגיע מישהו ויאמר שהוא ראה שני קברים ושני מצבות ובשני מקומות שונים. והוא יהיה איש נאמן - הרי עד אז אפשר לומר ששניהם היו אותו אדם, ושלום על ישראל}}{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=671&ArticleID=1937 שניים שהם אחד], מתוך כתבתו של הרב [[מרדכי מנשה לאופר]] באתר צעירי חב"ד.}}. על פי הנחה זאת, שהסבא משפולי ור' לייב הוא אדם אחד, הסביר הרבי מדוע ניגנו בשביעי של פסח את ניגונו של הסבא, אך הוסיף ואמר כי אם יתברר שאינו מדובר באותו אדם, הרי שיתכן שהניגון נבחר בשל תוכנו ולא בשל מחברו{{הערה|1=שיחות קודש [[תש"ל]] חלק ב' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4602&st=%d7%94%d7%a1%d7%91%d7%90&pgnum=120 עמוד 99]}}.


לכן אמרתי, שהם היו אותו אדם. ועד שימצא בוודאות שהם היו שני אנשים נפרדים, יישאר הביאור מדוע בחרו לנגן את הניגון שלו באחרון של פסח, כפי שדובר באחרון של פסח, ואם לא, נחפש ביאור שני - אם בכלל צריך ביאור, כיוון שבהחלט ייתכן ניגון לא מצד המחבר, אלא מצד תוכן הניגון, וכפי ש[[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] נהג לבאר כמה פעמים תוכן של ניגון, יכול להיות שמנגנים זאת מצד תוכן הניגון, שבעל מנגן יכול להסביר זאת.
בהתאם לכך, ישנם המצדדים בטענה כי ר' לייב שרה'ס איננו הסבא משפולי, היות שמקורות רבים מצביעים על קיום שני קברים שונים לשני הצדיקים{{הערה|הסבא קבור בשפולי. אודות הציון, ראו בספר "איש הפלא" - מנשה מילר, חלק א' ע' קל"ב, ורבי לייב ביאלטישקוב}}.  


אבל עד שלא יגיע מישהו ויאמר שהוא ראה שני קברים ושני מצבות ובשני מקומות שונים,
בנוסף, מקורות נאמנים מספרים כי ידוע על משפחתם של שני צדיקים אלו, ומתברר שמדובר בשני צדיקים המשתייכים למשפחה אחת, אך למעשה היו שני צדיקים שונים, שהיו בני דודים{{הערה|בקובץ 'בית אהרן וישראל', קיט, דבריו של רבי שאול יששכר ביק אב"ד מעזיבוז' ומאהליב בשם חותנו הרה"ק רבי שלום פרלוב מקוידינוב - בראהין, מובא במכתבו של ר' חיים גולבסקי}}. כמו כן העובדה שלכל אחד מהצדיקים מתייחסות משפחות שונות שאינן קשורות זו לזו, מלמדת על כך כי מדובר בשני צדיקים שונים{{הערה|1=[ראה מחקר בנושא באתר תולדות ושרשים http://toladot.blogspot.co.il/2010/08/blog-post_25.html]}}.
ושני יארצייט נפרדים, ושמות שונים של האמא, והוא יהיה איש נאמן - הרי עד אז אפשר לומר
 
ששניהם היו אותו אדם, ושלום על ישראל.
חסידים אמרו, שבוודאי שורש נשמתם הוא אחד, ולכן הרבי אמר שמצד הנשמה הם אחד, אף שיתכן שמצד גופם הם שני אנשים נפרדים{{הערה|מפי ר' [[יואל כהן]].}}.


דברים אלו של הרבי נאמרו עוד לפני פתיחת דלתות ברית המועצות. לאחר קריסת ברית המועצות, התברר כי אכן ישנם שני קברים נפרדים לרבי לייב שרה'סס ולרבי אריה לייב משפולי.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]

גרסה אחרונה מ־07:35, 13 בנובמבר 2023

מקום המצבה המשוערת של ר' לייב שרה'ס כפי שהתגלתה בשנים האחרונות (הכיתוב מהשנים האחרונות): פה חלקת מחוקק ספון הרה"ק ר' לייב שרה'ס זיע"א [= הרב הקדוש רבי לייב בן שרה זכרו יגן עלינו אמן]

רבי לייב שרה'ס, (י"ז תמוז ת"צ - ד' באדר תקנ"א) היה צדיק נסתר והיה נודד על פני עירות שונות ברוסיה, נודע כבעל מופת ופודה שבוים.

בספר רזיא-ל המלאך מובאת תפילה אודותיו שיהיה לו פתיחת המוחין, והרבי הכריע כי ללא ספק הכוונה היא אליו, ולמרות שהספר נכתב לפני שהיה בעולם[1].

תולדות חייו[עריכה | עריכת קוד מקור]

שם הוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

יוסף, ר' לייב לא הכיר את אביו שנפטר בעודו ילד קטן, ומקובל לומר שאביו היה מהל"ו צדיקים נסתרים.

לידה[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד י"ז תמוז ת"צ ברובנה.

בהגיעו לגיל בר מצוה, הביאה אותו אמו אל הבעל שם טוב, והוא אמר שהוא ייתן לו מתנה מאוד יפה לכבוד הבר מצווה, אך הנוכחים לא הבינו למה ירמזון דבריו של המגיד, מכיון שלא נתן בידיהם מאומה. לימים אמרו הצדיקים שהדורון היה חלק משורש נשמת האור החיים הקדוש, שנסתלק לשמי מרום בשבת קודש ט"ו תמוז תק"ג], ערב יום הבר מצוה[2].

המגיד ממזריטש העיד עליו כי "כל מעשיו הינם בלתי לה' לבדו", והוא נחשב לאיש פלאי אפילו ביחס לדורו, ראה וידע כל הנעשה, עסק רבות בפדיון שבויים ובתיקוני נשמות, והשתדל כל העת להסתיר את מעשיו וצדקותו.

דרכו היה לנסוע מספר פעמים בשנה אל רבי פנחס מקוריץ. בשנת תקנ"א בא לקוריץ ליום כיפור, ובמוצאי היום הלך לקבל ברכת השנה מרבי פנחס, שהכניסו לחדרו וסגר את הדלת אחריהם. כעבור זמן יצאו הצדיקים כשעיניהם דומעות והנוכחים שמעו כיצד רבי פנחס אומר לרבי לייב "מה אעשה שרצונכם הוא להיות תחלה", וכאשר במהלך אותה שנה הסתלקו שני הצדיקים, כאשר רבי לייב הסתלק ראשונה בד' באדר תקנ"א בעיר מגוריו יאלטישקוב, הבינו את כוונת דבריהם הקדושים.

זהותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

באחת השיחות התייחס הרבי לעובדה שהזכיר את הסבא משפאליע ואת ר' לייב שרה'ס כאותו אדם: "מונח בפשטות לומר, שזה אותו אחד. כיוון שבכלל הן בנוגע לסבא משפאליע והן בנוגע לר' לייב שרה'ס, יודעים מאוד מעט. ומה שיודעים בקשר לכל אחד משניהם הוא - שכל העניינים שאירעו אצל שניהם, אירעו באותו זמן, ושניהם היו תלמידים של המגיד, ולשניהם הייתה שייכות לבעל שם טוב, ולשניהם היה אותו שם, ואצל שניהם אירעו הרבה מופתים, ושניהם היו נסתרים - שלכן מונח בשכל לומר, שהם היו אותו אדם"[3].

הרבי לא קבע את זיהויים של שני הצדיקים כאדם אחד באופן מוחלט, אלא אמר ש"עד שלא יגיע מישהו ויאמר שהוא ראה שני קברים ושני מצבות ובשני מקומות שונים. והוא יהיה איש נאמן - הרי עד אז אפשר לומר ששניהם היו אותו אדם, ושלום על ישראל"[4]. על פי הנחה זאת, שהסבא משפולי ור' לייב הוא אדם אחד, הסביר הרבי מדוע ניגנו בשביעי של פסח את ניגונו של הסבא, אך הוסיף ואמר כי אם יתברר שאינו מדובר באותו אדם, הרי שיתכן שהניגון נבחר בשל תוכנו ולא בשל מחברו[5].

בהתאם לכך, ישנם המצדדים בטענה כי ר' לייב שרה'ס איננו הסבא משפולי, היות שמקורות רבים מצביעים על קיום שני קברים שונים לשני הצדיקים[6].

בנוסף, מקורות נאמנים מספרים כי ידוע על משפחתם של שני צדיקים אלו, ומתברר שמדובר בשני צדיקים המשתייכים למשפחה אחת, אך למעשה היו שני צדיקים שונים, שהיו בני דודים[7]. כמו כן העובדה שלכל אחד מהצדיקים מתייחסות משפחות שונות שאינן קשורות זו לזו, מלמדת על כך כי מדובר בשני צדיקים שונים[8].

חסידים אמרו, שבוודאי שורש נשמתם הוא אחד, ולכן הרבי אמר שמצד הנשמה הם אחד, אף שיתכן שמצד גופם הם שני אנשים נפרדים[9].

הערות שוליים

  1. שיחות קודש תש"ל ח"ב, ע' 58
  2. אור יקרות חלק א' עמ' שסא.
  3. שבת פרשת אחרי תש"ל.
  4. שניים שהם אחד, מתוך כתבתו של הרב מרדכי מנשה לאופר באתר צעירי חב"ד.
  5. שיחות קודש תש"ל חלק ב' עמוד 99
  6. הסבא קבור בשפולי. אודות הציון, ראו בספר "איש הפלא" - מנשה מילר, חלק א' ע' קל"ב, ורבי לייב ביאלטישקוב
  7. בקובץ 'בית אהרן וישראל', קיט, דבריו של רבי שאול יששכר ביק אב"ד מעזיבוז' ומאהליב בשם חותנו הרה"ק רבי שלום פרלוב מקוידינוב - בראהין, מובא במכתבו של ר' חיים גולבסקי
  8. [ראה מחקר בנושא באתר תולדות ושרשים http://toladot.blogspot.co.il/2010/08/blog-post_25.html]
  9. מפי ר' יואל כהן.